חסרי בושה 4.03: כמו האב כך הבת

פורסם ע"י ‏שין גימל‏
בתאריך 31/01/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "חסרי בושה" עונה 4 פרק 3

Shameless (US) - 04x03 - Like Father, Like Daughter

"חסרי בושה" קצרה בפרק הנוכחי את הפירות של שני פרקי ההכנה שקדמו לו, שזה פחות מהחמישה שנדרשו לצורך כך בעונה שעברה. כרגיל, כשהעלילות מתפוצצות הן עושות זאת בקנה מידה תנ"כי\מיתולוגי, בין אם זה החפוז של פיונה ורובי, או הכמעט חפוז של פרנק וסמנת'ה. אבל הערך המוסף האמיתי הוא לא בפיצוץ, אלא במשמעויות שלו – ההבהרה הכה בוטה של רובי לפיונה שהיא ירשה את האופי ההרסני והמתמכר של פרנק, וההצבה של פרנק מול עוד מבחן קשה לאופי הזה שלו בדמותה של סמנת'ה.

העלילה של סמנת'ה היא בין המוצדקות בעלילות קרובי המשפחה הפתאומיים – קו עלילה שדי נטחן ב"חסרי בושה". אמנם לוקח לפרנק רק פרק אחד להקסים את סמנת'ה, אבל הכותבים והשחקנים גורמים לזה לעבוד – פרנק באמת יכול להיות איש שיחה מקסים, משעשע ומעורר סימפיתיה למרות המפלצת שהצופים יודעים שהוא. ביחד עם הזריזות שבה כל העניין הזה קורה, נוצרת התחושה שסמנת'ה קרובה אליו אף יותר מכל יתר בני המשפחה, מה שרק הופך את הידיעה שזה לא ייגמר בטוב לטראגית יותר.

ואם פרנק עוד מסוגל להדחיק את כל יתר הבעיות שלו ולהתמקד באחת, פיונה ניצבת בפני מתקפה בכל החזיתות – הרומן עם רובי, עם כל ההשלכות שלו על היחסים שלה עם מייק ואולי אף על העבודה שלה, וכאמור ההשלכה הפסיכולוגית חזרה על ההחלטה שלה שלא לתת את הכבד לפרנק. וזה עוד מבלי להזכיר את הרגע הצפוי שבו פיונה תבין עד כמה היא לא מעורבת בחיים של קארל ודבי, ותסיק את כל המסקנות הלא-נכונות מכך.

גם קו העלילה של ליפ נסק בפרק הזה, למרות שהוא בעצם היווה חזרה בעוצמה גדולה יותר על מה שהוצג לנו בפרקים הקודמים – ליפ מתקשה להסתגל למציאות שבה לא מספיק להיות חכם, אלא נדרשת מידה מסויימת של תכנון מראש והיעזרות באחרים. הלילה הלבן של ליפ שמסתיים בציון בינוני בולט על רקע הגניבה של קארל מהסופר, שמזכירה לנו את ההבדל בין הדילמות שליפ נדרש להתמודד איתן קודם לאלו שהוא מתמודד איתן עכשיו. גם הבדידות של ליפ, המוצגת בשיחה שלו עם פיונה, נוגעת ללב על רקע ההיכרות שלנו איתו כעצמאי למדי.

יתר העלילות נמצאות במסלול המתנה או לא מעניינות מדי כרגע. ספציפית אני לא בטוח שהכותבים יודעים מה הם רוצים לעשות עם שילה העונה, למרות שתמיד נחמד לראות אותה על המסך.

תגיות:
© עידו ישעיהו