מחלקת גנים ונוף 6.21-22: עולים שלב

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/04/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מחלקת גנים ונוף" עונה 6 פרקים 21-22, סיום העונה השישית

Parks and Recreation - 06x21-22 - Moving Up

זה זמן רב שלא כתבתי על "מחלקת גנים ונוף". מי האפסיים שהיא דשדשה בהם לסירוגין מאז העונה החמישית, ושהגיעו לשיא שלילי בעונה השישית, ריפו את ידיי. למרות שלאחרונה הוא זוכה לפעמים למעט עדנה, אני לעולם לא אסכין עם מה שעושים כאן לג'רי. בסופו של עניין, הדברים שמעוללים לג'רי לא רק מכתימים את הסדרה כולה, אלא גם מהווים תרומה מכרעת לסחיטת כל טיפה של מיץ מדמותו. כלומר, האם יש מישהו שלא ידע שהוא עומד להפיל ולשבור את שאר הכוסות? כמוהו גם אפריל. הדמות שלה מוצתה בטירוף והיא פשוט חוזרת שוב ושוב על אותו שטיק אפל ולא מצחיק. ניתן אולי לטעון שזה המצב גם אצל דמויות אחרות, אבל משחקה המוגבל של אוברי פלאזה, שנדמה כי 99% ממנו לקוח מאישיותה של פלאזה עצמה, גמר מזמן את הסוס של אפריל. אני אישית קצתי בה אחרי שצפיתי בסרט המבוזבז "The To Do List" שבכיכובה, אבל הוא רק חידד משהו שכבר היה שם קודם.

גם כשכבר הגיע פרק חמוד – כמו האחרון שכתבתי עליו – הוא נראה בעיקר כאנומליה. בסיום הביקורת על הפרק ההוא כתבתי שלמרות חנו, התקווה שלי בנוגע ל"גנים ונוף" כבר נגוזה ומקסימום אופתע לטובה. כעת, שבועות ספורים אחרי כן ועוד לפני הפינאלה שומטת הלסתות של העונה, יכולתי להודות בהתרגשות שאופטימיות מסוימת נעורה בי. הפרקים האחרונים לעונה אמנם לא היו מושלמים כמו בשיאה – בעיקר בגלל ששיאה היה מעולה ברמה מגוחכת – אבל הם סיפקו רצף מצחיק, מלבב, מחמם לב ומקסים כמו אותה "גנים ונוף" שהכרנו והוקרנו. שני הפרקים שקדמו לפינאלה היו נהדרים והסיבה היחידה שלא כתבתי עליהם היא מחסור חמור בזמן. ב"עונת השפעת 2" גילינו שלזלי הרה, טום והחברים הלכו לתחרות טעימת יין, רון ובן השיכור חזרו הביתה ברגל ונתקלו ברון מאיגלטון. ב"אחד מ-8,000" בן ולזלי גילו שמדובר בשלישיה, בן התחרפן (הגרסה הכל כך בנית שלו ל"אולרייט אולרייט אולרייט" של מתיו מקונהי הייתה מבריקה) ולזלי נותרה רגועה, אנדי ניסה לשמור על הסוד שלהם ורון ניסה לגונן על דונה מפני האקס המקסים שלה (קי מ-"Key And Peele" המעולים).

לאורך כל חייה "מחלקת גנים ונוף" לא פחדה לנער דברים. דמויות עזבו ואחרות הגיעו, משרות חדשות, נישואין, ילדים. לא תמיד זה עשה לסדרה טוב ולא תמיד השינויים הללו תרמו כהוא זה להתפתחות הדמויות, אבל זה תמיד היה שם. למרות הכל עוררה העונה השישית תחושות קשות של קיבעון ודשדוש, של סדרה זקנה שעדיף היה לה להסתיים, אבל אני חושב שהישורת האחרונה של העונה מבהירה שגם מייק שור וחבריו ערים לכך היטב. במיוחד, כמובן, פרק הסיום, ובעיקר, כמובן, הדקה האחרונה שלו. בשלב הזה, מהמעט שקיבלנו, היא נראית כהפחת רוח חדשה וחיונית במפרשיה של הסדרה. כי מעבר לעובדה שהפרקים האחרונים שיוו ל"גנים" שוב את אותו מראה מוכר של סדרה טובה באופן עקבי, הקפיצה הזו שלוש שנים קדימה היא הצהרה שמשהו מהותי היה חייב להשתנות.

Parks and Recreation - 06x21-22 - Moving Up Dunshire

כאשר בפרק הקודם תהה בן כיצד לזלי לא נלחצת למרות שתהיה להם שלישיה, היא ענתה לו, "כי הבנתי משהו. כל מה שעברנו – פסטיבל הקציר, הבחירות, ההדחה, ההתמזגות, העזיבה של אן, לארי ששינה את שמו מאיזושהי סיבה מטופשת – כל אלה היו רק הכנה לזה". זו הייתה תובנה קסומה ממש, כי לא זאת בלבד שנשמעה מאוד סבירה בשלב הזה של חייהם, אלא גם האירה באור יפה כמה מהפינות החשוכות של הסדרה.

אותה תובנה ממשיכה לחול בפרק האחרון, בדרכים כאלה ואחרות. מופע האחדות וכל מה שמסביב לו היו הצלחה גדולה ונראו כמו אוסף הלהיטים הגדולים של הסדרה. ליל' סבסטיאן לעולם לא נשכח. חרוטי דאנשייר נמצאים על ספה של הצלחה שאולי הפכה את בן לעשיר. בן עצמו חמוד כתמיד, שר עם Letters to Cleo וזוכה מהסולנית לקריצה. מאמציו ושאיפותיו של טום נושאים פרי ובכורת המסעדה שלו היא הצלחה. מישל אובמה מגיחה לכמה רגעים משמעותיים. לא פחות חשוב – גם ג'ון האם ושלל להקות אינדי [1]. תמי 2 מגיעה שוב כדי לנסות לטרוף את רון, הפעם עם שיער אדום מאוד לא מחמיא. ז'אן ראלפיו כמיטב המסורת מפציע בפרק האחרון לעונה, ולמרבה הצער משתרכת אחריו גם אחותו המייגעת מונה ליסה. ככה זה, הטוב עם הרע. זכרונות מהמופע לזכרו של הפוני האהוב, לצד חבר המועצה ג'אם.

כל אלה מהווים את הסיבה שהפרק הזה יכול היה לשמש כפינאלה מושלמת לסדרה כולה (ולא בפעם הראשונה בתולדות הסדרה, שמספקת כמעט בכל עונה לפחות פרק אחד שיכול לשמש כפינאלה מושלמת), אלא שבניגוד לחודשיים קודם לכן, עכשיו אני ממש מברך על כך שיהיה המשך. מאז ומתמיד "גנים" דחפה את לזלי קדימה, מהרגע הראשון היה ברור שהשאיפות שלה גדולות ושהסדרה הזו לא מתכוונת לעמוד בדרכה. והנה אחרי שהיא החליטה שכן, בבת אחת פתאום היא וכל היתר מצויים עמוק בתוך זה. הקפיצה הזו שלוש שנים קדימה הראתה לנו כיצד הדמויות השתדרגו והן עכשיו חלק ממשהו גדול בהרבה (והרגעים האלה הקנו תחושה של הדחיפות המוכרת מ"הבית הלבן", שכזכור אהובה מאוד על מייק שור). הן עלו שלב, כפי שמסגיר שם הפרק (במקור "Moving Up"), וגם עלו קומה – טאץ' נהדר אחרי כל העבודה שעשה שם רון לאורך חלק ניכר מהעונה. בקפיצה הזו לעתיד נכחו ג'ון האם (מלך כמו תמיד, וחייב לעשות קומדיה אחרי "מד מן"), השלישיה החמודה להפליא של לזלי ובן (נחמד שחסכו מאיתנו את ההריון והלידה, ראינו את זה מספיק פעמים בעבר בהזדמנויות רבות, כולל ב"גנים"), אנדי שוב שבר את היד. דמויות רבות אחרות לא היו שם, אבל אפשר לנחש ש"הביסטרו של טום" ממשיך להיות הצלחה גם אחרי שלוש שנים, ושרון סוונסון ממשיך לשנוא את הממשלה ולאהוב את חבריו (במקרה של הבנות של דיאן, אם נראה אותן בשנה הבאה הם יצטרכו מן הסתם ללהק אותן מחדש עם ילדות גדולות). עד כמה שהסוף הזה נהדר, אני רוצה עונה אחת נוספת הן מתוך סקרנות והן כי בא לי שהרצף המשובח ימשיך ויאפשר ל"גנים" ללכת עם ראש מורם, ולא כצל חיוור לימיה הטובים. אין שום ערובה שזה יקרה, אבל לפחות יש סיבה מוצקה ושרירה לקוות לטוב.

[1] למי שלא מכיר, הלהקות שהופיעו במופע הן כמה מהבולטות באינדי האמריקאי. את ג'ף טווידי, סולן להקת ווילקו, כבר ראינו בפרק ה-19 לעונה, כאשר אנדי ולזלי הגיעו אליו כדי לשכנע אותו לאחד את להקתו (הפיקטיבית), Land Ho (יש קשר ל-Oh Land?). שלישיית יו לה טנגו התחפשה להרכב כסופי שיער בשם Bobby Knight Ranger, על שמו של מאמן הכדורסל כסוף השיער בובי נייט – איימי פוהלר כיכבה על עטיפת סינגל שלהם לפני 14 שנה). בתור עצמם הופיעו הדצמבריסטים, שמייק שור ביים להם קליפ לפני כמה שנים, להקת הניינטיז Letters to Cleo, שברור שבן יודע את המילים שלהם בעל פה, ולא אינדי אבל לא פחות חשוב – ג'יניואיין, דודנה של דונה שמסתבר שכתב את שירו "פוני" עקב אהבתו לליל' סבסטיאן.

Parks and Recreation - 06x21-22 - Moving Up LTC

Parks and Recreation - 06x21-22 - Moving Up YLT

Parks and Recreation - 06x21-22 - Moving Up JT

  • סטיבי

    כרגיל יש ראיון-פוסט-עונה מעניין עם מייק שור בהיטפיקס.

    אני לא בטוחה שמה שעשו שם בסוף כל כך טוב. כי זה בעתיד, זה פשוט קצת מוזר (עוד יותר לאור העובדה שתאריך שידור הפרק במציאות צוין בתוכו). דווקא היה מעניין אם לזלי היתה עוזבת והסדרה היתה הופכת לדו-מקומית. אבל סגירת המעגלים עם הקומה שרון פאקינג סוונסון בעצם בנה בעצמו, והמופע שהיה חלק מרכזי בעונה (והאורחים, האורחים!!), כינוס דמויות העבר (ודמות אחת מבחוץ שהיא נורמלית, כמו הצופה, גם אם הוא כבר שכח ומקבל כל מה שקורה בפאוני כאילו זה נורמלי), פרק שהיה סיום וגם התחלה חדשה, והדילוג על עוד קומדיה עייפה של תינוקות וכו' שימחו אותי.

    כמו שכתבת, יש תקווה.

    • חשבתי בזמן הצפייה על האפשרות הזו של גם שיקגו וגם פאוני, אבל זה לא פתרון טוב. מעבר לעובדה שמאוד הגיוני שלזלי תישאר בפאוני כמה שרק ניתן, ראינו בעבר שהניתוק הזה לא עובד. בן ואפריל היו ביחד בוושינגטון למשך כמה פרקים בתחילת העונה החמישית ואמנם היו רגעים נחמדים, אבל בסופו של דבר משהו בדינמיקה הבסיסית והמהותית היה חסר, וטוב שהם חזרו די מהר הביתה.

  • Saturn

    ואיכשהו הם הצליחו להכניס עוד ירידה על ג'רי גם בקפיצת הזמן.

    הקפיצה בזמן הייתה מפתיעה ואני לא יודע אם אני אוהב את זה או לא. מן הסתם תלוי בעונה הבאה.
    אני גם לא כל כך מסכים שמדובר בניעור והרענון שהסדרה צריכה, כי מבחינה קונספטואלית הדברים לא ממש השתנו.
    למרות שהמעבר לשיקאגו היה כבר בפתח, לזלי מוצאת בדקה ה90 פתרון מאוד נוח שמאפשר להשאיר בדיוק את אותו הצוות ואותן הדמויות באותה העיר, רק קומה אחד מעל באותו הבניין. המעבר לשיקאגו היה מספק את הרענון וגם היה מחייב לשינויתוספת במספר הדמויות הקיימות ובהצגת דמויות חדשות ודינמיקות אחרת.
    ואני לא בטוח עם עושרו המסתמן של בן יעזור לסדרה מההבחינה הזו.

    חובת ההוכחה על עונה 7 להראות שלא מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. ולכן זה שהם הספיקו לדחוק ירידה על 'טרי' בדקה אחרי המעבר בזמן זה לא התחלה טובה.

  • שיח רחב ועץ גבוה

    ספוילר

    .
    .
    .
    .
    סיום עונה בהחלט מוצלח לסדרה, ועל אף שאני מסכים איתך שההתעללות בטרי חוצה כל גבול לרמות הסלאפסטיק המביך, גנים ונוף בבינוניותיה עדיין עולה עשרות מונים על כל קומדיה שמשודרת היום (והתקופה החלשה להביך של "בחורה חדשה" בעונה השלישית היא הוכחה מהדהדת לקושי האדיר לשמור על רמה גבוהה של הומור ורעננות לאורך זמן).

    הפרק האחרון היה מוצלח, גם אם חזר על שטיקים שכבר ראינו, והסיום שומת הלסתות, עם הקפיצה קדימה בזמן, נראה כמו מהלך של צל"ש או טר"ש. אני מקווה מאוד שהיוצרים ישכילו לתת עונה אחרונה מוצלחת, עם קצת עדנה לחלק מהדמויות, שנראה היה שהלכו מהפח אל הפחת בתקופה האחרונה.

    בכל מקרה, טוב שהסדרה הזאת נשארת איתנו, ואני מקווה שהמהלך הזה יכניס קצת דם חדש (ג'ון האם כמתמחה במשרד זה ספין אוף מוצלח).

    • miss bojarsky

      הו, כו מסכימה איתך לגבי העונה השלישית של בחורה חדשה. הפרקים עם לינדה קרדליני היו עצובים במיוחד.

  • ocean

    איזה פרק אדיר. מבחינתי הוא יכול היה להוות פרק סיום מוצלח לכל הסדרה. בניגוד למה שכבר כתבו מעלי, אותי לא ממש מסקרן לראות את הצוות של 'מחלקת גנים ונוף' בקונטקסט לאומי במקום מקומי. לא חושבת שזה אמור לשנות משהו באופן מהותי, אבל אשמח להתבדות. אני תקווה שהניעור והשינוי במעמד ובאחריות של לזלי יביא עמו גם דמויות חדשות הזויות ומעניינות, משהו שהסדרה פעם התמחתה בו ומשום מה זנחה בשנתיים האחרונות (ולא, סנטור ג'אם לא נחשב).

    * שלוש שנים מהיום ודמותו של ג'רי, שלהזכירכם כבר פרשה לפנסיה בעונה החמישית בגיל 64, תהיה בת 69 בערך. כמו שסטורן כתב לפני, העובדה שגם לדקה מהעתיד של הסדרה התעקשו לדחוף עוד בדיחת גרי-ג'רי-לארי-טרי, לא ממש מעודדת. הרי אם יש דמות שאפשר להסתדר בלעדיה בעתיד – זו הדמות הזו. ובכל זאת, ג'רי עדיין יהיה שם (על תקן מתנדב?) עם אותו התפקיד בדיוק: שק חבטות שלומיאל.

    *תמי 2: לטעמי האישי האינטראקציה בינה לבין האקס שלה ובכלל – דמותה כספרנית מהגיהנום, לא מוצתה. הפרצוף של רון לאחר הביקור האחרון שלה בפרק היה הדבר היחיד שעוד גרם לי לחשוב "מעניין מה זה אומר על המשך הדרך".

  • miss bojarsky

    המ… אני לא יודעת. הסוף הזה היה לי מוזר וקשה לי להחליט מה אני חושבת לגביו. אני מניחה שזה תלוי באמת במה יקרה בעונה הבאה. ואני כמובן מצטרפת לאכזבה הכללית מכך שירידות ג'רי (אני מסרבת להמשיך לקרוא לו בשמות שונים, נמאס) ממשיכות. שחררו כבר אותו ואותנו מההבכה התמידית הזו.

    לגבי שאר הפרק, היו רגעים מעייפים (מונה ליזה, ג'אם) והיו רגעים מוצלחים (הדצמבריסטים!) ובגדול היה נחמד. ראיתי השבוע חלק מפרק בעונה השלישית וזה חידד לי כמה טובה ומדוייקת יותר הייתה הסדרה הזו פעם וכמה פחות אכפת לי ממנה בימים אלה. אבל נו, אולי בכל זאת בעונה הבאה הם יצליחו להחזיר לי את ההתלהבות.

  • aviad

    אני חושב שבדיעבד ההוספה של אדם סקוט הייתה המהלך הכי טוב שהסדרה הזאת עשתה. לא רק שהזוגיות של בן עם לסלי מצליחה איכשהו תמיד להישאר בתחום הקיטש שבאמת מחמם את לב מבלי להפוך לדביקה יותר מדי ומעצבנת, גם השטיקים שלו עדיין מצחיקים. אם אלו של ג'רי כבר ממזמן רק גורעים מהסדרה, אלו של בן עדיין מצחיקים, לא יודע איך. אהבתי לראות אותו משחק את המשחק המטורף שהוא המציא, ובעיקר התגובה שלו להולוגרמה של ליל סבסטיאן – http://i.imgur.com/S1GRc9x.gif

  • תתש

    אני לא מבין את התגובות החיוביות כלפי הפרק הזה. התחושה העיקרית שלי כלפי הפרק הזה זו עייפות. עייפות מהמחזור, הקאל-בקס הלא מצחיקים לדברים שמוצו עד תום, מהירידות על ג'רי, מגלריית דמויות המשנה שכבר מזמן חצתה את גבול המינון הנכון להשתמש בה, מאפריל, מאנדי (ופה אני מאשים יותר את כריס פראט מאשר את התסריטאים, כי הוא הפסיק להתאמץ לפני שנים), מרון (פה זה 100% התסריטאים), מטום ואפילו מלזלי במידה מסויימת.
    הדבר היחידי שמנחם אותי זה שהעונה הבאה אכן תהיה העונה האחרונה ושלפארס לא תינתן האפשרות להגיע לשפל אליו הגיע איך פגשתי את אמא.

  • Michael Ginzburg

    "משחקה המוגבל של אוברי פלאזה, שנדמה כי 99% ממנו לקוח מאישיותה של פלאזה עצמה, גמר מזמן את הסוס של אפריל" – בראיונות אצל לטרמן ומארק מארון, היא דווקא טענה כי יש לה אהבה רבה אל אנשים והיא רק נראית מיזנתרופית 🙂

    קפצתי לפינאלה כי הפרקים דישדשו להם ללא מטרה חדשה, כפי שציין יאדו. זה היה לא רע אבל אני בספק לו אשוב לעונה האחרונה, המיצוי היה בסיום עונה 4 לכל הדעות, צר לי שבוחרים למתוח את החבל מעבר לגבול יכולתו.

© עידו ישעיהו