סוכני שילד 1.05: נערה בשמלה פרחונית

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 23/10/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "סוכני שילד" עונה 1 פרק 5, ספוילר

SHIELD_1.05_small

הגילוי על סקאיי הגיע מוקדם מכפי שציפיתי. אלא אם היא מסתירה משהו נוסף, מה שעומד מאחורי מעשיה כלל לא מונע מרוע – היא בסך הכל רוצה לגלות את האמת על הוריה. אני חושב שגם אפשר לראות בזה, כמו גם בחבר שלה מיילס, סימן לכך שרייזינג טייד לא מהווה את האיום הגדול שחשבנו שהוא. כן, מדובר בקבוצת האקרים אנרכיסטית, אבל הם לא פועלים כדי לאיים על העולם החופשי. האויב האמיתי הם חברי הקבוצה שיצרה את הסנטיפיד, ומיילס ותאוות הבצע פשוט נפלו קורבן לאישה בשמלה הפרחונית.

גם צ'אן הו יין, אמן הרחוב הפירוקינטי, נפל לקסמיה של ראיינה. שילד ניסתה לדכא אותו ואת יכולותיו [1] וכשהגיע מישהו לשחרר אותו, עם הבטחה שיוכל להפוך לכוכב כפי שחלם, גורלו של צ'אן נחתם. על המדענית המעצבנת מפרק הבכורה ניתן היה לוותר (היא עשתה עבודה גרועה עם נסייניה ושירתה את תכליתה כשתיקנה את האקסטרימיס תודות לצ'אן), אבל למה לא לשמור על סקורץ' כאיש על שישרת את הארגון?

[1] לא ממש הוסבר מה מקור כוחותיו, חוץ מלציין שגר ליד מפעל כימיקלים כלשהו. מה התירוץ לגבי בעלי הכוחות הנוספים שנמצאים ברשימת המפוקחים של שילד?

נראה שסקאיי קנתה את אמונו המחודש של קולסון, אבל עם האחרים – לפחות וורד ומיי – זה יהיה הרבה יותר קשה. וורד כבר התחיל להאמין בה, בייחוד כמנטור, וייתכן שכפי שניחשתי לפני מספר שבועות, העלבון עבורו צורב יותר מהאחרים (טוב, אולי קולסון נפגע בצורה דומה, מאחר והיה הראשון לתת בסקאיי אמון וגייס אותה לצוות, אבל הוא גם הראשון להושיט לה יד כשפרשה בפניו את סודותיה).

מידע שלא הושחר ע"י שילד:
– היו מספר דמויות ביקום מארוול תחת השם סקורץ', אף אחת מהן לא משמעותית במיוחד. נבל נשכח שהשתמש בכינוי הזה, טומי אנג, היה יכולות דומות לאלו של צ'אן הו יין.
– בקומיקס ראיינה הוא שמה של בת לגזע דמוי-אנוש עם כוחות מוטאנטיים מהסאבאג' לנד, חבל ארץ נסתר ומיסטי באזור אנטרקטיקה. קשה לדעת אם יש קשר בין שתי הראיינה.

  • את ההערות האלה רציתי להשאיר מחוץ לסיכום עצמו, מפני שהן חורגות מהנושא ולטובת הפירסום העתידי במסך המפוצל:
    – בדיונים הקודמים כתבתי – ודנתי עם שין גימל – על הדימיון הרב בין הוספתה של סקאיי לצוות ומשהו שנעשה בקומיקס עם ספיידר וומן בניו אוונג'רס (שין גימל התייחס דווקא לחזרתה של מלינדה מיי לפעילות, כפי שספיידר וומן חזרה אז לאור הזרקורים אחרי שנים של היעדרות). מבלי להתייחס למה שקרה בהמשך עם ספיידר וומןג'סיקה דרו (כי עדיין יכול להיות שסקאיי מסתירה משהו, ואני מקווה שלא), בשלב מאוד מוקדם של הסדרה הקוראים גילו שהיא עובדת עבור היידרה, ארגון טרור בינלאומי והאויב בסרטי קפטן אמריקה, מתוך הכרח כלשהו. ג'סיקה, בערך, כמו סקאיי, הייתה תקועה בין שתי נאמנויות ולא ידעה במה לבחור, עד שסיפרה את האמת לקפטן אמריקה. אז אני חוזר לזה בגלל הדימיון הרב.
    – אגב היידרה, הפעילות של הארגון ה… איך שלא יקראו לו, וראיינה מאוד מזכירה את זו של היידרה. אולי זו החשיפה שממתינה לנו, שכך היידרה פועלת כיום (עד כה סוכניו נראו רק במלחמת העולם השנייה)? באותו הקשר של ג'סיקה דרו, לאחר שנים בהן הייתה נטולת כוחות ולא פעילה כגיבורת על, פנה אליה גורם מהיידרה והציע לה להשתתף בהליך רפואי שישחזר את יכולותיה. בערך כמו המקרה של צ'אן הו יין.

    • שין-גימל

      חוזר ומסכים לגבי הדימיון. אגב, גם אם לא הולכים עד הסוף עם התיאוריה לגבי אחת מהן, יכול להיות שסתם מדובר בהשפעה של קו העלילה הזה ש"התפצלה" על פני כמה קווי עלילה שונים בסדרה.
      לגבי היידרה – אכן. מאוד מאדאם היידרה, ואני מניח שהיות ובאופן דבילי למדי הדמות נמצאת אצל פוקס זה הכי קרוב שנקבל.

      • למה פוקס? רגע, אתה מתכוון לוייפר? היא לא המדאם הראשונה, אז זה לא משנה. יש גם את וון סטראקר ומספיק דמויות חשובות שניתן להשתמש בהן.

        • שין-גימל

          אני פחות מכיר אותן, וחשבתי שוייפר הייתה דמות מעניינת, כך שכשראיתי את "הוולברין" התאכזבתי מהשימוש שעשו בה.

  • למרות שהפרק הזה יורד באיכותו מהפרק שהיה בשבוע שעבר, עדיין יש כאן שיפור על פני שלושת הפרקים הראשונים, בעיקר מבחינת הטיפול בחברי הצוות. הסיפור (עם איש האש) לא הכי מעניין, אך זהו פרק שנועד להניע את הגלגלים עבור דברים שיקרו בעתיד וזה בסדר, בכל הסדרות יש פרקים כאלה בעונה הראשונה.

    מה שכן, הפרק הזה חותם בשבילי סופית את החשש שהיה לי מכך שלא יהיו ניצנים של עלילות מתמשכות בפרקים הראשונים. למרות שפיזרו רמזים בכל הפרקים שהיו עד עכשיו, זהו הפרק הראשון שיש בו המשך למשהו שהתחיל בפרק מוקדם יותר (Centipede, שברגע שאומרים את שמם אני ישר חושב על Human Centipede אבל אין מה לעשות בקשר לזה) ובמקביל נותן לנו הצצה ראשונה לסיפור הרקע של סקאי. הדבר שהכי סגר אצלי את הפינה של "סדרה בהמשכים" היה סצינת הסיום, למרות שאיבדתי אותם איפושהו לקראת סוף הדיאלוג. אבל ההרגשה של something is brewing נחמדה ומסקרנת.

    ועוד נקודה מעניינת: הפרק הזה הוא כבר השני שבו הצוות נשלח לחלץ מישהו שלא באמת רוצה שיחלצו אותו.

  • אריאל

    תומר – לי דווקא הסנטיפיד מזכירים יותר את AIM, בעיקר ברגע שהופיעו הבחורים עם חליפות ההגנה האלה. אמנם הן היו כסופות ולא צהובות, אבל מספיק קרוב. מה גם ש-AIM כבר הוזכרו באיירון מן 3, אם כי אני לא יודע אם זה טיעון בעד או נגד ההקשר שאני מנסה לעשות.

    וסליחה שלא הצלחתי לשרשר את התגובה שלי לתגובה שלך, ניסיתי ונכשלתי ):

    • כן, חשבתי גם על AIM (לא בהקשר של החליפות, שכחתי מהן). אבל AIM והיידרה עובדים ביחד לא אחת, אז ייתכן שגם ביקום 199999 הם עובדים בשיתוף פעולה, אולי אף תחת אותה מטריה אירגונית אחת. כבר אמרתי שטרם צפיתי ב"איירון מן 3"?

      כדי לשרשר, לחץ על "צטט" מתחת להודעה שאתה רוצה להגיב לה (הפורמט החדש של דיסקאס רחוק מלהיות מושלם).

  • Yaara

    למרות שזה לפעמים מרגיש צ'יזי, כן אהבתי הפרק את הקישורים ליקום מארוול ושאר הסרטים.
    אותי מאוד שיעשע כל הקטע של "אוי לא, הם נתנו לו שם….".
    אהבתי גם את וורד שהשרגיש נבגד, את קולסון שעדיין מאמין בהזדמנויות שניות, ואת סקאיי שהרבה פחות סגורה על עצמה ממה שחשבתי שהיא תהיה. כבר היה ברור מכל המשפטים שנוסחו בצורה כאילו-מעורפלת ע"י החבר שלה ("לפחות לך יש מטרה", לפחות את יודעת מה את מחפשת") שהיא מחפשת אחרי איזה קרוב משפחה אבוד, אבל עדיין השיחה בינה לבין קולסון בסוף הפרק ריגשה אותי.

    • גם אותי היא ריגשה. למעשה, היא הדבר היחיד שמעניין אותי בסדרה, וזה כולל את יחסיה עם וורד. אני שמח שהסיפור שסיפרה לו על ילדותה ועל המשפחה האומנת לא היה שקר, כפי שהוצע בתגובות שם.

  • שין-גימל

    הפרק הכי טוב עד עתה לטעמי. אף על פי שהעלילה השבועית באמת כבר הפכה לנוסחה, הפעם היישום של הנוסחה הזו היה ממש טוב. אהבתי שבתחילת הפרק מוסבר לנו מהו ה"אינדקס" ובסוף הפרק אנחנו רואים את הפרקטיקה של זה מוחלת על סקאיי וההאקר האחר. וסקורץ' הוא אולי פוץ שאם היו מגיעים אליו בזמן היו מצליחים להציל אותו מעצמו, אבל גם לשילד יש את החלק ביצירתו – בניסיון הכושל שלהם להחזיק אותו קצר הם במידה מסויימת אחראים להתפרצות שלו.

    משהו אחד שלא אהבתי הוא הצורה המופשטת שבה הפרק התייחס ל"מידע", משל היה מקגאפין, אבל אני מניח שזה משהו שאני אצטרך להתרגל אליו אם האלטרנטיבה היא טכנובבל.

© עידו ישעיהו