קומיוניטי 5.07: היקשרות ומיניותו של זכר בטא

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 01/03/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" עונה 5 פרק 7

Community - 05x07 - Bondage and Beta Male Sexuality

יפה עשה הפרק הזה שהתמקד ביחסים בין הדמויות. ליתר דיוק, ביחסים בין שתי דמויות בסיסיות לשתי דמויות מחוץ לחבורה המקורית: המקרה הראשון הוא ג'ף מול דאנקן, משהו שאולי היינו צריכים לקבל מזמן, פרק העוסק בחברות שלהם הקיימת עוד לפני שהתחילה עלילת הסדרה, אבל גם כאן זה היה במקום. וכיאה לאווירת הרה-פיילוט, הוא השיב אל פני השטח את חשקו של ג'ף בבריטה (אם כי הפקרתה לחיזוריו של דאנקן לא הייתה חברית כלפיה כלל וכלל).

אבל חשוב יותר היה המקרה השני: הפרק עסק יפה ומדויק בניסיונות של עאבד להסתדר כאשר אין לו עזר כנגדו, אינפנטיל כמוהו שזורם עם המשחקים והדימיונות שממלאים את חייו. למעשה, הפרק פשוט לקח אותו אל הקיצוניות השנייה – פרופסור היקי. אחד שלא אוהב משחקים וסולד מהעובדה שזה שנים כל הקמפוס מאפשר לעאבד לנהוג כפי שהוא נוהג. באופן מבריק, המפגש הכפוי בין השניים מילא את החלל שהותיר טרוי בחייו של עאבד במשהו שונה בתכלית. אם שני החברים היו באותו ראש, עאבד והיקי הם הפכים גמורים ועל כן משלימים אחד את השני. אני תוהה אם מראש היקי תוכנן ועוצב להוות את היין ליאנג של עאבד, כי זה נעשה די מושלם. יחד עם רייצ'ל מהפרק הקודם, "קומיוניטי" מצליחה לספק יופי של פיצוי לעאבד, ועקב כך גם לנו. ויחד עם זאת, באותה מידה שברור שעאבד עדיין מתגעגע לטרוי, כך גם אנחנו (או לפחות אני).

Community - 05x07 - Bondage and Beta Male Sexuality Changגם הסיפור השלישי בפרק היה נהדר – צ'אנג והצגת היחיד שלו מול קהל של רוחות, או שמא השרת הוא הרוח. באמת תהיתי איך אף אחד לא מסתובב למשמע הצרחה של צ'אנג כאשר פרץ בבהלה מהחדר ההוא ושעט החוצה, אבל פטרתי את זה כהרגל שלהם לטירוף שלו – מבחינתם קולו הוא בוודאי כבר רעש לבן. הסוף שבו התברר שאולי הוא רוח הרפאים, עם התמונה ההורסת הזו ואז לבסוף הכיתוב שלה – כה מעולה.

בכל זאת יש לי טרוניה קטנה אך משמעותית. אפשר להגיד הרבה דברים על העונה הרביעית נטולת דן הרמון, אבל לעזאזל, היא ידעה שיש ברשותה נכס עצום – ג'ים ראש – ושעליה לנצל אותו. העונה הנוכחית אחרי שובו של הרמון פשוט מתעלמת ממנו כמעט לחלוטין באופן ממש מכעיס. כלומר, השיבו את ג'ון אוליבר, מה שמאוד מבורך, והוסיפו את ג'ונתן בנקס הגדול, אבל אגב כך דחקו לשולי השוליים את ראש. רק בסוף הפרק קיבלנו מעט ממנו, וזה היה כה גאוני. מעין הפגנת היכולות הקומיות הגדולות שלו ושל אוליבר, שמצליחים להפיק זהב טהור משיחה של הברות ונהמות, והמעט הזה לבדו הזכיר לי עד כמה אני מבואס מהיעדרו. אולי זה עניין של לוח הזמנים של ג'ים ראש עצמו, תסריטאי ובמאי, אבל גם ג'ון אוליבר לא סובל מעודף זמן פנוי ובכל זאת הצליחו לדאוג לו לזמן מסך מכובד. מבחינתי זה פשוט גורע מהעונה הזו, לא פחות.

תגיות:
  • פרק נהדר. אין ספק שהעונה הזאת מבחינתי משתפרת מפרק לפרק. הכל היה נהדר. ציוותו ביחד אנשים שיוציאו באמת סיטואציות נהדרות, גם קומיות וגם מרגשות. והייתה מאוד הרגשה של חזרה לימיה הראשונים של הסדרה (בקטע טוב). לא רק מבחינת התכנים, אלא גם בהרגשה הכייפית הזאת. בריטה הייתה מהממת וחמודה כמו שמזמן לא הייתה ואהבתי את המאמצים שלה להתחבב על החברים הישנים שלה. גם הקראש המחודש של ג'ף על בריטה טרם להרגשה של הימים הראשונים.
    כל הסיטואציות בין עאבד להיקי היו נהדרות.
    – הקטע בסוף של ג'ים ראש ואוליבר היה פרייסלס כ"כ! אין, שני גאונים. לא מפריע לי שאין הרבה ג'ים ראש. כאילו כשראיתי אותו בסוף, אז פתאום עלה לי כזה- איפה הוא היה כל הפרק? אבל לפני זה לא חשבתי עליו. אין ספק שאני רוצה אותו יותר, אבל השאר טוב אז לא נורא.
    – התמונה של צ'אנג- מחווה לניצוץ, לא?

    • לא ראיתי "הניצוץ", חוששני.

    • זו אכן מחווה (קורעת) לניצוץ. אני מופתיע שיאדו לא מכיר!

      • גם "מלחמת הכוכבים" מעולם לא ראיתי. יש כאלה.

        • אבל חייבים לראות! רק כדי להתבכיין שזה אוברייטד ולהאשים את העולם שהכריח אותי לראות את זה!

          זה מזכיר לי שגם בפרק הראשון בעונה 3 של קומיוניטי הייתה מחווה לאודיסאה בחלל (יותר נכון שיחזור של סצנה מתוך הסרט), והרגשתי חכמה עם עצמי שזיהיתי 🙂
          אה, וגם הרובוט של עאבד היה מחווה לשליחות קטלנית לא?

          • מה פתאום, לרובוקופ ולרימייק המיותר שלו.
            בדרך כלל אני מזהה רפרנסים קאנוניים גם אם לא ראיתי את הסרט, כך היה עם "אודיסיאה בחלל" ופעמים רבות עם "מלחמת הכוכבים", אבל הפעם לא שייכתי את זה למשהו ספציפי.

    • Michael Ginzburg

      היקי אוזק את עבד הזכיר לי את מייק אוזק את וולט ….

  • גם אני לא צפיתי ב"ניצוץ" וקראתי במקום נוסף שזו מחווה לסרט. שימו לב לדן הרמון עומד בקצה השמאלי של החבורה המצולמת (לא רואים את זה בצילום שבפוסט, בפרק רואים את הרמון לפני התקריב).

    • Michael Ginzburg

      הניצוץ זה אולי סרט האימה הגדול בכל הזמנים, תצפה! 🙂

  • Michael Ginzburg

    פרק סביר, הסקירה שלך הייתה יותר טובה ממנו 😉

    הסיפור של צ'אנג היה מעולה ממש והתמונה מצחיקה! סצינת הסיום של דאנקן ודין הייתה גאונית.

  • גיא

    מסכים עם מיכאל, הפרק היה סביר, בעיקר כי אני לא יודע איזו דמות דני פודי שיחק, אבל זה לא היה עאבד. ואני לא קונה את העניין הזה של "התפתחות דמויות" – הוא פשוט לא דיבר כמוהו ולא התנהג כמוהו. דמויות יכולות להתפתח אבל לא להשתנות בן-פרק.
    קו העלילה של דאנקן וג'ף היה קיטשי להחריד, ממש יכולתי לדמיין את הדיאלוגים ביניהם מלווים בצחוקים מוקלטים וב"אוווווווווווו".
    לעומת זאת, העלילה של צ'אנג היתה פשוט גאונית. גם בלי לראות 'הניצוץ', הקטע עם התמונה היה שיא מופתי בעיניי. מעניין איך זה יתפתח.

© עידו ישעיהו