התיקון 2.09: עד שתכחילי

פורסם ע"י ‏חן הוניג‏
בתאריך 18/08/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "התיקון" עונה 2 פרק 9

Rectify - 02x09 - Until You're Blue

"אחד ועוד אחד שווה אחד" אמר פעם ארוו פארט. הוא טען שביצירותיו, בנוסף לשעות החשוכות שבהן הוא פועל בשביל למצות את הכשרון המוזיקלי שלו, הוא מנסה למצוא את החלק שמאחד את הכל בו. הכלים בוראים עולם של שלמות של האחד כשהוא אינו קשור לחלקי הפאזלים המפורקים שהם האחר. יצירתו "Fratres" מושמעת בתחילת הפרק כשטד האב מסתכל על דניאל. האחד מסתכל מבפנים על זה ששוכב בחוץ באותה תנוחה בה הוא נטה לשכב במיטתו בבית הכלא. אף אחד מהם אינו שלם, טד האב חצוי בין העניין המשפחתי לעניין הציבורי, דניאל שקוע בתוך חיפוש של עצמו – בין הדמות של האסיר לבין דמות הבן אדם החופשי. זו סצינה שבנויה כל כך יפה, האסיר לשעבר שוכב בחוץ, בעוד האדם שתמיד היה חופשי, טד האב, מסתכל דרך החלון כאילו הוא כלוא בבית, ובעצם שניהם עצורים.

טד האב עובר מסע של האשמות, הוא מצביע על השריף בהתחלה, כי הוא זה שעשה מהמקרה של טדי עניין ציבורי, אחר כך הוא דורש ברגע של חוזק ואומץ את התרחקותו של הסנטור מענייני המשפחה. דניאל הולדן הפך את המשפחה של טד האב לעניין ציבורי, אך הוא לא מוותר, ומאמין שמעל הכל ובראשיתו של כל מאבק, ישנו השבט, רעוע ככל שיהיה. הוא דומה מאוד לג'נט: "העולם הוא אבסורדי" היא אומרת לאמנת'ה, "משפחה זה כל מה שנשאר". בעולם של "התיקון" המשפחה היא גורם של אהבה ללא תנאים, אהבה שהיא מעבר למה שנאמר ונעשה, היא פשוט נמצאת שם. זה הכוח שמניע את כל הפרק הזה, אהבה שאינה קשורה לאשם או לא אשם, אלא לקירבה, לרעיון שמישהו בעולם הזה נמצא שם בשבילנו לא משנה מה. דניאל מטיל ספק במערכת היחסים האופורית הזו, הוא מבקש מאמנת'ה שם של אחד שחזרתו של דניאל לא גרמה לו להיפגע, ואמנת'ה מתעלה על זה – זה לא משנה לה, כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא שדניאל איתם.

בעולם זה, שבו המשפחה היא מעל הכל, יש את טאוני שאיבדה את הגורם שאמור היה לחבר סופית (פחות או יותר) בינה לבין טד. היא הפילה את התינוק שנראה לי עדיף שלא נולד אל תוך מערכת יחסים כל כך ילדותית וקרה. בעונה הזו היה דגש על המאכלים שטאוני הכינה לטד – "מק אנד צ'יז", סנדביץ' של "מק אנד צ'יז" ולקינוח טדי קיבל בפרק האחרון עוגיות עם שבבי חמאת בוטנים וכוס חלב. טדי הוא ילד קטן, החי על מאכלים של ילדים קטנים, וטאוני לא שונה ממנו. שניהם לא היו בוגרים רגשית לגדל ביחד תינוק, שלא לדבר על להחזיק חיי נישואין שמושתתים על אהבה שאין ביניהם. במערכת היחסים של טד וטאוני אין אחד פלוס אחד, יש אלפי חלקיקים פזורים שאינם מנסים אפילו במעט להתחבר אחד לשני.

סך הקטעים המשמימים של השניים קיבלו משמעות באותה סצינה אינטנסיבית בחדר השינה, כשטד דחק את טאוני לפינה והפך אותה מאישה לבשר ודם – לגוף שכמהה לגוף אחר ותו לא. האינטראקציות החירשות שלהם, בהן לפחות אחד מהם אמר משהו שקרי ומשעמם, התפרצו להוריקן צפוי ומשוחק לעילא ע"י קליין קרופורד. יכול להיות שטאוני בכתה כי היא אוהבת את דניאל ומתביישת בזה, יכול להיות שהיא ביכתה את המערכת יחסים שנכשלה, יכול להיות שטאוני ביכתה את העדינות שטדי היה מראה לה מדי פעם ונעלמה כליל באותה סצינה, בה הוא הפך אותה לעצם נבול. בתוך הכאב של טדי וטאוני נמצאת הפשטנות באהבה, אותו עצם מצופה מקשר רגשי כשהוא מבוסס על מטרה אחת והיא בעלות, המשכיות ותסלחו לי על הבוטות – דת. סופה של אהבה כזו לפוצץ את החפצים בה ולהשאיר אותם ריקים, ובמקרה של טדי בוכים כמו ילדים קטנים.

תוך כדי שמצב הנישואין מסלים, כך גם מצב הרוח של טדי. הוא מתחיל את הפרק בהודעה נימוסית במשיבון של מר אנדרסון המרמה אותו, ממשיך עם השארת הודעה עצבנית עם קורט של איום ובסופו של דבר טדי מתרגם אותו לשפה האנושית של האלימות. בעוד רוב משפחת הולדן אינטרוברטית, בני משפחת טלבוט מחפשים קודם כל את האשמים בחוץ לפני שהם מסתכלים פנימה. טדי האב האשים את השריף והסנטור בכך שלא שמרו על פרטיות המשפחה מבלי להתמודד עם הבן שלו, הקורבן של כל הסיפור הזה. טד הבן, זה שכבר לא יכול להוציא את העצבים שלו על העולם על אישתו כי היא עזבה, הולך ומוציא אותם על מר אנדרסון. "את אומרת שעברתי את הגבול, אבל העובדה העצובה היא שאני איבדתי את דעתי" שר קיטון הנסון בסצינת המתארת את תחילתו של הלילה שטד וטאוני מבלים בנפרד, ושניהם מתחברים לשתי הקצוות של המשפט הזה במדויק. טדי מוציא את עצביו באלימות, טאוני חושבת על גיהנום ואובדן התמימות – שניהם עוברים את הגבול ותוך כדי גם מאבדים את עצמם. "האם אני הולכת לגיהנום?" שואלת טאוני את דניאל בסוף הפרק, והוא לא יחשוב כך, כי בשבילו היא האור הטהור של גן עדן.

מי שכבר מזמן איבד את התמימות הוא דניאל ,שחושב להסכים לעסקת הטיעון ולעזוב את פולי ומשפחתו לעד. רק מדינה אחת בארצות הברית תקבל אותו, והוא חושב לנכון לחיות שם. מכלא אחד הוא ייצא לאחר: פתוח יותר, אך מרוחק מכל מה שהוא למד להכיר מאז שהשתחרר. ההבדל בין הכלא אז לכלא עכשיו נח בהחלטה שנחה על כפיו של דניאל – האם הוא יסכים וישבור לאמו את הלב, או שאולי הוא יישאר ויאבק על חפותו. הוא הולך על גבי הקרוסלה ואומר לג'ון שזוהי מטאפורה, כי מהם החיים אם לא הליכה במעגלים (ראסט מ"בלש אמיתי" מבצבץ לי במחשבות עם הקופים שלו, הוא מוזמן לצאת עכשיו). כל החלטה של דניאל תגרור כנראה לאותה תוצאה – הוא יחזור להיות אסיר ומנודה. "העולם מושך אותך חזרה פנימה אליו", ג'נט אמרה לדניאל ובצדק – האדם חי בתהליך נצחי של הישרדות, וסופו של כל מעשה במחשבה הישרדותית תחילה. אך בתוך כל אקט כזה, ישנו גרעין שמושך את האחד פנימה, ובפרק זה הוא המשפחה. ג'נט מייחלת ליום שבו היא תקבל את המשפחה השלמה שלה, את ג'ארד, אמנת'ה ודניאל תחת אותו גג בלי תנאים. טד האב מקווה להתעמת ולפתור את בעית התקרית בין דניאל וטד בתוך השבט הקטן. אמנת'ה רוצה את המשפחה קרוב אליה, ומתערערת כשעסקת הטיעון משמיטה את השטיח מתחת לרגליה ומאיימת להפריד בינה לבין אחיה. משפחת הולדן היא מגנט, אך אין לדעת אם דניאל נמשך דווקא לזה, כי קודם כל – הוא נמשך להארה. לא רק זה, במכתבה חתמה אמנת'ה באימרה "Always and forever", אותן מילות פרידה שהשתמש בהם קרווין בתרדמתו של דניאל. זהו חוט שמקשר באופן מקסים בין תדמית המשפחה בראשו של הולדן, לאח שנוצר לו ללא קשרי דם בכלא.

גם כשהתמימות של טאוני מתערערת, היא נשארת איתנה בדעתה על תומתו של דניאל. האהבה שלה אליו היא לא פשטנית, היא גם לא חומרית, ככה היא הצטיירה כל העונה הראשונה ואני מקווה שהכותבים ימשיכו להסכים איתי גם בפרק הבא. דניאל וטאוני מראים את מה שאהבה יכולה להיות מעבר למגע, כשמנסים להושיט את האצבע אל הרוחני יותר מאשר הבשרי. טאוני מבקשת לשבור את הקרח בריקוד איטי שנראה מאוד תמים, גם כשהם מתחבקים כל כך קרוב. דניאל מתנחם בין זרועותיה של מי שמאמינה לו, והיא מתעטפת בין ידיים של מי שרואה בה יותר מגוף, יותר מבשר ודם, מי שיגיד לה שישנו אלוהים, גם אם הוא לא בטוח בקיומו – למה להרעיד את האדמה של מי שאיבדה מספיק בשביל יום אחד. באותה סצינה הופכים דניאל וטאוני למערבולת אחת של שבר, הם הופכים אחד פלוס אחד והם שווים לאחד לא מושלם – כמו כל אחד.

זה היה פרק אינטנסיבי, יוצא דופן בשבילי בכך שסצינה של טד וטאוני התעלתה הפעם על כל סצינה אחרת, כשבפרקים אחרים רק ייחלתי שהיא תיגמר. בנוסף גם קליין קרופורד הראה יכולת משחק מופלאה, שהתעלתה כל כך על זו של איידן יאנג שהרגשתי פחות את נוכחותו של דניאל הולדן. הפרק אמנם עדיין סבב סביב הולדן כמו קרוסלה, אך זה היה טדי שהיה האנושי, אנושי מדי הפעם. השיר של Low – "The Silver Rider" והעגמומיות שלו פלשה לי לחיים של אחרי הצפייה בפרק, היא התחברה במילותיה לשם הפרק הקודם "המשמיד הגדול", אך אולי הן משמשות גם רמז למה שצפוי בפרק האחרון לעונה.

עוד פרק אחד. אני לא יודעת אם מותר לי לקלל בבלוג, אז תתארו לכם מילות אכזבה בוטות על כך שלכל דבר טוב בעולם הזה, שואב ככל שיהיה, ישנו סוף.

  • Master17

    כרגיל, ניתוח מבריק! (במיוחד על הסצינה הפותחת של דניאל וטד האב..)
    סורי שלא הגבתי לפרק הקודם.. מחסור רציני בזמן.. :>

    סוף סוף סצנה אחת ראויה של הצמד-ברירה טד וטאוני!
    התפתלתי על הספה בסצנה זו.. לא היתה קלה לעיכול :>

    אני חייב לומר שהייתי מאוד מופתע מההפלה של טאוני, לא כך צפיתי את הטוויסט בעלילה..
    כנראה שעכשיו טד יתחיל לחשוב על להפיל את דניאל?

    אני מאוד הייתי שמח לקבל את העונה הבאה בתצורה של משפטו של דניאל,
    מטובל בפלאשבקים ועימותים נוספים, עד לפרק הסיום שבו אנחנו מגלים (או שלא) מה באמת קרה שם, ודניאל מזוכה/מואשם..

    לפי דעתי עונה אחת נוספת ואחרונה, זה כל מה שצריך..

    • Chen Honig

      מצד אחד אני חושבת שאתה צודק, זו סדרה שלא צריכה עוד כמה פרקים, כי להאריך זה לפעמים להוריד מהאיכות. מצד שני, זה "התיקון" ומה יהיו חיי ללא חוכמת הולדן?? 🙂

      ככה זה נראה גם לי – תהיה עונה שלישית שתעסוק במשפט של דניאל, אבל כמה פרטים כבר יהיה אפשר לדלות מבן אדם שלא זוכר כלום, כשהבן אדם היחיד שחי והיה עד לכל המעשה הוא טריי השקרן הפתולוגי?

      • Master17

        ננסה כאן בפורום להנפיק לך מידי שבוע דברי חוכמה לפצות על החסר 😉

        כמה פרטים כבר אפשר לדלות? כנראה שלא הרבה..
        אבל כשהוא שחזר לעצמו את רגע החניקה עם הכרית/שמיכה בחדר.. היה נראה כאילו הוא נזכר בדברים שקרו (בחלק מהדברים לפחות..) אולי הוא נזכר שהוא חנק, אולי הוא נזכר במי שחנק?!

        ככה זה היה נראה לפחות כשהוא התרומם מעל גופת הכרית..
        והאמת שחשתי כך גם כשהוא עמד בדלת הכניסה מול טאוני בחדר במוטל, כשהיא שאלה אותו האם הוא אדם טוב, והוא ענה בנונשלנטיות "לא".

        אולי טריי יישבר? אולי יכניסו אדם נוסף שהיה שם ועד עכשיו לא הכרנו? (דבר הגיוני בהחלט כדי לתת לסדרה את הטוויסט הצפוי..)

        בכל אופן, יש לי ציפיות רבות מהעונה הבאה..
        ד"א, ,יצאה אתמול הרכזה רשמית של sundanceTV על עונה שלישית.. :>

        • Chen Honig

          הקטע בו הוא משחזר איך כביכול הוא רצח את האנה אמר הרבה בזה שהוא לא אמר כלום. דניאל ביקש לשמוע את קלטת הוידוי שלו, ולי זה דווקא נראה כאילו דניאל מנסה לשחק אותה כאילו הוא כן הרג אותה, לשחזר את מה מה שאילצו אותו להגיד בחדר החקירות אז, ואולי ככה הוא יוכל להסכים לעסקת הטיעון ולהודות בכך שהרג אותה. מצד שני, זה יכול להיראות כמו שאתה אמרת.

          יהיה מעניין לדעת למה מתכוון דניאל כשהוא אומר שהוא לא בן אדם טוב. יכול להיות שזה בהקשר לרצח, אולי זה בהקשר לסמים ואולי ההבחנה של דניאל בין טוב ורע היא קצת שונה אחרי כל כך הרבה זמן בכלא.

          מזל שיש עונה שלישית כדי שיהיו לנו תשובות לחלק מהשאלות שלנו! 🙂

  • Saturn

    שני השירים לקראת סוף הפרק האפילו על המתרחש. אני צריך ללכת להשיג אותם.

    פרק לא אופייני לסדרה מבחינת העימות בין טדי לטאוני וההתלקחות המהירה שקרתה שם. הרגיש קצת rushed עבור סיום העונה. (ומה הקטע עם הנעימה הזו שמתאימה יותר לסרט אימה, גם בסצנה של טד האב מסתכל על דניאל). גם זה שטדי לבסוף יפרוק את עצביו על האיש שלא שילם היה צפוי, אך אני מרוצה שתוצאות המפגש לא היו דרסטיות כפי שניתן היה לחשוש.

    לא אהבתי שטאוני ישר התקשרה לדניאל שיבוא לנחם אותה או וואטאבר. שוב, זה מהר מדי, אף אחד מהצדדים לא הרוויח דבר כזה ויש לזה פן 'סבוני' שישר אחרי שטד זורק אותה מהמדרגות ומקניט אותה ללכת לדניאל, טאוני מרימה אליו טלפון במהרה – גם אם אכן הכל הסתכם בריקוד.

    איך מחזירים את Disqus לעברית?

  • גל

    יש לך איזה שהוא עצבים על טד הבן, ואני דפקה מאשים את טאוני בזמן שטד מנסה להיראות נורמלי איתה וכמו זוג אוהב הדבר היחיד שמראה טאוני בפנים שלה זה "אני לא באמת אוהבת אותך".

    • Chen Honig

      טדי מאוד רכושני כלפי טאוני, הוא שומר בקנאיות עליה, בגלל זה יש לי בעיה איתו. עם טאוני יש לי בעיה כי הדמות שלה מאוד מוגדרת על ידי שתי דמויות אחרות, והייתי רוצה לראות אותה פורחת יותר בזכות עצמה.

  • miss bojarsky

    לא חשבתי שזה אפשרי, אבל התעלת על עצמך. תודה שטרחת וחיפשת את שם היצירה מהסצינה הפותחת, ידעתי שפשר לסמוך עלייך.

    בסך הכל כיסית את רוב מה שחשבתי על הפרק, אז אין לי הרבה מה להוסיף. הסצינה בין טדי וטאוני בחדר השינה אכן הייתה מרהיבה ומטלטלת. היא לא מצדיקה בהכרח את כל רגעי השעמום שחווינו מהם במהלך העונה, אבל בהחלט נותנת תחושה שמשהו מעניין יצא מכל קו העלילה הזה. ואני מסכימה שהצבון סיפק תצוגת משחק מרשימה.

    תיקון קטן – אם דניאל יקבל את העסקה הוא לא יהיה מוגבל לחיים רק במדינה
    אחת בארה"ב. ייאסר עליו להיות בג'ורג'יה, למעט מחוז אחד שלה, שכן זה לא
    חוקתי למנוע כניסה לכל המדינה. כל שאר המדינות של ארה"ב פתוחות בפניו.

    • Chen Honig

      תודה לך על התיקון! חה!

      אם הוא יקבל את עסקת הטיעון, לא תהיה סדרה, אז אני מניחה שאנחנו עומדים בפני משפט ונזכה לראות את ג'ון עושה את עבודתו!

      • miss bojarsky

        אכן נראה שהולכים לקראת משפט בעונה השלישית. אני מהמרת שבפרק האחרוטן לעונה השנייה הדברים יסתבכו – ימצאו את ג'ורג' עם ראיות שטרי שתל עליו שמצביעות כלפי דניאל או סהיפור עם טדי יהפוך לנחלת הכלל והתובעת תחזור בה מהעסקה, כך שלא תהיה לדניאל ברירה. יש אפשרות שהמשפט יעורר משהו אצל דניאל ויחזיר זכרונות מודחקים לגבי מה שקרה. או אולי ג'ורג' כתב איפהשהו מה קרה וימצאו את זה.

        • Chen Honig

          ברור לך שאת יכולה לכתוב סדרה משלך עם היכולת שלך לתאר אופציות שונות לכל מקרה… כישרון!

          אני מניחה שאישור עונה שלישית אומר שגם בעונה השנייה לא נקבל סוף טוב, אני רק מקווה שזה יהיה סוף שנוכל לעכל.

          • miss bojarsky

            נכתוב סדרה ביחד, את תביאי את כישרון הכתיבה, אני את האופציות.

            כן, סביר להניח שזה לא היה קל…

© עידו ישעיהו