מחלקת גנים ונוף 6.01-02: לונדון

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 28/09/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר לפרק הפתיחה הכפול של "מחלקת גנים ונוף" עונה 6

parks 6 cast

הביקורת מפורסמת כשמקדימות אותה ארבע תגובות

מה עוד נותר לבקש אחרי פתיח כזה לפרק? אלה היו דקות ארוכות יחסית לטיזר (אולי הארוך ביותר בתולדות הסדרה? בהחלט יש מצב), אבל כל רגע מהן מוצדק. ההיסטריה של לזלי לנוכח השיבוש האימתני של האופן שבו ראתה בעיני רוחה את חתונתם של רון ודיאן (תמי לואיס, חה), יחד עם ההתרגשות המידבקת שלה מעצם האירוע – צועקת בהתלהבות כשהפקיד מתחיל במילותיו, קוטעת אותו כדי לשאת נאום קצרצר, משליכה עליהם את ה"אורז" – יצרו מפגן תכליתי של לזלי נופ, דמות אדירה, ואיימי פוהלר, שחקנית וקומיקאית נפלאה.

יתר הפרק היה מתוק אף הוא, אבל פחות, מטבע הקושי להשתוות לאירוע שכזה, אבל בעיקר מפאת המרירות השזורה בו. לזלי המשיכה להיות נהדרת, ולמעשה, נהדרותה בפתיח חידדה עבורי את הקושי שיש לי עם התפנית שעברה הסדרה מאז תחילת העונה החמישית, כאשר לזלי הפכה לחברת מועצה. העונה הקודמת הציגה בעקביות מכשולים פוליטיים ללזלי, הן מול חבר המועצה הבלתי נסבל ג'אם (בצפייה נוספת בעונה הבנתי שהשימוש בו היה אולטרה-מופרז וללא ספק תרם לבעייתיות של העונה) והן מול אנשי פאוני. זה הגיע לשיא בסוף העונה עם הדרישה להדיח אותה מתפקידה, ונמשך במלוא התנופה גם אל תוך פתיחת העונה השישית והחדשה, חודשיים אחרי כן, עת אפילו יש שאלה על שמה בתשבץ – "She's the worst". העבודה הזו כפוית טובה, כפי שאמר לה רון, אבל קשה לראות דמות שאני כה אוהב נאלצת להתמודד עם שנאה כזו.

על כן הזדהיתי מאוד עם תחושותיה בפרק הזה. מי ש-The worst הוא אנשי פאוני, ותגובת הנגד המואסת של לזלי הייתה כה במקומה. הקטע הוא שהפרק לא סיפק איזשהו אופק מעבר לכך שאפריל הקריאה לה את המכתב ששלחה לוועדת הפרס. עד כמה שהקסם המוכר של "מחלקת גנים ונוף" עודנו נוכח, אני מתקשה להתנער מהידיעה שמיד אחרי כן מצפה ללזלי מרתון בן 48 של קרצוף גופות של חיות מהאספלט.

גם מאורעות טום הקנו לי תחושה כזו. עד שסוף סוף הוא קצת התבגר, סידר את הראש ופתח עסק טוב ונכון, מהר מאוד – מהר מדי – הוא נתקל עכשיו בפסיכי לבית ספרסטין, מתמודד משמעותי לתואר האב הגרוע ביקום. התסכול של טום היה גדול ומידבק. בסצינה שבה ישב מוקף כולו בבני המשפחה, לצדיו מונה ליסה וז'אן ראלפיו ומולו אביהם, הוא איבד את סבלנותו באופן שלא ראינו אף פעם לפני כן. ברור שדרמה צריכה קונפליקט כדי להתקיים, וברור שגם לזלי וגם טום יעברו את זה בהצלחה כזו או אחרת, אבל בעבר "מחלקת גנים ונוף" סיפקה די והותר רגעים לא נעימים לדמויות שלה, ויחד עם זאת הצליחה להדגיש את האופטימיות והאור גם במפלתם, ניצחון קטן אחרי ניצחון קטן.

אין דוגמה מושלמת יותר – תרתי משמע – מאשר "סוף העולם". בכל הנוגע ללזלי וטום, זהו פרק שקל למתוח ממנו קווים מקבילים לפרק הנוכחי. לזלי התמודדה אז רע מאוד עם הפרידה שלה מבן, ודברי החכמה של רון עזרו לה לקבל פרפסקטיבה על הדברים. טום נתקל במהמורה משמעותית בעסק שלו – הוא נאלץ לוותר על החלום שלו ב"אנטרטיינמנט 720" ובתמורה החליט יחד עם ז'אן ראלפיו להרים את המסיבה הטובה ביותר בתולדות היקום והזמן. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שכיום לזלי הרבה יותר חשופה להמונים ולחלאות כמו חבר המועצה ג'אם, כך שהסדרה כולה מתבוססת בדרדרים האלה הרבה יותר מאשר בארבע העונות הראשונות. אגב, אחת הנגזרות מהעניין הזה זה שאם בעבר היחס המבזה של כולם כלפי ג'רי היה בדיחה קטנה וחביבה, יחד עם המשטמה הכללית של פאוני אני ממש ממש מתעב את הגישה של כל החברים במחלקת גנים ונוף כלפיו. זה כבר מוגזם הרבה יותר מדי (אפרופו, המונולוג של ג'רי לאן וכריס אחרי שבישרו לו על הריונה היה מטריד ומעולה. ג'ים או'הייר הוא קומיקאי מצוין, ואני מקווה שלכתם של רוב לאו וראשידה ג'ונס יאפשר לו לפרוח עוד).

מכל מקום, אני תקווה שלמה שעניין הדחת לזלי ייגמר בקרוב. היחס של תושבי פאוני כלפיה לצד הביקור בלונדון, מאפשרים ללזלי להרחיב את אופקיה ולהבין שיש עולם בחוץ. פאוני היא חלק כל כך גדול מזהותה עד שקשה להאמין שזה קורה, אבל התהליך הזה הגיוני. זוהי פתיחת עונה שנייה ברציפות שבה אנחנו רואים את הדמויות הקבועות בעיר אחרת, שהיא גם במקרה עיר בירה. בשנה שעברה זו הייתה וושינגטון, הפעם לונדון. החשש מכך שזה ייראה כגימיק אמנם לא התפוגג, אבל העובדה שהביקור שם משפיע כך על לזלי נותן לו ערך מוסף.

וכמו תמיד, השבח לאל על אנדי דווייר, שהעלילה שלו הייתה המתוקה ביותר, פוגש את בן דמותו בבן אצולה בריטי. אני כותב 'אנדי דווייר', אבל כריס פראט כל כך רזה עד שלאורך הצפייה לא יכולתי שלא לתהות איך ברייס מ"אברווד" נקלע ל"מחלקת גנים ונוף". מסתבר שהלביבתיות שלו היא חלק כל כך מהותי מדמותו של אנדי, זה ממש נראה לי לא תקין. אבל אין מה להגיד, יפה לו יותר כך. שוב אפריל והוא ייפרדו, הפעם במרחק גדול פי כמה וכמה, אבל אפריל אמורה בעצמה ללכת ללימודי וטרינריה בבלומינגטון שבאינדיאנה, כך שהם היו מתרחקים שוב גם ככה. מוזר שזה לא עלה בשיחה שלהם. גם בשנה שעברה כריס פראט נעדר חלק מהזמן לטובת צילומים, והפעם זו תהיה מן הסתם היעדרות משמעותית יותר. הוא מהווה חלק כל כך אינטגרלי מבחינתי, במיוחד בשלב הזה של הסדרה, כך שאני ממש מקווה שהסדרה תצליח לסחוב היטב גם בלעדיו.

ולקינוח, שני בונוסים:
1) קטע שלא נכנס לפרק: אנדי מסביר מעט על הסטונהדג' (תצטרכו תוסף Hola כדי לצפות בו כי הוא חסום למי שאינו בארה"ב).

2) 40 השלבים לניצחון של לזלי כפי שהוצגו בפרק.

parks and recreation 6x01

***

שימו לב: מערכת התגובות חזרה להיות Disqus כמו בעבר, ומאפשרת המון פיצ'רים מצוינים למעקב אחרי התגובות ולכתיבה נוחה שלהן. עם זאת, עדיין יש שני באגים מציקים:
1) כדי להגיב לתגובה יש ללחוץ על כפתור "צטט". כן, המילה Reply תורגמה משום מה ל"צטט" ולא ל"הגב". משתמשים ישראלים כבר ביקשו תיקון לפני מספר שבועות, אבל עד כה לא קרה כלום.
2) כאשר מתחילים משפט במילה באנגלית, כמו נניח "LOL", הסדר של העברית והאנגלית בכל התגובה משתבש. לכן התחילו במילה בעברית ורק אז תמשיכו כרצונכם, כמו למשל, "אוי, LOL" או סתם "לול" (אבל עדיף לא "חחחחחחחחחח").

  • zerbit

    פרק פתיחה נהדר! במיוחד החלק הראשון, שכולם נמצאים בלונדון. מקווה שהיא תימשך ככה ולא תיראה כמו העונה החמישית והפושרת.
    אני מרגיש שהם פיספסו הזדמנות, הנרי וינקלר בתור אבא של ז'אן ראלפיו- זה יכול היה להיות פיצוץ של כריזמה וטירוף, למרות זאת, קיבלנו כמה מהסצינות החלשות של הפרק. מקווה שהמשך הסיפור הזה עם טום יהיה מעניין יותר.
    אני מקווה שהנוכחות של אנדי בלונדון לא תעלים אותו מהסדרה, שמעתי על העיזבון של כריס ואן (כלומר שרוב וראשידה עוזבים) אבל לא שמעתי על העידרות של אנדי (כריס פראט והרט החדש שלו)
    וואו איך הוא רזה!!

  • maayanzil

    היה חמוד מאוד, אני צריכה עוד פרקים של העונה בשביל פרספקטיבה. קו העלילה של טום היה מצחיק, ומעניין מה יהיה איתו בהמשך הפרק.
    גם קו העלילה של אנדי הצחיק אותי עם הקטע עם הבחור האנגלי הזה.
    אבל, טוב אולי זה כי אני יודעת את הסיבות וזה, אבל כל המעבר לאנגליה הרגיש טיפה מאולץ, וזה כי ידעתי שזה צרכים של ההפקה. גם האמת, עם הבגדים ובכל, לא ממש בלטה ירידת המשקל המאסיבית של כריס פראט, אז הבנתי את הבדיחה עם הבירה רק בגלל מידע חיצוני. אבל לא הרגשתי צורך בזה.
    ההמשכיות של הסיפורים מסוף עונה שעברה- ההריון של חברה של רון (אהבתי את כל טקס החתונה וכל העניינים האלה), הבקלאש של פאוני נגד לזלי. אבל לא היה איזה עניין עם אפריל שהיא התקבלה לבית ספר לוטרינריה? או משהו? למה לא התייחסו לזה?
    בלי קשר, אן וכריס קצת משעממים אותי, אני רוצה כבר שילכו, לא מעניין אותי ההריון שלהם.
    אני משערת שלקראת העזיבה של אן אולי מנסים להדק את הקשר בין לזלי לאפריל, ואפריל הייתה מתוקה וחמודה ברמות אחרות הפרק, עם המכתב לכל זה. אני כ"כ רוצה את לזלי ואפריל- bff!

  • ocean

    פרק פתיחה נוטה לשלמות. סצינת הפתיחה שצולמה עוד בעונה הקודמת מטבע הדברים, היתה נפלאה – תצוגת תכלית של דמותה של לזלי. בכלל, דומה שעשו ניעור קל לכל הדמויות, וזה נהדר. מצא חן בעיניי שג'רי וגם דונה קיבלו טיפה יותר זמן מסך, ועוד בסצינות שלרוב לא היינו רואים אותם בהן. גם טום מתבגר, וזה עדיף מאשר להמשיך אך ורק עם השטיקים הקבועים שלו. כמו כן מסכימה עם זרביט: וז'אן ראלפיו האלוקי חייב להגיח רק כניואנס במנות קטנות כדי להמשיך להיות המרענן הרשמי של הסדרה, והנרי וינקלר די בוזבז.

    בקיצור: אני מאד מרוצה 🙂

    נ.ב: כריס פראט מלך, ומצער שהמינון שלו יופחת בגלל השתתפותו בסרט. מבחינתי הוא אחד הגורמים העיקריים שהופכים את הסדרה הזו לכל כך כיפית וטובה. מקווה שיצליחו להתגבר על היעדרו.

    • miss bojarsky

      "נוטה לשלמות" זו ההגדרה שלי בדיוק.

  • דור
  • maayanzil

    איזה מתאים לך לא לאהוב "התעללויות בדמויות" אני דווקא מברכת על זה מאוד. כלומר, ברור שאני חולה על הדמויות ולא רוצה לראות אותם סובלות. אבל ככל שהסביבה יותר נוראית, כך החברות של החבורה מתהדקת וזה כייף לי בלב. כי העולם דיי דוחה באופן כללי, אבל החברים הם מה שמחזיקים אותך שפוי.
    יש לי רתיעה גדולה מקיץ', וזו כנראה הסדרה הכי קיצי'ת שאני רואה. אני מעדיפה את הסדרות שלי עם ציניות, מרירות ותחושת יאוש המאסיבית אולי אפילו במיוחד בקומדיות. ולמרות שמח' גנים ונוף, עשתה את הסוג של בלתי יאומן וגרמה לי להתאהב בקיטש, אבל צריך לאזן את זה עם המכשולים ועם ההזכרות שהרבה בעולם הזה הוא חרא.
    ובתכלס, זה יהיה הרבה פחות מספק אם התושבים היו אוהבים את לזלי, ולא מהווים עבורה אתגר שהיא צריכה להתגבר עליו. כנ"ל טום. ומספיק לי מכתב כזה מאפריל בסוף הסדרה כדי לחמם את ליבי עד מעל ומעבר. ברצינות, היא גרמה לאפריל להיות קיצ'ית, מה זה תושבי עיר זועמים? קטן עליה!

    גם לי הקטע עם ג'רי הציק כבר עוד ממזמן, עוד לפני הפרק הזה. אני מבינה את ההומור בזה, אבל ככל שעברו העונות, זה יותר ויותר חרה לי, במיוחד כי זה כ"כ סותר את הקו הכללי של הסדרה. אבל הפרק שלו בעונה הקודמת, זה בו לזלי באה לבקר את משפחתו, ושרואים עד כמה הוא מאושר בחלקו, גרם לי לזרום עם הראנינג גאג עליו. הוא לא באמת נעלב מזה.

    אה, ואני ממש רוצה שיתנו לדונה תפקיד יותר גדול בעונה הזאת. היא דמות מעולה, ושחקנית ענקית. והיא לגמרי יכולה לתרום לסדרה.

  • מסכימה עם מה שאמרת על הדמויות, וזו בעיה שיש לי עם סיטקומים. הצורך בסיטואציה קומית גורם לזה שלעתים נדירות יש סוף טוב אמיתי. בדרך כלל מוציאים לדמויות את הנשמה עד אז, וכשזה לא עשוי טוב זה מוציא גם לצופים את הנשמה.

    הטרופ האהוב עלי הוא זה שבו הגיבור הופך להיות שנוא הציבור. זה קרה בהארי פוטר, זה קרה בשרלוק, בדוקטור הו. זה קורא הרבה. כשהגיבור ממש נדחק לפינה ואנחנו בלבד יודעים שהוא צודק וזה מתסכל אבל בסוף יוצאים מזה. פה זה לא המצב כי החברים שלה אוהבים אותה ורק תושבי העיירה המפגרת שלה שונאים אותה. ואנחנו כבר יודעים שהם מפגרים, אז מה יש לנו ללמוד מכך?

    בזמן הפרק חשבתי שב'סוף העולם' (מעניין שגם אתה התייחסת לפרק) הציגו מה צריך לקרות: בן ועם לזלי ; כריס עם אן (כזכור, הם התקרבו מאוד באותו פרק), וטום עם לוסי. אם היו נותנים לטום את זה לפחות, כל הבאסה שלו מסביב היתה קלה יותר לעיכול. [ובאופן כללי אם לא היו מושכים אותנו עם האחרים, זה היה טוב יותר].

    • אה, ולסדרה הזו יש נטיה לתפוס אותי בדיוק במקום המתאים. כי לזלי ובן דיברו על זה שהם לא ראו מספיק והם רוצים רק לעזוב את אינדיאנה, ורון עם הטיול שלו אחרי הוויסקי המושלם, בגבעות יפהפיות, ואנדי שזוכה להגשים חלומות רחוק מהבית, ואפילו אפריל.

  • Jaguar

    באמת? ציפיתי לתגובות מאוכזבות וזעקות שבר על הסדרה הכה אהובה שבלם היד נקרע והיא מתחילה להתדרדר במדרון הסדרות שהיו פעם מצחיקות ומה קרה פתאום?
    חוץ ממערכון הפתיחה שהיה נחמד, כל הפרק הכפול סבל מבעיה שבלטה לי באופן מאוד צורם. הדמויות הפכו להיות דמויות בסדרת קומדיה. קריקטוריות, לא ריאליסטיות, מתאמצות, לא אמינות ומעצבנות. ז'אן ראלפיו שעד עכשיו היה דוש מעצבן עם אחיזה כלשהי במציאות הפך להיות סתם אדיוט, וכל הקטע עם אחותו ואבא שלו היה מביך. כנ"ל עם ג'רי, שאלוהים יודע מה חשבו להם הכותבים כשיצאו עם מונולוג הפטמות. ג'רי הוא אדם נחמד, סימפטי ומנומס, והקומדיה היא שאנשים שונאים אותו במשרד סתם.
    הבדיחה של רון מיצתה את עצמה ב-10 הדקות הראשונות של הפרק, העלילה של אנדי והלורד הייתה צפויה ועשויה רע מההתחלה, והאוכלוסיה של פאוני תמיד הייתה טיפשה כל כך, אבל זה כבר לא כל כך הצחיק אותי. מהצד השני, טום הפך לנקודת האור של הפרק, מדמות מעצבנת לאדם שאומנם מעצבן אבל סימפטי, ולזלי ובן שממשיכים להיות טובים.
    בקיצור, פרק פתיחה נוראי בעיניי, שלקח את כל מה שאני כל כך אוהב בסדרה ומחק אותו, ובמקום זאת מתח את כל החסרונות שהבלגתי עליהם. מקווה שישתפר בקרוב.

    • Michael Ginzburg

      "ז'אן ראלפיו שעד עכשיו היה דוש מעצבן עם אחיזה כלשהי במציאות הפך להיות סתם אדיוט, וכל הקטע עם אחותו ואבא שלו היה מביך." – לא יכולתי להסכים יותר, הקטעים הללו היו מאוד בלתי נסבלים וגרמו לפרק הכפול להיראות רק בינוני פלוס.

      אני גם לא אוהב את העובדה כי לזלי תמיד תקדיש חייה לעיר קטנה ולא חשובה, רק כי היא גדלה בה. אני גדלתי בטבריה ולקראת עזיבה, צריך להרפות ממקומות ממוצעים עם אוכלוסייה דבילית. אנשי פאוני פשוט לא ראויים למישהי נהדרת כמו לזלי. היא מתבזבזת וחבל. חוץ מהגישה כלפיי ג'רי, גם היחס של אפריל לבן לא ברור לי, למה היא שונאת אותו ככה סתם בלי סיבה? הרי ראינו שהדמות שלה עברה תהליך משמעותי במרוצת הסדרה, התרככה ורגשותיה הוחצנו מעט יותר וזה מרגיש לא אמין, המיזנתרופיות המושחזת שלה דווקא כנגד בן המסכן.

      הכי אהבתי בפרק את אנדי והבריטי וכמובן המסע של רון, כמה מקסים. והלוקיישן עוצר נשימה.

      וכמו שאמרו כבר, הסדרה בהחלט ירדה ברמתה החל מהעונה הקודמת, לא פעם אני מרגיש משועמם ומביט בשעון, בניגוד לעונות 2-3-4 שהיו הנאות צרופות מושלמות.

      וגם, ממש לא הייתי אומר שהיא אחת הקומדיות המודרניות הכי טובות בשנים האחרונות, היא תמיד הרגישה לי כמו חיקוי חביב מאוד של 'המשרד' האחת והיחידה, ואם אתם רוצים לראות קומדיה קורעת מצחוק וגם מבריקה עד בלי די אז 'תרגיע' של לארי דיוויד ומהר 🙂 זו אם כבר אחת הקומדיות הגאוניות שראיתי מזה שנים.

  • Saturn

    פרק מהנה. אנדי שוב מספק את הסחורה: 'הוגוורטץ?!'.

    מה שכן, חובה חובה להפטר מז'אן ראלפיו ואחותו. הסיפור עם טום חלש והצמד הזה עולה על העצבים. המינון שלהם יותר מדי גבוה ומונה ליזה כבר בעונה הקודמת overstayed her welcome.

© עידו ישעיהו