עמק הסיליקון 1.05: אותות סיכון

פורסם ע"י ‏לירן אהרוני‏
בתאריך 09/05/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "עמק הסיליקון" עונה 1 פרק 5

העובדה שמדובר בסדרה קומית מבית HBO מיד שולחת אותי בגעגועים ל"הפמליה" החסרה כל כך. אבל אחרי חמישה פרקים אני חושב שאפשר כבר לפרגן על הקומדיה החדשה. את האמת? כבר בפרק הראשון עברה לי בראש המחשבה, איך לא עשו את זה קודם? עיסוק בנושא מאוד עכשווי שפונה להמון מאיתנו החולמים להצליח בגדול, זה כמעט ללכת על בטוח היום מבחינת הצלחה טלוויזיונית. הביקורות מסביב די אוהבות וכל הזמן נשמעים קולות על כך שיוצר הסדרה מייק ג'אדג', החתום על "ביוויס ובאטהד" ו"המלך היל", מציג מציאות מאוד רלוונטית שמאפיינת את הנפשות הפועלות בעמק הסיליקון שבסן פרנסיסקו.

בכל פרק עברנו עם החבורה מעין צעדים בסיסיים להקמת חברת סטארט-אפ צעירה. החל מהוויכוח על שם החברה, דרך סיפור החזון שלה ועד ללוגו שמאפיין אותה. הסיפור, מעין שילוב תסריטים הזוי של "הפמליה" ו"המפץ הגדול", עוקב אחר ריצ'רד (הוא תומאס מידלדיץ' הפחות מוכר), בחור מוכשר מאוד אך חסר ביטחון באותה המידה, שעובד כמפתח ב"הולי" – תאגיד יזמות ענק ומסחרי. ריצ'רד מצליח לפתח אלגוריתם המאפשר להגיע לרמת דחיסה עצומה של קבצי מוזיקה מבלי לאבד איכות – סטארט אפ שבמקום כמו עמק הסיליקון אמור להפוך כמה חברות גדולות על פיהן. למעשה, אם הרעיון של ריצ'רד היה מציאותי, האופן שבו אנחנו רגילים היום להעביר קבצים היה משתנה דראסטית. תעצרו רגע ותחשבו על הודעות ה-"60 שניות נותרו" כשאנחנו מעבירים קבצים לכוננים ניידים או מורידים סרטים באיכויות גבוהות.

הקאסט של הסדרה ממש נחמד. ה"קלף הפרוע" של הסדרה הוא ארליך – הסטלן רודף הבצע ו"בעל 10% מחברת פייד פייפר", כמו שהוא דואג להזכיר לכולם. בפרק הראשון חששתי שייפול לקלישאות ה"סטלן", אבל אחרי הפרק השלישי בסיקוונס הקורע בו הוא מחליט לקחת על עצמו את מציאת השם החדש ל"פייד פייפר" בעזרת התבודדות במדבר ופטריות הזיה, אני נותן לו את ברכת הדרך. גם הצמד הפקיסטני-קנדי, דינש וגילפוילד, שמזכירים מאוד את ראג' והאוורד מ"המפץ הגדול", נותנים עבודה. ב"המשרד" האמריקאי פחות אהבתי את זאק וודס שמשחק את ג'ארד, הבחור שהחליט לעזוב את תאגיד "הולי" כדי לעזור לריצ'רד בהקמת החברה הצעירה. כאן המשחק שלו הרבה יותר משוחרר, למרות שאיפיון הדמויות שלו בשתי הסדרות דומה מאוד. נקודה מעניינת הייתה בפרק הראשון בו ציין ג'ארד שבעבר היו מכנים אותו "רוח רפאים" – אלמנט שהופיע במשרד כמה פעמים בהקשר של אותה הדמות.

בפרק החמישי ראינו התפחות דרמטית בין גווין נלסון בעל חברת "הולי" לפיטר גרגורי (המעולה!). אחרי שריצ'רד סרב לרכישה בשווי עשרה מיליון דולר שהציע לו גווין עבור "פייד פייפר", והלך דווקא על הצעתו של פיטר גרגורי להצטרף כמשקיע עם 200 אלף דולר, הבנו שישנה מתיחות כלשהי בין שני ענקי היזמות. הפרק האחרון נתן גוון קצת אפור על כל הסיפור של "פייד פייפר" כאשר נודע לריצ'רד כי הרעיון של "פייד פייפר" הוא לא מה שעמד לנגד עיני הספונסרים שנלחמו על ההשקעה בה. יריבות העבר בין גווין לפיטר מצד אחד הייתה אמורה לערער את הביטחון הנמוך של ריצ'רד, אבל תהליך ההעצמה האישית שהוא עובר בדרך להצלחה עושה לו את ההפך והוא מתעצבן על מוניקה שבגללה ויתר על הצעתו האסטרונומית של גווין.

אני שמח על היציאה החדשה של HBO, רשת שלא מפספסת לאחרונה, אמנם רק שמונה פרקים לעונה הראשונה של "עמק הסיליקון" אבל שם למעלה כבר הבינו שזה לא מספיק והזמינו עונה שנייה.

  • ההשוואה ל"הפמליה" נכונה בעיניי, כי כמוה בתחילת דרכה היא גרמה לי לרצות שזה ימשיך כאשר נגמר כל פרק. אמנם ב"עמק הסיליקון" זה קורה במידה קטנה יותר, אבל אולי אפשר לתלות את זה בעובדה שבשתי העונות הראשונות של "הפמליה" צפיתי במרתון. כבר מנקודת הפתיחה שלה "עמק הסיליקון" חביבה עלי – היא מרכזת לא פחות משלושה שחקנים שאני אוהב במקום אחד: מרטין סטאר (גילפוילד), טי ג'יי מילר (ארליך) וזאק וודס (ג'ארד), שאני דווקא מאוד אהבתי ב"המשרד", ובכלל אוהב אותו בכל מקום שהוא נמצא, כן ירבו.

    בפרק החמישי של "עמק הסיליקון" חיבבתי במיוחד את סצינת ההולוגרמה > צ'אט > שיחת טלפון, זה היה כמו מעין מערכון בפני עצמו. הדינמיקה בין דינש וגילפויד הייתה מעולה במיוחד הפעם, דינש שמביט בעיניים כלות בחבריו שיוצאים החוצה לראות את הלוגו המחיש הכל. סחתיין על ג'ארד שהצליח מיד להנחיל את התבנית העסקית שלו. גם הדינמיקה בין פיטר גרגורי לגווין נלסון הייתה מעולה, השיחה שלהם הייתה כה מביכה, והתקף הזעם המתפוצץ-מבפנים של פיטר הצחיק אותי. עצוב עד מאוד שכריסטופר אוון וולץ' שגילם אותו נפטר מסרטן באמצע הצילומים. אני תוהה איך זה ישפיע על שלושת הפרקים הנותרים לעונה.

  • חנה

    אני בינתיים נהנית מהסדרה ואני מתחברת ומחבבת את רוב הדמויות (ריצ'ארד, ארליך, פיטר גרגורי, וביג-הד – הדמות שלו מאד likeable, בהעדר מילה בעברית) על מאפייניהן המוזרים או המעצבנים. חוץ מאשר התחרות ביניהן, הדמויות של דינש וגילפויל עוד לא מפותחות מספיק באופן עצמאי וכרגע אני לא ממש מתחברת אליהן.

    באשר לפרק עצמו, סצנת ההולוגרמה היתה המוצלחת ביותר.

    כמה עצוב שכריסטופר אוון וולץ' נפטר.

    • הירנוט

      אכן, זה מאוד מבאס. הפרק החמישי הוא הפרק האחרון בו יופיע וולץ' בתפקיד פיטר גרגורי, או בכלל. עצוב.

      דמות נהדרת, מגולמת נהדר. חבל.

  • Liran

    וואו, באמת שלא ידעתי שכריסטופר אוון נפטר!
    הבנתי עכשיו שזה קרה עוד לפני ששודר הפיילוט של סיליקון. ממש באסה.
    ובאמת מעניין מה יעשו סביב זה בסיום העונה ופתיחת העונה השנייה.
    רק שלא יפתחו את העונה עם סצנת הלוויה כדי לסגור פינה.

  • בעתיד הלא רחוק גם אנחנו נוכל להיקלע בטעות לאי בודד.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524644,00.html

© עידו ישעיהו