קומיוניטי 5.05: אסקפיזם גיאותרמי

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/01/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" עונה 5 פרק 5

Community - 05x05 - Geothermal Escapism

יום לפני הפרק גיליתי ששוב מדובר בהיי-קונספט א-לה הפיינטבול, והידיעה הזו מיד הנמיכה לי את הציפיות. פרק הפיינטבול הקודם חתם את העונה השנייה, היה כפול ודי מיותר, ומאז לא הייתה בגרינדייל עוד תחרות כוללת, עתירת אקשן ובעלת פרס מטורף בימיו של הרמון על מושכות "קומיוניטי" [1]. הרתיעה שלי מפני תחרות נוספת כזו במקום התמודדות ראויה עם עזיבתו של טרוי/דונלד גלובר, פגשה בת ברית בלתי צפויה כבר בטיזר של הפרק: בריטה. תמיד היה כיף ללעוג ליומרה הפסיכולוגית המגוחכת שלה, אבל כבר מההתחלה היא הייתה מדויקת במובהק. ראשית היא ניסחה את הגישה שאיתה באתי לפרק: "בואו לא נשכח שזה בסדר גם להיות עצובים". מיד אחרי כן היא ניסחה את הצהרת הכוונות של הפרק: "פסיכולוגיה לימדה אותי שלמוח האנושי יש נטייה לתעל מחדש חרדת נטישה בצורה של שטות וקלות דעת, ואני לא רוצה לפספס את ההזדמנות שלנו להכיר בעובדה שאנחנו הולכים להתגעגע אליך". מעולם לא העליתי על דעתי שבריטה תהיה זו שמייצגת אותי, אבל כנראה שעל כך הסתמך הפרק, כי הבאזקיל הקבוע שלה נשזר בעיקשות לאורך כל המשחק. לשם שינוי – כלומר בניגוד למשל לפרק הפיינטבול הקודם – הפעם הוא מילא אותו במשקל סגולי ובתכלית, ולבסוף גם בפואנטה.

[1] במהלך העונה הרביעית היה רפרנס לתחרות פיינטבול נוספת שהתקיימה בין כותלי גרינדייל, אבל אני מניח שדן הרמון מתעלם מכל מה שקרה בעונה הזו.

בהתאם, בריטה הייתה סוף סוף (סוג של) מגניבה. החברים שלה כל כך לא רצו לשמוע את האמיתות עד שבתחילה התרפקו על הודעות הכריזה הנהדרות שקטעו את דבריה, ומאוחר יותר הפקירו אותה לגורלה (באמצעות אחת השורות האהובות עלי בפרק, "הצעד השלישי הוא הישרדות, בהצלחה בריטה"), אבל הניסיונות שלהם להתחמק לא צלחו לבסוף, והחבירה של בריטה אל היקי שידרגה את המשחק שלה, ואיכשהו גם שינתה לה את הלוק. התוצאה הכללית הייתה פרק מבדר ומצחיק (ממש מצחיק) שעמוס בוואן ליינרים מבריקים, מלבד זה שכבר ציינתי למעלה: "אני לא חושש לדחוף בחורה אל תוך לבה מדומיינת. למעשה, זו האסטרטגיה העיקרית שלי". "הספרים בהוצאה עצמית שלי לא יוציאו את עצמם". "המקום שבו כל חלומותיכם מתגשמים. אם החלום שלכם הוא לעמוד על שולחן ולהשתין בצנצנת". "תגיד לבאז היקי ששירלי בנט אומרת… טוב, אני לא רוצה לבזבז לך את הזמן, פשוט תחשוב על משהו מגניב ותן לי קרדיט" (האי של שירלי בפרק הנוכחי מקביל למבצר פירס מפרק הפיינטבול הקודם, מה שחמוד). "כשהמשחק הזה ייגמר, אני אדחף אותך בחזרה".

בסופו של דבר הטיפול בפרידה דווקא באמצעים האלה היווה בחירה נכונה. התוצאה הייתה יכולה להיות טובה אפילו יותר, אבל ניסיונות ההדחקה והאסקפיזם המוצלחים הללו שמילאו 90 אחוז מהפרק, גרמו לעשרת האחוזים הנותרים לרגש בלי שיתבוססו בקיטש מוגזם. בריטה אכן נותרה אחרונה יחד עם טרוי ועאבד, הנוטש והננטש שהפקירו אותה, והייתה שם בזמן כדי לראות שעבור עאבד מדובר באמת במשחק לחיים ולמוות-מזויף [2], ולבסוף כדי לספק את הפיתרון המחוכם שיאפשר לעאבד להתמודד עם האמת. הפרידה שלאחר מכן הייתה כמובן הזיקוק המושלם של החלק הזה.

[2] אני מוכרח לומר שממש לא אהבתי את זה, ולמעשה כשהוא אמר לטרוי שהוא באמת רואה לבה הייתי בטוח שהוא משקר לו כדי לנסות להשאיר אותו.

השיבוט של טרוי הצליח לסכל את מה שבסופו של דבר מסתבר כעוד הלצה אכזרית של פירס, שכמו בפרק הקודם נשאבה אף היא מהורשותיו במיטת חוליו בעונה השנייה: לוואר ברטון שב לבקר את טרוי, למרות שהלה שוב ושוב חזר ואמר שהוא לא רוצה לפגוש אותו כי הוא מעריץ גדול מדי. אלא שבניגוד לפעם הקודמת, טרוי לא נכנס למצב קטטוני, הניסיון הזה של פירס כשל והפך לאחלה מתנה – לבלות ביחד עם האיידול שלו על יאכטה במסע מסביב לעולם (שמה של הספינה, אגב, הוא "צ'יילדיש טייקון", קריצה לשם הבמה של דונלד גלובר כראפר, צ'יילדיש גמבינו).

Community - 05x05 - Geothermal Escapism Troyטרוי הוא אחת הדמויות הכי מצחיקות בסדרה ודונלד גלובר קומיקאי בחסד. כבר בימים הראשונים של "קומיוניטי" הוא בלט מבחינתי עם ההתעטשות הנשית שלו, העצבים שקיבל על אנני כשעשתה עליו ניסוי חברתי עם פרופסור דאנקן, ובמיוחד כשניסה ללא הועיל למצוא מילה חלופית ל-"fight" כדי לא להסגיר לשירלי את העובדה שהם מתכוננים ללכת מכות, עד היום אחד הרגעים האהובים עלי בסדרה. מתישהו ההיטמעות שלו ב"טרוי עאבד" קצת הקהתה את הגאונות שלו בפני עצמו (מה שלא קרה עם דני פודי, אגב), אבל פעם בכמה זמן קיבלנו לכך תזכורת, והיא הייתה קורעת מצחוק. ובכל מקרה, החברות בין השניים הייתה אחת המקסימות בטלוויזיה, עד לרמה שהמחשבה הראשונה אצלי למשמע החדשות על עזיבתו הייתה "מה יהיה עם עאבד", ואני בטוח שאינני היחיד. לא זכינו בפרק הזה לראות את לחיצת היד הייחודית שלהם – אולי גם בגלל הגילוי שטרוי בכלל לקח אותו ממקור אחר, אני מקווה שלא – ושמענו בפעם האחרונה וריאציה על "טרוי ועאבד": Troy and Abed in a bubble. אין אלא לקוות שהגנים מיונה מתבייתת שעאבד שתל בגופו המשובט של טרוי יעשו את שלהם.

קטנה:
הקראש הידועני-גברי של צ'אנג הוא נייתן פיליון, אחד מכוכבי האורח הרבים של "קומיוניטי" העונה. מעניין יהיה לראות את המפגש ביניהם.

תגיות:
  • miss bojarsky

    חותמת על כל מילה. כה נהניתי מהפרק הזה. זו הקומיוניטי שאני אוהבת – מצחיקה, פסיכית ונוגעת ללב.

    קומיוניטי שלא מתעקשת להציג את הדמויות שלה כאוסף אומלל של ישויות פגומות, אלא כבני אדם, עם פגמים וחזקים, שמסוגלים גם להתעלות על עצמם.

    הסצינה של טרוי, בריטה ועאבד בסוף הייתה מופלאה וגרמה לי להזיל כמה דמעות. טרוי, בהחלט נתגעגע.

    • Michael Ginzburg

      אבל זה לא היה לדעתך בצורת מסרים ילדותיים מדי על פלטפורמה של מיחזור?
      כי החבורה היקרה הזו כבר עברה המון, למדה על עצמה המון ופה לא באמת הרגשתי שהם
      מתגברים על מכשולי וכאבי הפרידה, הם יותר ניסו לטייח את הרגשות ורק למצוא מפלט עם הרבה דימיון. למרות שאני מסכים איתך שזה פרק ממש לא יומרני או צועק עלי עד כמה זה מגניב.
      יש בזה מידה מסוימת של עידון ותוגה המוכרים לנו מהחיים אבל פה זה היה די בנאלי.

      • miss bojarsky

        לא, בעייני זה ההי בצורת מסרים נבונים על פלטפורמה של רגש.
        החבורה ניסתה לטייח את הרגשות, כן, אבל פה בריטה נכנסה לתמונה והצליחה בסוף לגרום להם להכיר בצורך לחוש את הפרידה על כל משמעויותיה.

        זאת בניגוד למסר המבאס של הפרק הקודם של "אנחנו אנשים מעאפנים וזה לא הולך להשתנות".

        • Michael Ginzburg

          🙂

  • maayanzil

    מצטרפת. לדעתי זה פרק מופתי ברמה של עונה 2, וזה לא קרה מזמן (וגם לא בעונה הזאת עוד). מזל שלא ראיתי את הטריילר, לא ידעתי כלום ממה שהולך להיות.
    שמחתי שלא עשו פיינטבול שוב, ושבמקום זה היה שדרוג עם משחק הלבה – זה שיחק על רעיון דומה, אבל היו צריכים לשחק בדרכים אחרות, כמו הקטע המגניב של זחל הכסאות, או איכשלא קראו לזה.
    והמניירות והמחוות לא השתלטו על הפרק ובאמת נתנו מקום לדרמה. וגם אני לגמרי הייתי מאוהבת בבריטה בפרק הזה, כבר מלא זמן שלא אהבתי אותה כל כך.
    אחד הפרקים הכבירים.
    וגם אני חשבתי על הקטע על נייתן פיליאון (מעניין אם יבוא בתפקיד עצמו ויעשו קטע עם צ'אנג על זה).
    את הבחור על הספינה לא זיהיתי, וגם אחרי ההסבר שלך אין לי מושג במי מדובר (אם הוא הופיע בפרקים הקודמים, כנראה שאני פשוט לא זוכרת מי זה).

  • nadavrazon

    מסכים, היה פרק מצוין שכמו בכל פרקי ה"היי קונספט" המוצלחים של הסדרה נשא מטען רגשי חזק והצליח לשלב בחכמה בין כל הטירוף והטיפשות לבין הצגת הדמויות בצורה אנושית, כנה ויפה.

    בעיניי, גם הפרק הקודם היה מצוין, ולמרות שהוא קצת מחזר דברים*, הוא היה מצחיק מאד ושילב יפה בין ההומור לבין הרגש. למעשה, מדובר בפרק שני ברציפות שבו הסדרה נפרדת מדמות קבועה ועושה את זה בצורה נבונה ומרגשת.

    * שימו לב שמה שמחזרו בפרק הפרידה מפירס זה מ"פרק בקבוק" אחר, ואני אומר – היי, מחזור של בקבוקים מועיל לאיכות הסביבה, אז מותר קצת!…

  • ניר

    היה פרק מצוין. לגבי ה"מגניבות" של בריטה – קשה שלא לערוך השוואה ל"מגניבות" של אנני בפרק הפיינטבול בעונה השנייה, אחרי שלמשך העונה הראשונה דמותה הייתה די אנמית. עבאד היה זה שסיכם את זה אז בפשטות כשאמר עליה: "היא די מגניבה היום" (אחרי שהיא באה לנקום בפירס על שטען את נשקו של ג'ף בכדורי סרק). אם כבר עושים השוואות לפרק הפיינטבול, הרי שזו עשויה להיות אחת נוספת.

    ואגב, לגבי התחרויות הכוללות בימי הרמון, גם בעונה השלישית היה לכאורה פיינטבול (הפילם נואר), אלא שהוא נחסך מאיתנו.

    • אליו התכוונתי בהערה הראשונה שלי, אבל אחרי התגובה שלך אני נזכר שהוא (כנראה) הופיע כחלק מפרק הקליפים בעונה השלישית.

    • maayanzil

      אנני הייתה כבירה בפרק בפיינטבול בעונה 2. זה גרם לי להצטער ממש שלא בנו את הדמות שלה מלכתחילה כבאד-אס מגניבה שכזאת, בעונות הראשונות היא עצבנה אותי.
      אבל ההבדל הוא שאת אנני הפכו למגניבה תוך היפוך של 180 מעלות מהאופי האמיתי שלה, את בריטה הפכו מגניבה תוך חידוד הדברים הטובים באופי הקיים שלה.

  • eranbnn

    מבחינתי שני הפרקים האחרונים היו מצויינים, למרות שהשתמשו בכלים שכבר ראינו.
    הפרק בעיקר הזכיר לי שהם כבר שיחקו את משחק הלבה בעבר:
    http://www.youtube.com/watch?v=skYis9qPgVE

    וגם דיברו על זה לא מזמן (ב5:20):
    http://www.youtube.com/watch?v=R5IZy2PgEaY
    משום מה אני זוכר שהתייחסו לזה גם בהזדמנות אחרת ואפילו קיוו שזה יכנס איכשהו לסדרה אבל אולי אני ממש מדמיין.

    כשחיפשתי את הקטעים האלה נתקלתי גם ב"Troy and Abed Shooting Lava" מפרק ה8-bit, וכמובן בעובדה שהכת של פירס שומרת את נשמות חבריה במנורת לבה. אני תוהה אם יש קשר אמיתי לפרק או שסתם אפשר להמציא כזה.

    • Michael Ginzburg

      יאיי, אני במיעוט! /: אממ 3 הפרקים הראשונים היו פנטסטיים מבחינתי בעוד 2 האחרונים סבלו מרמה בינונית מאוד של כתיבת דמויות ומיחזור תימות שכבר עלו בעבר.

    • maayanzil

      שאלה ראשונה- הסרטון הראשון שודר באחד הפרקים? או שזה מעין קטע נפרד כמו ווביסודס או איכשלוקוראים לזה?
      לגבי הקטע השני- איזה ראיון מקסים! מה שאני אוהבת בקאסט הזה, זה את הדינימיקה הנהדרת שרואים שיש בין השחקנים בראיונות. לפעמים זה יותר טוב אפילו מהתוכנית. אולי הרמון פשוט צריך לתת להם לאלתר קצת ולשאוב השראה משם.
      עוד שאלה- יש משהו בין דני פודי לאליסון ברי? שפת הגוף שלהם קצת נותנת רמיזות למשהו מעבר לאפלטוני. מצד שני, יש לו טבעת נישואים, לא? זה אומר שהוא נשוי? אני יודעת שאני יכולה לבדוק את הדברים האלה, אבל זה כייף לתהות בנתיים.
      מה שכן, יש לאליסון ודני כימיה ממש מצויינת. מאז עונה 3, רציתי שהיא תהפוך לחלק משמעותי של טרוי ועאבד- כאילו ממש צלע שלישית אליהם (לא בקטע רומנטי, אלא בקטע שהיא תטצרף לכל השטויות שלהם), ולא עשו את זה מספיק וזה מבאס (וגם היו פה ושם ניסיונות שלה להצטרף לשגעונות שלהם ועאבד לרוב דחה את זה, מה שביאס אותי).
      אולי עכשיו כשטרוי עזב יש לזה פוטנציאל? כולי תקווה שאנני ועבד יהיו טרוי ועאבד החדשים (לא במובן רומנטי).

      • eranbnn

        הסרטון הראשון הוא מיני פרק שיצא באיזור העונה הראשונה, הנה השניים שקדמו לו:
        http://www.youtube.com/watch?v=NexpUMy_4B8
        http://www.youtube.com/watch?v=ZPmoh2KPJGI

        אז אם יש לך מלא זמן פנוי או לא פנוי להישאב לתוך כל הקטעים והראיונות ביוטיוב, אני ממליץ!
        מקומות טובים להתחיל בהם (חוץ מקטעי הפספוסים):
        http://www.youtube.com/watch?v=1GycxIw2ppQ

        http://www.youtube.com/watch?v=6rEUv_-14I0

        כן, זה מאוד בולט, תראי את אותן תהיות גם בתגובות ביוטיוב.
        (הוא נשוי ועם ילדים)

        • maayanzil

          תודה!
          אחרי שכתבתי את התגובה הבנתי שראיתי כבר פעם את המיני-אפיסודס האלו, פשוט שכחתי שראיתי.
          נראה לי שאני באמת אחרוש קצת את יוטיוב לראיונות איתם. תודה על הסרטונים.
          אוף, ממש בא לי לפנטז על רומן סודי בינהם, אבל העובדה שהוא נשוי עם ילדים הורסת לי את הפנטזיה 🙁 (לא רוצה שהוא יבגוד באישתו!)

        • maayanzil

          אומג! הם כ"כ חמודים!! אוקי, הבנתי דרך שהפנטזיה שלי תעבוד. אישתו לסבית ואף פעם לא היה בניהם משהו רומנטי, הוא התחתן איתה כי היא הייתה צריכה ויזה אמריקאית. הם רק ידידם טובים (הוא ואשתו), ואת כל הילדים שלהם הם עשו . בהפרייה מלאכותית. ואז הוא הגיע לקומיוניטי ופגש את אהבת חייו אליסון ברי והם מנהלים רומן סודי שאסור להם לצאת איתו בפומבי בגלל שאישתו תגורש מהארץ!!

          למה כולכם מסתכלים עלי מוזר? אני שפויה לחלוטין, אני יכולה להביא הוכחות מהרופא שלי!

          • פשוט יעל

            את… את כותבת פאנפיק על אנשים אמיתיים?
            o_O
            למה?

            • maayanzil

              1. כי לכתוב על דמויות בדיוניות זה לסחים.
              2. אני לא "כותבת", כבר שלחתי מכתב לאישתו של דני בו כתבתי שהוא עוזב אותה לטובת אליסון. בעולם של היום צריך לגרום לדברים לקרות.

    • פשוט יעל

      שלושת הפרקים האחרונים היו בעיניי חלק ממכלול אחד, ולמרות שכעקרון שניים מהם היו 'פרקי קונספט', עדיין לא נכון בעיניי להפריד ביניהם. אחרי שני הפרקים הראשונים שנתנו לנו רקע כללי לגבי החזרה של כל החבורה לגרינדייל, אנחנו רואים איך הם מתמודדים עם המוות של פירס, ואז עם העזיבה של טרוי, וזה הכל קשור.

      כן, הפרקים האלה חוזרים על רעיונות ותמות מפרקים קודמים, אבל אני לא חושבת שזה נובע מעצלנות או חוסר-כשרון של הרמון, אלא שזה חלק מהפואנטה. כמו שהפרק הראשון היה 'רה-פיילוט' וחזר על הרבה תמות מהפיילוט, כי היה נסיון של החבורה לחזור ל'מקום הבטוח' שלהם בגרינדייל – וברמת המטא, נסיון לבחון את הדמיון וההבדלים בין אז לעכשיו – בעיניי גם כאן מדובר על אותו עקרון. ולכן אני מרגישה שזה נכון שהפרקים האלה דומים לפרקים קודמים. למשל, העובדה שמשחק הלבה מזכיר את משחק הפיינטבול הראשון היא מפני שעאבד *מנסה* ליצור משהו דומה, הוא *מנסה* לחזור לשם, אבל הפעם כבר לא מדובר בהתפתחות אורגנית, כמו אז: ההשתתפות במשחק נובעת או מתאוות בצע, או, במקרה של החבורה, מהנסיון שלהם להדחיק את העצב. ובכוונה בריטה כל הזמן מזכירה לנו את זה. כי אי אפשר לחזור למה שהיה, לא משנה כמה מנסים. (אבל אפשר ליצור משהו מגניב וכיפי אחר… וגם אנושי ומרגש.)

      משהו נוסף שחשבתי עליו תוך כדי כתיבה: נכון יש את התיאוריה הזו שהקורס המשותף בכל שנה מייצג משהו לגבי התמות הכלליות של העונה? (ר' את ההסבר כאן, תחת 'כללי': http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Fridge/Community ) אני אישית לא בטוחה כמה זה מדבר אליי, אבל אם הולכים לפי התיאוריה הזו, אפשר לומר שהבחירה בקרימינולוגיה בעונה הנוכחית מייצגת תמה של 'חזרה לזירת הפשע'.

  • Michael Ginzburg

    פרק סביר, לא מצחיק וחשבתי שאני רואה תכנית לילדים בניקולודאון. מדהים איך קומיוניטי הופכת חברבורותיה בתכיפות כה רבה: מפרקים מבריקים, כיפיים ושנונים להפליא אל פרקים צרים וממוחזרים.
    הרגעים האחרונים של שיבוט טרוי ועבד "מת" היו טובים וחוץ מזה אין מה לציין.

    עכשיו נראה לאן הרמון יקח אותנו, אחרי צמד פרקי פרידה לא טובים במיוחד לצערי. עודני מאמין בו
    ובמה שהוא עומד להציע לנו מבחינת גיוון רעיוני.

  • Tally S

    אני דווקא לא כ"כ אהבתי את הפרק עם משחק הלבה,
    אבל כשצ'אנג צעק שהוא אוהב את נייתן פיליון, צעקתי למסך: "גם אני!"

© עידו ישעיהו