הנותרים 1.03: שתי סירות ומסוק

פורסם ע"י ‏miss bojarsky‏
בתאריך 15/07/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

"הנותרים" עונה 1 פרק 3.

Kevin and Matt discover that Gladys' body is already gone.

אוקיי. אוקיי. אוקיי. שני הפרקים הראשונים היו טובים. טובים מאד. אפילו מצוינים. אבל הפרק הזה כבר היווה שדרוג מדרגה לפאקינג מרהיב. וואו. ידעתי שכריסטופר אקלסטון מהווה סיבה טובה לצפות בסדרה וחיכיתי לרגע שהפוקוס יגיע אליו, והוא כל כך לא איכזב, התעופף לו מעל כל הציפיות בלי טיפת מאמץ. אמנם המבטא האמריקאי שלו טיפה מצחיק ולא טבעי, אבל איפשהו באמצע הפרק זה לחלוטין הפסיק להיות אישו. האיפההו הזה התרחש בקזינו. מהרגע שמאט התחיל להמר נכנסתי למתח מטורף וישבתי על קצה הספה בעודי מחזיקה אצבעות (בחיי) שהוא לא יפסיד את הכסף וכשהוא ישב באוטו התחננתי בפניו שייסע כבר, לפני שיגיע המנוול מהקזינו לשדוד אותו ויחד איתו זינקתי בכעס כשזה אכן קרה ושוב התחננתי, סע לבנק כבר! ואז הגיעו האבן והחלום (שמא?) ושכחתי מהכל עד לרגע שהוא התעורר והמירוץ לבנק שב על כנו, עד לגילוי המר שהוא היה מחוסר הכרה במשך שלושה ימים ואיחר את המועד. חשדתי לאורך כל הפרק שאנשי הכת הלבנים הם שעומדים לקנות את הכנסייה ועדיין ישבתי המומה אל מול המראה שלהם צובעים אותה בלבן. זה היה רצף אירועים מטמטם חושים שלא אפשר לי להוריד את עיניי מהמסך ואף לא לשנייה.

הרבה גילויים מעניינים היו לנו הפרק, העיקרי שביניהם לגבי הסיבה לכך שמאט מתעקש שההיעלמות לא קשורה לראפצ'ר ושלא כל הנעלמים היו אנשים טובים. וקיבלנו את דונה מוס (!!!) כאישתו. אני אוהבת את העובדה שמתחילה להיווצר מפה של קשרים בין הדמויות השונות בסדרה – מאט מכיר את אביו של קווין והוא אחיה של נורה ומארי נפגעה בתאונה שראינו עוד בסצינה הפותחת של הסדרה, על רקע צעקותיה של האם שאיבדה את תינוקה (ופגשה את קווין בפאב). ולורי (אשתו של קווין, תבורך ימד"ב) נתקלת בו בחצר האחורית של ביתו של אביו של קווין, כי היא עדיין זוכרת ואיכפת לה. נדמה שגם בין מאט ופאטי ישנו קשר, אבל טיבו עוד לא ידוע לנו.

אין לי ספק שלחלום של מאט עוד נחזור בעתיד, כרגע קשה לי עדיין לפענח את משמעותו. והו לינדלוף, היית חייב שוב לתת לנו מספרים וזכייה מקוללת, הא? אולי זה מגיע מהספר, אבל עדיין לא יכולתי שלא לחשוב על מספרי הלוטו של של הוגו ולצחקק.

השם של הפרק גם הוא נפלא. רפרנס לבדיחה הידועה על האיש שסרב לקבל עזרה מסירות והליקופטר שהגיעו להצילו מהצפה, מכיוון שאלוהים יציל אותו וכשהוא מת ושואל את אלוהים למה הוא לא הציל אותו, אלוהים מסביר שהוא שלח שתי סירות והליקופטר. מה זה אומר לגבי מאורעות הפרק? אם היונים נשלחו על ידי אלוהים? יד מכוונת אחרת? אם כן, מדוע מאט הצליח להחזיק בכסף אבל לא להציל את הכנסייה? למה הכסף כן מיועד? מסקרן, מאד מסקרן.

תגיות:
  • ocean

    ***ספוילר***

    יותר מדי אקספוזיציה בשבילי. לא ברור גם מה עבר לכותבים בראש כשהם הרשו לעצמם לחתוך מהדמות הראשית טוטאלית (למעט דקת מסך אחת) בשביל דמות אחרת קלישאתית, צפויה ומעצבנת. יותר מדי פרטים ורמזים קלאסיים (יונים, נדנדות וכו'), פחות תמונה גדולה. בפרק שלוש אני מצפה לאיזו עלילת מאקרו בנוסף למיקרו. שורה תחתונה: לא סומכת על היוצרים. פרשתי.

    • miss bojarsky

      דעתנו לא יכלה להיות הפוכה יותר 🙂

      • Michael Ginzburg

        זו הייתה החלטה אמיצה ונפלאה לגעת בדמות שאך הבליחה בפרקים הקודמים, קיבלנו שעה מרהיבה – כפי שאמרת – טלוויזיה מרגשת ועמוקה.

  • חוששני שגם אני לא חשתי כמוך. הפרק היה קצת משעמם וצפוי בעיניי, בעיקר כי דמותו של הכומר (שאחרי כ-ל הפרק הזה אני בכלל לא זוכר את שמו) בעיניי לא הצליחה לעניין, מלבד ברגעים מסוימים, בראשם הכסף שאביו של קווין השאיר לו בחצר. לא הרגשתי מתח בקזינו כי היה לי ברור שהוא אכן יצליח לזכות בסכום שיאפשר לו לרכוש את הכנסייה, ובסצינה שאחרי כן במגרש החנייה כבר ממש כעסתי על העובדה שהיא כה צפויה ושהוא כה חסר אחריות. משאיר את הדלת לא נעולה, נו באמת. אני חושב שעלילות הפרק הזה היו נשכרות לו היו פורסים אותן על פני מספר פרקים ולא תוחמים לאחד.

    מה שכן אהבתי זה את הקשרים הנטווים כפי שפירטת, זה אלמנט שכאמור מאוד אהבתי גם ב"אבודים", וסצינת התאונה שהייתה גם פלאשבק לפרק הראשון, הייתה לגמרי In line עם הפרקים הראשונים של "אבודים". החלום המפורט שלו היה פשוט הכרוניקה של חייו. המחלה הקשה שלו בתור ילד (שעליה דיבר בתחילת הפרק בפני באי הכנסייה), הבית שנשרף על הוריו כשאחותו הייתה בת 7, התאונה של אשתו וכן הלאה. אלמנטים אחרים בחלום היו נגזרות של המאורעות הללו, כדרך שקורה בחלומות.

    הרגע שהכי אהבתי בפרק לא היה קשור אל הכומר כלל – לורי שיושבת בחצר בית משפחתה, שרוטה בתכלית אבל מתגעגעת. עצוב ויפה.

    • ocean

      הכי הורגת אותי זו העובדה שהיוצרים מרשים לעצמם להציג עלילה שכזו בפרק שלוש של העונה הראשונה, לה יש 12-13 פרקים ולא 22 . אם אתה רוצה להתמקד טוטאלית בדמות מסוימת, מן הראוי לעשות זאת שלצופה שלך יש איזשהו בסיס מידע לגביה. בשלב הזה אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לכומר, שכן הציגו אותו בחטף בפרק הראשון וזהו.

      סאטורן: הכומר הציג גזרי עיתונות של האנס, והוא לא היה שחור. גם קראו לו אלברט-וויין משהו.

      • Michael Ginzburg

        כל עניין הסדרה הוא לבטא ייצוגים שונים של התמודדות עם מאורע כה גדול ומכונן, אף אחד לא קבע שאנחנו הולכים להתמקד אך ורק במשפחת גארווי ובמעשנים הלבנים.

        • ocean

          אין לי בעיה עם יצוגים שונים, יש לי בעיה עם העיתוי והבניה שלהם בסדרה. אני מתקשה לקבל ולא כל שכן ליהנות מפרק שלם שמוקדש לפרסונה שאני לא זוכרת אפילו איך קוראים לה (ויש לי זכרון מעולה) בשלב כה התחלתי של הסדרה. מילא זה, אבל העלילה היתה נדושה, קלישאתית, גסה ומשעממת, ברמה שהטילה צל על הטוויה העדינה של הדמויות אחת לשניה.

          משהו לא קשור: הפתיח של הסדרה הזו מזעזע. ראיתי אותו לראשונה בפרק הקודם, והתגובה המידית שלי היתה: "הוא מוזיל טוטאלית את הסדרה". ציור מודרני עשוי רע של מיתוס דתי עתיק ימין. לא ידעתי בשעתו כמה שהמחשבה הזו תקלע מבחינתי להתרשמות שלי מהמשך העלילה.

          • Michael Ginzburg

            חולק על הפסקה הראשונה שלך, מסכים עם זו השנייה – פתיח נוצרי-מיתי נאה לעין אבל מעיב על הפרמיס והופך אותו לנבוב משהו.

          • miss bojarsky

            לגבי הפתיח אני מסכימה איתך, הוא אכן מחריד.

      • miss bojarsky

        אני אל זוכרת שמות של דמויות באופן כללי, בטח כשיש הרבה מהן וזו רק תחילת הדרך. לא זכרתי שם של אף דמות בלי להעזר בימד"ב, כולל קווין. וזו דווקא דרך נהדרת בעיניי להכיר לנו דמות. אני אוהבת את צורת הסיפור הזו, שבה מראים לנו את הדברים מנקודת מבט מסויימת. זה הזכיר לי את צורת הכתיבה של הספרים של "שיר של אש ושל קרח", שאותה לא השכילו לעבד כראוי ב"משחקי הכס".

    • Michael Ginzburg

      אחרי שתזכה ב-160 אלף דולר, האדרנלין יכול לשבש את ההיגיון והחשיבה אז לא הרגשתי חוסר אמינות עם עניין הדלת. ידעתי שהבן זונה ההוא מהקזינו יגיע לשדוד אותו אבל הסיקוונס היה לא צפוי בסופו של דבר.

      • ocean

        זה לא היה פרץ אדרנלין כתוצאה מהזכיה. הלוואי שהיה כזה, כי אז הוא היה לוחץ על הגז וטס משם. במקום זה הוא משאיר בניחותא את הדלת פתוחה ומנהל שיחה עם מישהו זר בחניון באמצע הלילה. זה כן היה כוח רצון-על להשאיר לו את הכסף בשביל הכנסיה שלו, או בקיצור – פנאטיות. היתה לו משימה מאלוהים, והוא צריך לעמוד בה. אין יותר קלישאתי מזה.

    • miss bojarsky

      זה היה חלק ממה שאהבתי ברצף שהחל בקזינו, שהיה ברור מה הולך לקרות ובכל זאת הייתי במתח נוראי.

      כמובן שהחלום הציג את חייו של מאט אבל אני נוטה להאמין שהיה בו יותר מכך ושאת המשמעות עוד נבין בהמשך. אני מקווה לפחות.

  • Saturn

    אני עדיין לא מצליח לגבש דיעה מוצקה לגבי הסדרה עד כה.
    הפרק הזה קיבל הרבה השוואות ל'walkabout' באבודים ואפשר לראות דימיון בין ג'ון לוק לדמות הכומר. אני לא יודע מה הפרק הזה ניסה להגיד אבל הוא עשה את זה בצורה מאוד overt ושנזרקת מצד אחד לצד השני על ספקטרום הכוונה אלוהית – רנדומליות ושרירותיות.
    משום מה מאט נזכר בהביטו בתמונה שאבא של קווין השאיר לו סכום כסף נכבד טמון בחצר. לא ברור לי איך אפשר לשכוח כזה פרט. זו הייתה דרך מאוד לא אלגנטית לתת לו את הסכום הראשוני להימור. אז מאט מקבל 'סימנים' להמר איך שהוא מהמר וזוכה – הידד לגורל – אבל אז בא בחור שגונב לו את שקית הזכייה – הידד לחוסר 'יד מכוונת' – אבל אז מאט יוצר מהמכונית ומרביץ לבחור נמרצות ולוקח את הכסף בחזרה – אבל אז בנסיעה לבנק הוא עוצר לעזור למישהו שקיבל אבן בראש ומקבל גם הוא כזו מאותם אנשים שזרקו את הראשונה – ואז הוא מתעורר בבית חולים וחוזר למכונית והכסף שם במלואו – הידד לרצון האל – אבל אז מתברר שהוא שהה בתרדמת במשך 3 ימים ותם המועד לקנות את הכניסייה. הידד?

    לא ברור לי כל רצף האירועים הזה חוץ מהיותו משתדל יותר מדי להציג את הסוגייה של האמונה בכח עליון וסבל מתמשך כחלק מזה.
    בינתיים אני לא רואה סיבה למה לסדרה יש בכלל את נקודת המוצא של אירוע ההיעלמות. כמעט כל דבר עד כה ניתן היה לעשות בלי אלמנט המד"ב הראשוני. אשתו של מאט נפגעה בתאונה ומשותקת; לורי מגלה על בגידת בעלה ועוזבת; ירושת מחלה נפשית של קווין וכו'
    כאילו לא ברור לי מה לורי עושה דווקא בכת של הGR שלא ממש ידוע מה מהותה חוץ מלהתאבל על הנעלמים באופן פומבי ומוצהר.

    האירוע הכי חשוב בכל הנוגע לסיפור המסגרת הזה היה כאשר מאט מראה לאיש מהקזינו תמונה של איש ששמו העצמי וויין ושמדובר באיזה אנס שהיה בכלא. זה אותו וויין שראינו כן? היינו אמורים לעשות את הקישור הזה נכון? אז מדובר בפרט מידע חשוב מאוד, לא? הנה אחד מהנעלמים כביכול שחזר וחי בעולם.

    • רגע, מה?! לנעלם קראו רוברט וויין סטודארד והוא לא דומה בשיט לוויין מהכת.

      עריכה: מתנצל על התמונה המשולשת…

      • Saturn

        התמונה הלא הברורה + אמירת שמו המלא כאשר השם האמצעי הוא זהה לוויין שאנחנו מכירים + פרופיל פשע דומה גרמו לי לחשוב שאולי מדובר באותו אדם.
        מי יודע, אולי החזרה לעולם התלוותה עם שינויים פיזיולוגיים..

        • פיספסתי משהו ואמרו שוויין אנס ורצח ילדהות?

          • Saturn

            יש את העניין הזה שוויין מקיף עצמו בנערות וממהר ליירט כל ניסיון של גבר אחר להתקרב אליהן יותר מהנדרש. בתחילת הפרק השני אנחנו רואים את אנשי הFBI מדברים עליו ונרמז באופן עבה שהוא שוכב איתן ('ממלא את המצברים').

            זה לא אונס אבל עדיין באיזור הפשעים המיניים.

            • הם דיברו על קטינות אסייתיות, לא על ילדות באופן כללי. בקיצור, זה לא הוא.

              • לא זכור לי שנאמר שהן קטינות. נשים צעירות כן, אבל לא קטינות.

                • נכון, נראה לי שאתה צודק. אז על אחת כמה וכמה.

            • מה שיאדו אמר. וויין קריפי ומשתמש בנשים צעירות כדי "לטעון" את כוחותיו, אבל זה לא אונס ילדות ורציחתן.

    • miss bojarsky

      לורי גילתה על בגידה של קווין? זה התפספס לי.

      • גם אני לא זוכר כזה דבר.

        • לא נאמר שהיא גילתה, אבל מהפלאשבקים הרגעיים בפרק הראשון ניתן לחשוד שקווין בגד בה במהלך ההיעלמות. מהחלוםפלאשבק של מאט, אני עכשיו חושד שדווקא לורי היא זו שבגדה בקווין. אלא אם זו הייתה הזיה משולבת עם זכרונותיו.

          עריכה: הרגע חשבתי על משהו נוסף; כל האירועים בראשו של מאט כשהיה ללא הכרה, אירעו כרונולוגית, אף שחזה באירועי ילדותו כמבוגר. המשכב עם אשתו-שלפתע-הפכה-ללורי אירע אחרי התאונה שלה. הממ…

          • אני פשוט חשבתי שגם קווין וגם לורי בגדו זה בזה.

  • Michael Ginzburg

    כתבת בדיוק את מה שהרגשתי! 🙂 הפרק הכי טוב עד כה, מופת מופת מופת!
    אומרים שאולי הנעלמים חזרו בתור בע"ח, תיאוריה שמתחילה להירקם, מעניין.

  • גיא

    בניגוד לרוב המגיבים פה, לא כל כך הצלחתי לגבש דעה לגבי איכות הפרק. הוא היה בסדר בעיניי, לא מרהיב ולא נורא ואיום. מה שכן, בצד השני של הספה, שדווקא אוהב את הסדרה, נרשמה פרישה רבע שעה לסוף, שניה לפני ניסיון שוד הזכיה. עכשיו איך אני אשלים לה את כל מה שקרה ברבע השעה האחרונה?!

    ועוד משהו: ההופעה של ג'נל מולוני (דונה מוס), וגם ההבלחה הרגעית של סבסטיאן ארסלוס (הלא הוא לוקאס גודווין מבית הקלפים) בתור בעלה של נורה שנעלם הם לא פחות מספוילרים להמשך הסדרה: כשמלהקים שחקנים בסדר גודל כזה, ברור לחלוטין שנקבל הרבה יותר מפלאשבקים רגעיים לתקופה שלפני ההיעלמות – ומי יודע, אולי אפילו נזכה לראות אותם כפי שהם בהווה.

    והמבטא האמריקני של כריסטופר אקלסטון הוא אכן מהמגוחכים ששמעתי, אבל הוא חמוד ומוכשר אז אני סולח לו.

  • miss bojarsky

    משהו ששכחתי לציין – את שיר הסיום של הפרק יצא לי לשמוע באותו יום והוא נתקע לי בראש והתנגן לי כל היום. זה היה הולם ביותר שהוא הפציע בפרק.

    https://www.youtube.com/watch?v=MYSVMgRr6pw

  • Chen Honig

    יפה כתבת גברת בוג'רסקי, וגם אני עומדת איתך בשורת האקסלסטוניות. אח, איזה שחקן, אני לא יכולה שלא לאהוד את הגישה התיאטרלית של הבריטים למשחק, איך הם משתמשים בכל הגוף שלהם, ואם הגוף דומם אז יש עדיין את הפרצוף שיכול לתת כל כך הרבה. אחרי שני פרקים שכמעט התעלמו לגמרי מהדמות שלו (ואקסלסטון היה השחקן שמשך אותי מלכתחילה לסדרה הזו), שמחתי לטעום קצת מהסיפור שלו (ועוד ג'נל מלוני, דונה מוס מ"הבית הלבן" בתור קינוח. הו דונה!).

    מאז שהכומר התחיל במסע שלו לאחר הכסף, היה ידוע שזה ייגמר ברע ובכל זאת הייתי בלחץ מכל רגע ורגע. חיכיתי לדבר שישבש את הכל, ושמחתי שזה דווקא היה שלב איבוד ההכרה שעיכב והרס את כל המטרה.

    את היונים קישרתי לסיפורו של נוח – יונה לבנה עם עלה של זית לא הגיעה, אז הכומר בחר להסתכל על היונים הרגילות בתוך סימן מאלוהים ולאן זה הביא אותו? לכלום… בערך.

    קראתי כי ידיים הן סימן של סמכות בחלומות, וכשהן נשרפות זה כנראה מסמן כי הסמכות הולכת להילקח, וזה באמת מה שקרה, הכומר איבד את הכנסייה שלו. מה גם שאילו אותן ידיים שכנראה הרגו את השיכור שניסה לגנוב ממנו את כל הכסף בבית ההימורים, ידיים שהביאו את הצ'יפים והימרו על כסף שלפי מה שהבנתי, לא שייך לו.

    בקיצור, פרק מעניין ולעומת הרבה פה שמחתי שיש התמקדות בדמות אחרת.

    החבר'ה הלבנים מסקרנים אותי כל כך, אני חושבת שהם מנסים למחוק כל זכר לחיים שהעיירה המדוברת מכירה, אולי להפוך אותה ללוח חלק ממנו כולם יוכלו להתחיל? אין לי מושג, אבל זה כל כך מסקרן.

© עידו ישעיהו