סוכני שילד 1.01: פיילוט

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 25/09/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "Agents of S.H.I.E.L.D" עונה 1 פרק 1

ברוכים הבאים לרמה 7. אל תשאלו מה קורה כשמגיעים ל-11

אפשר להירגע, יש אישור: ג'וס ווידון חזר לטלוויזיה ובהחלט מרגישים את נוכחותו.

במארוול ודיסני לא יכלו להיות מאושרים יותר מהחתמתו של מלך הגיקים לכתיבת ובימוי הסרט הכי גדול שלהם, הגם שהם בטח לא ציפו לאחד הסרטים הרווחיים ביותר בהיסטוריה. מה שתוכנן כפרנצ'ייז עם מיטב גיבורי העל של מארוול שזכויות ההסרטה שלהם לא נמצאים בידי אולפנים אחרים, זכה להכוונה בראשותו של ווידון וסרטים על גבי סרטים לשנים הבאות. החטיף, לראשונה מזה כשלושים שנה, מגיע בדמות סדרת טלוויזיה, מדיום שלרוב נשלט ע"י התאגיד המתחרה, הגם שזה היה בעיקר בתחום האנימציה.

אם לא טרחתם לצפות בסרטי מארוול, לא נורא. יש המון איזכורים לדמויות ולאירועים מחמש השנים האחרונות, אך לא תלכו לאיבוד למשמעם. כל מה שצריך להכיר זה את S.H.I.E.L.D. ("המחלקה לאסטרטגיית ביטחון לאומי, אכיפה ולוגיסטיקה", בתרגום חופשי), סוכנות הביון שהוצגה לראשונה ב"איירון מן" והייתה ברקע כל הסרטים, עד תפקידה המרכזי בהקמת "הנוקמים".

עם שוך פלישת חייזרים שאיימה להשמיד את ניו-יורק ונמנעה ע"י קבוצת גיבורי העל, הסוכן פיל קולסון (קלארק גרג) ממונה על הקמת צוות שיתמודד עם המציאות החדשה של אנשים עם יכולות על אנושיות, טכנולוגיה חוצנית שמנוצלת לרעה ו-וואן-ליינרים שנכתבו בקפידה. מריה היל (קובי סמולדרס) משחזרת כמו קולסון את תפקידה הקולנועי, כרגע רק בהופעת אורח, ומסייעת לגייס סוכן שטח צעיר שמעדיף ללכת בדרכם של בונד ובורן, אבל מקבל את ההשמה החדשה בהכנעה (לא בכל יום מציעים לך לעלות לרמת סיווג 7). הצוות כולל את מלינדה מיי, סוכנת ותיקה שנטשה את השטח לטובת עבודה משרדית, על תקן הטייסת "בלבד"; והצוות הטכני-מדעי של ליאו פיץ וג'מה סימונס, חנוני-על טיפוסיים ליצירה ווידונית.

בעקבות פיצוץ בבניין במהלכו תועדה הצלה של אישה ע"י אב חד-הורי עם כוחות על, מייק (ג'יי אוגוסט ריצ'ארדס, לא היחיד מסדרה קודמת של ווידון שמתארח), קולסון מסמן כמטרה את סקאי, האקרית שמנסה לגלות מה עומד מאחורי שילד ונמצאת בקשר עם הגיבור האלמוני. במהרה סקאי הופכת לנכס חשוב ונסללת דרכה להצטרף לצוות. המקור לפיצוץ ולכוחות של מייק מתגלה כוירוס האקסטרימיס (שהיה במוקד הסרט "איירון מן 3", בו טרם צפיתי) המוזרק לנסיינים באמצעות התקן דמוי נדל על זרועם. מייק הופך לפצצה מתקתקת, כמו הנסיין הקודם.

הכל בא על מקומו בשלום תודות לפיתרון של פיץ-סימונס בדמות אקדח שהופיע במערכה הראשונה (לא, באמת, איזשהו נשק לא קטלני שפיץ המציא ונראה בסצנה בה השניים הוצגו), וההתעקשות של קולסון לא לתת למייק למות השתלמה. מכיוון שמדובר בפרק פיילוט, המוקד היה הצגת הנפשות הפועלות, מה שהעיב על העלילה השבועית. זה לא נורא, לפחות לא בפרק הבכורה, אבל אני מקווה שזה לא מעיד על הפרקים הבאים.

למעט פיץ-סימונס, כרגע, נראה כי כל הדמויות מחזיקות בסיפור רקע מעניין שרוצים לספר לנו עם התקדמות הסדרה. מיהי סקאי באמת (לא נאמר שמה המלא וניתן להבין מדבריה שהיא מחקה את כל פרט מזהה שלה), מלינדה והכבילה שלה מרצון לשולחן (וכבר זכינו להוכחה שהיא מיומנת להתמודד בשטח), וורד והאיזכור של אביו ובראש – קולסון.

הפרק הראשון פטר את חזרתו מהמתים של קולסון (הוא שופד בידי לוקי ב"נוקמים") כתרמית של מנהל שילד ניק פיורי כדי לדחוף את הנוקמים לעבוד יחד ולהציל את העולם, פלוס מנוחה ארוכה בטהיטי. בין היל לבין ד"ר סטרייטן, רופא הסוכנות (רון גלאס, והנה לכם פנים מוכרות נוספות מהווידונוורס), נרמז שזה לא הסיפור האמיתי וקולסון לא מודע לכך. בסצנה מאוחרת יותר מייק מעיף דלת רכב על שוטרים והאופן הלא אנושי בו קולסון חומק ממנה, גם אם מדובר בסוכן חשאי ותיק ומיומן, עשוי לתרום לתיאוריות (כן, גם לי יש לפחות אחת, אבל לא אחשוף אותה כעת מחשש לספוילרים).

בסיכומו של דבר, פרק הבכורה היה נחמד. הוא השאיר טעם לעוד, בין אם בהיותו לא מספק חלקית או בציפייה להמשך. נראה איך הסדרה תסתדר בלי שג'וס ווידון יחזיק לה את היד בקביעות. אה, והגאדג'טים. הם היו מאוד מגניבים, יחד עם ההיבט של הריגול\איך-שלא-תקראו-לזה.

הישר משרתי המידע המסווג של רמה 7:
– אם אתם דווקא מאלו שלא מכירים את עבודותיו הקודמות של ווידון, לפני "הנוקמים", ג'יי אוגוסט ריצ'ארדס גילם את גאן ב"אנג'ל". רון גלאס גילם את איש הדת דריאל בוק ב"פיירפליי" ו"סרניטי".
– אני לא יודע לגבי "איירון מן 3", אבל אקסטרימיס בגרסת הקומיקס היה סיפור מעולה.

– לולה היא לא המכונית המעופפת הראשונה של מארוול: בקומיקס הן קיימות משנות ה-60; ביקום הקולנועי-טלוויזיוני הוצגה אחת כזו בשנות ה-40 בסרט "קפטן אמריקה", המצאתו של הווארד סטארק, אבא-של.
– בינתיים אין אף דמות עם מקור בקומיקס, למעט מריה היל. היא החליפה את פיורי כמנהלת שילד לאחר שהוא ירד למחתרת ולא תמיד הייתה לה מערכת יחסים מוצלחת עם קהילת גיבורי העל. קולסון אמנם הופיע לראשונה ב"איירון מן", אך לפני כשנתיים בן דמותו הופיע בקומיקס.
– הם יגזלו מכם רק כמה דקות, אז למה לא להשלים צפייה בסרטים הקצרים של מארוול? טוב, ברובם הם בעיקר מגשרים בין הסרטים, אבל לא רק. "היועץ", "משהו מצחיק קרה בדרך לפטיש של ת'ור" ו"פריט 47". "הסוכנת קרטר" יצא רק אתמול יחד עם מהדורת הבלו-ריי של "איירון מן 3" ולפי הדיווחים עשוי להוות בסיס לסדרת טלוויזיה בכיכובה.

  • Tomer Soiker
    • אולי בהתחשב בפופולאריות של האוונג'רז, אבל כפי שמצויין גם שם יחסית להיסטוריה של ווידון זה לא היה צפוי בכלל. לי לפחות זה גרם לאנחת רווחה.

      • Tomer Soiker

        אני חושב שהשיוך ל"נוקמים" וליקום מארוול הקולנועי בכלל, יחד עם ההייפ, ביטלו את המזל הרע של ווידון. שבכל מקרה נראה כי הסתיים עם ההצלחה של "הנוקמים".

  • assafTV

    על פי דיווחים התסריטים של הפרקים הבאים היו כה-לא-משהו עד שג'וס נאלץ לעבור עליהם ולשכתבם ברגע האחרון. מצד אחד נשמע מדאיג, מצד שני האזניים שלי שמעו רק "ג'וס ווידון שכתב אותם" שזה אף פעם לא דבר רע.

    …though there have been disturbing reports of subsequent scripts coming in so not-good that Joss Whedon had to take a break from the 85 other projects he’s working on to step in and do last-minute rewrites.

      • assafTV

        מה ציפית שהם יגידו?

        • "ג'וס הוסיף בדיחה שם, ושינה שורה גרועה פה" נשמע הרבה יותר סביר משכתוב מסיבי או מההכחשה הגורפת, ואני לא חושב שזה היה מעיד על משהו מעבר לכישרון של ג'וס לעשות זאת.

  • ספויילר שילד 1X01.

    צפיתי עם חבר פחות-גיק, בין היתר כדי לגרום לי לא לצפות עם האצבע על ה-Pause. למרות מספר רפרנסים, ניכר המאמץ לאיזושהיא הגדרה עצמית מנותקת מהמקורות (שאולי גם תתחבר בהמשך לתוך הסרטים. הזמן יגיד).
    אני אהבתי. קליל עם כמות סבירה של אקשן, ולא סובל יותר מדי מהצורך להציג את הדמויות, שנתפסות כחביבות-אך-מעוררות-חשדנות. אולי נדחס קצת יותר מדי מסר לנאום בסוף, אבל זה לא העיק עליי בזמן אמת.
    מבחינת העלילה הורגשו חורים פה ושם – ספציפית זה קצת מפגר בעיני שהם היו צריכים את סקאיי כדי לאתר את מייק, במיוחד אחרי מה שהוא עשה במפעל. כלומר, זה פוגם איפשהוא בתפיסה שמדובר במרגלי-על. ביחד עם הגיוס של סקאי ומה שקורה בסוף של Item 47, זה בכלל מעלה תהיות.

    השותף לצפייה פחות אהב. הוא אמר שאין כאן משהו ממש חדש, ומבחינתו הסיבה להמשיך לצפות זה התקציב הגבוה (האמת שכשחושבים על כך גם סצינות האקשן הן די סטטיות, ויתר הזמן זה בעיקר אנשים במכולה). הוא דווקא כן חשב שהצגת הדמויות מעיקה על הפרק.

    וורד – נדמה לי שהזכירו את שני ההורים שלו? יש עוד שאלות לגבי הדמויות – אני לא בטוח מה סקאיי ניסתה לעשות רגע לפני שמייק תפס אותה, אבל לא ברור אם היא לגמרי בצוות.

    • Tomer Soiker

      כבר נאמר ע"י אחד המפיקים שהסדרה לא תהיה עמוסה מדי ברפרנסים, ואכן הפרק הזה היה מאוד דל בהם, למעט האיזכורים המתבקשים ליקום הקולנועי. לא שזה עצר בעדי לעצור מדי פעם ולחפש את הפרט הכי קטן. אולי מפני שהתרגלתי לכך מ"החץ"*, עד כדי אובססיביות שמונעת בעד לצפות בפרקים באופן סדיר.

      הנאום = קולסון מנסה להרגיע את מייק? הייתה לי בעיה רק כשמייק התחיל לברבר על דיכוי האדם הקטן, אבל מובן שזה הגיע מאדם מתוסכל שסבל רבות ונמצא תחת השפעה של חומר מסוכן.

      הגיוס של סקאי (יחד עם "פריט 47") מזכיר לי את הדיבורים על כך שביחידות טכנולוגיות מובחרות מסמנים בני נוער האקרים, גיימרים וכו'. אני חושב שקולסון מלכתחילה סימן את סקאי, עובדה שהוא איפשר לה לסייע בחקירה והשתמש בוורד כדי לשכנע אותה לסמוך עליהם.

      לא זכורים לי שני הורים, אבל קולסון הזכיר את אבא של וורד. בסוף עוד יתגלה שהוא כמו אחד מחברי Secret Warriors.

      חשבתי שזה היה ברור. סקאי אמרה שהיא השתמשה בציוד האזנה מרחוק כדי לקלוט מה מתרחש במעבדה. מצד שני, הבנתי שהיא עומדת מאחורי רייזינג טייד, אבל מקריאה בביקורות ואתרים אחרים, נראה שמדובר בקבוצה גדולה יותר של האקרים וחושפי סודות.

      אני מניח שמההיכרות שלך עם המקור גם אתה מודע למה שכנראה נרמז לגבי קולסון.

      * שכחתי לציין בפוסט שג'יי אוגוסט ריצ'ארדס הופיע לאחרונה גם ב"חץ" באחד מפרקי העונה הראשונה, בתפקיד מתנקש חסר שם.

      • ב"הנאום" התייחסתי דווקא לדברים של מייק. אני לא חושב שאפשר לפטור את זה כ"סתם השפעה של חומר מסוכן" – אני חושב שאם יש משהו שהם ניסו לומר, זה מה שהם ניסו לומר, וזו אכן לא הדרך המוצלחת ביותר לעשות זאת.

        אנחנו מקבלים לפחות את הרושם שקולסון לא ידע בדיוק מה סקאי עושה עד שהם מצאו אותה (ועדיין לא יודע לגמרי ככל הנראה, או שמא?). גם צירוף של מובחרים צריך להיות מלווה במידה הגיונית של תהליכי סינון והתאמה, ובשני המקרים זה נראה לי קצת חסר פרופורציה לתפקיד של הסוכנות. ביחד עם מה שמוסתר לגבי קולסון, אני תוהה אם בשלב מסויים לא יהיה כאן טוויסט-סטייל-SD6 של "כח המשימה הזה הוא לגמרי לא מה שאתם חושבים שהוא".

        טעיתי לגבי אמא של וורד, ההתייחסות המדוייקת הייתה לגבי יחסי האנוש שיכלו להיות אפילו גרועים יותר בהתחשב ב-"Family History" (איפה התייחסו ישירות לאבא?)

        מה שסקאי עשתה במעבדה היה ברור, התכוונתי למה שהיא מרימה באוטו. אתה אומר שהיא עמדה לשתול ציוד האזנה בשילד?

        בנושא קולסון – נדמה לי אפילו שג'וס אמר את זה במפורש מתישהו רק בשביל המיינדפאק.

        • ספויילרים גם לאוונג'רס, הסרט והקומיקס. כמה תיאוריות וניחושים.

          כל החלק שבו מייק מדבר על הסופר-גיבורים נראה מעט תלוש בהקשר של הסיפור, היות ועד עתה מייק לא התייחס ישירות אליהם. ללא הקשר נוסף (שאולי נפל בעריכה), זוהי בעיני אמירה על סלבריטאים – "גדולתם מהחיים" גורמת לאדם הפשוט לתחושת חוסר-ערך שמביאה אותו למעשים קיצוניים. מייק הוא, אם כן, אינסטנט סלב\כוכב ריאליטי שנוצר באופן זה, והסוכנים, שדעותיהם חלוקות לגביו, הם סוג של חבר שופטים (סקיי: "הוא פשוט צריך הזדמנות", וורד: "אתם הולכים לסכן אלפי חיים על איזשהוא אפס").

          מכיוון דומה אבל קצת אחר, אף על פי שהסוכנים הם הגיבורים של הסדרה, והם מגניבים והכל, נקודת המבט לפיה שילד עושה יותר טוב מרע עומדת בסתירה מסוימת למה שאנחנו מכירים מג'וס.

          זה מתחבר לי לנקודה של הפזיזות לגבי ההסתייעות בסקאיי, ואולי גם להחלטה של פיורי באוונג'רס להפוך את הקוביה (ולאחר מכן את האוונג'רס) לנשק. כולן החלטות שנראות רווחיות בטווח הקצר, אבל התוצאה שלהן היא\עשויה להיות אסון בטווח הארוך. מבחינת הסדרה, זה מה שמאפשר את ה"הפי אנדינג" בפרק, אבל אולי יקבל משמעות שונה ואפלה בהרבה בהמשך.

          אם הניחוש הזה נכון, אז זה נורא מזכיר את מה שבנדיס עשה ב New Avengers עד Secret Invasion. אבל כמובן שכרגע זו רק תיאוריה על בסיס פרק אחד.

          • Tomer Soiker

            אני לא בטוח למה אתה מתייחס בניו אוונג'רס. אפשר פירוט (עם אזהרת ספוילרים, כמובן)?

            • אוקי, וואחד ספויילרים ל New Avengers.

              חלק ניכר מההצלחות הנקודתיות של הגיבורים היו בסיס לאסונות שהתרחשו לאחר מכן.

              * Secret War (שכשחושבים על זה, Avengers הסרט מקביל אליו במובן שניק פיורי יוצר את התסבוכת הזו, בעקבות מה שהוא תופס כאיום בלתי-פרופורציונלי).
              * עצם קיום ה-Raft, והאיחוד של האוונג'רס שנוצר בעקבות הקרב.
              * הצירוף של וראנקה לצוות – כמדומני באותה הנקודה הם אמורים להאמין שהסטטוס שלה בשילד מעורער או משהו כזה, ולא נראה שהיא מתלהבת להצטרף יותר מדי, אבל קפטן אמריקה משכנע אותה לעשות כן (מלינדה מיי?).
              * מאה הרעיונות של סטארק, ריצ'רדס, ופים (ובאופן בולט, 42) כי, אתה יודע, פים.

              וכמובן שבעקבות זה נוצרת התהיה "איך הם יכלו לפשל בצורה כל כך פטאלית" שגם הופכת את השאלה האם סטארק הוא סקראל בעצמו ללגיטימית ולמיינדפאק מעניין.

              כשאני חושב על זה הסוף של Secret Invasion הוא סוג של דאוס-אקס מכינה שלא הייתה יכולה להיות נגועה בתכנונים של הסקראלס. במובן הזה מכשיר העלילה הזה היה מוצדק לחלוטין (אם כי עבורי הסיפור די הפסיק לעניין שם, והתייאשתי סופית אחרי Siege).

              • ספוילרים.

                אני מקווה שאתה טועה (לפחות בעניין של וראנקה), אבל הכל יכול להיות. קשה להאמין שהצ'יטאוריסקראל יוותרו בקלות כזו, אולם הגרסה הקולנועית שלהם לא הוצגה כגזע משני צורה. לפחות לא עד עכשיו. אפשר יהיה לתרץ את זה כמעמדותיחידות שונות: צבא הפלישה שכבר הכרנו, משני צורה ואפילו משהו דומה לסופר-סקראל.

                אני מסרב להאמין שבנדיס תכנן מלכתחילה שג'סיקה תהיה וראנקה. היו שם יותר מדי ריטקונים: באחד מגיליונות הוואן-שוט שהתפרסמו בזמן SI בסדרות הרצות, ג'סיקה נכחה בסיום אירועי Secret War (כשפיורי התגלה כ-LMD וחשף את הפאשלה שלו) כשלמעשה בעת פירסום המיני-סדרה הדמות שלה הייתה בלימבו (בזמנו השוויתי בין החוברות ובשיחזור הסצינה היא החליפה את בן גרים); בגיליון שיוחד לג'סיקה היו פרטים רבים שלא תאמו את סיפור החזרה שלה לשורות שילד במיני-סדרת האוריג'ין שלה והאירועים בתחילת ניו אוונג'רז. מכעיס מכל הוא ששלחתי לבנדיס מייל עם שאלות ותמיהות בנושא, והוא התעלם ממני.

                • שין-גימל

                  אין לי באמת ביסוס לחלק של הסקראלס ווראנקה מעבר לדימיון מאוד שטחי. הניחוש שלי הוא בעיקר לגבי מבנה העלילה. נכון לשלב זה אין איזשהוא איום משמעותי גלוי או אסון מכונן בסדרה, למעט מה שקרה באוונג'רס שמבחינת הצופה הוא סיפור רקע (וגם הוא, כאמור, באשמת שילד). כך שכביכול, העלילה מונעת על ידי הגיבורים שלה, עם תחושה קלה של קונספירציה ברקע.
                  השותף לצפייה חשב שזו סדרת Feel-good בכלל, ואם הסדרה הייתה מסתיימת אחרי הפרק הזה הוא לא היה טועה. אבל כן, זה מאוד מוקדם גם להשערה שלי.

                  אין לי ספק שלבנדיס היו פאשלות וריטקונים בדרך, אבל זה עדיין הרגיש לי כמו פיי-אוף ממש מוצלח. בוודאי באופן יחסי לאיך שזה המשיך לאחר מכן.

                  • יש את העניין עם האקסטרימיס. המדענית שערכה את הניסויים עדיין נמצאת שם בחוץ והיא אמרה למייק שהיא לא עצמאית.

  • יערה

    בסה"כ היה מאוד מבדר ומהנה, ואני תמיד נהנית מהצורה בה ווידון שובר ועושה טוויסטים לקלישאות על ימין ועל שמאל.
    כמו תמיד אפשר לראות מקילומטר שכל דמות נכתבה בקפידה ולעומק. הבנאדם יודע לבנות קבוצה של אנשים שצריכים לעבוד ביחד. אני מקווה שהוא ימשיך להיות עם יד על הדופק בכל הנוגע לכתיבה של הפרקים הבאים ושהכותבים ימשיכו את הסגנון שלו.

  • תגובה מהירה ומצחיקה במיוחד של לי להב לפרק הבכורה של "סוכני שילד".
    https://www.youtube.com/watch?v=hwcIVidsUCw

  • רשת ABC השיקה תכנית רשת שבועית בשם Declassified שתלווה את הסדרה. ניתן לצפות בפרק הראשון.

  • איכשהו פיספסתי את התגובה הזו.

    משום מה זכרתי שבמפורש הוזכר אבא של וורד, אבל אתה צודק, זה היה "היסטוריה משפחתית". על כל פנים, זה עדיין עשוי להיות משהו דומה לסיקרט ווריורס של פיורי, אע"פ שביקום 199999 אין עדיין היסטוריה מבוססת או ארוכה של נבלים.

    שכחתי את הקטע בו סקאיי הגניבה את מה שנראה כמו שבב. נראה לי שזה משהו הרבה יותר חשוב מציוד האזנה.

  • Saturn

    בתור מי שהעניין שלו בקומיקס הוא בעיקר השלישייה ספיידרמן-בטמן-סופרמן, ושצפה רוב סרטי מארבל האחרונים וחשב שהם היו לא יותר מחביבים, הפרק היה נחמד.

  • miss bojarsky

    מה שיערה אמרה.

  • חשבתי שהחיפוש שלי אחר פרטי מידע ורפרנסים היה יסודי, אבל טוב לגלות שיש משוגעים ממני. למי אכפת ממספר רישוי שאין מאחוריו אף משמעות?
    http://www.comicbookresources.com/?page=article&id=48121

    • Yaara

      הו, גיקים עם OCD קשה לאיסוף פרטי מידע, מה היינו עושים בלעדיהם?
      (:

      • קוראים סיכומים הרבה יותר קצרים של "סוכני שילד", "החץ" ו"המתים המהלכים".

        • Yaara

          ואבודים. אל תשכח את אבודים.

          • לא כתבתי ביקורות על "אבודים", אבל הייתי מחפש פרטים ואח"כ קורא כמעט כל ניתוח קיים. כנ"ל "פרינג'".

            וקומיקס, כמובן. איסטר אגס הם כמעט חלק בלתי נפרד.
            http://goodcomics.comicbookresources.com/2011/07/01/a-month-of-comic-book-easter-eggs-archive/

            • Yaara

              כן, לא התייחסתי אליך ספציפית. אני חושבת שרבים מאיתנו נעזרו בסיכום זה או אחר במידע שנאסף ע"י צופים עם OCD. זה כיף. לא לאסוף את המידע, אבל מאוד כיף לקרוא אותו.

  • ספוילר

    Roads? Where we're going we don't need roads.

© עידו ישעיהו