המתים המהלכים 4.09: אחרי

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 11/02/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "המתים המהלכים" עונה 4 פרק 9

ההחלטה לחזור מהפגרה אחרי פרק עמוס אקשן ואירועים, עם פרק סולידי ופוקוס על שלוש דמויות בלבד, הייתה נכונה בהחלט. כך גם הבחירה להתמקד במישון וקארל; האחת דמות מיסתורית שלא התפתחה יותר מדי בעונה וחצי בה הצופים מכירים אותה, האחר הוא מקור לתגובות נאצה בקרב מעריצי הסדרה. אני חושב שהאשמה היא בעיקר במשחקו של צ'נדלר ריגס, מפני שדמותו של קארל בקומיקס מקובלת הרבה יותר, בייחוד ככל שהזמן עובר והדמות משתנה.

היו לא מעט הקבלות בין שני הסיפורים: משתמע מסיפור הרקע של מישון שבן-זוגה מייק הרג את בנם מכיוון שלא האמין שיוכל לשרוד בעולם החדש; קארל מאס בהחלטותיו של אביו וחשב שיוכל לשרוד לבדו, אבל נכשל בכך וכשעמד בפני מה שנראה כמו ההחלטה להרוג את ריק הזומבי, לא הצליח; בין שניהם הייתה החנות של ג'ו וג'ו ג'וניור, והמכתב שהותיר אחריו הבן – "בבקשה עשו מה שאני לא יכולתי" – והנה, במקרה אחד אב (מייק) הצליח לעשות זאת, ואילו בן אחר (קארל) לא. סמליות נוספת הייתה בכישלונו של ריק הפצוע והחלש להרוג את ג'ו הזומבי, אלא בסיועו של קארל.

הקבלה אחרת הייתה באובדן התקווה של מישון והחלטתה לחזור למקומה הישן, נדודים בגפה עם שני מהלכים מנוטרלים, עם מבט נבוב וחסר חיים, מהלכת בין מהלכים. המהלכת שהייתה לצידה ולבסוף העירה אותה וגרמה לה לשנות את החלטתה, הייתה סימבוליות שקופה מדי, גרסה מזומבבת של אישה מאוד דומה למישון. בצד השני, קארל גם הוא איבד תקווה וניסה להראות שהוא גבר וכמעט נהרג בשתי תקריות שונות. לבסוף, כשמישון מגיעה לפתח הבית בו הסתתרו ריק וקארל, היא דומעת מאושר; כשריק מביט בפתח ההצצה כדי לראות מי נוקש בדלת הוא אומר לקארל בחיוך "זה עבורך".

אמנם הייתה סבירות אפסית שריק ימות, אבל הסצינה בה הוא מתנשם בכבדות, מזדחל וקארל לא מצליח לראות אותו מבעד לצללים וחושב שאיבד את אביו אחרי שהצהיר כי הוא לא זקוק לו עוד – זה היה אחד הרגעים הכי מלחיצים בתולדות "המתים המהלכים". אני מוכרח לציין את מחלקת האפקטים הקוליים, מפני שכשריק וקארל חיפשו בבית, נשמעה נשימה כבדה כמו של מהלך, והייתי בטוח שעוד רגע הם ימצאו אותו. עברו כמה רגעים עד שהבנתי שמדובר בריק עצמו.

אם מישהו חשד ולו לרגע שנראה את המושל חוזר, הובהר היטב שכדאי לשכוח מזה עם שוט קצר של ראשו המנוקב (אע"פ שאפשר לצפות להופעת אורח של דיוויד מוריסי, בפלאשבק או הזיה של ריק). אם כבר ראשים, אז הפרידה הסופית מהרשל – או ראשו המזומבב חסר הגוף – הגיעה באבחת חרבה של מישון.

לסיום, עוד נקודה ראויה לציון, רגע מאוד קטן אך יפה, היה כשקארל מוצא חדר של נער או ילד בן גילו עם אוסף גיטרות, משחקי מחשב וטלוויזיה שטוחה. החיוך המאושר שלו היה יכול להתפרש כתגובה טינאייג'רית טיפוסית (לא רק, אם אתם כמוני למשל), אבל תוך שתי שניות הוא מתעשת ולוקח את הכבלים כדי לקשור את ידית דלת הכניסה, כי זה הרבה יותר פרקטי ובכל מקרה הבית בטח מנותק מחשמל. בכל מקרה את האושר האמיתי שלו קארל מצא מאוחר יותר בפחית פודינג של 3.5 ליטר.

  • ספוילרים לקומיקס:





    יש כמה סצינות שהועתקו ישירות מדפי הקומיקס.
    – מישון משפדת את ראשו של הרשל בדיוק כפי שעשתה לטייריז, הדמות שנרצחה באותו אופן ע"י המושל בקומיקס.
    – כל הסצינה עם קארל שמפתה את שני המהלכים מהכניסה לבית, ההיתקלות בזומבי השלישי, ערימת הגופות שנקבר תחתיה וההקאה.
    http://thewalkinggifs.tumblr.com/post/76319153670/the-walking-dead-from-page-to-screen-fresh-meat

    – קארל נוזף בריק חסר ההכרה ומאשים אותו במותם של חבריהם לקבוצה.
    – הסצינה בה קארל חושב שריק הפך לזומבי ולא מצליח להרוג אותו.

    • Michael Ginzburg

      קארל עיצבן אותי בפרק, רוב הזמן. ריק לא בחר להיות מנהיג, בחרו בו.
      "לא יכולתת להגן על אמא ועל התינוקת", כן כאילו ריק אמור להיות בכל מקום ובכל זמן בכל רגע,
      תתבגר כבר קארל. חבל שלא נשכו אותו וזהו 🙂

  • Michael Ginzburg

    פרק מצוין וסקירה מצוינת!

    זו לא הייתה גרסה מזומבבת, מישון דימיינה מהלכת עם קווי דימיון אליה, תת המודע שלה ניסה פשוט להעירה מהמצב הקטטוני אליו נכנסה, ההלם רדף אותה מספיק והיא התעשתה בזמן.

    ברשת אומרים שהגיע הזמן להרוג את ריק ויש משהו בכך. אם כי, קארל ראה ועדיין רואה בשיין כדמות מעצבת ולא מן הנמנע שיהפוך לגרסה שלו, קצת עצוב.

    מה עם הפרק החצי העונה הקודמת בו נשעמו קולות של אנשים מהרדיו במכונית באחד החיפושים?
    ומי האכיל את הפאקינג עכברושים?

    • Ron

      בנוגע לקולות מהרדיו, יש סיכוי שזה יהיה קשור לעלילה שתגיע בקרוב.
      בנוגע להאכלת הזומבים בעכברושים, אני חושב שזה משמש כרמז לכך שיש בחבורה מישהו יותר מידי סקרן ואולי אפילו פסיכי אלא אם כן הוא לא שרד אבל אני בספק. אז אני בטוח שנגלה מי אחראי לכך ואם זה יהיה כמו העלילה שדומה לכך בקומיקס (לדעתי), זה הולך להיגמר ברע.

    • אולי. אבל מוזר שהיא תדמיין מישהי דומה לה ולא את עצמה כמהלכת. אני דווקא חשבתי שמדובר במהלכת בפני עצמה שבמקרה הייתה דומה לה, אולם ייתכן שההיעלמות הפתאומית שלה (בסצינה הראשונה) ואז הופעתה של מהלכת אחרת במקומה, הייתה אמורה להעיד על כך שמדובר בהזיה.

  • Ron

    נהנתי מאוד מהפרק והוא היה ממש דומה למה שקרה בקומיקס! מאוד דומה. היה שוט אחד שהוא בדיוק כמו קטע מהקומיקס. אגב, היוצר של הקומיקס, רוברט קירקמן, כתב את הפרק.

    הדבר היחיד שהפריע לי זה הקטע של הזומבים של מישון. היא חותכת להם את הידיים ואת הלסתות וזהו? הם מוותרים על הרצון לאכול בשר?
    בנוגע לזומבים הקודמים שלה לדעתי זה היה שונה מפני שבפעם הראשונה שראינו אותה איתם הייתה אחרי תקופה ארוכה שהם היו איתה, ומי יודע, אולי אפשר לאלף זומבים.

    אגב בקומיקס קארל היה יותר קטן והרבה יותר תמים. בכל התקופה של הכלא הוא הצליח לשמור על הילדות של קארל. בקומיקס קארל לא היה צריך להרוג את אמא שלו, הוא לא היה צריך לירות בזומבים ולראות את חבריו גוססים. כלומר, עד הקרב על הכלא, שבו הוא איבד הכל. ברגע אחד הוא איבד את אימו ואחותו, הוא איבד את כל החבורה והוא עכשיו לבד עם אביו שהוא חצי מת. הילד הזה שבאמת שכח איך זה להיות בחוץ צריך להתמודד עם כל כך הרבה וזה הועבר מאוד טוב בקומיקס. לא שיש לי טענות לסדרה, לדעתי הפרק היה מעולה והעביר מאוד טוב מה שהועבר גם בקומיקס ובצורה שיותר מתאימה לסדרה ולגילו של קארל בסדרה.

    קשה לי לחכות לפרק הבא.

    • Michael Ginzburg

      יש על כך התרעמות גם ברשת: כיצד זה שהמושל פהך זומבים לגלדיאטורים נטלי לסת והם בכל זאת ניסו לתקוף בני אדם? ומה הקשר בכלל לביתור לסתות וידיים לרצון הזומבים לאכול אותך? 🙂
      זה לא הגיוני, מה גם שריח הבשר של מישון לא מנוטרל לפתע כשהיא לוקחת זומבים לטיול.

      • Ron

        בעיקרון להוריד את הלסת יכול להיות הגיוני אם ניתן לאלף זומבים כי הם לא מסוגלים לאכול ולכן הם יוותרו על זה בשלב מסויים. אבל יש גבול לטמטום של הזומבים (במקרה של הריח של מישון, לא במקרה של הזומבים שהיא ניטרלה כי הם היו די חכמים כדי לוותר מראש).

        הזכרת לי משהו שקראתי אתמול בטמבלר, היה פוסט על כך שכל החצי הראשון של העונה הזו התרחש במשך חמישה ימים. מלחיץ לחשוב איך הכל יכול פשוט להתפרק בכמה ימים.

        אגב, אני מאוד מקווה שנזכה לראות את הקבוצה בחורף. בעיקרון לפי הקומיקס הם מתקרבים לחורף. בתחילת הקומיקס גם היה חורף, בניגוד למה שהיה בסדרה.

        • הערתי על כך בפתיחת העונה השלישית, שהסדרה דילגה באופן נוח מדי על החורף והשלג בין שתי העונות. שלא כמו בימיה הראשונים של סדרת הקומיקס, שם החורף הקשה היה אחת הבעיות של החבורה במשך כמה זמן.

          • Ron

            ובכל זאת יש גם יתרון בחורף, הזומבים נוטים לקפוא והם אפילו יותר איטיים מהרגיל! כמה נחמד.
            הדבר היחיד הבעייתי עם החורף שיבוא (אם יבוא) הוא שהחבורה כבר התמודדה עם הקשיים של החורף ולכן יהיה להם יותר קל והם ידעו למה להתכונן וזה פספוס של הרבה קונפליקטים שיכולים לקרות בפעם הראשונה. אבל זה תלוי איך הסדרה תתייחס לזה.

            ועוד נקודה למחשבה:
            כמה זמן עבר בסדרה? שנה? שנה וחצי?
            אני חשבתי שיהיה יותר קשה למצוא אוכל בבתים לאור העובדה שיש עוד שורדים והם אמורים לפרוץ לבתים בשביל אוכל. אבל אולי אני טועה.

            • Michael Ginzburg

              ומה הם שותים? לא ראיתי שיש להם מים בכלל…

          • Michael Ginzburg

            אני גם לא חושב שזו אסטרטגיה טובה במיוחד להתנחל בבית אקראי. כלומר, אפשר לשהות שם תקופה של גג עד חודש ואז לצאת ולנוע קדימה ולחפש בסופו של דבר מקום מקלט בדמות בסיס צבאי גדול, חייב להיות משהו כזה.

        • maayanzil

          "יש גבול לטמטום של הזומבים" XD. אחד המשפטים הטובים ששמעתי בזמן האחרון.

  • maayanzil

    גם אני מאוד אהבתי את הפרק. דווקא מאוד אהבתי את סיפור קארל ואיך שהוא נבנה (ואכן היה מאוד ברור השמחה שלו על משחקי הוידיאו ואז האכזבה שלא יוכל לשחק איתם). גם שיקול הדעת הלא מי יודע מה טוב שלו – ס"כ היה מאוד הגיוני. עדיין מדובר פה בילד ששורד באפוקליפסה, כנ"ל נאום הטנטרום שלו כלפי אביו.
    לא יודעת מה רוצים ממנו, אם להחליט החלטות שגויות כשאתה ילד זה דבר מעצבן, אותי אישית היה מעצבן לראות ילד שלא מתנגד כמו ילד וכל ההחלטות שלו הגיוניות לגמרי. גם מבחינת משחק הוא היה בסדר גמור וס"כ קנה אותי לאורך כל הפרק, כנ"ל בהתפרצות הזעם על ריק. אף פעם לא שנאתי אותו כמו חלק מהאנשים, אבל בעונות האחרונות אני אשכרה ממש אוהבת אותו כדמות. כנראה אני נידונה לאהוב דמויות שנואות.
    לגבי הסצנה שחושבים שריק מת- אני אמביוולנטית. צד אחד, כשהיו את כל הסימנים לאורך הפרק (כשקארל מנדנד אותו והוא לא קם- מה שאגב לא מתיישב עם העובדה שהוא כן היה חי)- אמרתי עושים הפוך על הפוך. נו באמת, לא יהרגו את ריק. רק ברגע שהוא זוחל מהמיטה ונוהם (נו באמת, אם אתה חי ואתה באפוקליפסת זומבים- אל תזוז ותתנהג כמו זומבי!!), לשני חשבתי שאולי הם עושים את זה- גם הולכים להרוג את ריק (!!) וגם יעשו שקארל ירה בו! (מסכן, כאילו לא הספיק לו הדמויות ההוריות שהוא היה צריך להרוג). ברגע שקארל נכנע, ידעתי כבר שריק לא באמת מת, לפני שזה התגלה. אין סיכוי שהיו הורגים את קארל וריק באותו פרק (האמת אין לי בעיה שריק ימות. יכול להיות מגניב אם זה יקרה ומישון "תאמץ" את קארל).
    בס"כ באמת פתיחה מאוד טובה לטעמי. ועכשיו כשאין קווי עלילה מעצבנים כמו זה עם המושל, יש קצת צפייה לגבי המשך העונה (רק שלא ידחפו עוד דמויות מעצבנות כמו המושל 🙂

    • כתבתי שהדמות של קארל שנואה ע"י רבים, אבל הכוונה שלי הייתה שהסדרה לקחה סיכון בכך שהתמקדה בדמות שלו. ניחא מישון, שהיינו צריכים לגלות משהו חדש עליה ולחקור את דמותה, אבל לשים פוקוס על קארל היה הימור שהצליח.

      לא חשבתי שהוא היה מאוכזב מכך שלא יוכל לשחק (בטח הייתה שם אכזבה, אבל לא ראיתי אותה), אלא שההתלהבות הילדותית התחלפה במהירות ע"י חשיבה מעשית והישרדותית. וזה הניגוד בין הילד המתבגר שאנחנו רואים לבין הבגרות המאולצת שלו בעולם פוסט-אפוקליפטי. מאותה סיבה, היכולות והמיומנות שפיתח עם הזמן יכלו בקלות לסייע לו לשרוד לבדו, כפי שראינו שהצליח (גם אם בקושי וכמעט נהרג, אבל הדברים האלה קורים גם כשיש מבוגרים בסביבה). אבל ברגע שקארל התמודד עם האפשרות שריק מת, הילד חזר. ריק אומר לו שהוא גבר, והוא אכן גבר, אבל הוא גם עדיין ילד (ההתלהבות ממשחקי מחשב, זלילת הפודינג) והאיזון הזה ימשיך להתקיים.

      לדעתי ריק היה חבול, פצוע וכה חלש שהוא נפל לתרדמה עמוקה שהחזירה לו כוחות. הרגע בו נדמה היה שהפך לזומבי אכן היה מפחיד, כפי שכתבתי (שני רק לזומבי ההוא שהגיח מעבר לדלת שקארל פתח בבית השכן). לא קראתי את הסיפור המקורי, אז לא ידעתי כיצד זה יסתיים.

      ספוילרים לקומיקס; ספוילרים עתידיים לסדרה:

      יש נבלים אחרים בהמשך הדרך, בייחוד נבל מאוד רציני שאף מתעלה על המושל בסיפור שמתפרסם כיום. זה נמצא הרחק שנות אור מעלילת הסדרה, אבל במהלך הפגרה הועלתה השערה שהדמות הזו עשויה להגיע לסדרת הטלוויזיה מוקדם מהצפוי.

      • maayanzil

        אני מסכימה איתך בנוגע לקארל- הסיכון שבהתמקדות על דמותו וכל הרגעים היפים והניגודים שבין העובדה שהוא ילד לבין העובדה שהוא גם התבגר מאוד. לא ממש התכוונתי אליך כשאמרתי שאני לא מבינה מה רוצים ממנו, אלא יותר לקהל באופן כללי, כולל ביקורות על הפרק הזה, שבאחת מהם פשוט כיסחו לו את הצורה וירדו עליו וקראו לו חרא קטן ומפונק וטיפש, בזה שהוא התגרה בזומבים, ובזה שהוא צעק על אבא שלו וכו'. ואני כזה- מה לעזאזל?? זה ילד בן 10 אולי. הוא הרבה יותר בוגר יחסית לילדים בגילו! ונכון שהוא סיכן את עצמו, אבל תכלס כל יום אתה מסכן את עצמך בעולם הזה. וגם המשחק של הילד שמשחק את קארל בסדר גמור לדעתי, ומאוד התחברתי אליו בקטע שהוא צועק על אבא שלו. אני כבר תקופה דיי ארוכה אוהבת את קארל (מעונה 3 נראה לי). לפני זה לא אהבתי אותו במיוחד, אבל גם לא שנאתי ברמה שהרבה שנאו.

        אוף, למה צריכים לעשות נבלים כל הזמן? סתם מפגר : טוב נחיה ונראה מה יהיה.

        • בקומיקס קארל בן 8-9 בשלב הזה. בסדרה הוא בן 11-12, אפילו 13. מה לעשות, שחקנים חיים מתבגרים…

          סדרת הקומיקס לא הייתה יכולה לרוץ 10 שנים עם זומבים כאיום היחיד. הסיפור הוא בכל מקרה על הטבע האנושי והישרדות, אז צפוי שצדדים חייתיים ומרושעים יבלטו הרבה יותר בתקופות קשות, יותר מאשר בציוויליזציה "תקינה" (שבכל מקרה סבלה מתחלואים). אני מקווה שהשמועה הזו לא נכונה וייקח זמן עד שנראה שוב נבל בסדר הגודל של פיליפ, ויאפשרו לשורדים להשתקם, להתמקם מחדש ולהתמודד עם בעיות אחרות, כי יש מספיק מהן.

          • maayanzil

            סתם זרקתי 10 כמספר. אז שיהיה 13, לא כזה משנה, הפואנטה הייתה שבסביבות הגיל שלו ההתנהגות שלו מאוד הגיונית. מצד אחד יש לו את העצבים והילדותיות ואת המעשים המטופשים, מצד שני הוא כן מאוד חכם וכן יודע להסתדר רוב הזמן- כך שהוא לא לגמרי בטרופ של הילד הטיפש והמעצבן. קיצר מה שבאתי להגיד שאני לא מבינה מה הבעיה של אנשים איתו (לא שלך ספציפית).

            טוב, אני לא קוראת, את הקומיקס. אתה צודק באופן עקרוני שזה דווקא מעניין לראות את ההתנהגויות של אנשים ואיך דמויות נבנות במצבי קיצון כאלה. וכל השאלות של עד כמה מוסרי צריך להיות כמה לעזור לאנשים וכמה לא. וכן זה יכול להיות מעניין לראות "נבלים מתפתחים". הבעיה שעד עכשיו שני הניסיונות לעשות כאלה (שיין והמושל) לטעמי נבנו באופן מאוד רע. אני רוצה להיות עם הבן אדם יחד עם הטרנספומציה שלו- להבין מה עובר עליו. אבל הסדרה הזאת לרוב לא כותבת טוב דמויות (לא רק את הנבלים). ואם זה ככה אז עוד דמות של נבל מוזר שאני סתם לא מבינה מה נסגר איתו יבאס אותי. אם יעשו אותו טוב אני מניחה שזה יהיה מעניין (אבל במקביל גם צריכים להפוך את ה"דמויות הרגילות" למעניינות, כדי שיהיה לי אכפת להם. יש כמה שאיבדתי בהם עניין).

            • הגעתי למסקנה שאחת הבעיות של הסדרה היא מרבית החריגות מהסיפור המקורי. נכון, אמרתי זאת לא מעט בעבר, אבל אני חייב להסביר: בקומיקס שיין מת בתחילת הסדרה באותן נסיבות ומאותן סיבות בהן נהרג בסדרה, רק שבגרסה הטלוויזיונית השהות שלו התמשכה יתר על המידה וניסו להפוך אותו לאנטגוניסט העיקרי של ריק. המושל היה גרסה מעט מרוככת של בן דמותו בקומיקס, וגם שגו בכך שלא הרגו אותו במתקפה המאסיבית הראשונה על בית הכלא (כמו בקומיקס) רק כדי להחזיר אותו חצי עונה לאחר מכן ולהרוג אותו סופית במתקפה זהה. אנדריאה של הקומיקס היא דמות הרבה יותר מעניינת ומוצלחת, ואף שורדת עד עתה; זאת לעומת אנדריאה הטלוויזיונית, שדחתה את ניסיונות ההתקרבות של דייל (בקומיקס הם היו זוג) ובסה"כ שגתה בכל שלב עד מותה המטופש והבלתי נמנע.

              לעומת זאת, כשהסדרה עוקבת במדויק אחרי המקור, בד"כ התוצאה טובה. כמו נקמתה של מישון במושל, או הפרק האחרון. מצד נוסף, יש לסדרה רעיונות מקוריים שלא היו בקומיקס והם מאוד מוצלחים, בראשן דמותו של דריל.*

              הנקודה שלי היא, שהסדרה צריכה למצוא את האיזון הנכון בין עיבוד מדויק לחומר מקורי (כי לראות רק שיחזור של הקומיקס לא יעניין את הקוראים-צופים לאורך זמן), וכפי הנראה תחת ידיהם של פרנק דראבונט וגלן מזארה זה לא עבד. אני ממתין לסוף העונה כדי לראות עד כמה סקוט גימפל יצליח במה שקודמיו כשלו, בהנחה שהוא האדם המתאים ליצירת האיזון הזה.

              * כמובן שיש גם את הצד השני, כמו חברי הכנופייה שטיפלו בקשישים בעונה הראשונה, או ה-CDC בסוף אותה עונה.

            • maayanzil

              אני יודעת את כל הפרטים שתיארת, כלומר איך שהם היו בקומיקס. ודווקא השינויים שאתה מציין, ברובם לא מפריעים לי.
              במקרה שיין, דווקא שמחתי שלא הוציא את קו העלילה שלו לפועל בסוף עונה 1. זה היה מוקדם מדי וזה לא היה נראה הגיוני שהוא ישתגע כ"כ מהר. דווקא חשבתי שזה חיובי הנסיון ההדרגתי להראות את "ההתדרדרות המוסרית" שלו, שהתחילה בפרק שבו הוא יורה באחד האנשים בחווה של הרשל כדי להשיג לקארל את הציוד של הבית חולים. ואז משם הוא נתקף בפוסט טראומה והתחיל להתדרדר. אבל במקום לכתוב אותו טוב משם, פשוט מהרגע הזה עד שהוא מת לגמרי- כל זמן המסך שלו הוא בילה מתווכח עם ריק מי בעל/אבא/מנהיג טוב יותר בצורה פלקטית לחלוטין. בקיצור, חבל, היה פה הזדמנות למשהו יפה עם הדמות שלו, הם צריכים ללמוד מוינס גיליגאן איך לכתוב התדרדרות מוסרית של בן אדם.
              עם אנדריאה לא הייתה לי בעיה, לא הבנתי מה כולם כ"כ שונאים אותה (גם סבבה שהיא לא הייתה עם דייל. אני גם ככה לא אהבתי אותו והוא היה מעצבן). היא לא מאוד עניינה אותי, אבל גם לא עצבנה אותי במיוחד.
              המושל היה מעצבן כי הוא היה סתם פסיכי מההתחלה. ישר כשאנחנו פוגשים אותו הוא ווירדו ששומר זומביות ילדות בארון ואוסף ראשי זומבים באקווריום, וסתם מתנהג כמו סאדיסט פסיכופט שעושה החלטות מטומטמות בלי סיבה הגיונית. כאילו סבבה אם הוא הגיע למצב הזה בגלל המצב שדירדר אותו ככה, אבל לא ראינו את זה. אני לא מבינה איך הוא הגיע לשם. לכן זה לא מעניין! והוא גם לא מגניב בתור נבל. ככה שזה סתם מבאס. נכון שהיה עדיף אם היה מת בסיבוב הראשון אבל זה לא היה משפר את התקופה שהוא כן היה והוא היה מעצבן.
              לא קראתי את הקומיקס, ואני לא יודעת איך האירועים משתלשלים בקומיקס, אבל טלוויזיה זה מדיום אחר, צריך לזכור גם את זה. השינויים שעשו מהקומיקס לסדרה לא בהכרח מפריעים לי, אלא העובדה שהדרמה בסדרה פשוט לא כתובה טוב. גם לי היו ציפיות מסקוט גימפל, אחרי שהוא כתב את "צלול" בעונה 3 אאל"ט. שהיה הפרק הכי טוב בסדרה ולשם שינוי דווקא הצטיין בתחום הדרמה. אך בנתיים בעונה 4 לא היה שיפור משמעותי. נראה שהוא אכן מנסה – גם עם קו העלילה של המושל שהוא ניסה "לעגל" אותו כדמות, גם קצת עם קרול, ועכשיו בפרק הזה עם קארל ומישון. זה לא מושלם, והרבה מזה לא עבד טוב, אבל פה ושם רואים תקווה. מקווה שבהמשך הוא יעשה את זה יותר טוב. כי כרגע יש מעט מאוד דמויות שאכפת לי מהם. רק דריל ואולי עוד איזה אחד שניים, אבל באמת שזהו.

        • Ron

          אני יכול להבטיח לך שהנבל (הגדול) הבא הוא אחת הדמויות הכי טובות בקומיקס. כל משפט שני שלו זה זהב. הוא יכול להצחיק ושנייה אחרי זה לצמרר. אם הסדרה תעשה עבודה טובה אנחנו הולכים להנות ממנו. הוא גם מאוד שונה מהמושל והוא פועל בצורה אחרת.

  • Ron

    פרומו קצר למתים המהלכים, ספויילר (ובעצם תשובה) רציני לגבי אחת השאלות שעלו בפרק הקודם (הקרב על הכלא):












    http://vimeo.com/86504880

    שימו לב לטייריז.

    • תוסיף מרווח ביטחון בין המשפט האחרון לקישור (תראה את התגובה הראשונה שלי בראש העמוד).

      • Ron

        וזו בעיה כי משום מה המערכת החליטה שאורח כתב את זה ולכן אני לא יכול לערוך. אבל אני פשוט אוסיף הודעה מעל.

        • אני אערוך את זה עכשיו.

    • Saturn

      זה היה מטומטם כבר בפרק סיום החצי עונה. ברור היה שהתינוקת חיה. הכביכול דם שהיה על הסל-קל נראה דהוי ויבש כך שאין מצב שאם התינוקת נהרגה, שהיא נהרגה בו. אם מדובר במוות ע"י פגזפיצוץ – איך זה שהסלקל שלם? אם זומבים באו ואכלו אותה, היינו רואים סימני דם, גרירה ולבטח שאריות ליד. לא היה כלום.

  • OK

    תוך כדי צפייה שנאתי את הפרק הזה. ואז אהבתי אותו. ואז שוב שנאתי אותו! אבל אז שוב אהבתי אותו.
    הטלטלה הנפשית שהתסריטאי העביר אותי הפרק הזה הייתה בלתי אנושית.
    ב-20 הדקות בהן היה נדמה שריק מת [אם לא קראתם ספוילר / קומיקס אז אין סיכוי שיכולתם להיות משוכנעים ב-100% שריק חי. הרי התסריטאי יצא מגדרו כדי לגרום לנו לראות שהוא מת] מלמלתי לעצמי שוב ושוב ש'המתים המהלכים' סיימו אצלי את הקריירה ואין שמץ של סיכוי שאמשיך לראות את שאר פרקי העונה. וזו עדיין דעתי, ברגע שיהרגו את הדמות של ריק, אם בכלל, הסדרה חסרת משמעות [ובבקשה, לא לספיילר אותי]. יתרה מכך, מבחינתי הסוף תמיד ישאר פרק 8 בעונה 4. כשריק עוד לא מת. כי הוא לא מת. הוא לא מת.
    רגע, הוא לא מת? למה, למה, להכאיב כך לצופים הנאמנים.
    כמובן שבדיעבד זה פרק גאוני, אהבתי בו הכל.
    אבל רק בדיעבד. תוך כדי הוא היה נוראי.

    ריק הוא המתים המהלכים. הוא הבסיס, הוא הסנטר, הוא הסדרה. מי שלא מסכים עם הקביעה הזו, אז כנראה שאנחנו לא צופים באותה הסדרה.

    והנה מם אחד כל כך מדוייק שפשוט קרע אותי מצחוק
    https://www.facebook.com/walkingdeadmemes/photos/a.296950630377467.67584.296805370391993/620852627987264/?type=1&relevant_count=1

© עידו ישעיהו