ספיישל החופש הגדול

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/07/2014 בקטגוריה ‏וידאו, כתבות

בתחילת החודש פצחתי בפרויקט חדש לכבוד הקיץ בעמוד הפייסבוק של הבלוג: מאחר שהחופש הגדול נחת על פתחנו, מה ראוי יותר מאשר להתבוסס בנוסטלגיה לימים ההם? מדי יום או יומיים אני מנסה להעלות מן האוב משהו כזה ולוודא שאינני היחיד כאן שזוכר אותו. להלן החלק הראשון בספיישל הזה, קיפצו ותיפסו ראש אל הבריכה!

פופו
פופו הוא שמו של כלב כחול שיורש את אחוזת בעליו אחרי שהוא נפטר, מזמין את החבר'ה (כמה כלבים וחתול אחד) לגור איתו. ביחד הם הודפים שוב ושוב את ניסיונותיה של גברת אסקרו והצ'יוואווה שלה, פפה שמו, לחשוף את הדיירים הבלתי חוקיים ולמכור את הבית ברווח. לא זכרתי שחני נחמיאס הייתה אחראית גם על שיר הפתיחה הזה, די למונופול!

מפאת ה"פופופו" הצרפתי והמשעשע שמלווה את נעימת הפתיח, הופתעתי לגלות כי מדובר בסדרה של האנה ברברה האמריקאיים ששודרה ב-NBC בין השנים 1986-1988, ובמקור נקראה "Foofur". היא נמשכה 46 פרקים.

תופסים ראש
התחנה הראשונה של כל כך הרבה משועי ארצנו, אישים-שהיו-אז-ילדים כדנה דבורין, טל ועידו מוסרי, ריקי בליך, שיר גוטליב, אוהד קנולר (!), ימי ויסלר (!!!) ושאר ילדי בית הספר לאמנויות בתל אביב. נתן דטנר ניצח עליהם בחן וכולם שרו והמחיזו בכיף בין השנים 1988 ל-1991.

יום יומן עם צ'סטר וחגית
תוכן שיווקי עוד לפני שידענו מה זה. רצועה יומית בימי ערוץ 2 הניסיוני בתחילת שנות ה-90, עם יואב צפיר בחליפתו של צ'סטר, הצ'יטה של צ'יטוס – חטיף מגעיל ולא מזניב בכלל שהטובים שבנו ניסו לטעום בכל זאת תחת השפעת התוכנית הזו.

אחוזת מרבלהד
הזיכרון הזה הוא בטח סטייה שלי בלבד. סדרה קומית מטורפת קצרת ימים שעסקה באדונים ומשרתים, שודרה בחינוכית בתחילת הניינטיז או משהו כזה וממש הצחיקה אותי כילד. במקור היא שודרה למשך עונה אחת ב-1987-1988 ב-NBC, ובקאסט שלה ניתן היה למצוא אחד מייקל ריצ'רדס, שלא הרבה זמן אחרי כן מצא לו גיג מעט יותר קבוע ב"סיינפלד" (וכך אנחנו גם מקשרים אל חגיגות חצי היובל שלה).

ילדת הפלא
מהדברים המפתיעים שמגלים במהלך בחינה לאחור: הסדרה המטומטמת הזו רצה ארבע עונות תמימות, בין 1985 ל-1989. אף רשת לא הזמינה אותה אז היא פשוט נמכרה לשידורי סינדיקציה בתחנות המקומיות (עסק דומה לזה שעשתה "משמר המפרץ" מספר שנים אחריה). מסתבר שיוטיוב מכיל פרקים רבים בשלמותם. הנה הפיילוט, I dare you.

שיגעון של עיתון
סטיבן מופאט אולי עושה כיום שמות ב"דוקטור הו", תלוי את מי שואלים, אבל לפני 25 שנה הוא יצר (יחד עם אביו ביל) את הסדרה הראשונה שלו, סדרת ילדים שעקבה אחרי חבורה של עיתונאים צעירים. מופאט כתב את כל 43 פרקי הסדרה, שזכתה לשבחים רבים ואף בבאפט"א בעונה השנייה שלה. מסתבר שגם הפרקים שלה נמצאים במלואה ביוטיוב.

החופש האחרון
איך אהבתי את התוכנית הזו בתור ילד, חשבתי שהיא כה מצחיקה וחמודה, אבל אלוהים אדירים, מבט בוגר בה הוא כמו סטירה מביכה. יאיר לפיד כתב אותה עבור מחזור 1989 של צעירי תל אביב, תוכנית שבמסגרתה כל הנערים הללו הגיעו בתור עונש בקיץ האחרון שלהם למעין מועדונית יצירתית בהנחיית דן תורג'מן, או מה שזה לא יהיה. מסתבר שלפיד מזעזע ככותב כשם שהוא כשר אוצר. הנה מערכון אחד לדוגמה מקרב רבים שהם עשו שם. אני בוש בעצמי, ולא מבין איך לעזאזל נתנו להם לעשות את הדברים המכלימים האלה, ועוד פחות מבין איך אחרי כן הגיעו "לא כולל שירות" 1 עד 3.

שלגיה במאה ה-20
הלאה "עד עצם היום הזה", פנימה "שלגיה במאה ה-20"! סיטקום קצר ימים שבארה"ב שודר בשנים 1987-88 והציג את משפחת צ'ארמינג – שלגיה, הנסיך וילדיהם. מסתבר שהמלכה הרעה לא מתה אלא חזרה זועמת מתמיד והטילה על כולם כישוף חזק של תרדמת, שאף לכד בתוכו אותה ואת אחד מהגמדים. כן, זה היה פוליטיקלי קורקט. הזכרון החזק ביותר שלי מהסדרה, מעבר לכך שאפילו כילד היא נדמתה לי מאוד מפוספסת, הוא העובדה שזו הייתה ההיתקלות הראשונה שלי עם ליהוק מחדש – אחרי ששה פרקים (שעכשיו אני מגלה כי היוו את כל העונה הראשונה) הוחלפה השחקנית הראשית באחרת. הפתיע אותי עד כמה מהר התרגלתי לזה.

שבע כלות לשבעה אחים
מה? מקגייוור משחק בסדרה מוזיקלית? ועוד שר שם בעצמו (בזיופים)?! אכן כן, עוד לפני שהוא היה מקגיוור נקלע ריצ'רד דין אנדרסון לרימייק טלוויזיוני של המחזמר הקולנועי הקלאסי, כמעט שלושה עשורים אחרי המקור. הוא גילם את האח הבכור מקרב שביעייה, כפי שניתן להבין, שגרה בחווה מבודדת ללא מגע יד אישה. כאשר הוא מתחתן ולראשונה נכנסת אישה לחייהם, על כל הזכרים להסתגל. בשעתו לא הבנתי מדוע יש "שבע כלות" בשם ורק אישה אחת על המסך.

הסדרה הזו שרדה עונה אחת בלבד ב-1982-1983, ובין האחים ניתן היה למצוא גם את פיטר הורטון, ששנים ספורות אחרי כן כיכב ב"שלושים ומשהו", ואת ריבר פניקס המנוח בתפקידו הראשון אי פעם, אז בן 12. שיר הפתיחה, מסתבר כיום, מטומטם ברמות בלתי אפשריות ומזכיר לי קצת את הקליפים המילוליים המעולים שפשו לפני כמה שנים ביוטיוב.

בוקר טוב מיס בליס
סיטקום אמריקאי שאני לא זוכר ממנו הרבה מלבד העובדה ששודר בתוכניות הילדים והנוער בסוף שנות השמונים ושחיבבתי אותו. הוא עקב אחרי מורה בחטיבת הביניים, העלמה קארי בליס (השחקנית האנגליה היילי מילס, שהתפרסמה כילדה בעקבות תפקידה הכפול ב"אבא מתארס" של דיסני), ובהיקף קטן יותר גם אחרי תלמידיה הצעירים.

הסדרה לא הצליחה במיוחד ושרדה בסך הכל 14 פרקים, אבל הסיפור שלה לא נגמר שם. הרייטינג הנמוך וקבוצת מיקוד כלשהי הביאו כנראה להבנה שהמורה משעממת והילדים מעניינים בהרבה, וכך נולדה מקרבה סדרה אחרת ומצליחה בהרבה – "הצלצול הגואל". לא כל הילדים התחילו שם, אבל זאק מוריס, סקריץ' וליסה טרטל כבר היו שם, ועמם עבר לסדרה החדשה גם המנהל, מר בלדינג.

הנה הפרק הראשון, שכולל גם את קרלה גוג'ינו הנערה, המגלמת את חברתו ממחנה הקיץ של זאק מוריס.

תגיות:
© עידו ישעיהו