לקוראי הספרים, משחקי הכס 4.08: ההר והצפע

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 02/06/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

"משחקי הכס" עונה 4 פרק 8, כולל ספוילרים לחמשת ספרי "שיר של אש וקרח".
אם אתם מחפשים את הדיון בלי ספוילרים לספרים, הנה הוא כאן.

Carlost.net

(זהו טקסט זהה לביקורת נטולת הספוילרים העתידיים, מלבד הפסקה האחרונה כאן שמתייחסת לספרים)

וואו, איזו עונה לא אחידה ברמתה. רוב הזמן אני לא מבין מה הרבותא בעיבוד הטלוויזיוני אם גם ככה חותכים לכל מיני הרפתקאות צד מטופשות. כבר התלוננתי על זה בפרק הרביעי לעונה עם ג'ון ובראן מעבר לחומה, אבל באחד הפרקים אחרי כן הגיע קטע שגמר אותי – יארה שמגיעה לחלץ את אחיה. היו המון סיבות עלילתיות לעשות את זה, אבל גם אחת מרכזית נגד: זה היה דבילי ברמות אחרות. האמינות של "משחקי הכס" ניתצה על הרצפה, ומאז ירד לי קצת מהסדרה במהלך העונה הזו. אלא שהיום הגיע הפרק הנוכחי והיה פשוט מעולה.

אם עד כה השינויים מהספרים בעונה הזו היו ירייה ברגלה של הסדרה, הפעם הם היוו שדרוג של ממש ואף גרמו לי להצטער שלא הגעתי אל הפרק הזה, אל הסיקוונס שחתם אותו, בלי לדעת מה צפוי לקרות. בעת הקריאה לא היה מאוד איכפת לי מאוברין מארטל, הוא היה דמות מעניינת כל זמן שנכח וזהו, אבל פדרו פסקל שגילם אותו יצק לתוכו המון חן ועניין. ציפיתי שהמחזת הקרב בינו לבין ההר תהיה ארוכה ומפורטת יותר, אולם גם כך מדובר באחד הקרבות הטובים של הסדרה. מארטל המתעופף והקליל, מלהטט בחניתו לטובת הקהל, חוקר ומאשים את ההר ואחריו מפנה אצבע כלפי טיווין לאניסטר – זהו רגע שיא בסדרה כי זהו רגע שיא בחייו של מארטל. כל הקרב הזה היה שווה ולו בשביל לראות את מבטיו המתפעלים והנהנים של ג'יימי לנוכח ההצגה של הצפע, אדם שלא ראה אותו נלחם לפני כן. חיתוך פה וחיתוך שם וחנית לקרביים אחר כך, הכל נראה מנוי וגמור. אבל כמו כל מי שראה סרט "רוקי" יודע, מי שמנצח לאורך הקרב הוא זה שלבסוף מפסיד אותו. מארטל היה שאנן מדי, שחצן מדי, וההר בא על מוחמד. רגע ויזואלי מטורף ששוב מזכיר לנו עד כמה דלילה התקווה בווינטרפל בכלל ובמעלה מלך בפרט.

אבל זה אפילו לא היה מה שהכי אהבתי בפרק. סאנסה ובייליש הם אלה שעשו אותו מבחינתי. ההתנהלות שלה סוף סוף ניזונה מכל מה שהפנימה מעינוייה לאורך ה… כמה זמן עבר בכלל מאז מות אביה? שנתיים? אז לאורך הזמן הזה, לצד התורה שהרביץ בה בייליש לאחרונה. עדיף השטן המוכר. "את חושבת שאת מכירה אותי"? כאשר הלורדית הקשישה חיבקה את סאנסה הבוכייה, ציפיתי למפגש העיניים הזה בינה לבין בייליש, ואכן לא התאכזבתי. לא רק סאנסה מתבגרת אלא גם סופי טרנר, שהייתה מצוינת לאורך כל הפרק. זה היה שינוי מהספר, שם היה שעיר לעזאזל שהואשם ברצח לייסה ארין כך שבייליש לא הואשם באופן כה בוטה, וסאנסה עצמה לא חשפה כלל את זהותה האמיתית. ואם כבר מוכרחים לעשות שינויים כדי לדלל קצת בדמויות, אז זהו ללא ספק אחד המוצלחים שבהם.

ובעוד סאנסה מתבגרת, אחותה מגיעה יחד אל עמק הנשרים עם שותפה למסע, רק כדי לגלות שוב שמקרה צריחי התאומים חוזר על עצמו. זו סצינה שנעדרה מהמקור, אבל אני יכול להבין את הפיתוי של בניוף את וייס להביא את אריה שוב אל סף איחוד עם מישהו מבני משפחתה, במקרה הזה סאנסה, רק כדי שזה לא יקרה בסופו של דבר. בינתיים במירין, דבר הבגידה של ג'ורה התגלה מאוחר באופן ניכר מכפי שהיה בספר, אבל אפשר להבין מדוע וגם את זה אני מאוד אוהב – מפלתו מקבילה למפלת טיריון, כך שבמידה מסוימת מכאן מתחיל הסיפור המשותף שלהם. תשואות, כשמגיע מגיע.

מאחר שניתן לראות את המילים הראשונות בתגובות גם כשנמצאים בעמודים אחרים בבלוג, אם אתם מגיבים הקפידו בבקשה לא לחשוף ספוילרים במילים הראשונות שלכם

תגיות:
  • miss bojarsky

    אתה זוכר את הספרים הרבה יותר טוב ממני, אני כבר לא הייתי כל כך בטוחה מה כן ומה לא קרה בהם. אפילו לא לגמרי זכרתי איך נגמר הקרב בין ההר ואוברין. רק כשהוא הסתיים המוח שלי עשה קולות של "אה, כן…" בכל מקרה, זה אכן היה פרק טוב מאד והקרב היה עשוי היטב.

    לגבי סנאנסה הייתי די בטוחה שהיא אכן לא חשפה את עצמה בספרים, אז אני שמחה לקבל לכך אישור. מעניין לאן זה יוביל כאן.

    אפשר לכתוב כאן על אירועים מהספרים שעוד לא קרו בסדרה? אני יודעת שבפסקה האחרונה שלך הייתה התייחסות אבל היא הייתה כללית למדי ואני רוצה לוודא לפני שאני כותבת.

    • אפשר בהחלט, רק כאמור עם אזהרת ספוילרים כדי שלא ייראו בעמוד אחרים.

      • miss bojarsky

        כמובן 🙂

        אז, ספויילר למאורעות עתידיים אך קרובים בספרים:
        .
        .
        .
        עם
        כל הבאז סביב הפרק הזה, כבר חשבתי שבסיומו תופיע *ה*סצינה של טיריון
        ואביו, אז הייתה לו פחות השפעה דרמטית עליי, על אף שהסיום שלו היה מאד
        מטלטל. אני מניחה ששוב הם שומרים את המאורע הדרמטי מכל לפרק תשע?

        אני כבר לא לגמרי זוכרת את התזמונים בספרים, אבל יש מצב שהם הולכים להקביל פה גם בין מותם של האחים קלגאן, זו יכולה להוות עבודת עריכה מצויינת.

        • אוי, נכון, מותם המקביל של הקלייגנים יהיה מעולה (אם כי אני עדיין לא לגמרי משוכנע שסנדור מת).

          • miss bojarsky

            אני זוכרת במעורפל (כמובן) שהוא גוסס ושהמארטלים דורשים לקבל אותו כדי לנקום על מותו של אוברין, אבל שבסוף הוא מת מפציעותיו. בהחלט ייתכן שאני זוכרת לא נכון.

          • Udi Doron

            אפשר להגיב בתיאוריות, על דברים שעוד לא נכתבו? אם לא, ספוילר פוטנציאלי:
            .
            .
            .
            .
            .
            .
            .
            .
            יש תיאוריה (שנתמכת בכמה עדויות) שסנדור לא מת, ובמשפט בקרב של סרסיי, הוא ינצח את ההר (שהוחזר לחיים בתור רוברט סטרונג) ויהרוג את סרסיי.
            קישור לסרטון רלוונטי (אזהרה – תמונות מתחלפות במהירות ומוזיקה גרועה):
            https://www.youtube.com/watch?v=7FGT7NzqDRU

            • כן, גם תיאוריות מתקבלות כאן בברכה. לא הייתי ער למה שכתבת, אבל מאחר שלא באמת "ראינו" בוודאות שהוא מת, שיערתי שנותר לכך פתח.

              • Omer Zauber

                בכל מקרה אחרי הקרב ההר לא מת בחודשים הבאים אלה גוסס מהרעל הלא ידוע של אוברין. ואז גם מביאים אותו לקיבורן ומשחקי הפרנקנשטיין שלו.

            • miss bojarsky

              אה, רגע, סנדור זה הכלב ולא ההר. אני באמת צריכה לקרוא את הספרים שוב.

              • ענבל

                מרווח ספויילרים

                ספויילרים לספר הרביעי:
                לפי הספר הרביעי שניהם מתים. יש כומר שבריאן פוגשת בספר הרביעי שמספר כי הוא ישב עם סנדור עד שמת ואז קבר אותו ושם את הקסדה שלו על הקבר (ואז ביטר שמת בסדרה לוקח את הקסדה ומתחזה לו)

                נאמר שגם ההר מת, אוברין בספר שם רעל על החנית וזה הורג את ההר. אחרי שמאיסטר המחמד של סרסיי (שכחתי את שמו) מסיים עם גופתו ומנקה את ראשו מבשר, הגולגולת נשלחת למלך דורן.

                עוד לא סיימתי את הספר החמישי אז יכול להיות שהכומר ו/או המאיסטר שיקרו…

                • miss bojarsky

                  תודה על התזכורת 🙂

                  • mayashoval

                    אתם שוכחים דבר מאד חשוב – כשבריאן אצל הכומר, היא רואה שיש שם בחור מאד מאד גבוה (ותזכרו שבריאן מאד גבוהה) – הקברן – כשהראש שלו מכוסה והיא לא רואה את הפנים שלו (=את הצלקות?) – והיא כן שמה לב שהוא היחיד שמסתדר עם הסוס האימתני של ההאונד, שבמקומות שונים בעבר הסבירו לנו שאף אחד לא מסתדר עם הסוס שלו, רק הוא.
                    כשהספטון אומר שהוא ישב עם ההאונד עד שהוא מת, זה לאו דווקא שקר, כי אפשר להגיד שההאונד מת, אבל סנדור קלגיין נולד מחדש כאדם דתי.

                    עריכה: מוסיפה עוד משהו – הייתי במין קומיק-קון לעניים בספטמבר האחרון, והשחקן שמשחק את ההאונד היה שם. בשלב השאלות מהקהל מישהי שאלה אותו אם פנו אליו כבר לשחק את הקברן. בזמנו לא הגעתי לשלבים האלה בספרים, אז שמתי אזניים ועשיתי לה-לה-לה אז אני לא יודעת מה הוא ענה.

                    והתאוריה שהוא הוולנקר אדירה!!

                    • miss bojarsky

                      יש לך הרבה יותר מדי אמון בזיכרון שלי 🙂

  • תתש

    בקיצור, בלאככ.
    הפרק הזה מדגים בצורה מושלמת איך כל שינוי מהספרים שהמפיקים החליטו לעשות, מתברר בסופו של דבר כשינוי לרעה. אחרי הפרק הזה אני מרגיש שכמו חלק מהקוראים, גם בניאוף ו-ווייז התאכזבו מאיך שהסיפור התפתח אחרי סופת החרבות, ולכן הם החליטו לכתוב גרסה משלהם בהתבסס על הספרים. ההבדל בינם ובין אנשים אחרים שעשו את אותו הדבר, זה שהם מקבלים 70 מיליון דולר לעונה מ-HBO כדי להסריט את הפאנפיקשן שלהם.

    • מעין

      מה…
      אבל הסדרה צמודה מאוד לספרים, במיוחד בפרקים האחרונים.
      אף שינוי לא משפיע משמעותית על התפתחות העלילה.

      • תתש

        הסדרה צמודה לספרים? הסדרה הפסיקה להיות צמודה לספרים אחרי העונה הראשונה וכל עונה המרחק רק הולך ומתעצם.
        אף שינוי לא השפיעה משמעותית על התפתחות העלילה?!? אולי אם את רואה עלילה כצ'ק ליסט של יעדים שצריך להגיע אליהם. זה שג'ון יודע שבראן לא מת לגמרי תעקר ממשמעות את הסירוב שלו להצעה של סטאניס להפוך אותו לסטארק ולתת לו את ווינטרפל. אני אפילו לא מצליח לחשוב על סיבה מניחה את הדעת שבגללה נעשה השינוי עם העלילה של סאנסה חוץ מן האובססיה הפאנבויית למה שהם מחשיבים כ-"דמות נשית חזקה שולטת!!1" מה שכן את צודקת, אכן היה שינוי משמעותי שבסופו של דבר לא השפיעה ולא בקצת על התפתחות של עלילה – ג'יימי אנס את סרסי מבלי שתהיה לכך שום השפעה על הדמויות ועל העלילה.

        • מעין

          אני בן, קודם כל.
          השינוי של עלילת ג'ון אכן די משמעותי(אני חייב להודות שלא חשבתי על זה ככה עדיין), אבל בסיפור עם כל כך הרבה קווי עלילה וכל כך הרבה פרטים הוא נבלע ואני לא מוצא את זה כל כך קריטי. המיני-שינוי בעלילה של סאנסה היה חביב ולא מזיק. כן, ג'ימי לא היה צריך לאנוס את סרסיי וזה היה מיותר וחסר טעם ומטומטם.
          אבל כל העניין נראה לי כמו עוד מקרה של "נתנו את השורה של רון להרמיוני". -העלילה היא אותה עלילה והדמויות הן אותן דמויות גם אם יש שינוי מסויים במניעים ובפרטים הקטנים. אני מוצא שהסדרה הזאת היא הרבה יותר צמודה לספרים מרוב האדפטציות שאני מכיר, במיוחד בהתחשב ברוחב היריעה של חומר המקור.

          • תתש

            חלק מהשינויים הם ממש לא מקרי "נתנו את השורה של רון להרמיוני". ובגלל השינויים האלו הדמויות הן ממש לא אותם דמויות. רוב של הסדרה הוא דמות שונה מאוד מרוב של הספרים בגלל השינוי שנעשה לגבי טאליסה/ג'יין.
            הבעיה שלי לגבי השינוי שנעשה עם סאנסה היא כפולה, אחת זו הדרך שבה זה נעשה (יותר נכון חוסר הדרך בה זה נעשה), השנייה היא השינוי עצמו. לי לפחות, זה נראה כאילו המפיקים יודעים איך הסיפור של סאנסה יתפתח בספר השישי ופשוט החליטו להגיע כבר לנקודה בה סאנסה נמצאת עכשיו בסדרה. דברים שוליים כמו פיתוח נכון של דמויות, בניית מתח ועקרונות בסיסיים של כתיבת סיפור. לגבי השינוי עצמו, בספרים זה נראה שסאנסה לומדת להיות ליטלפינגר 2.0, אבל בסדרה זה נראה שהיא תהיה סרסי 2.0 שזו פשוט החלטה גרועה מכל כיוון שתסתכל עליה.

            • מעין

              אני בכלל לא רואה איך השינוי שעשו בעלילה של רוב השפיע על האישיות שלו, ואני לא חושב שלפי הסצנה וחצי של הסיפור של סאנסה שהראו את יכולה לנחש אם היא תהיה סרסיי 2.0 או אצבעון 2.0.
              יש לי ביקורת על הסדרה ואני גם בהחלט חושב שהיא לא טובה כמו הספרים, אבל זה לא בגלל השינויים אלא בגלל סיבות אחרות. רוב השינויים שהיו עד עכשיו לא הפריעו לי בכלל.

              • תתש

                לפי הסדרה, רוב הוא צעיר דביל שמוכן להפר שבועה ולבגוד בבריתות שהוא כרת בגלל שהוא פגש מישהי כוסית.
                לפי הספרים, רוב הוא נער שמנסה בכל יכולתו לחיות לפי מורשתו של אביו. הוא בוחר להגן על "כבודה" של נערה צעירה (וגם על ילד אפשרי שלו מגורל דומה לזה של אחיו האהוב), במחיר של איבוד כבודו שלו והפרה של שבועה וברית.
                אם אתה לא רואה את ההבדל, אז אין טעם שנמשיך בדיון הזה.

                • מעין

                  וזה שהוא נתן לג'יין לפתות אותו לא עושה אותו נער דביל באותה מידה, או לפחות במידה שמתקרבת לזה? ובכל מקרה, שוב – בסיפור כל כך רחב יריעה, כל הדברים האלה נבלעים. כן, זה מפריע במידה מסויימת לדמויות, אבל אני לא חושב שזה משפיע ברמה שאפשר להגיד שהסדרה באמת סוטה מהספרים. אפשר יהיה להגיד את זה רק אם יקרה משהו שבאמת ישנה את התקדמות העלילה. וכן, בהקשר הזה עלילה היא צ'ק ליסט של יעדים שצריך להגיע אליהם.

  • hth




    זאת כנראה העונה שבה היוצרים החליטו להתמודד עם העובדה שהסדרה היא עיבוד לספר. ותכלס היינו צריכים לצפות את זה.
    העונה היתה מאוד לא אחידה אבל זה לא חדש.
    ההחלטה הכי חיובית מבחינתי היא דווקא מבנית – היוצרים נטשו את קונספט ״כל פרק קופץ מנק׳ מבט של דמות אחת לאחרת״. זאת היתה מסגרת סיפור גרועה גם בספרים ובסדרה היא ממש העיקה.
    העונה אנחנו זוכים להרבה יותר סצנות ארוכות, שנותנות יותר מקום לשחקנים ולפן הויזואלי.

    העניין השני בעונה הוא הסטיות מהספר – תוספות חדשות (כמו בראן וג׳ון), שינויים בטיימינג (ג׳ורה) וסתם אינטרפטציות לא ברורות (סרסיי וג׳יימי).
    אני חושב שכולם באים מהיסטריה של קברניטי הסדרה, מהעובדה שאי אפשר להתכחש אליה – המקור עליו הם מתבססים עבר את השיא שלו.
    החתונה האדומה היתה שיא הספר, אבל בסך הכול סוף הספר השלישי עדיין היה מאוד מוצלח. אבל העונה, חוץ מלהציג לנו את הספר השלישי הם גם מכינים את השטח לעונות הבאות.
    ואין מה לעשות הספרים הבאים גרועים. לגמרי. גם אם בסדרה הספרים יקבלו את העריכה שהם אף פעם לא קיבלו ויחתכו בבשר החי, גם כשכבר קרה משהו רציני בספר הוא היה מופרך ומרחק שנות אור מהשלישיה הראשונה. אני יכול להגיד למשל שכל הדינמיקה בין ג׳יימי וסרסיי בספרים האחרונים היתה תלושה ולא מגובה בבנית הדמויות שקדמה לה. להגיד שהאונס הוא מה שעזר? להיפך. שוב, לטעמי תגובה היסטרית להתמודדות עם העתיד המע

    • אני ממש לא חושב שהספרים הבאים כאלה גרועים. אמנם כן, השיא ללא ספק מאחורינו עם כל המהפכים של "סופת החרבות", וההמשך עם דמויותיו החדשות ללא ספק נמרח לעתים קרובות, אבל אהבתי את שני הספרים הבאים. מלבד ענייני ילידי הברזל שאני לא סובל, כל השאר מעניין מבחינתי. אפילו בראן קצת.

      אגב, התגובה שלך קטועה.

      • שנאוצר

        מסכים. מעולם לא שנאתי את הספרים האלה כמו כולם. ברור שיש בהן את העלילות
        הדי גרועות החדשות, או עלילות ישנות שנהיות גרועות (אני ממש אבל ממש מרחם
        על כל מי שהולך לראות את הסיפור של דאינריז רק בסדרה, אני לא רוצה לדמיין
        אפילו איך השעמום הטוטאלי הזה מקבל תרגום למסך), אבל באמת שהיו שם חלקים
        טובים ואפילו מצויינים. כל הקו של ג'ון והחומה נהדר בספר החמישי, אבל לצערי
        זה לא אומר כלום על הסדרה כי עוד מהפרק הראשון בעונה הראשונה היה ברור
        שקיט הארינגטון הוא הליהוק הכי גרוע לדמות הזאת, אז מי יודע אם הוא יצליח
        להגיע לשיאי הפיתוח שאליהם ג'ון מגיע בעתיד. שלא נדבר על העלילה של תיאון
        שגם מגיעה לשיא זמני. דווקא הספר החמישי הוא זה שסימן רשמית את תיאון כדמות
        האהובה עליי, ומכיוון שמדובר באחת העלילות שמקבלות בסדרה את הטיפול הכי
        מוצלח, אני ממש מחכה לזה.

        • hth

          טוב באמת נחתכה לי ההודעה ואני לא אנסה לשחזר.
          ואולי אני באמת מחמיר מדי עם הספרים האחרונים.
          אולי זה באמת קשור לזה שדווקא כל סיפור של ג׳ון והחומה הוא הכי פחות חביב עליי מההתחלה וגם את תיאון לא אהבתי לכן פחות התלהבתי מראש ממה שקרה איתו (למרות שזה באמת היה קו עלילה מאוד מוצלח ואני מקווה שצופי הסדרה לא נשחקו מהטיפול הלא מוצלח שהוא קיבל בה בשביל שלא יישכח במהלך הספרים).

          אבל אני מתבצר בדעתי, במהלך שני הספרים די סבלתי – הייתי חייב להמשיך לקרוא את הטרחנות של אלפי דמויות חדשות שבאות והולכות, ודמויות אחרות שרק הולכות ממקום למקום – זה אולי אמין יותר, אבל זה לא הגיוני שאפשר לסכם את כל העלילה הבלתי נגמרת של בריאן לדוגמה במשפט אחד קצר.
          וכן, אני מאוד מתוסכל מהעלילה של דאינריז וכמה היא הצליחה להידרדר. אני דווקא לא מרחם על צופי הסדרה, יותר על אמיליה קלארק – מישהו סיפר לה כשהיא חתמה על חוזה לכל כך הרבה שנים שלדמות שלה יש התחלה ממש טובה אבל משם היא הולכת רק להסתובב ברקע ולשחק במלכה ואבירים?

          ועוד דבר בלתי נסבל מבחינתי הוא ליידי סטונהארט. אם כבר הלכת רחוק מדי וממש הרסת חלק חשוב במיתולוגיה של הסדרה – לפחות שייצא מזה משהו. שיתן לנו איזה קתרזיס. אבל לא, ממשיך למרוח אותנו, כשנשאר רק לקוות לאיזה ספיישל reunion סטייל הישרדות אחרי שהכול יגמר.

          • miss bojarsky

            אני גם לא סבורה ששני הספרים האחרונים גרועים. כן, מרטין בהחלט היה צריך לדבוק בתוכנית המקורית ולכתוב אותם כספר אחד במקום לפצל את העלילה באופן אדיוטי שכזה והספר הרביעי דורש עריכה מסיבית. העלילה של בריאן לחלוטין מיותרת. אבל עדיין מאד נהניתי מהקריאה שלהם והספר החמישי לגמרי מוצלח מבחינתי. אני מאד אוהבת את העלילה של ג'ון בספרים והעלילה של תיאון הייתה יוצאת מכן הכלל. וזה מגיע ממישהי שהייתה בטוחה שהוא מת שם בווינטרפל ובהתחלה הייתה מאוכזבת קשות לגלות שהוא עדיין בחיים.

            ליידי סטונהארט? תזכיר לי מי זו?

            • שנאוצר

              ליידי סטונהארט = זומבי קייטלין

  • mayashoval




    ספוילר עתידי (למרות שאפשר לומר שהוא ספוילר עברי, כי הוא היה אמור להיות מזמן מזמן):
    מתי לעזאזל כבר יהרגו את ביילון? זה ממש מעצבן שעוברת לה עונה שלמה והוא עוד לא מת.

© עידו ישעיהו