פארגו 1.09: שועל, ארנבת וכרוב

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 11/06/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "פארגו" פרק 9

Fargo - 01x09 - A Fox, a Rabbit and a Cabbage

או, כן. ככה בדיוק. סוף סוף המרכיבים של הסדרה הזו מניבים את מה שנדמה כמלוא הפוטנציאל שלה, פרק שאני יכול לומר בפה מלא שממש נהניתי ממנו. עד כדי כך שאני אפילו נהנה לחשוב על המשמעויות של שם הפרק שלו. התשובה, אגב, לחידה של קי: האיש צריך לחצות את הנהר עם הארנבת, להשאיר אותה ולחזור. לאחר מכן הוא מעביר השועל, לוקח את הארנבת ומחזיר אותה. לאחר מכן הוא מעביר את הכרוב, משאיר אותו עם השועל וחוזר. לבסוף הוא לוקח את הארנבת ועובר אל הצד השני. אז איך לסטר מעביר את אשתו ואת חייו מעבר לנהר בלי שמאלבו יטרוף את כולם?

החיבה של מאלבו לזריעת הרס היא בהחלט אחד הדברים החינניים בסדרה מאז תחילתה. קשה שלא לשער כי הסיפור של לו סולברסון, אביה של מולי, על הגופות שנתקל בהן במסגרת עבודתו כשוטר מדינה ב-1979, קשורות אף הן למאלבו (נדמה היה שלו קולט שיש במאלבו משהו מפלצתי, הוא הביט בו בחשד לאורך כל השיחה שלהם ולא חשף את מיקומו של לסטר בשום שלב). הוא עשה זאת שוב עם דיירי הבית הישן של לסטר, מפחיד את הילדים עם רוחות רפאים. וכמובן, הוא עשה זאת בסצינה האדירה במעלית בנון שאלאנט מענג.

רק בפרק הנוכחי קיבלה הקפיצה בזמן את ההצדקה לה. הביטחון העצמי המופרז של לסטר, מיקומו ומראו (המצוין) הנוכחי של לורן מאלבו. לסטר נעמד מולו במעלית והתעקש ש"לא", הגולם קם על יוצרו. מבטיו של בב"ת היו ממש מדהימים בניואנסים שלהם, מאבק בין השטן השוכן בו לדמות הדוקטור החביב עם ההומור המטופש. איזו השקעה מצדו, ללמוד רפואת שיניים מעשית לשם משימת חיסול, זהות בדויה לאורך חצי שנה ומאות אלפי דולרים. כה חובב לצון מאלבו עד שההתעקשות ההיבריסית של לסטר, שהורידה הכל לטמיון, עברה מבחינתו ולו כי היה לו כיף לראות את פרצופו המזועזע של "חברו" רגע לפני שירה בו. פשוט מעולה.

גם חדלות האישים של אנשי החוק זכתה לתיקון מסוים בפרק הזה. קי ופיל קופצים על ההזדמנות הראשונה לתקן את השטות שלהם, ובכך סוף סוף מזכים את ביל האידיוט בסמי-נזיפה ואת מולי בעידוד ושבח על האובססיה שלה עם לסטר ועם האמת. ולסטר עצמו – טוב, זה היה ממש מעורר פליאה. הפסיכוטיות של מאלבו דבקה בו, כך נראה. במרתף ביתו של לסטר ראינו ציוד לצייד, ומעט אחרי כן נוכחנו לדעת שהאיש יודע להשתמש בפיתיונות. העובדה ששלח את לינדה אשתו במקומו אל המשרד היא דבר אחד, אפילו העובדה שנתן לה ללבוש את המעיל האדום הכה-מזוהה שלו, אבל כאשר אמר לה להרים את הכובע על ראשה כבר נעשה ברור שהוא מקווה כי אם מישהו אורב לו, הוא יטעה לחשוב שלינדה היא לסטר. כך מצאה רעיה נוספת של לסטר את מותה האלים.

תגיות:
  • Michael Ginzburg

    סקירה מצוינת. מסכים. הפרק הכי טוב וחשוב של העונה והוא למעשה מסמל את גדולתה של פארגו. בסצינה בה לסטר שולח את לינדה למותה, לא יכולתי שלא להיזכר בוולטר ווייט שולח את שכנתו החביבה "לבדוק שהגז לא דולק"…

  • Chen Honig

    רק לי נמאס כבר מהרשעות של מאלבו? הקטע עם הילדים והסיפור של הקולות שלסטר שמע שם, נו באמת, הדמות הזו יותר מדי חכמה בשביל קטנוניות כזו. זה הזכיר לי את המניפולציה שלו מהפרק הראשון עם הבחור שהשתין על הרכב של הבוסית שלו, אז זה היה מצחיק, הפעם זה היה מיותר.

    אחרי הסדרה הזו אני הולכת לעשות מרתון "ההוביט" ו-"שרלוק" כדי להשיב לתודעה שלי את דמותו החמודה של מרטין פרימן. הצהרתי פעם על אהבתי הנצחית לכשרון המשחק הלא מוערך מספיק שלו?
    הכל אגו אצל לסטר והוא לא מראה סימנים של חרטה, רק בהלה ופחד. אידיוט. משום מה הוא דבק בחיים בצורה הכי מגוחכת שאפשר. דורך על כל מי שאפשר כדי שיוכל לברוח עוד קצת מהמשטרה או ממאלבו. נראה לי שזו הדמות הכי מטומטמת בהיסטוריית הצפייה שלי בטלוויזיה, טיפשות שעדיין לא הכרתי, אחת שכן יודעת להבחין בין טוב ורע. למה לרדוף אחרי מאלבו בלאס וגאס, כשאתה יודע ששום דבר איתו לא נגמר בטוב?
    זה טמטום שקשה להתנתק ממנו, ככה האחים כהן אהבו לכתוב את הטמבלים שלהם, אז זה נחמד לראות את זה גם פה.

    אני ממש נלחצתי כשמאלבו נכנס לדיינר של סלברסון, במקום להיות במתח אם הוא ייתפס או לא, המוזיקה גרמה לי לפחד שהוא הולך לדקור את האבא, אני שמחה שהכל עבר חלק. אין כבר לדעת למה מאלבו מסוגל.

    עוד פרק אחד, מעניין מי יגמור את הסדרה בחיים.

    • Michael Ginzburg

      "We know Malvo can move easily in those shadows, after all, and while
      none of this excuses Lester’s actions (brutally murdering his wife,
      framing his brother for the crime), for a while, it’s possible to feel
      some of the worry his feeling, to relate to him not as a psychotic
      creep, but as someone afraid of a very real and very dangerous monster.
      He’s not a nice man, but for most of the hour, we’re encouraged to see
      him as someone in danger and to even care (on a basic level) that he
      escapes that danger."

      סקירה מלאה

      http://www.avclub.com/tvclub/fargo-fox-rabbit-and-cabbage-205634

  • Michael Ginzburg

    השוט האהוב עליי מתוך הפרק

  • Michael Ginzburg

    האם 'פארגו' היא הסדרה המצטיינת של עונת הטלוויזיה הנוכחית? (תשובה – הק יה)
    http://www.haaretz.co.il/gallery/television/lazy-eye/.premium-1.2345934

  • Iter Impius

    הפרק הכי טוב בסדרה וזה שמצדיק את קיומה מלכתחילה.
    "פארגו" עשתה המון טעויות לאורך דרכה, אבל הפרק הזה היווה פיצוי מצוין.
    למרות זאת, מאלבו הוא עדיין דמות מאוד בעייתית בעיני, במיוחד לאור העובדה שהוא פשוט לא מתמודד מול קשיים ומוצג כסוג של אל.

    די ברור לי שלסטר יימצא את מותו בפרק הבא, גם כי אצל האחים כהן הרעים בדרך כלל מנצחים וגם מפני שבתחילת הפרק ראינו את מאלבו שומע הקלטה של לסטר מדבר על כך שהוא הרס לו את החיים (או שאני מתבלבל וזו הקלטה ישנה?)

    • הוא האזין להקלטה לפני שפגש בלסטר כך שאין לו סיבה להעלות מהאוב את השיחה ביניהם, ולמיטב הבנתי זה היה אדם אחר. נשמע שההקלטה מסתיימת בירייה, בין אם מאלבו לחץ על ההדק או הקורבן התאבד, והמוקלט אף מסיים ב"תגיד לאשתי שאני מצטעראוהב אותה", לא זוכר במדויק.

      • Michael Ginzburg

        מוזר שאנשים תוהים על ההקלטה.. זה ה"בוס" של מלאבו רגע לפני שהוצא להורג לפני 2-3 פרקים. גם אני מעריך כי לסטר ימות וכנראה גם גאס. מאלבו יתחמק.

        • Iter Impius

          לרגע הייתי בטוח שזה מן פלאשפורוורד. זה יכל להיות ממש מגניב.

  • Iter Impius

    ואם להרחיב קצת יותר על העונה לפני שהיא מגיע לקצה – וואו, אוף, פשוט וואו.
    מעולם לא הייתי אמביוולנטי ביחס לסדרה, כפי שאני כלפי זאת.
    ועכשיו, פרק אחד לפני הסוף, ראוי לשתף בכמה הגיגים עליה:
    נתחיל מהתחלה, הפרק הראשון היה כנראה פרק הפתיחה הטוב ביותר שראיתי בטלוויזיה. אקספוזיציה והעמדה נפלאות, דמויות מרתקות, המון עניין ואיכות הבימוי והעריכה יוצאות הדופן הורגשו מיד.
    ואז בום, בפרקים הבאים נרשמה ירידה דרסטית ברמה – הרבה פחות מעניין מנקודת הפתיחה, הדמויות הוצגו כמאוד קרטוניות וסטריאוטיפיות – כל אחת פועלת בהתאם לאפיון מסוים ותו לא. האנושיות – אלמנט בסיסי ביצירת דמות קולנועית / טלוויזיונית טובה – הגלומה הן בביצוע מעשים רעים והן בטובים, לא הייתה קיימת ופינתה מקום להתנהגות מקובעת כסרגל – לורן, הנבל האלילי הבלתי-מנוצח שכל פרק זורק פיסת פילוסופיה שנונה אחרת. לסטר, החנון שכביכול יהפוך לגבר-גבר. מולי, השוטרת שאף אחד לא מקשיב לה. המשטרה האטומה (כנראה הכי אטומה שנראתה בסדרה מהסוג הזה) והצ'יף הטיפש לגמרי. סטאברוס וסיפורו המשעמם שבכלל נזנח, או פשוט נגמר (?) בצורה מאוד אגבית באמצע העונה. צמד הרוצחים השכירים האווילים שמחליטים לתקוף באמצע סופת שלגים. כולם מאוד שבלוניים. הסדרה השתמשה יתר על המידה בסימבוליות, הטפות ומסרים פילוסופיים, אך זנחה את המרכיבים החשובים ביותר ליצירת סדרה טובה – הדמויות, הסיפור, ההתרחשויות.
    ואז הגיע פרק 7, שהיה טוב בהחלט ו-8 ה-#!$!#$. ואחריו פרק 9 – ופתאום שוב וואו. ענק. ענק. הם פיצו על הכל. על קיצורי הדרך העלילתיים והכתיבה העצלה, על הדמויות שלא הציגו שום התפתחות או שינוי מהפרק הראשון ואם כן, אז היא לא כזאת שנבנתה בצורה ריאלית. מאלבו למשל, פשוט נשאר אותו מאלבו לכל אורך הסדרה – סוג של אל, שטן במקרה הזה, חסר רחמים ואכזר שאף אחד לא יכול עליו. וכמה שהוא מקסים אותי בדרכו המרושעת, בגלל שת'ורנטון (אולי בגלל זה הוא אל? ת'ור חלק משם המשפחה) פשוט שחקן גדול, אי אפשר להזדהות עם הדמות. החוכמה שלו לא מוצגת כנתפשת או אמיתית בשום צורה שהיא. הוא הולך, עושה מעשים רעים, מתחמק בקלות מעונש וחוזר חלילה. איפה העניין פה? היכן הקרבן? ההקרבה שלו? מטרה כלשהי? הם לא קיימים.
    אבל נחזור לרגע של ה-"וואו", אי-שם כמה שורות למעלה. פרקים 8 ו-9 גרמו לי להבין למה לא יכולתי להפסיק לצפות ב"פארגו", גם ברגעיה הטיפשיים ומדוע הופנטתי מלכתחילה. הבימוי, העריכה והמשחק. מרטין פרימן בתצוגת המשחק הטובה ביותר שלו. ת'ורנטון הגאון. וכל שאר הקאסט שאין טעם לפרט עליו, הם מעולים. הבימוי והעריכה מדויקים להפליא. מקוריים ומצליחים בקסם רב ליצור את האפקט הרצוי, בייחוד בתחילת ובסוף הפרקים. ראוי לציון גם הסאונדטראק, רווי הצלילים הנעימים והמטרידים גם יחד, שמשתלב בכל העסק הזה כמו כפפות העור של מאלבו לידיו.
    יש המון קסם ב"פארגו" ורוח האחים כהן מורגשת היטב לכל אורכה, בעיקר בנקודות השיא. אולי זאת הסיבה שלקח לה 7-8 פרקים עד שבאמת הגיעה למימוש המלא והיפהפה של היכולות הטמונות בה. קיימים בה ניצוצות של "בלש אמיתי" ו"שובר שורות" שהופכים אותה אפילו יותר מרגשת לצפייה. ולפי איך שנגמר פרק 9, יהיה תענוג נוטף דם, מתח ואימה לצפות בשבוע הבא בפרקה העשירי והאחרון.

  • Saturn

    שיפור מסויים. אשמח לראות את הדמות של לסטר מובסת אבל אני לא מבין הוא בכלל ניגש למאלבו. כל ההבעות שלו כשהוא זיהה אותו בבאר היו 'או שיט' אבל בעצם הוא ניגש אליו ומחפש מה בדיוק? צא ואל תחזור. היבריס שמיבריס. אי אפשר להגיד שהם לא עקביים בכך שזה עוד מעשה טיפשי מבית היוצר של לסטר ששם אותו בכוונת של מאלבו. מה בדיוק הוא חשב שיקרה כשהוא אמר 'כן' במעלית?

    ספיקינג אוף המעלית, אני מניח שהצילומים שמולי מדברת עליהם הם צילומים מתוך המעלית שבוודאי אמורים להיות בכל מלון בוגאס? אם כך הם צריכים להראות את רצח השלושה.
    למדנו שצ'אז איכשהו מצא את עצמו בכלא וגם לא הבנתי איך צמד סוכני הFBI לא למד על מולי לפני כן שכן הטלפונים הקודמים שלה ושליחת הסוכן לבדוק את התיאוריה שלה היו אמורים ליצור ניירת שמגיעה אליהם.
    לא איכנס לאין-הגיון בכך שסוכן FBI שמסתכל על הראיות של מולי לא רואה בסיס לחקור לעומק.
    בלי קשר למעשה הנלאח של לסטר בשליחת אישתו כצאן לטבח, לא מובן לי מה הוא משיג בכך. מן הסתם, וככה זה נראה, מאלבו בדק את הגופה וראה שלא מדובר בלסטר. אז לא השתנה דבר ומאלבו ממשיך לצוד אותו. רק שבתאוריה עכשיו אמורים להיות ברשותו את הטלפון של לינדה שיכיל את המספר של לסטר ומן הסתם תעודות מזהות ורישיונות עם כתובת הבית (למרות שאולי לא היה עליה כלום כי היא הייתה בדרך לשדה התעופה?) – למרות שאת זה לא הראו ואהיה מופתע לרעה במידה וזה לא קרה. עוד כשל מחשבתי של לסטר.

    יהיה ממש מעצבן אם הוא איכשהו שורד.

© עידו ישעיהו