קומיוניטי 5.04: פוליגרפיה שיתופית

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/01/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" עונה 5 פרק 4

Community - 05x04 - Cooperative Polygraphy

כבר משם הפרק ניתן להבין שהפרק הזה הוא שאוט-אאוט לפרק הבקבוק המושלם מהעונה השנייה, "קליגרפיה שיתופית", שגם הוא התרחש רק בחדר הלימוד (אם כי הפעם הייתה סצינה אחרונה שחתמה את הפרק וחרגה משם) וגם הוא שיסה את חברי הקבוצה זה בזה. בשעתו זה היה בגלל העט הנעלם של אנני, הפעם זה היה בגלל שפירס כמו פירס החליט לעשות נזק אחד אחרון אחרי מותו. ובין הקליגרפיה השיתופית לפוליגרפיה השיתופית היו די והותר פרקים דומים שהושיבו את כל החברים יחדיו והקימו אותם האחד נגד השני – בראש ובראשונה עולים בדעתי "פרדיגמות של זיכרון אנושי" מאותה עונה שנייה, הידוע גם כפרק הקליפים (הראשון והגאוני), ו"מבוא לפונדקאות לבד" משלטונם של מחליפי דן הרמון (אם עד עכשיו אני לא זוכר את שמם, בשלב הזה כבר אין לכך חשיבות), הידוע גם כפרק החבובות הסופר-מפוספס.

פרק החבובות היה האסוציאציה החזקה ביותר שלי בפרק הנוכחי, מפני שגם אז – משום מה – הם חשפו את סודותיהם. חלק גדול מהפספוס של הפרק ההוא נבע מסשן הסודות התלוש הזה, שאפילו לא היה בהם שום קשר ליתר החברים. כלומר, אם בעבר שירלי חשפה שהיא שכחה את הילדים שלה בסופר בזמן שעקבה אחרי דמוי-אנדרה כי חשבה שהוא בוגד בה, הפעם גילינו שהיא מחליפה את הטופו שבריטה אוכלת בבשר אמיתי (סוג של). ואם בפרק ההוא ג'ף סיפר שהפסיק רומן עם אישה בגלל שהיה לה ילד ובכך הפך לדמוי אביו, הפעם התברר שהוא שומר מזכרות של נשים ששכב איתן, כולל את תחתוני בריטה. במילים אחרות, אם בעבר החברים יכלו רק להנהנן באמפתיה, במקרה הזה הייתה להם מעורבות אישית שהפכה את הפרק ליצרי יותר.

למרבה הצער, זה לא מאוד עזר לו. אמנם ישנו היגיון עלילתי רב בכך שכאקט אחד אחרון פירס שולח יד כדי לזרוע הרס, אבל בכל זאת לאורך 80 אחוז מהפרק הייתה תחושה קשה שבסרט הזה כבר היינו, בעיקר כי אכן היינו בסרט הזה. הבדיחות שבו לא היו מספיק מוצלחות כדי להצדיק את כל הסשן, ועם כל אהבתי לוולטון גוגינס, גם לא הוא. המצער הוא שעצם קיומה של הישיבה הזו חתר תחת איזושהי התקדמות שהדמויות הללו עשו לאורך חמש השנים שהן שם, כולל בתקופתו של הרמון עצמו, לא רק מפני שהציג לנו שוב את אותם דפוסים (נושא שמוצה בשלמות ב"פרדיגמות") אלא כי טען זאת בפירוש.

"מוזר שאחרי כל השנים האלה מסתבר שהסתרנו כל כך הרבה אחד מהשני", אנני אמרה, "אפשר היה לצפות שבשלב הזה היינו לומדים ללמוד אנשים טובים יותר". ג'ף, אותו אחד שמתחילת הסדרה עבר תהליך שבמהלכו שוב ושוב חזר על מעשיו עד שלבסוף השלים אותו בסוף העונה השלישית, ענה לה: "אני חושב שנכנסנו לתוך הבלגן הזה כי חשבנו שיש דבר כזה 'אנשים טובים יותר'". אני לא מבין את הטעם לכל זה. אז מה בעצם הפרמיס פה? זה נראה כאישוש מבאס נוסף לכך שהעונה החמישית מאפסת את הדמויות, ומילא אם היה לה משהו חדש לומר, אבל אין.

הטעם היחיד בפרק הגיע בישורת האחרונה שלו, שהציג את תחילת סוף דרכו של טרוי בסדרה. זה נעשה יפה ובאופן בלתי צפוי, מבחינתי לפחות, ואני אוהב מאוד את העובדה שעזיבתו כרוכה במותו של פירס. יש בכך משהו מאוד אורגני שמנוגד ליתר הפרק ולשאר הטרוניות שלי כלפיו. אבל מעבר לזה, הרגעים האלה נגעו ללבי, וכמובן הגיעו לשיא ב"קול קול קול" הלגמרי לא קול של עאבד, שנייה אחת שהצדיקה את כל רעיון הפוליגרף.

כמה רפרנסים מהעבר שבלטו לי לעין:
1. מיכל האנרג'ון המטופש של פירס הופיע כבר בעבר אחרי שאמו מתה והוא היה משוכנע שהיא מאוכסנת באחד דומה.
2. על שלו נכתב "פירס אנסטסיה הות'ורן", אבל אני זוכר מאוד בפירוש שהשם שאבא שלו קרא לו כאשר הפציע פעם פתאום היה פירס אניטה הות'ורן. לא אבדוק את זה כי אין לי כוח.
3. והמגניב ביותר:

תגיות:
  • שיח רחב ועץ גבוה

    אני לא מסכים עם הניתוח שלך, וחושב שאתה קצת מחמיר עם קומיוניטי בעונה הזאת. גם הפרק הקודם, ועל אחת כמה וכמה הפרק הנוכחי, היו מצחיקים מאוד בעיני. הם אמנם חזרו על רעיונות מהעבר, אך בעיני עשו את זה בצורה מאוד מצחיקה. בפרק האחרון היו כמה פעמים שצחקתי בקול רם עד לכדי עצירה של הפרק, כדי שלא ירוץ לי בזמן שאני מתגלגל.
    ולגבי וולטון גוגינס, כל הפרק היה שווה את זה רק בשביל הקטע האחרון, לראות אותו שובר את הדמות הרצינית שלו, שהוא מקפיד לתחזק גם ב"צדק פרטי", וזה היה אדיר.

    • פשוט יעל

      כנ"ל – גם אני נהניתי מאוד, חשבתי שהטיפול במוות של פירס ובעזיבה המתקרבת של טרוי/גלובר נעשה מצוין, ואהבתי מאוד את איך שהפרק מתכתב עם "Intermediate Documentary Filmmaking" – אני מתפלאת שלא הזכרת אותו, למען האמת. שם פירס העמיד פנים שהוא נוטה למות, והשתמש בחפצים שהוא "מוריש" לשאר החבורה כדי לשחק בהם, להציק להם, להסית אותם זה נגד זה וכו'; כאן הוא מת באמת, והשתמש בהבטחה לירושה למטרות דומות, אבל בסופו של דבר עם טוויסט חיובי.
      כשאני חושבת על זה, אחרי מה שנעשה לדמות של פירס לאורך העונות ונראה לי שבעיקר בעונה ארבע, כשנראה לפעמים שהוא הפך לסטריאוטיפ של זקן גזען, ההופעות שלה בעונה הזו (בפרק 1 ובפרק הנוכחי) הן סוג של גאולה.

      • אה, נכון, רציתי לציין שהטיארה של אנני (כמו גם האמירה שהיא החביבה עליו) אכן הופיעה ב

        ושיח, חשבתי על זה אחרי שפרסמתי והסיבה שאני מחמיר היא שאני מצפה ליותר עכשיו כשהרמון כאן. ובקושי צחקתי בפרק, מה אוכל לומר. טרוי כן שעשע אותי רבות וגרם לי להצר שוב על עזיבתו, ושני הרגעים שבאמת הצחיקו אותי היו שניהם של צ'אנג: כאשר עזב את חדר הלימוד וכאשר חזר אליו והתוודה בגאון ובשאון.

        • פשוט יעל

          אבל זו לא רק הטיארה – זו הסיטואציה באופן כללי. אצלי הקישור היה מאוד חזק

          • ברור, את צודקת, כל הביקוות'ינג היה פה וגם שם וזה משהו שרציתי להכניס ושכחתי. לאנני הוא הביא בדיוק את מה שהביא אז.

    • Michael Ginzburg

      בפרק החדש לא גיחכתי אפילו, היה הומור בסיסי ויבש, לא מתאים להרמון.

    • Michael Ginzburg

      לא ראיתי את צדק פרטי עדיין אז אצלי וולטון מתקשר לשיין מה'המגן'.
      תפקיד האורח שלו היה די גרוע, עו"ד עם עם טקסט רובוטי ללא ערך מוסף. חבל.

  • ניר

    השם של פירס היה פירס אנסטסיה הות'ורן. בעונה השלישית, פרק 6, הופיע אביו עם השם הזה (לקראת הדקה השישית בפרק).

    • נכון, התבלבלתי עם סטיב מ"אבא אמריקני" (:

  • Michael Ginzburg

    כן, הפרק הכי חלש עד כה. מיחזור אחד גדול. זה עוד התחיל טוב ואז לאט לאט שיעמם.

  • דנדן

    גם אני ציפיתי ליותר מהפרק, יצא פחות מוצלח.
    אבל כן רואים נגיעות של הרמון שמאזנות יותר, אם לא בצחוקים בעיקר ברגישות.
    מה שהיה מאוד יפה בעיניי היה שפירס לא נכנס לסכריניות – הוא עדיין קצת נטר טינה לג'ף והוא עדיין חשב שעבאד מוזר. זה עשה את כל הירושה הרבה יותר אמינה, ואת הדברים הטובים שהוא כן אמר – בעיקר של טרוי, לעוד יותר יפה.

    • אהבתי שגם מר סטון קרא לעאבד "עייבד". עקביות עד הסוף.

  • maayanzil

    מסכימה שהייתה תחושה קלה של מחזור בפרק הזה לפרקי בקבוק אחרים בסדרה, וזה לא היה פרק מבריק מהסיבה הזאת, אבל בכל זאת נהניתי. אני עדיין מצפה לפרקים יותר חדשניים בעונה, אבל היא עוד צעירה.
    כשאני חושבת על פרקי הבקבוק בסדרה עולה לי עוד אחד דיי אנדרייטד לטעמי והוא הפרק שבו הקבוצה צריכה להתחלק לזוגות בשביל הפרוייקט במדעים ויש את הטוד הזה שמישהו צריך להיות זוג שלו (אין סיכוי שאני אזכור איך קוראים לפרק ההוא).
    דווקא החבובות בכלל לא עלה על דעתי, אולי כי אני מדחיקה את קיומו.
    הכתר של אנני באמת היה נראה לי מוכר, ושכחתי לגמרי שהיה פרק שפירס העמיד פנים שהוא מת.
    כמו כן- הפורשדווינג של האייפוד של בריטה באמת דיי מבריק.

    • זהו, שהיא לא בדיוק צעירה, בזאת עברנו שליש מהעונה (טוב, כמעט), והיה המון זמן לעבוד עליה. רגעים כמו של טרוי בפרק הזה או פירס בפרק הראשון גורמים לי להתבאס על כך שלא הכל נעשה בחכמה כמוהם. אני רוצה עוד כמו הפרק השני לעונה, שהתבוסס באלמנטים החדשים ועשה זאת נהדר. http://tvyaddo.com/2014/01/community-05×02-introduction-to-teaching/

      • maayanzil

        רגע, כמה פרקים יש בעונה הזאת?
        אני מסכימה שהיו לא מעט רגעים של מיחזור בפרק, כי את הדינמיקה הזאת של הקבוצה שרבה ואז משלימה היו הרבה פעמים ואין ספק שזה נעשה בצורה המושלמת ביותר בפרק הבקבוק הראשון עם העט. אבל אני משערת שכן יש טעם בלהקדיש פרק שלם לפירס. וגם המשפט של ג'ף על כך שהם לא יותר טובים מפירס, אני חושבת שהמטרה שלו בסופו של דבר הייתה לתת כבוד לדמות של פירס ולא לבטל את ההתקדמות של הדמויות האחרות. (כי מסתבר שאנשים חושבים שפירס הפך לדמות קריקטורית ומוגזמת, ולפי מה שהבנתי זו הייתה גם הטענה של צ'אבי, אני אף פעם לא הבנתי את הטענות האלו. כן, כאילו פירס הוא אסהול גזען ושוביניסט. אבל זאת הדמות שלו. הוא לא האסהול הראשון שמופיע על המסך).
        אז מבחינתי המשפט הזה של ג'ף היה פחות להראות- "הנה לא השתנינו", אלא יותר "פירס לא היה כזה גרוע" (חוץ מזה, שזה נכון במידה מסויימת, גם אנשים שעוברים תהליכים והופכים להיות אנשים יותר טובים, עדיין לא מושלמים ועדיין נשארים בהם דברים מעצבנים).
        אם מה שמפריע לך הוא זה שהפרק מרגיש לך לא מתאים מבחינה עלילתית, אני דווקא כן רואה הצדקה למיקום שלו. יש לי טענות אחרות אליו, כמו שאמרתי- המחזור.

        • יש 13 פרקים.

  • miss bojarsky

    הפעם אני איתך, זה אכן היה מחזור עלוב למדי ומעציב. לא עושה לי טוב בלב המקום שאליו הרמון לוקח את הדמויות.

© עידו ישעיהו