התיקון 1.05: טיף, טיף

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 06/07/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "התיקון" (Rectify) עונה 1 פרק 5

Rectify - 01x05 - Drip, Drip

"כל דבר יכול לקרות בכל רגע".
(דניאל הולדן)

ואכן, למשך חלק ניכר מהפרק הזה נדמה היה שכל דבר קורה בכל רגע. כשם שנעוריו של דניאל עדיין נוכחים מבחינתו, כך בעצם הכל. זמנים נמזגים זה בזה. הוא עדיין בכלא, שם אנשים דופקים את ראשם בדלת בייאוש, הוא עדיין מהלך בתאו הצר בזמן שהוא שומע את קולותיהם של אמו ואחותו. הוא יושב בתיכון שבו למד עד שהוא מגורש משם. הוא מנסה להיטהר אבל לא מצליח, ומכיוון שכך רק נטמא יותר.

כמו בחלום שבו חברו מהתא הסמוך מגיע אליו והוא מניח את ידו על כתפו, רק שיקוף של תת המודע שלו, כך גם הזר המוזר שם עליו את כתפו. אם כך גם הוא ודאי רק חלום, תבנית של דניאל עצמו. ובהתאם, הכל שם נראה כמו חלום, "חלום של איש מת", כהגדרת דניאל, כל כך ביזארי. האופן שבו תיאר את השתלשלות האירועים האלה לטאוני גרמה לו להישמע כמו משוגע. וכנראה זה מה שהוא, במובנים רבים. אבל חלום זה לא היה, בגדיו המוכתמים יעידו על כך.

את הזר גילם וו. ארל בראון, הלא הוא דן דוהרטי, חברו של ריי מקינון יוצר הסדרה מימי "דדווד". ולא רק זאת, אלא סצינת המאבק בינו לבין דניאל נראתה כמו מחווה קטנה לסצינה המפוארת של דן נגד הקפטן מאותה סדרה, אולי אחת הגדולות בתולדות הטלוויזיה. ההרפתקה שלהם עם גניבת העזים הייתה ממש מוזרה, אבל מאוחר יותר כאשר דניאל שאל אותו אם הוא הולך להשליך אותם מהצוק, כמו החזיר, הוא התכוון כנראה לבשורה על פי לוקאס. שם שדים שנכנסו לגופם של אנשים, גורשו על ידי ישו אל תוך עדר חזירים, וקפצו בבעתה מהצוק אל תוך הים. אבל לי השאלה של דניאל ממש מזכירה את השעיר לעזאזל – התיש שעליו היו נזרקים כל פשעי ישראל ואז היה מושלך מהצוק על ידי הכהן הגדול. אני ממש לא בטוח שמקינון מכיר את העניין הזה, אבל זה מתיישב באופן מושלם עם ניסיונות ההתנקות של דניאל מחטאיו.

תחושת ההיי שאחרי ההטבלה נגמרה במהירות כשהיה מובן מאי פעם שטאוני מספקת אותה, ולא שום השגחה עליונה או היטהרות ערטילאית. הקורבן המיידי של הפיכחון היה טדי ג'וניור, שבעצמו היה שתוי, סביר להניח. קשה לומר שאהבתי את האופן שבו פתאום דמותו הפכה לכזו רעה ואטומה, מה שסלל את הדרך לתרועת הצופים על הירצחו. הייתי מעדיף לו היו נשארים בו גווני האפור, בלי זריות מלח מיותרות על זכרונות האונס של דניאל. ניתן היה להגיע לאקט הזה באופן שנראה מעט יותר אורגני ופחות גחמני.

אבל בסדר, הגענו אליו, והוא די משנה את כל הסיפור. השאלה המיידית היא, כמובן, אם דניאל רוצח את טד, אולי רצח גם את חברתו פעם? מצד שני, ראינו אותו בכלא, ובניגוד לדברים שטד רמז, דניאל כנראה נלחם כשנאלץ. הכלא משנה אנשים, כולנו ראינו "אוז". ומה יהיה עכשיו? בהסתכלות אוטיסטית-אינפנטילית כמו שדניאל לוקה בה, הוא עוד עשוי לחשוב שבכך הוא מפנה את הדרך לאיחוד בינו לבין טאוני. אבל האם יהיה ברור שהוא הרוצח או שמא יעלים את הגופה? איש העזים אמר לו, "לא כל התועים אבודים", אבל דניאל בהחלט אבוד.

  • קודם כל, תודה רבה על הדיונים שאתה מפתח פה – פיתחתי לי ריטואל עוד עם "מד מן" – אני רואה פרק וישר בודקת לראות מה היה לך להגיד. טוב שיש משהו להמשיך איתו את הפרק, גם אחרי שהוא נגמר!

    ועכשיו לפרק:

    כאן מתעוררת בי השאלה – איך זה שהוציאו את דניאל הולדן מהכלא בלי לדאוג לו לאיזושהי עזרה נפשית של מטפל\פסיכולוג\עובד סוציאלי? הוא נמשך כל כך לטאוני כי היא סיפקה לו את הנחמה שמפגשים מסוג זה מכוונים אליו. זה מה שהוא היה צריך – ואף אחד לא חשב ולא לרגע שהוא זקוק לעזרה. אם כן, אז זה בתור בדיחה בין אמנת'ה לג'נט. הבחור יצא מהכלא, לא מנסיעה מפחידה של כמה דקות בלונה פארק.

    "כל דבר יכול לקרות בכל רגע" – זו סוג האקראיות שיכולה לגרום לבן אדם לאבד את השפיות שלו. וזה בדיוק מה שקרה פה. דניאל לא היה שפוי מלכתחילה, אך הרצח מעיד שמדובר פה בדעיכה עמוקה יותר. הוא קיווה לסוג של תבנית שתתחיל עם הטבלה, אבל גילה לצערו שלא כך הדבר.

    הפרק הזה הוא האנטי המוחלט לפרק הקודם – אם דניאל הראה סימני אופטימיות והתאוששות בפרק הרביעי, אז פה הוא הראה סימנים שליליים לגמרי. בפרק הקודם הוא קיבל מגע אנושי חיובי – את השיחות היומיומיות עם אימא, את החיבוק של טאוני ואת גופה של סוזן פרסקוט. פה הוא קיבל מכות וסטירות על ימין ועל שמאל. אפילו מג'ארד.

    אני פשוט בשוק מהסוף של הפרק הזה. מסעו של האנטי-גיבור מתחיל מ-ע-כ-ש-י-ו-? עכשיו אני מוצאת את עצמי בנעליה של טאוני – ציפיתי שדניאל הוא משהו אחד, אבל "כל דבר יכול לקרות בכל רגע"

© עידו ישעיהו