מד מן 7.02: יום עבודה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 21/04/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מד מן" עונה 7 פרק 2

Mad Men 07x02 - A Day's Work 01

פורסם לראשונה בוואלה
הביקורת מפורסמת כשמקדימות אותה 15 תגובות

או, הנה חזרה התקווה הזהירה שפרק סיום העונה השישית רמז עליה. פרק נהדר מהסוג שאנחנו בדרך כלל מקבלים בחלקים מאוחרים יותר של העונה, כאלה שכוללים גילויים ומהפכים טכניים (כמו שינויי כוח האדם במשרד) ורגשיים (כמו דון וסאלי). בדרך כלל אנחנו גם רואים את התהליכים וצירופי המקרים שמובילים לרגעים האלה – כשם שהעונה הרביעית גלגלה בהדרגה את מייגן אל פתחו של דון – אבל במקרה הזה הכל פתאום קרה בבת אחת. ואפרופו מייגן, כמה נחמד היה בלעדיה.

הכל עניין של תזמון, לא? "אמרתי את האמת על עצמי", מספר דון לסאלי, "אבל זה לא היה הזמן הנכון". נראה שעכשיו זה הזמן הנכון. אם עשרה ימים לפני כן לו אייברי האידיוט היה שועה להפצרתה של דון המזכירה (להלן שחר) לקנות מתנה לאשתו לכבוד ולנטיינ'ז דיי, היא לא הייתה נאלצת לצאת מהמשרד ולקנות את הבושם לאשתו. אם סאלי לא הייתה מגיעה בדיוק בשעת צהריים שבה אף אחד לא נמצא, ייתכן שהייתה נתקלת במישהו שהיה מספק לה תירוצים משכנעים על היעדרותו של אביה. אם פגי לא הייתה מגיעה בדיוק כאשר שירלי עזבה את שולחנה, היא לא הייתה מעבירה את יומה ביחסי האהבה-שנאה עם זר הפרחים ועם העמדת שירלי במצב כה לא נעים.

מכל העז הזה יצא מתוק. המצחיק הוא ששירלי ושחר קראו זו לזו בשמה של האחרת, מן הסתם לועגות לאותם לבנים הסבורים שכל השחורים נראים אותו דבר, אבל בסופו של דבר שירלי אכן הפכה לשחר. כל אחת מהעמדות הפנים בפרק קרסה במהירות והציפה את האמת, דבר שלשם שינוי שיפר את מצבן של הדמויות. שחר קיבלה משרד משלה, שירלי עכשיו עובדת עבור מישהו בכיר יותר וסאלי התחברה באמת עם אביה. אולי בכל זאת לו אייברי יביא קצת טוב חרף נוכחותו המטופשת, דמות שנמצאת שם כדי שנייחל למפלתה, שבטח לא תגיע עד הסוף המר (ואולי בכלל). היחידה שנותרה מובסת היא כמובן פגי. היא יוצאת מגה-טמבלית ועודנה שבויה בשלשלאות של טד המסכן בפני עצמו, אבל אולי אפשר לשאוב נחמה משוערת בנוגע לעתידה ממי שככל הנראה מהווה את ההשראה הגדולה ביותר לדמותה ואוזכרה בפרק הזה: מרי וולס לורנס.

Mad Men 07x02 - A Day's Work 02

גן עדן, גיהנום או לימבו

פעם מזמן אמר דון לרוג'ר שאם אי פעם יעזוב את המקום הזה, זה לא יהיה בשביל עוד פרסום. "מה עוד יש שם?", שאל רוג'ר. "לא יודע", ענה דון, "החיים? הייתי רוצה להפסיק לדבר על זה ולחזור לעשות את זה". בינתיים יושב דון לארוחת צהריים עם אחד דייב ווסטר מסוכנות 'וולס ריץ' גרין', סוכנות אמיתית שנחשבת לפורצת דרך בתחום. אחת העבודות האגדיות שלה היא הקמפיין "I ♥ NY" לעידוד התיירות בעיר, פרי עיצובו של מילטון גלייזר, האחראי גם על כרזת העונה החדשה של "מד מן".

אותה מרי שהם איזכרו מספר פעמים היא מרי וולס לורנס, מקימת הסוכנות, האישה הראשונה שהייתה נשיאת סוכנות פרסום, ובשנת 1969 – כלומר ממש בשלב הזה של "מד מן" – גם הייתה הבכירה שמרוויחה הכי הרבה מקרב כל סוכניות הפרסום. כאשר הקימה את הסוכנות שלה שלוש שנים לפני כן, היא ושותפיה עשו זאת מתוך חדר במלון, די בדומה למה שעשו 'סטרלינג קופר דרייפר פרייס' בחג המולד 1963, סוף העונה השלישית.

נדמה שרוח חתרנית דומה מנשבת גם עכשיו. כבר במשרד אמר פיט הממורמר לטד הכבוי בפירוש, "מה שאתה אמור להגיד זה, 'למה שלא נקים סוכנות משלנו?'". מעט אחרי כן בוני חברתו (שאומרת לו שהיא אוהבת אותו בנונשאלנטיות אחרי שלושה חודשים ביחד לכל היותר, ולא נדמה שזה משפיע עליו במיוחד) מספקת לו השקפה מצוינת: במקום לחוש מובס ושגורלו מצוי בידי אחרים, הוא צריך לראות בכך אתגר שבמסגרתו עליו לקחת מידיהם את מה שהוא צריך.

רבות מהדמויות האחרות היו יוצאות נשכרות לו הייתה להן בוני משל עצמן. ג'ואן, למשל, מפיקה את המיטב מכל הזדמנות הנקרית בדרכה, אבל זה בדיוק העניין – היא תמיד מחכה שההזדמנויות יגיעו אליה. גם הפעם הזו לא הייתה שונה. ממש במקרה נחשף ג'ים קאטלר לקשיי העבודה שלה והציע לה לשדרג את עצמה. למה היא לא עשתה את זה בעצמה? מדוע היא כשותפה מאפשרת לגברים שאמורים להיות כפופים לה (כמו קן או אייברי) לרדות בה או להפחית אותה?

כמוה רוג'ר, שבעליל נמצא בשלב מבולבל בחייו. הוא מתקפל במהירות לנוכח הנחרצות של ג'ים וההסכמה של ברט בישיבת השותפים, וכאשר הוא מתקשר בקושי עם לו העצי, ניכר שחברו המפוטר חסר לו. נכון לעכשיו דון עצמו אמנם מנסה לעשות מעשה, נפגש עם סוכנויות אחרות ורוצה שיראו לו אהבה, אבל ידיו קשורות לגמרי עם חוזה שלא מאפשר לו לעבור לסוכנויות מתחרות, לא כל שכן כאשר הוא עדיין שותף. כאשר סאלי שואלת אותו מה הוא מתכוון לעשות, דון עונה לה שהוא לא יודע – "זה די בידיים שלהם". לא מאוד קריאיטיבי מצד איש הקריאייטיב.

Mad Men 07x02 - A Day's Work 03

אני כל כך הרבה אנשים

מאז ומתמיד היה קשר מיוחד בין דון לסאלי. אחרי הגירושין הוא הביא לה במתנה שרשרת שהיא לא המישה מצווארה, עד שתפסה אותו גוהר מעל סילביה. כדי לגרום לנו להבין כבר בדקות הראשונות שהמצב בינה לבין אביה כבר אינו קפוא כשהיה, את הפרק סאלי פותחת שוב עם השרשרת על צווארה, אלא שמעט אחרי כן היא תופסת את אביה שוב בשקר גדול ומביך. כשם שהפרק הקודם הציג את הדברים כפשוטם, כך עשה הנוכחי וכמוהו מעך את הלב. גם ג'ון האם וגם קירנן שיפקה הפגינו משחק מעולה – שיפקה תמיד הייתה מרשימה ביחס לגילה, אבל הפעם יותר מאי פעם.

ביקורה הנוכחי של סאלי במשרדי 'סטרלינג קופר' היה שונה בתכלית מאשר בפעם הקודמת, ארבע שנים קודם לכן. זה היה מעט אחרי שהוריה התגרשו, סאלי חיה עם אמה ועם בעלה החדש בבית שבו גדלה וציפתה תמיד לראות את אביה מעבר לפינה. מרוב שנוכחותו חסרה לה, נסעה ברכבת לבדה אל המשרד כדי לפגוש אותו בלי לומר לאף אחד. באותו לילה היא ישנה אצל אביה, למחרת הכינה לו ארוחת בוקר ומאוחר יותר הלכו שניהם לגן חיות. לבסוף, כשבטי באה לקחת אותה מהמשרד, סאלי סירבה בתוקף, אבל הבת ואביה נאלצו להיפרד בטונים צורמים. "יהיה בסדר", מייגן ניחמה אז את סאלי אחרי שנפלה על הרצפה. "לא, לא יהיה", אמרה סאלי.

המקרה הנוכחי כמעט הפוך. סאלי הגיעה אליו למשרד כי הייתה צריכה כסף לחזור ללימודים, אבל גילתה שהוא בכלל לא נמצא שם, ובמקום שתצא מגדרה כדי לקבל זמן איכות עם אבא, הפעם היה זה דון שניסה לעשות את זה איתה. התוצאה הזכירה לי במידה מסוימת את פרק 'המזוודה' המושלם, אף הוא מהעונה הרביעית, שבו דון ובת טיפוחיו פגי התחברו כפי שמעולם לא עשו. כמו אז, דון ישב בדיינר, הפעם עם בתו בפועל, והשניים שוחחו על אמיתות. "אני כל כך הרבה אנשים", סאלי ציטטה את מרילין מונרו. "ספרי לי על זה", דון היה יכול להגיד.

זו אינה ההיתקלות הראשונה של סאלי במוות ואבל, כמובן. אחד הרגעים המגדירים והזכורים של דמותה היה השבר שלה כאשר סבה האהוב מת. דון היה אמפתי כלפיה הרבה יותר מאשר בטי, ולימים גם גונן עליה מפני מותה של גברת בלנקנשיפ כאשר זו התפגרה במשרד בדיוק כשסאלי החליטה להגיע במפתיע. אפשר להבין מדוע דון נוהג כך. כאחד שמוות ליווה אותו לאורך כל ילדותו, החל מאמו שמתה כשילדה אותו ועבור באביו שמת כשהיה בן עשר, זה בדיוק מסוג הדברים שהוא לא רוצה שסאלי תיחשף אליהם. "אני שונא את העובדה שנאלצת לראות את זה", הוא אומר לה. שונא. אבל יש לשער שלא רק הצד של בתו משחק כאן תפקיד, אלא עצם המחשבה של הורה מת, כלומר הרעיון שדון עצמו ימות ובתו תיאלץ להתמודד עם זה.

בינתיים את היום הזה סיימו השניים באופן הכי מקסים שניתן להעלות על הדעת. "ולנטיינ'ז דיי שמח. אני אוהבת אותך", סאלי אמרה לו. שמו הגנרי לכאורה של הפרק, "יום עבודה", מכוון בעצם לדון עצמו נטול המשרה. "אני חייב לחזור לעבודה", הוא אמר שוב ושוב בפרק הקודם, וזאת היא המלאכה שלו. לתקן את הכלי השבור, יום אחרי יום, והנה היה לו יום טוב בעבודה, וכנראה שבכל זאת יהיה בסדר. אחרי הכל, אם להסתמך על השיר של הזומביז שחותם את הפרק, זאת הולכת להיות השנה שלהם.

אין עשן בלי אש

למרות הרגעים מחממי הלב, זהו הפרק השני בעונה והשני ברציפות שמוזכרת בו שריפה. בפרק הקודם מייגן ביקשה מדון לא לזרוק בדלי סיגריות מהמרפסת כי ניתן להתחקות אחר הנקודה שבה התחילה השריפה – ללא ספק משפט בעל משמעות מעבר לפשט – והפעם בוני סיפרה ששריפה כזו, שוב בגלל בדל סיגריה, עלתה לה בעמלה של חודשים. ב"מד מן" הדברים האלה אינם מקריים, כך שאפשרות אחת היא שמת'יו וויינר משליך רמזים שנועדו לשחק לנו בראש, ואפשרות שנייה היא שהמשך העונה אכן יביא עמו שריפה.

ואולי גם מוות, כי מלבד ענייני שריפות קיבלנו הפעם אזכור שני ברציפות גם לכך. בפרק הקודם זה היה באמצעות הסיפור מבשר הרעות של נב קמפבל במטוס, והפעם אפילו ביתר שאת. צל של הורים מתים בחזיתה של סאלי, והערות כאילו-אגביות של השותפים מקליפורניה: "לפעמים אני חושב שאולי מתתי", אמר פיט. "פשוט תפרע את הצ'קים, אתה תמות יום אחד", אמר טד. בפעם הקודמת שבה קיבלנו אזכורים למוות על ימין ועל שמאל, אחד השותפים תלה את עצמו במשרד.

אבל בינתיים נשמור על אופטימיות זהירה.

Mad Men 07x02 - A Day's Work 07

קטנות

* מקרב כל הנשים בפרק, שחר היא היחידה מלבד פגי שלא קיבלה פרחים.

* ברט קופר שרואה את שחר בקבלה, מחייך ושב על עקבותיו = מושלם.

* דון ציין שפעמיים הוא כמעט עבד ב'מקאן' – הראשונה הייתה ב-1960 כאשר ג'ים הוברט, שעכשיו לחץ את ידו, שכר את בטי כדוגמנית על מנת לנסות לשדל אותו לעבוד אצלם, ואז נפטר ממנה כשדון סירב – מהלך שדון תיעב. הפעם השנייה הייתה כאשר כאשר הסוכנות שלהם נמכרה על ידי הבריטים ל'מקאן אריקסון'.

* נראה שג'ים קאטלר עדיין עסוק במשחקי כוח, ואני די בטוח שהגיחה שלו למשרד של ג'ואן נועדה מלכתחילה לקנות את חיבתה, אחרי שבישיבת השותפים היא רצתה לצאת בעקבות רוג'ר.

* השיחה של שחר ושירלי במטבח הזכירה לי את הפארודיה הקורעת שמתארת את "מד מן" לו הייתה סרט בלאקספלויטיישן.

תוספת מעניינת מהתגובות

* "את חייבת לתקן את זה!", צעק הילד-השכן על פגי בפרק הקודם. למה הוא צעק? "כי את אף פעם לא מקשיבה!". זאת לא הפעם הראשונה שפגי מואשמת בחוסר הקשבה, הראשונה שהעירה לה על כך בעבר היתה ג'ואן. הפרק הזה ראינו שוב עד כמה שההאשמה הזו נכונה. לא כל שכן, הפעם פגי צעקה ברוב חוצפתה על ג'ואן וביקשה ממנה "לתקן את זה". גם לתינוק ברחם שלה, פגי סירבה להקשיב והעדיפה להדחיק ולתת לאחרים לנקות בשבילה את הבלגן. הילד הזה צריך להיות כבר בן 8, בערך כמו הילד של השכנה.

* לדעתי התמה המרכזית של הפרק הייתה מערכות יחסים שונות והשוואות בין מערכות יחסים שונות. הפרק מתרחש בולנטיין שזה חג האהבה, אבל הוא למעשה עוסק בהמון מערכות יחסים שונות ומשונות ובכל מיני סוגי אהבה. כאילו רוצה לומר – יש כל מיני סוגי אהבות. וכולן חשובות. יש שאילה של מונחים מתחום רומנטי לתחומים אחרים. דון שאומר בראיון העבודה שהוא "מחפש שיאהבו אותו" (גם ככה ראיון העבודה הרגיש לי מאוד סימבולי לדייט. צד אחד בוחן את הצד השני, ומידת האטרקטיביות של דון משתנה לפי מידת החשק של אחרים בו). אבל זה לא רק מטאפורי. דון באמת רואה בעבודה שלו כסוג של בת זוג. הוא שואב ממנה אהבה. הוא "נשוי לה" (ואכן, ג'ים התייחס לדון כאל "גרושה שחולבת מזונות" כחיזוק לכך). ויש עוד

תגיות:
  • miss bojarsky

    בעוד שהפרק הקודם עסק בזמן, הפרק הזה עוסק במקום – איפה כל אחד נמצא, אם זה המיקום הפיזי בתוך המשרד, המיקום הפיזי ברחבי ארה"ב, המיקום בהיררכיית המשרד והמיקום בחיים באופן כללי.

    סאלי לא מוצאת את אביה במשרדו, מקומו הטבעי. ההימצאות מחוץ למקום זה משאירה את דון מבולבל, הוא לא יודע כבר מה לעשות עם עצמו. הוא מנסה להישאר מעודכן, לדעת מה קורה ומקווה למצוא את דרכו חזרה לשם, אבל כפי שהוא אומר לסאלי, זה תלוי בהם ולא בו והוא לא יודע איך לתקן זאת. בו בזמן נראה שהוא שועה לעצתו של פרדי מהפרק הקודם ומתחיל לנסות למצוא לעצמו מקום חדש.

    פיט, שבפרק הקודם נדמה היה שהוא פורח במיקומו החדש בקליפורניה, חווה גם הוא קשיים. הוא קיווה שהשהות בקליפורניה תאפשר לו יותר חופש, שהוא יוכל להיות שם אדון לעצמו, אבל החבר'ה של ניו יורק עדיין מעמידים אותו במקומו, מחלקים לו הוראות ולוקחים ממנו חשבונות. ואין לו כעת אפילו משרד לשאוף לעבור אליו. "תעמיד פנים שאני בניו יורק" הוא פולט בזעף כלפי טד ומתרצה רק כשחברתו המתווכת מספקת לו זווית מבט שונה בנוגע למקומו בחיים – הבחור שרעב לקחת את כספם של העשירים ממנו. זה מספק לו מטרה.

    הנשים במשרד נקלעות למעין קומדיה של טעויות שייקספירית. פגי הבודדה, המנותקת מכל אספקט של חיים אישיים, מרוכזת רק בעבודתה ובעצמה, טועה לחשוב שזר הפרחים שקיבלה שירלי מזכירתה, הוא מחווה נואשת מטד. מה שמוביל לשרשרת שלמה של התרחשויות ותקלות, שבסופה שירלי, דון וג'ואן מתקדמות הלאה למקום חדש ולתפקיד ומעמד חדשים במשרד. ואילו פגי נשארת במקומה העצוב והבודד, מודעת עד כאב לאחריות שלה לעניין, אבל לא מסוגלת להתמודד ומוציאה את תסכולה על הנשים האחרות. במקום להתמודד עם האמת, היא בורחת ממנה.

    האמת. התמה הנוספת שרצה לאורך הפרק. שירלי מנסה לומר לפגי את האמת לגבי הפרחים, אך מתקשה. דון אומרת לה שתפקידה הוא להעמיד פנים, אך מגיעה למקום בו היא מבינה שהיא יכולה לומר את האמת והיא מטיחה אותה בפרצופו של לו (האדיוט), בעוד ג'ואן תוהה אם העובדה שהיא יכולה לעשות זאת, אומרת שעליה לעשות זאת. נראה שהתשובה היא כן, שכן הבחירה של שירלי ושל דון לומר את האמת אמנם מסבכת אותן בתחילה, אך בסופו של דבר מועילה להן ולג'ואן.

    סאלי דוגלת גם היא בגישה הזו. "תאמר את האמת", היא אומרת לדון, האיש שברח מן האמת כל חייו. וכשהוא סוף סוף אמר אותה, זה התנקם בו. מכיוון שהוא אמר אותה לאנשים הלא נכונים, בזמן הלא נכון. ועכשיו הוא שוב מוצא את עצמו משקר לאנשים החשובים לו מכל. סאלי בעצמה מתקשה לומר את האמת – שההתמודדות עם המוות קשה לה. כואב לדון שהיא צריכה הייתה ללכת ללוויה, הוא רוצה להגן עליה, לשמר את תמימותה, אבל זה מאוחר מדי. היא ראתה אותו בוגד באישתו עם אישה אחרת. אז הוא בוחר באמת, מחליט להמשיך את מה שהוא התחיל בסוף העונה הקודמת ולהיות כן עם בתו. בתמורה, היא אומרת לו שהיא אוהבת אותו.

    השיר החותם את פרק הקודם מדבר על שחרור, אולי האמת היא זו שתביא אותו.

    • Michael Ginzburg

      סיכמת יפה מאוד 🙂

    • דניאלה

      מקום..נכון אמרת..

  • מירב

    פרק קורע לב! ופשוט מעולה. דיאלוגים לחזור אליהם, הקצב והדרך המיוחדת של ווינר לטפל בדברים, ובכלל הכיוון שהוא לוקח-ממשיך את הדברים, כל כך עגול, ובעיקר מרגיש לא מתחנף או נכנע לשום לחץ, ומה שעושה את מד מן לכל כך מעולה. Happy valentine, I love you

  • Michael Ginzburg

    הילדות המוכתמת של דון שבה לרדוף אותו בפרק שהיטיב להגדיר ברגישות את חוסר האונים שלו
    מול האמת, מול סאלי ומול המקום האישי-נפשי בו נאלץ להתבוסס כעת, בלי מטרה ממשית בחייו.
    "אני רק מחפש אהבה" – דון פולט כאמירה צינית לכאורה אך כזו המספרת על מכלול תחושותיו מאז ומתמיד, החיפוש הבלתי נגמר אחרי חיבה, הבנה. וזה אותו חיפוש שהפיל אותו מול אנשי הרשי כששגה להתיר דווקא להם לשמוע מי הוא. וכשדון מספר בלית ברירה לסאלי מדוע הוא לא נמצא כבר במשרדו, באותן סצינות נהדרות במסעדה, הוא אומר לה "התנהגתי לא יפה", כמו ילד. לכן אני חושב שהפרק ניסה לבנות מחדש את מערכת היחסים המורכבת של דון וסאלי, דרך נקודה משותפת: שניהם רוצים להתנער מתקופת הילדות: סאלי מעשנת ומאמצת גינונים של בוגרים ממנה ודון מתעורר בצהריים ורואה טלוויזיה עם שקית צ'יפס. על דון מוטלת אחריות מסוימת בעיצוב דמותה של סאלי כבוגרת, זה ניכר בסצינת הסיום של עונה 6, המבט לעברה כאילו אומר לה להתרחק מהנתיבים בו הלך ולמצוא את עצמה שואפת לחיים שלמים וכנים.

    הרגשתי שכל העניינים עם פיט ופגי היו מעט שטחיים, אולי אם פגי תפסיק לרגע לבכות את מצבה ופשוט
    תניח לליבה הדואב להחלים, רק אז היא תוכל לקבל פיס אוף מייד וגם לא לבזבז יום עבודה, כפי שנזפה
    בג'ואן. או שמא תהליך התפרקות רצונותיה כאישה התחיל בפרק שעבר, החריף מעט בנוכחי והולך להיות חמור יותר בהמשך? יהיה מעניין לראות כיצד הדברים ישפיעו עליה.

  • שולה

    זה רק אני או שפגי הפכה לדמות הכי מעצבנת בסדרה…היא מזכירה לי את האנשים האלה שיש בכל מקום עבודה שנשארים עד 11 בלילה וממציאים לעצמם עבודה ומי שנדפק מזה זה אתה משום שתמיד ישוו אותך אליהם. בנוסף רמת הפאטתיות שלה…טד שלח לה את הפרחים…נו באמת …ועוד להעיף את שירלי

    • Yaara

      תמיד היה בה את הפן הילדותי והמרוכז בעצמו הזה. יכול להיות שעכשיו כשדון לא בסביבה והיא מבלה אפילו עוד יותר זמן בחברת עמיתיה לעבודה הילדותיים והמרוכזים בעצמם, החלק הזה גדל (:

  • חנה

    דרישת שלום נוספת משנות ה-90: שותפו של דון לארוחת הצהריים היה דיוויד ג'יימס אליוט מ JAG.

    היה פרק נהדר. נהניתי מקווי העלילה של סאלי ודון ושל שירלי ודון, ושמחתי שדון המזכירה קיבלה סוף סוף קו עלילה משמעותי (לפחות מאז שישנה בדירה של פגי בעונה 5). פגי היתה ילדותית וההתנהגות שלה כלפי שירלי היתה דומה לזו של לו כלפי דון – שניהם הפכו עכבר להר.

    • שולה

      הוא היה ממש מוכר לי. מה שמו המלא?

    • ההרצליינית

      הוא גם הופיע בזמנו בכמה פרקים של "נוטס לנדינג".

  • כרמל

    מישהו יודע מה הקטע של דון ושירלי לקרוא אחת לשנייה בשם של עצמן?

    • סביר להניח שהן לועגות ללבנים שחושבים שכל השחורים נראים אותו הדבר.

      • miss bojarsky

        ככה אני ראיתי את זה.

      • Yaara

        כן, הנחתי שזה בגלל שכל הזמן קוראים לאחת בשם של השניה

    • ocean

      אני גם חושבת שיש פה איזו עקיצה גם כלפי הצופים. רק בשבוע שעבר התבלבלו פה בין שירלי לפיליס, מזכירתה השחורה של פגי בסוכנות של שואו.

      משהו נוסף שכנראה שמעורר רק אצלי את הקישור (התלוש) הזה: שירלי טמפל כמו סאלי בנשף הדגים, ודואן כמו דון דרייפר. החלפת השמות אולי כמו משחק תפקידים, שכן במשך לא מעט דקות בפרק חשתי שסאלי היא המבוגר האחראי, ודון הוא הילד שהתנהג לא יפה. מה שנחמד הוא ששתי המזכירות לבסוף הרוויחו. אולי יש בזה כדי לשפוך עוד קצת אופטימיות על הקשר בין דון ובתו.

      • גם אני עקצתי את אלו שהתבלבלו בפרק שעבר בין הדמויות השחורות בסדרה. אבל בתכלס אני חושבת שאם זאת הכוונה של היוצרים, יש פה מן הצביעות.
        הרי הם בקושי נתנו לדמויות השחורות הללו עלילות. דון המזכירה כבר נמצאת בסדרה כבר שלוש עונות אאל"ט, וראינו מעט מאוד התמקדות עליה. שאר הנשים השחורות שהופיעו, הופיעו לזמן קצר יותר. אז אם אתם כיוצרים שמים דמויות שחורות רק כדי לצאת ידי חובה, רק כ-מחווה סימלית של "תראו שמנו דמות שחורה", אל תבואו בטענות לצופים שמתבלבים בניהם.

  • ocean

    ספוילר ספוילר ספוילר

    * פרק כה נפלא, לגמרי פיצה אותי על ההתחלה החורקת של העונה הזו.

    * בביקור הקודם של סאלי אצל אביה, היא אומרת לו לקראת שינה וללא היסוס "אני אוהבת אותך, אבא". בשביל דון דאז זה מובן מאליו, והוא כמובן מחזיר לה ב"גם אני אוהב אותך". עכשיו הם נפרדים במכוניתו, סאלי מפטירה את אהבתה וזה כל כך לא מובן לדון ההמום שלא מספיק לענות לה. היא אומנם טורקת את דלת הרכב, אבל פותחת דלת חדשה. אלה היו שניות נפלאות של אופטימיות, ואני תקווה שויינר לא יהרוס אותן.

    * דון רואה בבוקר תוכנית ילדים (סאלי). בערב הוא צופה בתוכנית על אשה עצמאית שמנסה להצליח בשואו-ביזנס (מייגן). בסוף הואלנטיינז, הילדות ניצחה.

    * ב"בנות היפות" השמלה של סאלי היתה שעטנז של כל הצבעים של נשות המשרד. הפעם הדבר היחיד שהתכתב עם הלבוש שלה היה לבושו של אביה.

    * דיבורים על מוות ואמת, נסיעה ברכב ושיר אולדי על רקע שירים עכשוויים. רק לי זה הזכיר את "מקומות רחוקים"?

    * הרבה גוונים בולטים של אדום לכבוד יום האהבה, הידוע יותר בכינויו "היום שהמציאו אנשים כמוני כדי למכור ניילון". בלט במיוחד – הצעיף של רוג'ר, אולי הגבר היחיד שהיה עם פריט אדום כלשהו. באופן אירוני למדי, הוא נטול אהבה מכל עבר.

    * "את חייבת לתקן את זה!", צעק הילד* השכן על פגי בפרק הקודם. למה הוא צעק? "כי את אף פעם לא מקשיבה!". זאת לא הפעם הראשונה שפגי מואשמת בחוסר הקשבה, הראשונה שהעירה לה על כך בעבר היתה ג'ואן. הפרק הזה ראינו שוב עד כמה שההאשמה הזו נכונה. לא כל שכן, הפעם פגי צעקה ברוב חוצפתה על ג'ואן וביקשה ממנה "לתקן את זה".

    * גם לתינוק ברחם שלה, פגי סירבה להקשיב והעדיפה להדחיק ולתת לאחרים לנקות בשבילה את הבלגן. הילד הזה צריך להיות כבר בן 9, וקשה לי להשלים עם זה שלא תהיה שום התיחסות או הדהוד לכך בעונה הזו.

    * יש לה מוח של ילד (על מרדית') – בניגוד אליך, פגי?

    * הציור מאחורי מוירה, משהו עם גלים כחולים – זה משום מה מטריד אותי.

    * החברה של פיט מזכירה במראה את בטי, ובהתנהגות את מייגן.

    • meiravre

      אני חשבתי שמרדית' נשלחה ללו בתור עונש מתוחכם מג'ואן וחבל שזה החזיק רק רגע.

  • meiravre

    סאלי פשוט מרתקת, כמו גם היחסים של עם אבא שלה שיותר דומים ליחסי זוגיות – השיחה באוטו שממש הזכירה את השיחות עם בטי, (למרות שסאלי הרבה יותר עומדת על שלה) וכמובן המשפט בסוף.

    לא יכולתי שלא לשים לב שגם ג'ואן וגם פגי ענדו מן סרטי מתנה על הבגדים שלהם, וג'ואן עוד עם שמלה אדומה כמו ההיא שרוג'ר אהב.

    נורא שמחתי בשביל דון-הבת על הקידום.

    • שולה

      לדעתי סאלי היא הדמות הכי מעניינת בסדרה

  • הביקורת שלי בוואלה (מחר גם כאן).
    http://e.walla.co.il/?w=/271/2739317

    • miss bojarsky

      ~מדליקה סיגרייה~

      • Tally S

        העישון מסוכן לבריאות, בוז'רסקי

        • miss bojarsky

          לא כשהוא מטאפורי 🙂

    • Tally S

      סיכום נהדר, כתמיד. אני תמיד מחכה לו.
      (הדבר היחיד שמחרפן אותי בוואלה הן הפרסומות בתוך המילים)

      • ocean

        לגמרי מחרפן!

      • Michael Ginzburg

        ADD BLOCK

        • ocean

          אין קשר. מדובר בפרסומות שמוטמעות בטקסט, ונראות כמו קישור תמים ורלוונטי ממש כמו שיאדו שם כאן בפוסטים שלו. בשבוע שעבר אני זוכרת שהיה שם קישור במילה 'מכונית'. חוץ מזה אד-בלוק לא חוסם הכל.

          • Michael Ginzburg

            יש קשר. הייתה לי את הבעיה הזו עד לא מזמן, הורדתי והתקנתי סופר אד בלוקר ועכשיו הכל תקין.

  • Michael Ginzburg

    האם זו הדרך היחידה בה נזכה לחזות בשובו של סאל לסדרה בקרוב?
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C

    • שום דבר ממה שראינו על סאל בסדרה מעיד על כך שהוא אדם שייקח חלק במהומות (אני אשמח לדעת שבשנים שלא ראינו אותו הוא התקדם לכדי להכנס בכלל למקום כמו סטונוול) אבל מצחיק איך כולנו מייחלים לשובו לסדרה.
      פוטנציאל החזרה שלו עולה פה בכל פעם שהמשרד עומד בפני שינויים, כשלמעשה במציאות קורים כאלו פיצולים ואנשים פונים לדרכם ונעלמים לתמיד.
      ת׳כלס אין שום סיבה שהוא ירצה לעבוד איתם אחרי היחס שקיבל מהם (ובמיוחד מדון) אבל, מר וויינר, אנחנו רוצים תיקון לעוול שנעשה לו.

  • אלינקה

    יאדו, ראיתי שכתבת שסאלי אומרת "אני כל כך הרבה אנשים". אבל האם היא לא אמרה פשוט "היו שם כל כך הרבה אנשים"?

    • זה מה שאני חשבתי כשצפיתי בלי הכתוביות (הן יוצאות מאוחר העונה, ממש מעצבן), אבל בצפייה השנייה עם הכתוביות התברר שזה מה שהיא אומרת. מדובר בכתוביות הרשמיות לטובת לקויי השמיעה שנקרעו מהשידור ב-AMC.

  • Chen Honig

    לו הסדרה הזו הייתה ספר, הייתי ערה יותר לניואנסים הסימבוליים ולמוטיבים החוזרים, אבל זו סדרת טלוויזיה אז אתה עושה עבודת קודש וכיף לקרוא את הסיקורים שלך!

    טד שקט מדי, ממעט במשפטים, מחביא את דעותיו בתוך שלטים שהוא כותב לפיט, גם כשהוא מתקשר פגי משתיקה אותו ולא רוצה לשמוע את קולו. הוא נמצא אבל לא נמצא. מפחיד אותי טיפה כי אני מחבבת אותו ואולי זה רמז על כך שהוא ייעלם מהסדרה עוד לפני שהיא תסתיים.

    שימציאו מישהו לפגי כבר! אני לא יכולה עם הילדותיות הזו, לא יכולה עם המסכנות הזו.

    שאלה, מאיפה השחקן שמשחק את דייב ווסטר מוכר?

    • חנה כתבה למעלה: דיוויד ג'יימס אליוט, מי שגילם את הדמות הראשית ב-JAG (אפשר להוסיף אותו לרשימת כוכבניות הניינטיז שהגיחו ל"מד מן"?)

    • שולה

      וואי הוא היה בעבר כ"כ חתיך תקעו לו כאן את המשקפיים האלה

      • אפשר לומר את אותו הדבר גם על הארי המלין…
        (למרות שב"שיימלס" ניתן לראות שעוד כוחו במתניו)

  • עומרי

    רק אני התלהבתי מהאיזכור של הניקס בעונת האליפות ההיסטורית שלהם 69/70?

  • הנה הווידאו הרשמי של "בתוך הפרק" (צריך Hola).
    http://www.amctv.com/mad-men/videos/inside-episode-702-mad-men-a-days-work

  • מעניין לקרוא את נקודת המבט של טיונה פאריס (דון) על הסצנה עם לו.
    http://www.vulture.com/2014/04/teyonah-parris-dawn-mad-men-chat.html

    • היא חמודה.

  • יש נקודה שנראתה לי מאוד בולטת שלא ראיתי שמשהו הזכיר אותה, ואני תוהה אם זה בגלל שזה פשוט היה ברור מדי שזה מיותר.
    לדעתי התמה המרכזית של הפרק הייתה מערכות יחסים שונות והשוואות בין מערכות יחסים שונות. הפרק מתרחש בולנטיין שזה חג האהבה, אבל הוא למעשה עוסק בהמון מערכות יחסים שונות ומשונות ובכל מיני סוגי אהבה. כאילו רוצה לומר- יש כל מיני סוגי אהבות. וכולם חשובות.
    יש שאילה של מונחים מתחום רומנטי לתחומים אחרים. דון שאומר בראיון העבודה שהוא "מחפש שיאהבו אותו" (גם ככה ראיון העבודה הרגיש לי מאוד סימבולי לדייט. צד אחד בוחן את הצד השני, ומידת האטרקטיביות של דון משתנה לפי מידת החשק של אחרים בו). אבל זה לא רק מטאפורי. דון באמת רואה בעבודה שלו כסוג של בת זוג. הוא שואב ממנה אהבה. הוא "נשוי לה" (ואכן, ברח לי מי זה היה במשרד שהתייחס לדון כאל "גרושה שחולבת מזונות" כחיזוק לכך).
    דון נעלב שה"עבודה" דחתה אותו כשסיפר לה את האמת. הוא ציפה, כמו במערכת יחסים, להיות יכול לחשוף את הפגיעות שלו בפניה ושהוא יתקבל באהבה, ללא תנאים. זה לא קרה, והוא פוחד לשחזר את הדחייה הזאת עם סאלי. אך דווקא עם סאלי קורה ההפך והיא מתקרבת אליו ככל שהוא יותר כנה איתה.
    יש גם ניסיון להשוות או להקביל בין מערכת יחסים רומנטית לבין זאת בין הורים וילדים. דון לא מבלה את חג האהבה עם זוגתו, אלא עם ביתו, והפרק נגמר עם המילים "אני אוהבת אותך, חג אהבה שמח". מחוץ לקונטקס זה היה נשמע כמשהו רומנטי, אך זה לא. (גם ג'ואן אגב קיבלה פרחים, מה שאמורים בד"כ לסמל אהבה רומנטית, מבנה).
    כיאה למד מן, ולכל העיסוק בפרסום. יש הרבה מדידה של אהבה בעזרת חפצים. חפצים מסמלים אהבה ובעזרת חפצים מראים אהבה. זה אירוני שכן החפצים מחפים לעיתים על היעדר אהבה. הדוגמא הכי בולטת היא הפרחים של שירלי שמהווים בכלל בלאגן שלם. וגם את פגי שמנסה לכפור בקונספט של חג האהבה ומחליטה להגיד בשלב כלשהו ש"אנחנו לא צריכים למדוד אהבה בעזרת פרחים". בנוסף היא מציינת גם את טבעת הנישואים של שירלי כראיה שיש לה ארוס ולכן היא לא צריכה "עוד משהו שיראה שמישהו אוהב אותה". בנוסף דון המזכירה שולחת בשמו של דון מתנה ופרחים למייגן- דברים חומרים שאמורים לסמל אהבה, אך מסמלים בדיוק ההיפך שכן הם פותרים את דון מהצורך להראות אהבה אמיתית לזוגתו ומאפשרים לו לתת מחווה חסרת תוכן שהמזכירה שלו מארגנת. כנ"ל עם הבושם שדון קונה לאשתו של לו.
    בכלל יש בפרק הזה מוטיב חזק של קינאה, ו"החלפת זוגות". אנשים לא רוצים לחלוק דברים עם אחרים כפי שלא רוצים לחלוק בני זוג, אנשים בוחנים אופציות ובודקים מה הם יותר אוהבים. המסר הוא שאהבה לא עומדת בפני עצמה אלא ביחס לאחר- מה האחר מקבל לעומת מה הוא נותן לי? האם להחליף את מה שאני מקבל ב"דגם" יותר טוב?

    – לו אומר לג'ואן שהוא לא מוכן לחלוק את דון המזכירה עם דון. הוא רוצה אותה לעצמו- שתדאג רק לו, לצרכים שלו. הוא מבקש "בחורה אחרת" (משתמש במילה girl בבקשה להחליף מזכירה, מילת רבת משמעות יותר מאשר "מזכירה"). כשבאה מישהי להחליף את דון, היא מזכירה לה איך לו אוהב את הקפה שלו, איך לדאוג לו. כמו בת זוג.
    -כפי שציינתי קודם, דון בראיון עבודה שמזכיר מאוד דייט. המראיין בהתחלה מסתייג ממנו, אבל אחרי שהוא רואה שמישהו אחר "מחזר" אחריו, הוא נראה לו יותר אטרקטיבי.
    – פגי מקנאה בשירלי ומודדת את עצמה בהשוואה אליה. בשלב מסוים היא רוצה לזרוק את הפרחים כדי שלא תהיה להם משמעות, אבל ברגע שהיא מבינה שהם של שירלי הם מקבלים חזרה ערך- הערך הוא ביחס למישהי אחרת שיש לה גם פרחים וגם טבעת בעוד לפגי אין כלום.
    – פיט נבגד ע"י העבודה שלו. הוא מרגיש שהוא "השקיע בקשר" אך הם בוחרים בבחור אחר, המוצלח יותר.
    – יש גם את התזכורת של הרשי, שדחתה את חיזוריו של דון בגלל גילוי האמת שלו.
    – גם ג'ואן שג'ינגלה בין שתי העבודות ו"חלקה את עצמה" עם שתיהן זוכה לבסוף לקבל את הבן זוג הטוב מבין השתיים.

    פתקים ותקשורת:
    – פתקים מסמלים גם אהבה וגם תקשורת (או חוסר תקשורת בפרק הזה). יש את הפתק הנעלם מהפרחים שגורם לכל תסבוכת של פגי. מנגד, יש את הפתק שדון כותב לסאלי. דווקא הפתק היחיד שבפרק שלא הוצג בקונטוציה רומנטית, הוא זה שהביעה את הכי הרבה אהבה. פתקים אחרים שהיו אמורים להביע אהבה רומנטית לא נכתבו בכלל ע"י הנמען (דון ולו שהמזכירה שלחה לבנות הזוג שלהם את המתנות עם הפתקים). אבל את הפתק של סאלי דון כתב בעצמו. וכששאל מה לכתוב- היא אמרה לו "את האמת". ועם האמת דון מראה לסאלי אהבה אמיתית בפרק הזה. שזו מועצמת למול כל מחוות האהבה הריקות או השיקריות האחרות בפרק.
    – בנוסף היה גם את כל קצר התקשורת בשיחות הועידה בין המשרדים השונים. לא יודעת בדיוק מה זה מסמל. בטח משהו שקשור לחוסר תקשרות במערכות יחסים.

    • Michael Ginzburg

      איזה יופי של סיכום!

      • תודה 🙂 ועוד נקודה ששכחתי-
        כשפגי מתקשרת "לדחות את טד" היא גם, כדי לא לחשוף למזכירה, מדברת על הקשר רומנטי עם מונחים עסקיים ("תגידי לטד שהלקוח דחה את הצעה שלו" ציטוט לא מדויק). מה שעוד פעם משווה בין יחסים רומנטים ליחסים עסקיים. ואהבה כמשהו שסוחרים ומתמקחים עליו.

    • ocean

      יופי של תגובה.

      אני חושבת שאהבת הילדים יוצאת מהפרק כשידה על העליונה. מבן אדם שהתלונן שנאלץ לזייף את רגשותיו כאב, דון לא יודע מה לעשות עם עצמו מרוב שהלב שלו מתפוצץ. הוא מכיר ומוקיר את סאלי כאהובת נפשו וכעת כמו אנה ופגי, היא באמת מכירה ומוקירה את אביה.

      חומרניות האהבה – משהו שדון בעצמו הדגיש בפנינו בעונה הראשונה של הסדרה, להלן "אהבה היא משהו שהומצא על ידי אנשים כמוני כדי למכור ניילונים". באמת קשה היה שלא לשים לב לזה בפרק.

      נקודה לגבי הפרחים של ג'ואן – אם אינני טועה, היא היחידה שקיבלה פרחים צהובים-לבנים ללא שמץ של גוון ורוד או אדום. בעונה הקודמת היא העירה לרוג'ר שהיא מזמינה אותו לחיי בנם ולא לחייה שלה, וזה בדיוק מה שהפרחים האלה שלו (בשם בנם) מסמלים לדעתי.

      • תודה 🙂 ונכון הפרק הדהד לי את הנאום ההוא. מסכימה שאהבת הילדים ניצחה את האהבה הרומנטית בפרק (או כל מערכת יחסים אחרת). אולי זה בעצם הפתרון של דון בגלל שהבעיות שלו נובעות מחוסר אהבה הורית וחוסר אהבה אימהית, התיקון דווקא יהיה באהבה לילדיו. הוא כל הזמן חיפש אותו באהבה רומנטית לאורך כל הסדרה עם המאהבות השונות וגם עם מייגן, כפי שאמר בפרק הקודם, שאיתה חשב שזה יהיה אחרת. אולי הוא חיפש במקום הלא נכון.
        וכן כל הסצנות שלו עם סאלי היו מאוד מרגשות, והסצנה בסופית עם ההבעה שלו על הפנים הייתה נהדרת.
        רגע, פיספסתי משהו, רוג'ר שלח לה את הפרחים?

        • may

          כן….הבן שלה בן 3 בערך

          🙂

          • miss bojarsky

            אני חשבתי שאמא של ג'ואן שלחה את הפרחים "בשמו", אבל הגיוני שזה יהיה רוג'ר.

            • זה גם מה שאני חשבתי. רגע והיא יודעת שזה רוג'ר?

              • כמובן. הציטוט המדויק שלה הוא, "הם מהבן שלי. תודה, רוג'ר".

    • ניתוח נהדר ממש.

    • miss bojarsky

      אני מצטרפת למחמאות – ניתוח נפלא 🙂

    • Saturn

      בנוגע לשיחת הועידה, אם נמשיך בקו שלך זה מסמל את ה long-distance relationships המועדים לבעיות.

  • דור

    זה כאמור, היה כבר פרק הרבה יותר טוב. מה שהיה מעניין זה שנראה שכבר עכשיו התחילו להיסגר כל מיני קצוות, שחלקם עוד נותרו פתוחים מהעונה הקודמת. פיט אגב – חזר להיות פיט באופן מהיר למדי. אחרי המצג המוזר בפרק הקודם שבו הוא נראה כמו פרסומת לרגיעון. לא שחשבתי שזה יחזיק עונה שלמה, אבל מדהים שכבר עכשיו זה פחות או יותר נפל – ואותן תלונות ותחושת חוסר סיפוק חזרו מהר מאד. מבחינת היחסים בין סאלי ודון זה כנראה היה אחד הפרקים הטובים והחשובים ביותר אי פעם. סאלי גם נמצאת בגיל מאד מעניין ומורכב בלי קשר, וכמו שבטי אמרה עליה (לא זוכר אם זה היה בפרק הקודם או בפרק האחרון של העונה הקודמת) היא באה ממשפחה הרוסה, וילדים ממשפחות הרוסות (כמו דון, אם כי שלו כנראה הרוסה יותר) – נוטים להתבגר מהר יותר, וזה מאד בולט אצל סאלי, בטח מול האח שלה שנראה שלא מודע בשיט למה שקורה מסביב. זה אחד הפרקים הראשונים שבו דון מוכן להתייחס לאלי בתור (קצת) מבוגרת, וזה היה מאד מרשים ונעים.
    פגי הולכת ומקצינה, והופכת למשהו שנע בין דון לפיט – בחורה שמרגישה בודדה מאד, עלולה לשקוע בתוך הרס עצמי, מרגישה שלא מעריכים אותה, וצועקת על כל דבר מסביבה. ג'ים הופך לדמות קצת יותר מעניינת וזה נחמד, כי בעונה הקודמת היה לו מעין פוטנציאל לא ממומש. רוג'ר ממש במסלול לקראת שקיעה, אבל איתו אי אפשר לדעת. והקו של שירלי ודון היה נחמד מאד – וכיף לראות שגם שם יש התפתחויות. לו הוא על תקן "תשנאו אותי בינתיים עד שדון יחזור"

    • בטי עדיין לא הופיעה העונה, אז כנראה זה היה בסוף העונה שעברה.

  • Saturn

    הרגע הכי משמעותי לדעתי ביחסי סאלי-דון בפרק הזה הוא בסוף הביקור במסעדה כאשר דון 'מביים' סיטיואציה שסאלי תופסת אותו על שקר כהחזרה על כך שסאלי אמרה שהיה מביך יותר אם הייתה אומרת לו שהיא הייתה במשרד כי דון שיקר בתשובתו והיא לא רצתה שהוא נתפס משקר בפני ביתו.

    ופגי ממשיכה לעצבן. די דורשת כאפה.

© עידו ישעיהו