בלש אמיתי 1.05: הגורל הסודי של כל החיים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 17/02/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "בלש אמיתי" עונה 1 פרק 5

בפרק הראשון של "בלש אמיתי" תהיתי אם ייתכן שהסיפורים שראסט ומרטי מספרים לחוקרים לא בדיוק אמינים, ואם ייתכן לפיכך שגם מה שאנחנו רואים על המסך אינו הדברים כפי שקרו, א-לה "החשוד המיידי" (שיצא לאקרנים באותה שנה שבה התחיל הסיפור של "בלש אמיתי", 1995). עם הזמן היה ברור שזה לא המקרה. ראסט ומרטי תיארו דברים בפני החוקרים, בפועל ראינו דברים שונים על המסך. הפרק הקודם המחיש זאת היטב עם הסיפור על הגיחה של ראסט לסעוד את אביו, כשלמעשה הוא נכנס בחזרה לעולם סוחרי הסמים כדי לתפוס את לאדו, והפרק החדש לקח את זה צעד נוסף קדימה עם הטיוח של מרטי וראסט על מה שבאמת קרה בחווה של החשוד העיקרי שלהם.

הדיסוננס הזה מבדר למדי, אבל גם טוען הכל בשכבות על גבי שכבות של מידע. אם סדרות בילוש מסוימות מספקות לצופים את הרמזים שהבלשים עצמם רואים כדי שינסו לנחש מיהו הפושע, "בלש אמיתי" מספקת רמזים באופן שבו היא מספרת את הסיפור. הקולות, המראות, זיוני השכל הפילוסופיים של ראסט – רבים מהדברים האלה נדמים כמסך עשן שמסתיר דברים בעלי ערך. כבר מהפרק הראשון ידענו שהחוקרים ב-2012 כנראה חושדים בראסט קול, אבל מאז ועד היום לא ראינו משהו (ככל שאני הבחנתי) שבאמת מפליל אותו. אם ההתרחשויות שאנחנו רואים על המסך אמיתיות, והובהר לנו שהן אכן אמיתיות, הרי שראסט באמת חיפש אחרי רמזים, גופות ישנות שאולי קשורות לרוצח וכן הלאה. ובזמן שהבלשים גילבו ופפניה גורמים למרטי לחשוב שוב על החקירה מפעם ולבחון מחדש את כל מה שראסט אמר לו (ועל הדרך, יש להניח, להרגיש נבגד די בדומה לכפי שגרם לאשתו להרגיש), אנחנו רואים שעשור קודם לכן ראסט עובד באמת, חוקר את בית הספר הנטוש ומגלה שם ציורי קיר מטרידים ולא מעט מלכודות שטן, כפי שלסטר פרימון כינה אותן בפרק הראשון. אין אם כן התיישבות בין הדברים המסקרנים וההגיוניים שבלשי 2012 אומרים לבין מה שאנחנו רואים על המסך, אז אלא אם כן ראסט באמת מאבד את ההכרה שלו ולא מראים לנו את זה, סביר להניח שבפער הזה שבין 2002 ל-2010, שבמהלכן ראסט נעלם, תימצא התשובה.

הפרק רומז לנו שוב ושוב שמשהו אצל קול משובש מהותית, לא רק מצד החוקרים אלא גם מצד הפושעים – "יש בך צל, בן", אמר לו הלאדו-שאינו-רג'י, ומאוחר יותר אמר לו הלאדו-שהוא-כן-רג'י: "ראיתי אותך בחלום שלי. אתה בקרקוסה עכשיו איתי. הוא רואה אותך". צ'ארלי לאנג התייחס לקרקוסה כאל מקום אמיתי בדרום שאליו אנשים הולכים כדי לסגוד לשטן, אבל נראה שמדובר יותר במצב תודעתי בהשפעת חומרים, מן הסתם LSD. ובדבריו על "הוא", רג'י מן הסתם מתכוון למלך הצהוב. קרקוסה היא עיר דמיונית מהסיפור הקצר "An Inhabitant of Carcosa" שפורסם ב-1891, העוקב אחר אדם מהעיר העתיקה קרקוסה שמתעורר משנת מחלה ומגלה שהוא אבוד באמצע שממה זרה, בלי לדעת כיצד הגיע לשם, ובחשש שנדד לשם מבלי מודע. בפועל, כך בסיפור, העיר קרקוסה כבר נחרבה ומתוארת במבט לאחור – דומה למה שקורה ב"בלש אמיתי" עתירת החורבות. מאוחר יותר 'קרקוסה' הבדיונית זכתה לשימוש נרחב אף יותר באנתולוגיית סיפורי האימה "המלך בצהוב" (1895), שבספר הוא שמו של מחזה שכל מי שצופה בו או קורא אותו, דעתו נטרפת. מעלה כמה וכמה רעיונות לגבי ראסט קול, אני לא יכול לחכות לראות מה עבר עליו בשנים החסרות.

הפרק הזה פתח את חלקה השני של העונה, וככזה סימן על שינוי כיוון מהותי. הראיון עם ראסט נגמר, מ-1995 קפצנו קדימה בשנים וכן הלאה. הסיפור עם הבת של מרטי היה מכמיר לב עד מאוד. השתיים היו ילדות קטנות שאחת מהן השליכה את הכתר אל העץ, באופן שמיד הזכיר לי את זירת הרצח של דורה לאנג, ואז היא טינאייג'רית שמשתרללת עם שני בחורים מבוגרים ממנה ושאביה קורא לה זונה וסוטר לה. כל המעבר הזה היה מדכדך מאוד, סמן חד משמעי לאובדן התמימות. אבל בעצם מעולם לא הייתה תמימות, הזמן הוא מעגל שטוח ומנקודת מבטו של הממד הרביעי הזמן אינו קיים, וגם מרטי דיבר על אלמנטים (מדכאים במיוחד) של זמן, כמו העתיד שכבר נמצא מאחוריו וכן הלאה. יש בדברים האלה תמצית של "בלש אמיתי" כולה, עם הזגזוג שלה בין ההווה לעבר והניסיון לרמוז לנו ששניהם כרוכים זה בזה עד שהם אחד. "כל דבר שאי פעם עשינו או נעשה, אנחנו צפויים לעשות אותו שוב ושוב ושוב".

קטנות:
* אוי, אליזבת ריזר, אחת השחקניות השנואות עלי. ממש הציק לי לראות אותה מפציעה כאן בתור לורי, החברה של ראסט.
* נראה לי שזו הפעם הראשונה שבה ראינו את ראסט של העבר מחייך (ואף יותר מפעם אחת).

תגיות:
  • שיח רחב ועץ גבוה

    כתבת מצוין, אין הרבה מה להוסיף מלבד שהסדרה הזו פשוט נהדרת, והפכה לאחת הסדרות שאני ממש מחכה להן בכל שבוע (עם הסתייגות קלה ולא מורידה שהעליתי אחרי הפרק של השבוע שעבר). ועוד מילה על הפתיח – היחיד בכל הסדרות החדשות שאני פשוט לא מצליח לדלג עליו, וצופה בו כל פעם עד סופו (ומזמזם את השיר שעות ארוכות אחרי שהפרק הסתיים). http://www.youtube.com/watch?v=p4zluA60hjs

  • Michael Ginzburg

    איזו סקירה נהדרת, אתה נוגע בלב ליבה של הסדרה בקלות מפעימה!

    לא יודע מי השחקנית או למה היא מעצבנת אותך אבל אני (ובטח גם תומר) הרגשתי סלידה
    לא קטנה כשראיתי את הבת האמצעית גרסת 2012 (משחקת את ליזי המעצבנת ב'המתים המהלכים').

    אומרים לי כל הזמן להיזכר ולשים לב שבפרק 1 הופיע ראש העיר (או פוליטקאי בכיר כלשהו) והוא כנראה
    מעורב בכת של רצח ילדים, יכול להיות מאוד שראסט עלה על כך ועושה את מה שהוא הכי טוב בו –
    מקלף את המציאות כפי שהיא עד קצה גבול היכולת בניסיון להתחקות אחר המלך הצהוב.
    אני מניח שניתן לשער כי גם צמד הבלשים האמונים על החקירה החדשה מונו על מנת למנוע מראסט
    לחשוף מה באמת קורה מתחת לפני השטח.

    הפסקול של הסדרה ממשיך לספק פנינים והפעם קריס קריסטופרסון נוגן והידהד בפתיחה בפאב.

    http://www.youtube.com/watch?v=TJeQd8Lnzoc

    • היא הבת השנייה מבין שתיים, אז היא לא אמצעית. לא הרגשתי סלידה. מעניין לראות אותה מגלמת הפעם את האחות הפחות מתוסבכת.

      בפרק הראשון לא היה פוליטיקאי, אלא מטיף מפורסם שהוא בן דודו של המושל דאז. המשפחה שלהם חזקה ובעל השפעה, מן הסתם, והמטיף היה אחד האחראים להקמת כוח החקירה המיוחד. האסיר המתאבד אמר לקול שיש אנשים חזקים שיודעים על הרוצח, וייתכן הכוח הוקם כדי להשתיק את הסיפור, אבל מרטי וראסט טיפלו להם בבעיה כשתפסו והרגו את רג'י לאדו.

      לא הבנתיאת זה עד הפרק האחרון, אבל נראה לי ששני החוקרים ב-2012 חברים בכוח המיוחד, לכן הם גם יודעים על המשך הרציחות, עובדה שהוסתרה מהציבור והתקשורת. ההופעה מחדש של ראסט בטח משכה אליו את תשומת לבם ועכשיו מנסים להפליל אותו.

  • Michael Ginzburg

    מאוד מעניינת הנקודה הבאה בה נתקלתי:

    We know Martin has a propensity for violence, and a strong belief in how
    women should behave (would he punish women who didn’t behave to fit his
    code?). He has connections, and kills Reggie before Rust can question
    him. He added nothing to the case itself. He also has a falling out at
    some point with Rust, the details of which aren’t yet known. Did Rust
    simply get fed up with Martin being part of the establishment that is
    ultimately hiding the true perpetrator of these crimes? Or did he need
    to extricate himself from it to go on a one-man decade-long recon
    mission?

    וגם – מתחזקות ההערכות לפיהן ראסט אנדרקאבר גם ב-2012. מאוד מעניין.

    • אכן מאוד מעניין ומאוד מתקבל על הדעת.

    • הדבר הזה גרם לי להיזכר בסצינה שהטרידה אותי בזמן אמת באחד הפרקים הקודמים – הבנות הקטנות של מרטי שיחקו עם בובות והעמידו אותן בפוזיציה מאוד מינית (אונס קבוצתי, אם אינני טועה). זה היה כשמרטי קרא להן לבוא לאכול, הן הלכו והוא הסתכל על זה אבל לא אמר כלום ויצא אחריהן. שם זה נגמר, ואז פרק או שניים אחרי כן היה את העניין שבו מרטי ומגי דיברו עם הבת הגדולה על הציורים הפורנוגרפיים שהיא ציירה בבית הספר. מרטי שאל אז את מגי מאיפה היא בכלל מכירה את האנטומיה, או משהו כזה, ומגי פשוט פטרה את זה ב"בנות תמיד יודעות קודם". עכשיו בפרק החדש מתברר לנו שהבת הקטנה והחמודה הזו גדלה להיות נערה שמוכנה לשלישיה במכונית עם שני בחורים גדולים ממנה. האם מסתתרת איפשהו בילדותה תקיפה מינית?

      • Michael Ginzburg

        אכן, זו שאלה שהועלתה לא פעם. אולי יש כת שתפקידה "לחנוך" את בנות האיזור
        ומי יודע למה ואיך וכה. צ'ילינג.

      • חשבתי על משהו אחר: מרטי נשבר כשהוא מצא את הילדים, אחד מהם כבר מת, ויצא מיד החוצה והרג את רג'י. מצד שני, עם הילדות שלו יש לו חיבור שטחי למדי, הוא לא באמת מעורב בחייהן וכשהוא כבר מאולץ לעשות כן (הציורים הלא נאותים של אודרי, השיחרור המיני שלה בנערותה) מרטי לא יודע כיצד לפעול כראוי. לחוקרים בהווה הוא מזכיר שוב את "קללת הבלש", הפעם בהקשר של בנותיו – מן הסתם בהתייחס לאודרי – שהכל עבד לו טוב בחייו, הקריירה התקדמה יפה והוא הצליח להציל את משפחתו ממשבר, אבל בדרך פיספס את הבעיה האמיתית.

    • miss bojarsky

      אני גם התחלתי לחשוד במרטי במהלך הפרק.

  • יעל וזהו

    הבלשים שואלים ספציפית על החברה של ראסט ומה קרה ביניהם, ועצם העובדה שהראו אותה שוב ושוב, אתה יודע, "אקדח מעשן במערכה הראשונה" – בקיצור, אולי תקבל את מבוקשך ואליזבת ריזר תככב בקרוב בתור גופה.

    סיכמת לעילא. גם אני חשבתי על הקישור בין הכתר על העץ והזירה הראשונה, וכל נושא המשפחה של מרטי היה מדכא להפליא (וקצת מייגע, אם כי לא מייגע כמו המונולוג השלישי בקצף על הזמן הליניארי).
    הצילום של הסדרה הזו מרהיב. השוט האחרון כשראסט סוקר את המלכודת, והנוף התעשייתי אחרי הפתיח שנראה כמו נוף חורבות מחלידות אחרי אפוקליפסה.

    • כמו הנוף של קראקוסה, יש לשער.

  • צריך להזכיר גם את המוטיבים החוזרים הנוספים: הכוכבים השחורים שרג'י ציין ומופיעים לא מעט לאורך הסדרה. לא זוכר אם הם הופיעו שוב לאורך הפרק, אבל הם היו מצויירים סביב החלון השבור שהקיף את דמותו של ראסט בשוט הסיום. הספירלה, שהפעם הייתה בעיקר המעגל השטוח של רג'י שהוביל לתיאוריית האם-בריין של ראסט. וויזואלית, בגזע העץ שבזירת רצח דורה לאנג ב-2002.

  • תיאוריות לזהות המלך הצהוב. שכחתי את הפורשאדווינג של אבא של מגי לגבי נכדתו.
    http://www.vulture.com/2014/02/true-detective-who-is-the-yellow-king.html

    • Michael Ginzburg

      אולי זה באמת הגנן?…

    • סוף סוף התפניתי לקרוא – מאוד מעניין. גם אני שכחתי את מה שציינת, ומבין הרשימה הזו ממש לא חשבתי עליו והוא נראה הגיוני הרבה יותר מאשר מרטי. עלו בדעתי גם שניים שלפליאתי לא נוכחים כאן – הכומר שגילם קלארק פיטרס בפרק הראשון, והכומר שגילם שיי וויגם בפרק השלישי. שניהם שחקנים מוכרים ומעולים שקשה להאמין כי הובאו רק בשביל הנתח הקטן הזה (במיוחד פיטרס), אבל יש גם מעבר לזה.

      באשר לראשון, הוא זה שהסביר לבלשים שפסל המקלות המשולש הזה הוא "רשת שטן" שנועדה ללכוד אותו, ובאותו ביקור גם התלונן על החתולים שמוסמרו אל דלת הכנסייה, מה שעשוי להיות הסחת דעת וניסיון להסב את האש ממנו (ואגב, רק בצפייה נוספת אתמול קלטתי ש"כוח החקירה המיוחד" שהוקם על ידי הרב פקד לחקור את האלמנטים האנטי-נוצרים, ושראסט כל כך בז להם בריש גלי, התמקד בין היתר בחתולים המתים האלה). יחד עם זאת, אני לא באמת מאמין שזה הוא, ולו רק כי הוא שחור. זה אפילו מעבר להתיישרות על פי מה שתקין פוליטית, כי חד וחלק יש טעם עצום לפגם בכך שהמלך הצהוב יהיה כומר שחור, אבי קהילה שחורה, שפוגע בכל הבנות והילדים המסכנים האלה (וזו אגב גם הסיבה שלא נראה לי שהבלשים גילבו ופפניה קשורים לקנוניה כלשהי).

      באשר לשיי וויגם, המטיף ג'ואל ת'ריוט, כאן כבר יש כמה דברים ממש מעניינים. הוא הופיע בפרק השלישי, שלא כתבתי עליו ואני מצטער על כך, כי היה בו משהו מאוד מרתק כבר בזמן אמת, ושבדיעבד נראה לי מהותי במיוחד ללב לבה של "בלש אמיתי". מה שרציתי להתייחס אליו בשעתו היה הבוז שראסט רחש לדת ומאמיניה, כשלמעשה הבוז שלו עצמו היה מעין דת אנטי דתית, משנה סדורה של ממש (שכמובן מתחברת לפילוסופיה הכללית שלו שאותה כבר הכרנו היטב לפני כן). נוצר כך ראש בראש בין מטיף למטיף, האחד כריזמטי וסוחף המונים והשני, בסצינה ששזורה בדיוק שם, מכונה "מר כריזמה" על ידי עמיתו בשיחה עם הבלשים ב-2012. ואני חושב שייתכן שהחזית הזו האחד מול השני היא בעצם הבלש מול המלך הצהוב, שהנאום שלו – אליו שמתי לב שוב רק בצפייה החוזרת – מדבר על פנים אמיתיות שצפויות להיחשף. כמובן, ייתכן שזה מונולוג מטא שמדבר על מהות הסדרה גם בלי קשר אל ת'ריוט עצמו, אבל אולי זה לא מקרי שדווקא הוא זה שאומר את הדברים הללו.

      תיאוריה נוספת שחשבתי עליו, בלי קשר לזהותו של המלך הצהוב: לא היה טריז ביחסיהם של מרטי וראסט, כשם שהאחרון לא באמת הלך לסעוד את אביו. בפועל הם המשיכו וממשיכים לשתף פעולה בניסיון למצוא את הרוצח האמיתי ואת אנשיו. למרטי יש כיום חברת בלשות פרטית, ראסט כמובן מורגל בעבודה סמויה, ושניהם משוחחים עם הבלשים ב-2012 מאותה סיבה – ניסיון לדלות מידע נוסף שאולי יסייע להם. לא בכדי הנאמנות של מרטי לראסט במהלך כל הראיון הייתה חד משמעית.

      • miss bojarsky

        גם לי עבר בראש שאולי הנתק בין ראסט ומרטי מפוברק וזו אפשרות שאני ממש אשמח אם תתממש.

      • ברור לי שכל התיאוריות האלה מסתובבות ברשת גם בלעדיי, אבל הנה בדיוק אני נתקל בחשד נוסף כלפי המטיף ת'ריוט (שלי שמו דווקא מזכיר את Iscariot, איש קריות), כולל פירוט נרחב. http://www.uproxx.com/tv/2014/02/morsel-evidence-suggesting-shea-wigham-killer-true-detective/

        • שיח רחב ועץ גבוה

          אני חייב להגיד שאני מאוד מאוכזב מכל משחק הניחושים הזה שמתרגש עלינו בשבוע האחרון, ואני מקווה שהסדרה לא תפנה לכיוון הזה.

          בתחושה שלי עד עכשיו, הסדרה הזו לא נבנתה כ-whodunnit, אלא כדרמת משטרה פסיכולוגית שליבתה תעלומה, אבל מהותה לא בהכרח קשורה לתעלומה, אלא לדמויות. זהות הרוצח, גם אם מעניינת, רחוקה מלהיות המהות האמיתית שלה.

          עד שראיתי את הדיונים הערים ברשת, בכלל לא ייחסתי חשיבות לשאלה מיהו הרוצח בסדרה, זו כאילו שאלה שרצה ברקע, אבל היא כלל לא המפתח להבנתה. זו סוגייה כל כך שולית כאן בעיני, ביחס לתמונה הגדולה של הסדרה, שלרדד את התוכנית הנפלאה הזו לכדי סוגייה שהיא כל כך "ארצית", נראה לי פשטני למדי ופספוס מוחלט של רוח הסדרה.

          לכן, אני מאוד מקווה ש"בלש אמיתי" לא תציע פתרון "בית ספר", לא תתחכם עם איזה מישהו שראינו לרגע ויישלף מהאוב, והכי חשוב – לא תפיל עלינו איזה טוויסט בלתי צפוי (כמו מרטי או קול), אלא תמשיך לשים דגש על היחסים המורכבים בין הדמויות בה. בעיני, דמות חיצונית שנתחיל לראות בפרק-שניים הקרובים ונעקוב אחריה באיטיות, או לחלופין סוף פתוח מבחינת זהות הרוצח, יהיה הפתרון ההגיוני ביותר לסוגייה שמלכתחילה לא כל כך קריטית לדעתי למהות הסדרה.

          • אני מבין למה אתה מתכוון, וגם מזדהה טיפה, אבל בהחלט אוהב את המיתולוגיה הנרקמת כאן. נראה שזה נעשה במלאכת מחשבת, ורחוק מלבוא על חשבון חקר הדמויות. יתר על כן, אם מרטי וראסט אכן עדיין פועלים ביחד, מבחינתי זה יהיה פאנץ' ליין נהדר לשני האלמנטים האלה.

            • שיח רחב ועץ גבוה

              אחדד את הדברים שלי: אין לי בעיה עם הניתוחים המורכבים של תמות ורעיונות שעולים מתוך הפרקים, בהסתמך על פענוח מוטיבים וסמלים שחוזרים על עצמם (ובתוך כך ניחושים לגבי מהות היחסית בין שני הבלשים). המיתולוגיה הזו מוסיפה עומק ונפח לסדרה, וגם אם חלק מהפענוח אינו תואם את כוונת המשורר – הרי שזה הדבר הנפלא באמנות.

              הבעיה העיקרית שלי היא עם הפיכת הניתוחים למסע ניחושים שמטרתו אחת – זיהוי הרוצח. לדעתי כאן יש רידוד של הסדרה שחוטא למהותה, והופך אותה לקטנה מסך חלקיה.

              • עד לאחרונה כלל לא חשבתי על הפרטים שמופיעים בסדרה, הרפרנסים, המוטיבים והניתוחים כמשהו שסובב את זהות הרוצח, אלא תוספת לסיפור ולמיתולוגיה של הסדרה. ככל שהזמן עובר, נראה שזה מתקשר גם לרוצח, אבל זה עניין מאוד שולי ביחס לסיפור של קול והארט ולמשחק המופתי של מקונהיי והארלסון.

      • וואו, לא חשבתי על זה, ובאמת ייתכן שגם הפרט על הנתק ביניהם מפוברק. אולי ראסט משך תשומת לב במכוון כדי להגיע לחדר החקירות? עשר שנים הוא נמצא מתחת לרדאר, ופתאום מזהים אותו בזירות רצח שככל הנראה קשורות לחקירה ההיא?

        הבלשים מ-2012 לאו דווקא חייבים להיות מודעים לקונספירציה, לדעתי מרבית חברי הכוח המיוחד או כולם לא יודעים שהם חלק מכסת"ח.

      • Michael Ginzburg

        מרתק

      • אה, ועוד משהו ששכחתי לציין – אחת הסיבות לכך שהחשד של בלשי 2012 בראסט אינו ריאלי היא העובדה שבניגוד אליהם אנחנו רואים שהוא אכן חוקר ואכן מחפש. זאת גם הסיבה לכך שלא סביר שמרטי הוא המלך הצהוב או מי מאנשיו: אמנם הוא היה פסיבי לאורך רוב החקירה, אבל אחרי הפרידה מאשתו הוא בכל זאת עשה מעשה ראסט והלך לאתר את טיירון ווימס (ההוא מ"לגדל את תקווה") שבסופו של דבר הפנה אותו לכיוון הנכון – כנופיית האופנוענים "צלבני הברזל" (רפרנס דתי נוסף).

  • מסתבר שאזכורי קראקוסה והמלך הצהוב הביאו לזינוק במכירות של "המלך בצהוב" באמזון.
    http://www.telegraph.co.uk/culture/books/booknews/10649508/True-Detective-reviving-The-Yellow-King.html

  • Rotem Sofer

    מאוד אתאכזב אם בסופו של דבר יתגלה שמרטי או ראסט – אחד מהם הוא הרוצח.
    בכל אופן, מאוד קשה לי להאמין שזה מה שיקרה. אני נוטה לחשוב שהמלך הצהוב הוא דמות שעדיין לא נתקלנו בה וחשיבותו הסופית, בדיוק כמו חשיבותו של רג'י לדו, לא תהיה רבה.
    למה הכוונה? רדפנו אחרי לדו מפרק 2-3 בערך ובפרק הנוכחי סוף-סוף הוא הופיע, אבל מעבר לכך תפקידו בסדרה היה בסה"כ מאחורי הקלעים. שמענו עליו מלא, היוצרים בנו לנו יראה מפניו, אך בסיכומו של עניין הוא היה אדם פשוט וברגע אחד של עצבים ותעבה עצומה כלפי החלאה הזו – מרטי דפק לו כדור בראש וניפץ פחות-או-יותר את הקייס ואת הפחד שנבנה לקראת לדו.
    כך גם יהיה עם "המלך הצהוב", אם הוא בכלל קיים. יש כל מיני תיאוריות שזה אבא של מגי, או המטיף שראינו בפרק 3, אני לא קונה את זה. אם יש "מלך צהוב", הוא מישהו שעדיין לא ראינו וחשיבותו העיקרית לסדרה היא בהיותו תעלומה. האדם שעומד מאחורי הכל, הפחד הגדול של כולנו. אין לו פנים, אין לו שם, אנחנו רק יודעים שהוא אחראי לכמה וכמה רציחות מטרידות במיוחד ולדת פסיכית וחולנית. מרטי טמבל וחמוד מדי כדי להיות כזה; ואת ראסט לא יהפכו לסהרורי שלא מודע למעשיו. זה פשוט מדי.
    צפוי לנו סיום מורכב נורא. אני בטוח בכך.

    • יעל וזהו

      גם בעיניי הרעיון שמרטי או ראסט הם הפושעים מלכתחילה יהיה מאכזב להפליא, פשוט וצפוי מדי. אני נותנת לתסריט יותר קרדיט מזה.

    • Iter Impius

      הנה, גם הוא חושב כך. מה שניסיתי לומר במילים קצת יותר יפות:

      In other words, the important thing about the Yellow King and Carcosa isn't what they signify to Reggie Ledoux. It's what they signify to us. They call attention to the story-ness of the story we're watching. They tell us, as Pizzolatto put it to me, that Dora Lange is "meant to stand in for the universal victim for this type of show"; that Ledoux, with his comically archetypal 666, pentagram, and swastika tattoos, is the universal serial killer; and that True Detective is a form of metafiction.

      בכלל, ממליץ לקרוא את הביקורת פרק הזו. יש בה כמה נק' מאוד מעניינות.

      http://www.thedailybeast.com/articles/2014/02/16/true-detective-episode-5-review-the-secret-fate-of-all-life-is-the-best-episode-yet.html

    • התיאוריה הזו של איש עלום מזכירה לי את ההנהלה ב"קרניבל" (שממנה ראיתי רק את העונה הראשונה, כך שאני לא יודע אם חשפו אותה אחרי כן).

  • המלצות קריאה, בנוסף ל"מלך בצהוב".
    http://www.buzzfeed.com/lincolnmichel/a-true-detective-reading-list

  • לירן

    אני לא אוהב לראות סדרות עם המתנה לפרק חדש שיוצא פעם בשבוע. אפילו בשובר שורות הייתי "אוגר" לעצמי עונה ורואה אותה בבת אחת רק בשביל לא לפגוע לעצמי בבריאות אחרי כל קליף האנגר. במקרה של בלש אמיתי אני באמת שלא מצליח לעשות את זה. כיף של סדרה. ואחלה סיכום של פרק.

    • יעל וזהו

      אני לא יודעת אם הייתי בוחרת ב"כיף" כדי לתאר אותה… יש איזו תחושת מועקה שמתלווה לצפייה בה. במובן טוב, זאת אומרת, היא מאוד חזקה ופוגעת במטרה.

      • לירן

        זה הרבה מעבר לתחושת הניכור והמועקה שמאפיינת את הסדרה. הזכרתי בדיון על הפרק הראשון אם אני לא טועה את המשקל של הדמויות בהשוואה לעלילה. בתכלס, ה"כיף" בא לידי ביטוי אצלי כשאני שומע את התיאוריות האנטי הומנסטיות של קוהל על העולם והאנושות חסרת המשמעות. מעבר לנרטיב המרכזי של הרצח – לקבל דמות כל כך סאדיסטית, כל כך שונאת, כל כך "רעה" כביכול – אבל בכל זאת להזדהות איתה = כיף.
        אבל בכל אופן קיבלתי את ההערה שלך 🙂
        כנראה שהבעיה היא אצלי (אמרתי כבר סאדיזם?)

  • maayanzil

    מישהו יכול להסביר לי משהו- לא הבנתי איך מקונוהי הגיע לחקור את בית הספר ההוא? (בלי ספוילרים לפרק 6 בבקשה, עוד לא ראיתי).

    • זה אותו בית ספר שבו למדה דורה לאנג בילדותה ושנסגר אחרי הוריקן אנדרו. מרטי והארט הגיעו אליו בפרק השלישי, הארט נכנס ודיבר עם הגנן שכיסח את הדשא ואז מרטי קיבל הודעה על רג'י לאדו וקרא להארט להזדרז לצאת, כך שלא יצא להם להיכנס אל הבניין עצמו.

      • maayanzil

        אה, אוקי. דורה לאנג היא לא הבחורה מהפרק הראשון נכון? לא זו שמצאו את הגופה שלה? אלא הילדה השניה שנעלמה ולא יודעים עוד מה עלה בגורלה נכון?

        • דורה היא הנרצחת שגופתה נמצאה בתחילת הסדרה. הילדה הנעדרת היא מארי פונטנוט.

          • maayanzil

            תודה. אוף. לא מצליחה לעקוב אחרי העלילה של הסדרה :

© עידו ישעיהו