סוכני שילד 1.08: הבאר

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 20/11/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 1 פרק 8

SHIELD_1.08_small

אם טרם צפיתם ב"ת'ור: העולם האפל" ונמנעתם מהפרק מחשש לספוילרים – אל דאגה, השטח נקי. במילים אחרות, חשדתי ואני עדיין חושב שקידום הפרק כהמשך לאירועי הסרט יפגע בנתוני הצפייה; בעוד דיסני\מארוול\ABC רצו לקדם את הסדרה באמצעות הסרט (ולהפך), לדעתי הם ישיגו את התוצאה ההפוכה.

אסגארד אכן הייתה במרכז העניינים, אבל היה ניתן לספר את הסיפור הזה בכל פרק אחר ולאו דווקא לקשר אותו ליציאת סרט כזה או אחר. קבוצת שנאה נורדית-פגאנית[1] (*מגלגל עיניים*) גילתה את מיקומם של שלושה חלקי מוט אסגארדי "מכושף" (או בלי מירכאות, אם אתם סקאיי) בדיוק רגע אחרי שת'ור נלחם בכמה אנשים רעים באנגליה, נשק שמעניק למי שנוגע בו כוח עצום מלווה בזעם רושף.[2] במילים אחרות, מיני-האלק.

[1] נחמד מצד הנורבגים האלה לדבר באנגלית בינם לבין עצמם כדי שיוכלו לחסוך בכתוביות.
[2] הסיפור על מטה הברסרק והלוחם האגדי קיים לפחות מאז המאה ה-16 ורק עכשיו מישהו החליט להשתמש ברמזים שהשאיר אחריו כדי לחפש את החלקים?

אחרי התמקדות בחברי צוות אחרים, הגיע תורו של וורד. כשנגע באחד החלקים הוא הוצף בזיכרון טראגי שהצליח לדכא לאורך כל חייו, של טביעת אחיו בבאר. וורד השקול וקר הרוח בד"כ איבד את עצמו והיה דושבאג של ממש כלפי חבריו. קולסון החליט לנצל זאת לטובה בחקירתו של פרופ' אליוט רנדולף (פיטר מקניקול), מומחה למיתולוגיה נורדית שסייע לו עם מיולניר ("מיאו-מיאו" למיטיבי לכת) כשהתגלה בשעתו בניו-מקסיקו. נראה שרנדולף הסתיר מקולסון מידע כשפנה אליו מוקדם יותר בנוגע למטה, וכי יש לו עניין גדול יותר בסיפור. בקיצור, מדובר בלוחם אסגארדי שנשאר במידגארד לפני אלפי שנים, שהסתיר את נשקו מפני ידיים תאוותניות.

אני מקווה שהידידות שהתפתחה בין קולסון לרנדולף מבטיחה את הופעתו בעתיד, הרי הוא הציע לפיל לבקר אותו בחייו החדשים. אין לי משהו מעניין להגיד על וורד, חוץ מזה שהציגו לנו צד אחר שלו. בינתיים התוצאה היחידה היא בילוי לילי לא עם הדמות הנשית שכולם ציפו לה, אלא מיי. כנראה היא סבלה מאוד, כי הפרק הבא יעסוק במלינדה.

שומרי פארקים בנורבגיה כל כך רגישים לסביבה, שהם מיד שוכחים ממותו של חברם אך לפני רגע ודואגים לעץ עתיק מנוסר. מה שאומר שגם אני צריך להמשיך הלאה:
– הכוח של לוחמי הברסרק והמטות שלהם דומה מאוד לאחת החולשות של ת'ור, "זעם הלוחם". יכולת אסורה לשימוש ע"פ חוק באסגארד, הזעם מאפשר לת'ור להעצים את כוחותיו פי עשר, אבל פוגם בשפיותו. כתוצאה מכך, הוא עלול לפגוע גם בחבריו.
– סקאיי תהתה אם גם אלים מאמונות אחרות קיימים במציאות, כמו וישנו. בקומיקס ת'ור אכן פגש את האל ההינדי.

  • Oren Willkins Yirmiya

    ובנוסף לכל זה – מה אנחנו אומרים על הרפרנס לדולהאוס בחלום של של קולסון? אם זו לא רמיזה שהשתילו את האישיות שלו בתוך גוף, ביולוגי או רובוטי, שהוא לא הגוף המקורי שלו, אני לא יודע מה כן.

    • אני לא בטוח לגבי גוף רובוטי, הרי לא מזמן הוא עבר בדיקה פיזיולוגית ע"י סימונס. חבל שקולסון לא התפתה לגעת במטה, טיזינג ופיתרון נוח מדי עבור התסריטאים.

  • Saturn

    הפרופסור אמר שמאז שהסיפור שלו הועלה על כתב, אנשים חיפשו אחר החלקים.

    • הסיפור של הלוחם קיים מאז המאה ה-16, לדבריו, כשאחיה הכומר של אישה שאהב היה הראשון לכתוב עליו.

      • Saturn

        נכון. תהית למה אף אחד לא חיפש אחרי המטה עד כה 'ושרק עכשיו מישהו החליט לחפש'. זה לא מדוייק, אנשים חיפשו אותו במרוצת השנים.

        • טוב, אז הם מצאו את זה באופן קל מדי. ורגע אחרי שענייני אסגארד התערבבו עם אלו של כדוה"א?

          • Saturn

            זו השגה לגיטימית יותר. לא ראיתי את הסרט החדש.

            • כפי שכתבתי, למטה הברסרקר אין שום קשר לסרט. גם לא לפרופ' (קולסון ציין שהוא הסתייע בו בעבר, אבל זו למעשה ההופעה הראשונה שלו) או לקבוצת השנאה. הקשר היחיד הוא אסגארד.

  • etis

    יופי, בדיוק חיפשתי איפה להתבכיין על הפרק. תקראו לי תמימה אבל באמת קיוויתי שהפרק הזה יהיה קפיצה משמעותית. שהקרוסאובר יעשה להם טוב לתסריט ןלרייטינג וששילד תהפוך לסדרה שציפינו שהיא תהיה עד לספטמבר.
    במקום זה קיבלנו.. פרק בסדר. הוא טוב בסטנדרטים של שילד, אבל זה לא ממש מדד.
    כבר חודשיים אני מגוננת על הסדרה. זה רק שני פרקים, ארבעה, חמישה אבל זה פשוט לא זה. כל הזמן מתקבלת את התחושה שמאחורי הקלעים יש צוות של טירונים שלא יודעים לעשות טלוויזיה ואין להם שואוראנר. יש כרגע לפחות חמישה קווי עלילה מתמשכת פתוחים, לחלקם יש פוטנציאל להיות מעניינים על הנייר וכולם בלי יוצא מן הכלל נמתחים כמו מסטיק. למה קולסון חזר? מה קרה לו? זה היה נחמד בשני הפרקים הראשונים, ואז בכל פרק אנחנו מקבלים את אותו חצי צעד קדימה. קולסון כנראה מת והוחזר לחיים איכשהו. אולי כאנדרואיד. הוא לא היה בטהיטי. את זה הבנו בפרק הראשון ומאז לא התקדמנו במילימטר למרות שבכל פרק חוזרים לסיפור בדרמטיות.
    הצוות של שילד לא יודע לכתוב סיפור, לא יודע לבנות דמויות מעניינות או להצליח לחלק בין אנסמבל זמן מסך ולכן מקדיש פרק נפרד לכל דמות, אפילו לא יודע לביים פאנצ'ים חצי טובים שהיו מצחיקים אותי יותר אם הייתי קוראת אותם. ("See what I did there?" של קולסון יכל להיות הרבה יותר מוצלח אם התזמון הקומי והטון היו שונים. וזו לא בעיה של שחקן, ראינו אותו עושה את זה הרבה יותר טוב. זו בעיית בימוי).
    כל כך רציתי ששילד תצליח, שהיא תחזיר את הגיבורים למסך ויהיה כיף לראות אותה בפני עצמה ובין הסרטים כחלק מהיקום הקולנועי של מארבל ובעיקר שהיא תהיה רק הסנונית הראשונה בטלוויזיה. אז כן, יש עוד לפחות 5 סדרות על הפרק ולדעתי היא גם מספיק חשובה למארבל ו- ABC כדי לא לבטל אותה, אבל כסדרה בפני עצמה לא באמת אכפת לי ואם היא לא הייתה חלק מארבל הייתי פורשת מזמן.

  • הפסיכולוגיה ההפוכה שלי עבדה: הרייטינג של הסדרה עלה במקצת השבוע. אולי פיטר מקניקול ישכנע את הצופים לחזור גם בשבוע הבא?
    http://tvbythenumbers.zap2it.com/2013/11/20/tv-ratings-tuesday-marvels-agents-of-s-h-i-e-l-d-dads-up-ncis-person-of-interest-flat-the-mindy-project-supernatural-slip/216939/

  • שין-גימל

    פרק טוב.

    עדיין יש הרבה מטען מיותר. לפעמים זה מרגיש כאילו שהם מצלמים רגע אחד יותר מדי, ולפעמים בכלל לא ברור מה למה יש דמויות מדברות על המסך (השיחה עם שומר הפארק). עדיין המון נוחות תסריטאית – לא רק מציאת המטה מיד לאחר אירועי הסרט, אלא גם ההתחקות של שילד אחרי החלקים בעצמם, וההחייאה של הפרופסור.

    העלילה של וורד לא הייתה מושלמת – הם יכלו לקצץ קצת בפלאשבקים – אבל היא הייתה טובה למדי. ספציפית רגע האימה שבו וורד מבין שהשינוי שעבר עליו לא הולך להיעלם בקרוב. הרגע שבו וורד נכנס לחדר של מיי מסביר כנראה גם מה קרה כשהיא הציעה לו את עזרתה קודם לכן, ואת היחס הרגוע יותר שלו כשהוא מגיע אל קולסון לשיחה.
    מעבר לרפרנס לדולהאוס, האמירה של קולסון לגבי לחקור את הכיוון של קסם קצת מזכירה לי את הרגע ב-Hush שבו ג'יילס מחליט לפנות לספרי האגדות, אבל אולי זה קצת למתוח את זה.

    אני לא זוכר שצחקתי בסדרה כמו הרגע של הרפרנס לדולהאוס. אולי כשהשותף קרא לשלוח את פושעי אוסלו מהפרק לדין.

  • שין-גימל

    שני דברים קטנים מצפייה נוספת –

    אולי הפרק הכי מוצלח מבחינת הדמות של וורד בחלק המוקדם של העונה, וכשיודעים מה קורה איתו אחר כך כמה מהשיחות שם הן בכלל פרייסלס.

    ואני היחיד שציפה שהדמות של פיטר מקניקול תגיד "פוקיפסי" כשהיא מתעוררת לחיים?

© עידו ישעיהו