אימפריית הטיילת 4.12: היה שלום, דדי בלוז

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/11/2013 בקטגוריה ‏כללי

ספוילר "אימפריית הטיילת" עונה 4 פרק 12

Boardwalk Empire - 04x12 - Farewell Daddy Blues

אם התעקשתי לאורך העונה לראות את ג'ימי בין השורות, אני חושב שהפינאלה הבהירה שאלה לא היו מגדלים פורחים באוויר. לא זאת בלבד שנסיבות מותו הועלו ביתר שאת עקב משפטה של ג'יליאן וגופתו נמצאה, אלא שנאקי המכוון אקדח אל מצחו של אחיו – ולמעשה חלק ניכר מחילופי הדברים שלהם – הדהדו בפירוש למותו של ג'ימי. ומאוחר יותר, כמובן, חברו הטוב של דרמודי, אחיו לנשק, מת גם הוא. וכמו במקרה של ג'ימי, גם אצל ריצ'רד נדמה שהכשירו היטב את הפרידה ממנו, לאורך העונה בכלל – החזרה אל אחותו, הפרישה מחיי הפשע, מציאת האהבה שהייתה בעבר רק פנטזיה בלתי מושגת; ובפרק האחרון בפרט – "עימות" מול נאקי ומה שעשה לג'ימי, ופרידה עתירת רגש מג'וליה וטומי.

הייתה תחושה שהקירות סוגרים על כמה וכמה מהדמויות ושקשה לראות איך הן יצאו מזה בחיים. כלומר, שם הפרק הוא "היה שלום, דדי בלוז", פרידה אמורה להיות כאן. איליי מול נאקי ונוקס, צ'וקי מול נרסיס – מישהו היה חייב ליפול, ואולי יותר מאחד. הפרק הצליח ללהטט בין הסיפורים הסבוכים האלה ולספק להם סופים מעניינים שהצליחו להיות מוכרים ורעננים בה בעת. מול קנה האקדח של נאקי, איליי אמר לו דברים דומים מאוד לאלה שג'ימי אמר באותו מעמד, אלא שהפעם השניים הופרעו על ידי וויל. מאוחר יותר איליי הרג את נוקס כשם שהרג בעונה השנייה את ג'ורג' אוניל. סופו הבלתי נמנע של נרסיס אמנם הגיע, אבל בדרך מחוכמת ואירונית שמשרתת את האובססיה של אדגר הובר כלפי הרדיקלים ולא עקב המרדף של נוקס.

אחרי הפרק השני לעונה כתבתי שאם ריצ'רד ימות אני אפסיק לצפות בסדרה בו במקום. מאז ועד הלום האימפריה חזרה לתלם וללבי, ויתרה על אקשן זול לטובת התפתחויות מורכבות איטיות בטירוף, אולי יותר מכל סדרה אחרת בטלוויזיה, בטח ובטח כזו שמושתתת על פשע ואלימות. התגמול, כפי שהוכיחה בעבר, יכול להיות מדהים. במקרה של ריצ'רד ראינו תהליך יפה שלו לאורך העונה, מתאחד עם אחותו, מוותר על האלימות, שב אל ג'וליה טומי ופול, מתחתן – זה היה תהליך של גאולה לאדם שלפני שלוש שנים אמר לחברו לנשק, רעו למלחמה, "אנחנו עדיין שם, לא?", ומעט לפני כן שאל אותו מהי התחושה שיש לך הכל. ריצ'רד הצליח לצאת מהמלחמה הזאת, בניגוד לג'ימי, אבל גם סופו היה אלים וחסר רחמים: חזרתו בלית ברירה אל המשימות שמהן נמנע בעבר גבו את חייה של מייבל החפה מפשע, והוא עצמו נפגע מירי.

היה בכך ממד של צחוק גורל אכזרי. במשפט של ג'יליאן תהה התובע אם ריצ'רד בעל העין האחת היה יכול בכלל לזהות את חברו ג'ימי. הצלף המדויק הזה – שמצליח להותיר את חותמו בהרוגיו על ידי פגיעה מתחת לעיניהם, שמצליח לפגוע במי שאיים על טומי מזווית נמוכה בשעה שהניח את נשקו – לא יזהה את חברו. אבל אחרי חודשים של חוסר אימון, הנוקשות הפיזית והמנטלית הביאה לכך שהפעם הצלף המדויק הזה פספס. ואם הרגשתי לאורך העונה שהיא מהווה תיקון לקודמתה, מספיק להיזכר במבצע המטורף של ריצ'רד בסוף העונה הקודמת לשחרורו של טומי מאנשיו של רוזטי ולהשוות אותה למה שעבר עליו הפעם כדי לעמוד על ההבדלים. משקל נגד של ממש, והפעם כף המאזניים פגעה בקרקעית.

היה שלום, דדי בלוז. בלוז היא מילה עדינה, ככלות הכל מדובר בטרגדיה. אבל חרף האכזריות במותו של ריצ'רד, האשמה שנשא עליו רגע לפני הסוף, "אימפריית הטיילת" סיפקה לו את הסוף הכי יפה ושלם שיכלה לספק. הדקות האחרונות בפרק הוקדשו לו, טובלות בצבע עז שהשרה תחושה סוריאליסטית, אבל בכל זאת עורר תהייה כאשר ראינו שהמסכה של ריצ'רד עודנה על פניו – חלומות עבר שלו לימדו אותנו שבהם הפרצוף שלו שלם. רגע אחרי כן ראינו את הסיפור האמיתי. הפרוטרוט הזה שבו תוארה הזייתו – נוסע ברכבת, מהלך על הפסים, מגיע שוב אל החווה המשפחתית בוויסקונסין ושם מחכים לו כל אהוביו, כולל כלבו המנוח, על המרפסת – מאשש לנו שלמרות הכל, עבור ריצ'רד המסע הזה אכן קרה. למרות העובדה שהוא שרוע על החוף, מדמם מחזהו, המסכה שלו על החול ועינו היחידה פקוחה וחסרת חיים, למעשה הוא קיבל סוף טוב ומחמם לב, הפרידה היפה ביותר בתולדות "אימפריית הטיילת". עם עצב של ממש, אני אתנחם בזה.

Boardwalk Empire - 04x12 - Farewell Daddy Blues r01

Boardwalk Empire - 04x12 - Farewell Daddy Blues r02

Boardwalk Empire - 04x12 - Farewell

  • ocean

    ספוילר ספוילר ספוילר

    לבי שותת בקרבי. לא בכיתי כך מאז "הסמויה", נדמה לי. אולי ריצ'רד נגאל כי סוף סוף הצליח להשיג את כל מה שאי פעם רצה: משפחה אוהבת, אבל קשה לי מאד לקבל את העובדה שלא יזכה ליהנות ממנה. אין לזה שום הצדקה תסריטאית, כל אופציה אחרת יכולה היתה להיות מעניינת. אפילו לפספס את נרסיס (הוא לא פספס במקור, מייבל נכנסה לכוונת בהפתעה) היה נותן לריצ'רד סוף עגול בדמות פרישה לחיים שקטים, כי ממילא היתה פשיטה שבעקבותיה הדוקטור ואנשיו סורסו.

    אין ספק שהיתה עונה מעניינת ועשירה יותר, אך לאחר החיסול של כל המוקדים הרגשיים מהעונות הראשונות והיעדר חלופה מתאימה, אני מתקשה להאמין שאשוב לצפות בסדרה.

    משהו לסיום: סצינת הסיום של ריצ'רד היתה מושלמת מבחינת ויזואלית. האימג' של מסיכת הפנים על הקרקע כמו עוף החול שתיכף יקום לתחיה / ציור סוריאליסטי של דאלי, צמרר אותי לחלוטין. עוד הוכחה לכך שזוהי הסדרה שמצטלמת הכי טוב בטלוויזיה.

    • Michael Ginzburg

      להיפך, יש לזה כל הצדקה תסריטאית. להיות רוצח שכיר שם אותו מראש במצב של נזילות קיומית וזה היה עניין של זמן. עצוב ככל שיהיה.

      ואכן זו הסדרה הכי קולנועית כרגע, פואטיקה עשירה בכל טוב.

      • ocean

        הא? יש עוד הרבה דרכים לגאול מישהו מאשר להרוג אותו לפני שהוא נכנס לארץ המובטחת. לא טענתי לרגע שזאת לא היתה אופציה ריאלית, כן טענתי שזו היתה אופציה לא מוצדקת כי אפשר היה להגיע לאותה הנקודה בדרך אחרת.

    • miss bojarsky

      גם לי מאד קשה לקבל את זה. מאד מעציב אותי הסוף הזה והוא בהחלט לא היה הכרחי. אוף 🙁

      מאד נהניתי מהעונה אבל הסיום הזה שלה שבר אותי. ואני מסיימת כמו בעונה הקודמת, בלי הרבה חשק להמשיך. אני כבר לא זוכרת, יש דיבור על כך שהעונה הבאה תהיה האחרונה?

      • יש שמועה כזו, ראי בתגובות בעמוד הסדרה.
        http://tvyaddo.com/2011/10/boardwalk-ep/

        • miss bojarsky

          תודה וסליחה שלא טרחתי לבדוק בעצמי 🙂
          אם זו אכן תהיה העונה האחרונה (ומקוצרת), אז בוודאות אצפה בה.

  • Michael Ginzburg

    נגעת בכל הנקודות, סקירה שלמה ומרגשת בפני עצמה על פינאלה ראוי מאין כמוהו.

    ארצה להוסיף, זה היה סיום שסירב לגאול חלק מהדמויות ומנע גורלן המר והצפוי לכאורה –
    ההיסוס של נאקי הציל את איליי (הרבה בזכות ווילי), ההיסוס של הארו גרם למותה של מייבל
    והישרדותו של נרסיס, הנבל שממשיך איתנו לעונה הבאה. צדק לא פואטי בעליל.

    האם סיימנו סופית עם הסיפור של ג'יליאן? מקווה. הגיע הזמן עבור מרגרט לשוב ולתפוס נפח
    משמעותי בעלילותיה עם רוטשטיין, עוד דמות שראינו מעט מדי ממנה העונה.

    אני לא יודע האם האמון בסדרה חזר כליל. אמנם ניכר כי חל שיקום קפדני של הכתיבה ורצון
    כנה לגעת בפינות נוספות של מיטב הדמויות, ובכל זאת היו פרקים שמתחו עצמם לדעת וכשלו
    בקידום הנראטיב. תמיד היה נדמה שהשיעמום נסוג ומתפוגג בגלל סצינות אלימות ומסעירות.
    לא צעד חכם או מקורי למדי. לזכותה יאמר, היא סירבה לנגוס בפיתיונות של פתרונות קלים ומהירים
    וסגירת קצוות מרושלת. התימרון היעיל בין אינטריגות המתרחשות בו זמנית במקומות שונים השיג
    את תשומת הלב והסקרנות. לא דבר של מה בכך. יחד עם הגישה הפורמליסטית – צורה מענגת
    של מבע קולנועי נטו – קיבלנו תוספת מכובדת של סצינות המקבילות לאמנות של ממש.

  • שיח רחב ועץ גבוה

    ספוילר

    פרק מצוין חתם עונה שהציגה שיפור ניכר מאוד מהעונה השלישית המבאסת.

    מישהו יכול להסביר לי בדיוק באיזו תואנה נעצר דר' נרסיס, ואיך זה קרה באופן מופלא שנייה לאחר שבתו של צ'וקי נורתה?

    • הפדרלים חיפשו את איליי, מצאו מישהו מרשת הפשע המאורגן שנוקס דיווח עליה ולקחו אותו למעצר. אם הבנתי נכון מהפרק, הובר הכיר את פועלו של נרסיס וסבור שהוא יכול להביא לו תועלת נגד ה"רדיקל" מרקוס גארבי.

      • דור

        אני חייב להבין איך הם קלטו כל כך מהר שנוקס נרצח.
        מישהו מלבד המשפחה של איליי בכלל ידע שהוא היה שם? זה היה קצת תמוה.

  • Saturn

    אני לא חושב שהם יכלו לעשות פרק סיום יותר גרוע וחלש גם אם רצו. לא ייאמן איך מכל האפשרויות שהיו להם לפני שני פרקים הם הפיקו שני פרקים אחרונים שכאלה.

    למי שרוצה פירוט:
    http://www.neogaf.com/forum/showpost.php?p=91300387&postcount=1748

    אציין לטובה את הדקה האחרונה.

    • דור

      כדאי לך לכתוב את זה גם כאן, אתה מעלה כמה נקודות טובות וזה יעזור לפתח את הדיון. פחות אנשים יבחרו לקרוא את התגובה באתר אחר ובאנגלית.

  • Gili Akerman

    פרק סיום עונה מעולה שנותן תחושה של סיום. לא ברור לאיזה כיוון הסדרה תמשיך מפה.
    דמותו הנפלאה של ריצ'ארד הארו קיבלה סוף מרהיב עם ההזיה המשובחת שהוא כביכול פוגש את משפחתו ושלם שוב, גם בפרצוף. חבל לי מאוד שהוא מת, הוא הוסיף המון לסדרה.
    הרבה דברים נסגרו פה. טוריו סיים את הסיפור והוריש את המושכות לקפונה, אני מקווה שנחזור לראות את צ'אקי בסדרה למרות כל מה שעבר.
    היה יפה לראות את איליי פוגש את ואן אולדן בסוף הפרק. 2 אנשים שעברו הרבה כדי להגיע לאן שהגיעו ולא חשבו שיראו אחד את השני שוב. אני חושב שזאת הייתה עונה מצוינת. ומחכה לראות איך היא תמשיך מכאן.

  • קריימר

    כמו שזה נראה, הסדרה לוקחת את העונה הבאה לשיקגו…
    יותר מכל אהבתי את המפגש בין השריף לשעבר איליי, לסוכן לשעבר נלסון.
    כמובן שהסדרה היתה מוכרחה להרוג איזשהיא דמות מעצבנת, במקרה שלנו: נוקס (שונא רודפי צדק לוהטים מדי. שלא לדבר על זה שהוא הרג כמ החפים מפשע – סתם כך כדי לקדם אג'נדה…)
    אה, והקטע עם סאלי בסוף, הפך לרגע אחד את נאקי לדון דרייפר…

  • maayanzil

    טוב, אז סוף סוף ראיתי.
    האמת שלפני הפרק הזה הייתי בטוחה שלעונה הבאה אני לא אחזור, היה קשה לצלוח את רוב הפרקים בעונה הזאת, אבל הפרק הזה גרם לי לשנות את דעתי, כנראה. טוב הוא היה דיי מרתק. לא קרוב לשיאים של הסדרה, שהם עצמם לא מתקרבים לשיאים של סדרות אחרות, אבל חלק מהסופים הפתוחים של הדמויות סיקרנו אותי כדי לא לפסול כליל חזרה לסדרה.

    ריצ'ארד הארו נמאס עלי דיי ממזמן. אין ספק שסצנת המוות שלו הייתה עצובה ופיוטית. אבל אני מרגישה שהגיע זמנו ללכת. לא נעצבתי כמו שנעצבתי על לכתם של דמויות אחרות, בראשם ג'ימי.
    אגב- שמתי לב שלא היה סוף טוב לאף אחד, וזה קצת מבאס. אם הארו לא היה מת, דיינו. אם הארו היה מת אבל היה מספיק להרוג את נרסיס, ולזכות את צ'וקי בניצחון מסוים, או לכל הפחות לא להרוג את ביתו, דיינו. אם גם הארו מת וגם צ'וקי נשאר חסר בת, רכוש ובת זוג, אבל ג'יליאן הייתה חומקת ממאסר, דיינו (אגב, אף מילה עליה? הרגיש לי שכל הסיפור עם החבר הזה היה טוב מדי בכדי להיות אמיתי, אבל להשאיר אותה מרוסקת ללא טומי זה עונש מספיק, והרי היא ויתרה עליו כבר, למה היו צריכים להכניס אותה לכלא?), אם ג'יליאן בכלא, אבל איליי מצליח להציל את הבן שלו, או לכל הפחות לא להרוג שוטר, דיינו. אבל לא. באסה. כי בכל סיטואציה היה נראה שלפחות מישהו היה צריך לנצח שם, אבל כולם הפסידו.
    ועכשיו דברים שלא הבנתי:
    מה בעצם קרה לאיליי? (אגב, הדמות הכי חזקה ומוחצת בפרק, גם בסצנה שלו עם נאקי ואחר כך בקרב שלו עם השוטר. כרגע הדמות שהכי מסקרנת אותי להמשך). לא תפסו אותו מהמשטרה? הרי לקחו את נאקי לחקירה בעוון הרצחשל איליי לא? האם נאקי מסר את נרסיס לפדרלים? איך הוא הגיע לואן הולדן? והאם השיחה האחרונה של נאקי עם וויל מעידה שנאקי ימשיך לרדוף אחרי איליי?
    וגם, מה פשר ההקטע שהראו את סאלי מחכה? זה אומר שנאקי החליט לא לצאת מהעסקים? וזה אומר שהוא יעבוד עם וויל בהמשך? זה מסקרן אם הם יעבדו ביחד. זה קצת יחזיר את התחושה של ג'ימי נאקי. (ו-וויל הוא הדמות השניה המעניינת כרגע של הסדרה מבחינתי).

    אני לא אוהבת את אל קאפון ואת כל מי שקשור לקו העלילה שלו. הייתי שמחה לא לראות אותם יותר, אבל כנראה שהם יתפסו נפח רב בעונה הבאה. לצערי.
    השיר בסוף של דוטר היה עצוב.

    • Michael Ginzburg

      למה? היא רצחה בנאדם.. כל הסט אפ שבנו סביבה נועד להוציא ממנה וידוי וכך היה.

      איליי נמלט מהחוק וחובר לואן הלדן, שילוב מעניין.

      אל קאפון הוא דמות. לטוב ולרע. סטיבן גראהם מצוין.

© עידו ישעיהו