מד מן 6.12: מידת הרחמים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 17/06/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מד מן" עונה 6 פרק 12

הביקורת מפורסמת כשמקדימות אותה עשר תגובות

אם נדרש חידוד לגבי משמעותו של "תינוקה של רוזמרי", הספר שסאלי קראה לא מזמן עד שהופרעה על ידי סבתא איידה, הוא הגיע בפרק הזה: "דון, אתה התינוק", אמר לו טד כאשר המחיזו לו את הפרסומת. "אתה מפלצת", אמרה לו פגי מאוחר יותר. אחד פלוס אחד שווה תנוחה עוברית. דון התכנס כמו גולם, הרוס מהתקרית האיומה ההיא עם בתו. בעבודה הוא עוד תפקד. הוא היה יעיל, הוא היה חריף, הוא היה דיפלומט, הוא שיתף פעולה ("ווה, ווה, ווה"), ובניגוד לדרכו בשנה האחרונה, הוא היה הראשון להמתין בחדר הישיבות. המהלך שלו מול טד ופגי היה לא פחות ממבריק. הוא אולי נבע מצרות עין במידה מסוימת, אולם גם מתוך פרקטיות גרידא. גינזברג, ג'ואן, מוירה – כולם עיקמו את האף לנוכח הלאבי-דאבי המביך של טד ופגי, אבל כשם שדון עצמו היה נטול מודעות בשנה שעברה עם מייגן וזכה לשיחה מפכחת מברט קופר, הוא עצמו ניטרל כעת את התהליך הדומה אצל עמיתיו, ואגב כך גם הצליח לשכנע את הלקוח לזרוק עוד 10,000 דולר לתקציב.

Mad Men Season 6 Episode Photosבבית, לעומת זאת, דון מנותק ואבל. כל הזמן מול המסך, אפילו כשהוא מצחצח שיניים, וכשמייגן באה ומוציאה אותו מהבית, גם אז הם הולכים להתיישב מול המסך. כפי שאבחן בנו בובי, "אנשים אוהבים ללכת לקולנוע כשהם עצובים", וגם לבהות בטלוויזיה. מה שיעזור לו לברוח. למעשה, זה גם מה שבתו עושה. "אבא שלי אף פעם לא נתן לי כלום", סאלי אומרת, אבל היא למדה כמה וכמה טריקים מהספר שלו, וכמוהו היא נמלטת. פעם המפלט שלה היה הבית של אביה, ועכשיו כשהאופציה הזו הושמדה היא מבקשת לעבור למקום רחוק עוד יותר. כמו אביה היא מתמרנת את אמה ("אני רוצה להיות מבוגרת, אבל אני יודעת עד כמה החינוך שלי חשוב"), והוא זה שלימד אותה להכין משקאות כשהייתה פספוסה, כפי שראינו כבר בעונה השנייה, ידע קריטי שסייע לה עכשיו להתחבב על הבנות הממליצות. אם תרצה ואם לא, אביה נתן לה לא מעט.

בזמן שהיא מתכחשת לו, דון מרגיש זאת היטב. כאשר סיפר למייגן על אהבתו המזויפת לילדיו שהתחלפה באהבה אמיתית, הוא אמר, "אתה מרגיש את התחושה הזו שהעמדת פנים שיש לך, ונדמה שהלב שלך הולך להתפוצץ". אותה תחושה עצומה מכריעה אותו עכשיו, אבל בדמות אובדן וייאוש. הוא קורס תחתיה. כל כך מנותק עד שמייגן לא מצליחה להגיע אליו במובנים הכי בסיסיים. אשתו כל כך מתוקה, דואגת לו ואיכפתית, אבל הוא מרחף הרחק ממנה. בזפזופים שלו מול הטלוויזיה הוא נחת על סצינה מתוך "לאחוז ולשמור", הסבוניה של מייגן, ובדיוק כאשר אמרה לדמות שמולה "אל תעז להתעלם ממני", דון מעביר ערוץ. מאוחר יותר מייגן האמיתית קוראת לו לבוא ולצפות בטלוויזיה בחדר השינה במקום בסלון, אבל הוא אפילו לא שומע אותה.

 

מרסי מרסי מי

"מד מן" כבר הבהירה בעבר שיש משהו מאוד יהודי בנקודת המוצא של דון דרייפר, נווד ונמלט תמידי. מידת הרחמים, מעבר להיותה בסיסית ביהדות ומקושרת להיותו של האל רחום וחנון, היא גם חלק משורה מאוד ידועה במחזה "הסוחר מוונציה" של שייקספיר, שבמרכזו דמותו של מלווה הכספים היהודי, שיילוק. ישנם מספר אלמנטים מוכרים ביותר כשמשווים בין המחזה לבין הפרק, ובכלל רגעים שקולעים לרוחה של "מד מן" בכללותה; בראשם השורה "הלוא כולנו נלהבים לרדוף יותר משאנחנו נלהבים להתענג על מה שכבר השגנו" (כל התרגומים שאני מצטט כאן הם של אברהם עוז). כמו דון, גם שיילוק מאבד את בתו, ג'סיקה, והיגון העמוק מוביל אותו למסע נקם גחמני. מה שמעניין הוא שבמחזה בתו יכולה להתפרש גם כפגי, היבט שקושר בינה ובין סאלי ומבהיר מדוע תגובתו של דון – התכנפות בתנוחה עוברית – דומה בשני המקרים. ג'סיקה אומרת לאהובה הנוצרי לורנצו: "האהבה עיוורת, והאוהבים אינם רואים את מעשי הטירוף המבדחים שהם עושים בעצמם". מאוחר יותר היא לוקחת את יהבו של אביה ובורחת עם אהובה, וקשה לי לא לחשוב על דון שמיד מתנדב לשלם על הפנימייה של סאלי.

Mad Men Season 6 Episode Photosחפצו של שיילוק בגמול על אובדן בתו וכספו, מביא אותו להתעקש לממש סעיף תמוה בחוזה שעשה עם צעיר מקומי כאשר הלווה לו מעות, ובו התחייב הלוֹוה לשלם בגופו על חוסר יכולת לעמוד בתשלומים. שיילוק דורש את ליטרת הבשר, מה שמביא לנאומו של הסניגור המפציר בו לחוס עליו: "מידת הרחמים לא תוקף לה: כגשם רך רועפת משמים על פני הארץ. ברכתה כפולה היא: ברכה בה לנותן ולמקבל". אבל שיילוק לא נעתר, וכך גם דון. הוא אמנם פרגמטי ותכליתי בהתנהלות שלו מול טד ופגי, אך גם לא מספק רחמים. אם קופר הוא הבסיס להשוואה, כמוהו גם דון יכול היה להעיר לאחד מהם בצד במקום להביך אותם בפני חדר מלא אנשים. תוצאת היעדר הרחמים: קללה בה לנותן ולמקבל. טד, פגי ודון מובסים.

פיט, לעומת זאת, נקט במידת הרחמים כאשר התמודד עם החדשות על בוב בנסון. סוג של. קשה לי להאמין שזה הגיע מטוב לבו, הרי אין לו ממש כזה, אבל במקרה הזה המעשה החומל דר בכפיפה אחת עם המעשה ההגיוני. "מר קמפבל, למי איכפת?" אמר לו פעם אותו ברט קופר כאשר הלשין על זהותו המזויפת של דון דרייפר. זהו שיעור שפיט למד, אפילו בלי לדעת עד כמה הידע הזה תרם לקופר כאשר נדרש להתמקח עם דון: "האם היית אומר שאני יודע דבר מה לגביך?", קופר אמר לדון כאשר הגיש לו את העט לחתום על החוזה.

גם בלי הידיעה הזו, משהו בהיכרות של פיט עם דון מקנה לו יכולת להתנהל עם בוב בלי להיבהל יותר מדי. הוא אמנם מופתע לנוכח היכולת שלו לעשות את מה שהוא עושה, ואפילו נסער כשבוב מבקש ממנו לאפשר לו יום אחד לברוח, אבל פיט שומר אותו בקרבתו, ככל הנראה יודע שהעץ הזה יניב פירות והכרת תודה. כאשר אמר לאמו על הדרכון, "אני בטוח שהתוקף שלו פג כמו כל דבר שיש לך", לא יכולתי שלא לחשוב על פיט עצמו כעל משהו שיש לה. אבל יחד עם התיק של שברולט, עם רובה הצייד שתמיד אהב ושגרם לו להרגיש כמו גבר, ויחד עם האופן שבו התמודד עם בוב, אולי פיט בכל זאת מקים את עצמו מהעפר.

אשר לבוב בנסון (ב"ב), בסופו של דבר הוא עוד מישהו שמשקף את דון דרייפר (ד"ד – באנגלית באותיות קטנות זה dd ו-bb, אם כבר דמויות מראה). כמוהו הוא מסתיר סוד גדול, כמוהו הוא הגיע באמצעות שקרים ואשליות, כמוהו זה קורה ממקום מאוד נמוך ובזוי – "ההורים הם אח ואחות או משהו", דאק מתאר בהגזמה – וכמוהו הוא נכון מיד לברוח. אני מקווה בשביל בוב שלא נכון לו הסבל נטול התחתית שהוא מנת חלקו של דון.

 

קטנות

* הירייה בקני הייתה רגע מזעזע, אבל למזלי קראתי יום קודם לכן שמתיו וויינר, בהתייחסו לתיאוריות הקונספירציה השונות, מצהיר שלא צפויות אבדות בנפש בעונה הנוכחית. מצד אחד עוד חששתי שזה היה שקר גס (מה שעדיין ייתכן), ומצד שני זה ריכך את המכה וגרם לי להאמין שלא ייפטרו כך מקני האהוב, במיוחד אחרי ריקוד הסטפס שלו. מאוחר יותר, כאשר שתום עין הוא הגיש את ידו לפיט ללחיצה, הוא לא הצליח לאמוד את המרחק הנכון מידו של עמיתו. טאץ' מצוין ומבדח.

* אחרי שידור הפרק, פגי אולסן (כלומר AMC) שלחה את המכתב הבא לעיתונות. הכירו את הלוגו החדש של סטרלינג קופר ושות'.

Sterling Cooper and Partners - Mad Men

 

תגיות:
  • יערה

    ספוילרים למכביר, ראו הוזהרתם

    בגלל שאני מורידה את פרקי מד מן למחשב ולא צופה בהם בטלוויזיה, יש לי את האפשרות לעצור אותם מדי פעם. לאחרונה יש רגעים בפרקים בהם אני מרגישה שאני חייבת לעצור כדי להכין את עצמי מנטלית להמשך הסצינה. בשבוע שעבר זה היה הרגע בו סאלי תופסת את אביה 'מנחם' את סילביה. השבוע זאת שוב היתה סאלי שגרמה לי לעצור את הפרק, ברגע שמתחוור לי שהיא הולכת לעבור יממה מאוד מאתגרת בפנימיה, לפחות עד שאמא שלה תבוא לאסוף אותה בחזרה הביתה. לא היה כזה מפתיע לראות אותה מסתדרת ועומדת על שלה, אבל אי הנוחות שלה מהמצב והעמדת הפנים שלה בלטו למרחקים. כמה טוב שהיא יכלה להיעזר בגלן כדי שהיא תוכל לפעול לפי מה שנראה לה נכון לעשות, לא לפי מה שמצופה ממנה לעשות. זה בלט גם בהשוואה למה שנאמר בשיחה אחרת הפרק, כשהשותפים מספרים אילו דברים הם היו צריכים לעבור כדי להשיג לקוח. אני באמת מקווה שהיא תחליט לא לעבור לפנימיה כזו.

    בדיעבד החלק הבאמת נפלא בפרק היה כמובן בין פיט לבוב. כל רגע בשיחה ביניהם היה פשוט יקר מפז. כל כך הרבה השוואות נעשו בשבועות האחרונים בין דון לפיט, ועשיו מסתבר שדווקא בוב הוא הדון החדש, אדם שנטש את זהותו המקורית, בנה לעצמו זהות חדשה לגמרי ובעקשנות וחביבות דוחף את עצמו למקום אליו הוא שואף להגיע ומסתיר את כל מהותו האמיתית מתחת לפני השטח. כמה הייתי בטוחה, כמו בוב, שפיט ינצל את המידע שלו כדי להעיף את בוב קיבינימאט. אבל מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים, וכנראה דון השאיר טראומה מאוד גדולה על פיט והאחרון לא מוכן להסתבך עם דון 2.0 . נדהמתי לראות את פיט פשוט אומר לו 'אין לי שמץ של מושג איך להתמודד איתך, תעשה מה שבאת לעשות, פשוט תעזוב אותי בשקט'. קצת כמו לפנות לאיזה אסון טבע, כמו שיטפון או הוריקן. הם לא צפויים ואין שום דרך לשלוט בהם או לדעת מה הם יעוללו, אפשר רק לקוות שהנתיב שהם בחרו בו יפסח עליך.
    גם פיט עצמו נראה הרבה יותר רגוע אחרי השיחה ביניהם. עכשיו הוא על אדמה יחסית מוכרת – היחסים שלו עם בוב קרובים ליחסים שלו עם דון, רק שפה לפחות יש לו יותר כוח והשפעה.

    אני לא חושבת שהיה דבר מצחיק יותר ונוראי יותר העונה מאשר ההתעללות המתמשכת בקני. מסכן הבחור, שבי הורגים אותו לאט-לאט, תרתי משמע.

    תהיתי למה דון היה כל כך מנומס וידידותי לטד הפרק, עד התרגיל המלוכלך שהוא עשה לו בפגישה.
    דון, דון. שוב האכלה בכפית בכל הנוגע לגביו, אבל עדיין מאוד אפקטיבית. בתחילת הפרק דון שוכב בתנוחה עוברית על המיטה של סאלי, הילדה-נערה שמעולם לא קיבלה ממנו שום דבר ושלא רוצה איתו שום קשר. בסיום הפרק הוא שוכב בתנוחה עוברית על הספה שבמשרד אחרי שפגי מאשימה אותו שהוא לקח ממנה הכל ושהוא מפלצת.

    שיר הסיום הוא שיר הנושא של הסרט 'Head' שמדבר על רצון חופשי. השחקנים בסרט להוטים להוכיח שיש להם רצון חופשי. הם בורחים מהסט של הסרט ויוצאים לרחוב, תוקפים אנשים ומרגיזים כל אדם בו הם נתקלים רק כדי לגלות שכל מעשיהם נצפו מראש בתסריט עד לפרט הקטן ביותר. המממממ… אתם חושבים שזה רומז לנו משהו?

    בכל אופן, נדמה לי שזה היה הפרק האהוב עלי העונה.
    אגב, אהבתי שכל הסצינות של הפרומו לפרק הבא לקוחות מפרקים שכבר ראינו. מת'יו ווינר ממש לא סובל פרומואים, הא?
    (:

  • ההרצליינית

    לא צפיתי עדיין. רק אכתוב שאם טד שואו יושב בתמונה על כורסה בפוזת דון דרייפר, אז אני כנראה יודעת לאיזה כיוון הפרק הזה הולך…

  • may

    ספויילר ספויילר

    אוי קני האומלל…בתחילה הייתי בטוחה שהוא מת,
    גם לא הבנתי את חומרת הפציעה, הוא איבד עין? ברצינות?? זה גרוטסקי לגמרי רמת ההתייחסות של השותפים מסביב..

    ובקשר לסאלי, גם אני לרגע הופתעתי ממהירות התגובה שלה ל mean girls בפנימייה, הרי זו הפעם הראשונה שלה מחוץ לבית, ודי מגוננים עליה (מבחינה חיצונית,מן הסתם, היא חיה בחינוך די נוקשה של בטי שקיבלה השראה מאמה כנראה) אך למעשה היא חיה כל חייה בסביבה משתנה ועויינת תדיר, הילדה יודעת לשרוד. חבל שגם ניצני הקשר החיובי שהיה לה בעבר עם מייגן דעכו. נראה שהיא כבר לא סומכת על אף אחד. ואכן היתה תחושה ברורה שהיא לא ממש נהנית ,אלא מעמידה פנים על מנת להשתלב,ו..לשרוד. העמדת פנים זה המנגנון היחיד שהיא מכירה.

    אהבתי את הגילויים על בוב, ומסתבר שהוא לא כזה שה תמים ונאיבי כמו שנראה בפרק האחרון (אבל גם לא מרגל רוסי ושות'… סתם בן אדם שלא קיבל יותר מדי הזדמנויות בחיים)

    הקטעים עם פגי וטד היו יותר מדי מבחינתי, אף פעם לא ראינו אותם ככה , גם לא כשעבדו יחד בחברה של טד, למה הם צריכים להיות מפורשים כל כך? זה לא היה אמין בכלל.

    ודון שהולך מדחי אל דחי, שותה את עצמו לדעת, מתעלם מאשתו (ג'יזס מייגן, את באמת הדמות הנאיבית ever …) בורח מסאלי …עצוב ומשעמם בו זמנית.

    • יערה

      לא נראה לי שקני איבד את העין. היו לו שריטות ליד העין אז נראה לי שהוא נפצע מרסיסים או משהו. גם אין לי ספק שאם הוא אשכרה היה מאבד עין התגובה שלו ושל השותפים לכל העניין היתה הרבה יותר גדולה.

      • miss bojarsky

        אני גם סבורה כך

        • ג'ון אדאמס

          זה הולך להיות בעייתי ביותר. זאת עקב כך שרסיסים בד"כ נוצרים מפגיעה של קליע כלשהו בעצם אחר העומד במסלולו. אז אמנם נפילתו של קני (Oh my god!) עצמה התרחשה מחוץ לפריים, אבל נדמה לי שהעצם היחיד אשר אתרע מזלו להיקלע למסלול הכדור הוא קני המסכני.

  • miss bojarsky

    ספויילרים ספויילרים ספויילרים ספויילרים

    שיהיו לי בריאים, כמעט היה לי התקף לב עד שהראו לנו שקני בחיים. בחור אומלל, כל הכבוד לו שהוא עמד על שלו והעמיד את הבריאות הפיזית והנפשית שלו מעל לעבודה.

    אני חושבת שהלב שלי נשבר עבור כל שאר הדמויות בפרק הזה. מה שדון עשה לטד ופגי היה מכעיס, אבל לא יכולתי שלא לרחם עליו ולהבין את הכאב שלו. הוא רואה את פגי הולכת וחומקת ממנו ומפחד לאבד אותה כמו שהוא איבד את סלאי, אז הוא דוחף אותה עוד יותר רחוק. וגם את מייגן. מבודד את עצמו, אולי גם בתור עונש עצמי, כי הוא מרגיש שלא מגיע לו שיאהבו אותו. וסביר שהוא מקנא לפגי (לאוו דווקא במובן הרומנטי, אם כי אני עדיין שיפרית שלהם) ורוצה להרוס לה כדי שלא יהיה לה ו/או לטד את מה שלו אין. אני דואגת לו.

    ובוב המסכן, שהנה התגלה סודו במלואו ומתברר שגם הוא בנה לעצמו זהות בדויה כדי לברוח מחיים לא נעימים וליצור לעצמו חיים טובים יותר. האם מנולו הוא אחיו? בן זוגו? לא לגמרי הבנתי. ולרגע הוא חשב שהוא איבד את כל מה שהוא הצליח להשיג, אבל לא. והוא מתקשה לעכל זאת. החיים האלה בפחד תמידי הם לא קלים.

    ופיט… מרושע, צר מוחין וקטנוני אבל גם עליו קשה שלא לרחם. הוא מרגיש שהוא נדחק החוצה, שהוא כבר לא מבין את העולם ואת ההתנהגות של אנשים. לי דווקא היה ברור שהוא לא ילשין על בוב, הוא לא רוצה יותר דרמות, הוא רוצה לשמור על התפקיד החדש שנפל לידיו כי אין לו שום דבר אחריו בחייו.

    ולבסוף סאלי, שאיבדה אמון באביה ורוצה לברוח גם היא לחיים חדשים וצריכה להעמיד פנים שהיא מישהי אחרת, בפני אמא שלה, בפני הבנות בפנימייה, בפני גלן. רק שבניגוד לפיט היא כן אוהבת את הבלגן. זה מה שלה יש כרגע בחיים. אבא שלה לא נלחם עליה, אז לפחות שגלן יילחם.
    היה יפה לראות את האינטראקציה שלה עם בטי, שאשכרה הייתה אם לא רע בפרק הזה.

    • may

      חוץ מהעובדה שהיא מדליקה סיגריה לבתה בת ה14….

      אולי לבטי יותר קל עם הרעיון של בת -נערה שגדלה בפנימייה, מוקל ממנה העול של לחנך אותה להכיל אותה וכו', וכך היא יכולה להיות על תקן מן אחות גדולה זוהרת… חוצמזה נראה שהיא כרגע יחסית מאושרת מחייה ובמקום טוב עם עצמה,אז אולי זה גם זה..

      • miss bojarsky

        האמת שאני מעריכה את הגישה של "אני מעדיפה שתעשי את זה בפני ולא מאחורי הגב שלי". כמובן שהיגשה הנכונה היא לא לעשן ולחנך את הילדים שלך לא לעשן, אבל המודעות אז לנזק עדיין לא הייתה מאד גבוהה.

        אני בהחלט חושבת שהיא אוהבת את הרעיון שהיא לא תצטרך להתעסק עם סאלי.

  • תתש

    ספוילר ספוילר ספוילר

    גוד דאם-איט! למה לעזעזל וויינר חייב להמשיך לדחוף את הבן המעאפן שלו?!?

    • יערה

      האמת היא שאני כל הזמן שוכחת את העובדה הזו ואני די מחבבת את הדמות שלו.

    • חנה

      גם אני מחבבת את הדמות שלו יותר עם כל עונה שעוברת.

      הוא נהיה קצת דומה לאבא שלו.

    • ocean

      הוא דווקא השתפר במשחק וגם במראה, ולדמות שלו יש יותר עומק ועקביות. די שמחתי להיתקל בו שוב. ניכר שבניגוד לעונה הקודמת, גלן הוא כבר לא הילד המובס של פעם שנערים היו מציקים לו ומשתינים בארונית שלו, אלא עלם צעיר ובטוח בעצמו.

      כמו שחנה אמרה: לגמרי גרסה צעירה ויפה יותר של אבא שלו. בכל זאת, לו יש עיניים כחולות.

  • ocean

    ספוילר ספוילר

    * בטוחה שאהיה בדעת מיעוט, אבל לא אהבתי את הפרק.

    * סאלי נטולת שרשרת. כצפוי. ובורחת, כמו אבא שלה. גם צפוי.

    * "הצבע כאילו חייך תלויים בכך" – סלוגן הבחירות של ניקסון, כלומר דון (או דיק. טריקי דיק). ניקסון אמנם ינצח את הבחירות, אבל הסודות אותם הוא ניסה לטשטש יתפוצצו לו בפרצוף בהמשך הדרך והוא יאלץ להפוך לנשיא האמריקאי הראשון שהתפטר. בואו נקווה שהאנלוגיה הזו מהעונה הראשונה אכן ממשיכה ללוות את גיבור הסדרה, ושהיא תגיע בסוף העונה ולא בשנת 72…

    * קלוש ובוודאי מקרי ביותר, אבל התפקיד של פגי "האמא הקורנת" בפרסומת לאספרין… "אתה לא צריך את עזרתו של אף אחד מלבד סיינט ג'וזף'ס". האנלוגיה והמטאפורה שקשורות בדון די ברורות פה. אבל מה לגבי פגי? אולי גם התינוק שלה, שנולד בסיינט מרי'ס, נודד דחוי בין משפחות אומנה?

    * ג'ואן בתפקיד השכנה היהודיה בפיץ' המאולתר. כל מילה נוספת מיותרת.

    * הידעתם? אי אפשר לשלם לנערת ליווי בהמחאות נוסעים!

  • אם זה מתבקש, אפשר לסמוך על האינטרנט שיספק את זה. https://vine.co/v/hBrzO7T0lnw

  • miss bojarsky

    זה אני או שהפוסטים שלך רק נהיים משובחים יותר?

    שכחתי באמת בעייפותי אמש לציין שהמהלך של דון בחדר הישיבות היה מבריק. אמרתי את זה למסך בקול רם בעת הצפייה. ואני מסכימה לגמרי, שהוא אכן היה צריך לומר להם משהו, אבל באופן פרטי ולא בצורה מכוערת (אך גאונית) שכזו.

  • שולה

    אהבתי שווינר תקע שוב את בנו בפרק שהפך לפחות מכוער…. כמובן סאלי תאבד את בתוליה לו בעונה הבאה (סמכו עליי בנושא)
    לדעתי הסצנות הכי טובות בפרק היו של פיט ושל בוב בנסון, במיוחד שהוא דיבר בספרדית וכשאמא של פיט אמרה לו "שמעתי שאתה לא מתנהג יפה לבוב בנסון"
    משחק משובח של שני השחקנים, הסבו לי עונג רב.
    הנישואים של מייגן ודון הם פיניטו לה קומדיה… כשראיתי את מייגן באופרת סבון, הבנתי למה דון העביר ערוץ- פשוט מביך.
    אהבתי את ההערה לגבי התנוחה העוברית של דון,מתמסכן כזה.
    כל העונות הוא היה ככה כשהעליבו אותו.
    שימו לב ל2 משפטי מפתח מהפרק:
    "אתה מפלצת" פגי לדון, ד.א לא פעם ראשונה שדון מכונה ככה…הוא כונה ככה בפרק 12 בעונה 4 בהקשר של המכתב ע"י קופר.
    המשפט השני הוא של פיט לדאק פילפס :"אני מכיר אחד כזה" בהקשר של מי לא בודק רפרנסים של בנאדם ברזומה

    • באשר למפלצת בעונה 4 – קופר אמר שהם יצרו מפלצת, במובן שהם טיפחו וטיפחו אותו עד שלבסוף קם עליהם. בעיניי זה שונה ומקרי, הפעם ההיא ודאי לא הפריעה לדון כמו הנוכחית.

      לגבי דברי פיט, זה לא בדיוק בהקשר של מי לא בודק רפרנסים, אלא בכל הנוגע למתחזים וגונבי זהויות – הוא כבר נתקל בתופעה. מגניב שוויינר השתמש בג'יימס ווק כדי לגלם מתחזה, אחרי שהבחור עשה זאת בסדרה המהוללת אך קצרת הימים Lone Star (נראה לי שכבר כתבתי את זה אחרי אחד הפרקים בהקשר למסתורין שלו).

      • שולה

        כן אבל בהקשר של המשפט של דאק לפיט "מי לא בודק" (משהו כזה)
        זה כבר קרה בעבר בסוכנות ששכרו בנאדם שלא בדקו מיהו ומהו, כלומר הוא כבר נתקל במקרה כזה בסוכנות הזאת (כמובן דון בכבודו ובעצמו).

        עוד תחושה, נראה לי שאנחנו ניפרד מדמותה של סאלי לעונה הזאת…לדעתי לא תופיע בפרק הסיום
        ונראה לי גם סילביה מוצתה את עצמה, בטח הולכים לעזוב את הבנין-הפילגש הכי לא סקסית של דון

  • יערה

    אחלה פרשנות יאדו, היה ממש מעניין לקרוא, במיוחד ההשוואה לסוחר מוונציה.
    המכתב של פגי לעיתונאות מגניב למדי והציטוטים של השותפים מצחיקים מאוד.

  • לולי

    אז מסתבר שהפוסטר התמוה של משה דיין אצל סטאן היתה רק פרומו למה שצפוי לקני….

    • לולי

      היה, כמובן, היה

    • יערה

      נכון!
      לא היו השבוע עוד פוסטרים או תמונות של אנשים בעלי מום או חסרי איברים, נכון?

    • miss bojarsky

      אוי, וואלה, לול!

    • יפית

      בדיוק מה שחשבתי
      לא לשכוח שגם סטן הופיע העונה עם רטייה

      • נכון!
        עדכון: רגע, גם אני זוכר משהו כזה, אבל אני לא מצליח למקם. מתי זה היה?

        • יערה

          השתלות זיכרון הן דבר מסוכן…

        • ocean

          לא בעונה הנוכחית, זה בטוח.

    • נעם ד

      מהרגע שקני הסתובב וראו שהוא עם רטיה, חיכיתי שמישהו יזכיר את משה דיין, אבל חוץ מרוג'ר שקרא לו קפטן הוק, אף אחד לא התייחס לזה. היה יכול להיות רגע קומי די נחמד אם סטן (שלא הופיע בכלל הפרק) היה נכנס למשרד, רואה את קני ואומר לו: היי, יש לי תמונה שלך מעל המיטה.

      • הוא קרא לו "קפטן הוק"? אני זוכר "ציקלופ" (לא מאוד עקרוני, האמת).

        • נעם ד

          גם וגם. אולי זה לא היה רוג'ר, אבל מישהו קרא לו קפטן הוק.

  • יערה

    יצא לי לראות השבוע את הפרק סיגנל 30 עם אחי, הפרק הוא החמישי לעונה החמישית. איזה הבדל מדהים.

    קן קוסגרוב וכל כתיבת סיפורי הפנטזיה מד"ב שלו. הוא היה הרבה יותר נאיבי וקליל, לעומת החרדה המתמדת (והמובנת) שלו העונה.

    פיט וטרודי מזמינים את דון ומייגן ולארוחת ערב, ופיט פשוט מודה בפני דון שהם נרגשים מזה שהוא הסכים לבוא. בסוף הפרק הוא מתוודה בפני דון במעלית, על סף בכי, שהוא חשב שכולם במשרד חברים ושאין לו כלום בחיים. מישהו יכול לדמיין את פיט של עכשיו אומר משהו כזה, או שבכלל יהיה לו אכפת ככה מדון?

    ליין, מנהל החשבונות, מנסה בעצמו להשיג לקוח (יגואר) ששווה 3 מיליון דולר. ההבדל בין זה לבין ג'ואן שניסתה להשיג את אבון עצום. השותפים מציעים להתלוות לליין לפגישה הוא מסרב. הם לא מתוכחים. אחרי שהוא יוצא מהחדר הם אומרים שצריך לתת לו כמה טיפים. פיט מתנער מהמטלה הזו באמירה שאין לו זמן לייעץ לליין ורוג'ר מגיע אליו לחדר ונותן לו כמה עיצות. ליין לא מצליח להשיג את הלקוח בעצמו. פיט ודון לוקחים את הלקוח לבית זונות, אשת הלקוח מגלה את זה והחברה מאבדת את הלקוח. בעקבות זאת ליין ופיט הולכים מכות וליין 'מנצח'. אף אחד לא לוקח את זה קשה במיוחד, בכל הנוגע ללקוח שהם איבדו.
    שוב, איזה הבדל בין מה שקרה לג'ואן העונה. נכון שיש הרבה הבדלים בין שני המקרים, אבל הצפייה הסמוכה בשני הפרקים היתה ממש מפתיעה.
    קשה לי להחליט אם היחס לג'ואן היה מאוד שונה בגלל היותה אישה, הרקע המקצועי שלה והמצב השונה בחברה, או שהכותבים שינו את היחס אליה במכוון כדי ליצור דרמה שלאו דווקא היתה צריכה להיות שם מלכתחילה.

    • בביקורת על "בין שתי ערים" התייחסתי להבדל הזה בין ליין לג'ואן: "נאמנה לחוסר העקביות בכל הנוגע לג'ואן, גם הפעם 'מד מן' הצליחה בעיקר להתמיה. זה היה בסדר כאשר ליין פרייס רצה לשדל לקוח אל הסוכנות אבל לא תקין כשג'ואן רוצה לעשות את זה? למה היא סופגת נזיפות ונראית על סף פיטורין כאילו הייתה מזכירה זוטרה? היא פאקינג שותפה".

      • יערה

        זכרתי שהתייחסת לנושא, אבל בגלל שבקושי זכרתי את הפרק, את הקשר בין ליין ללקוח, או את ההתייחסות לכך במשרד – לא היה לי מה להגיד על זה. רק עכשיו כשראיתי את כל הפרק ההבדל הגדול בין שני המקרים התחוור לי.

    • may

      אני משוכנעת שההבדל מכוון, משום שהיא אישה, ומשום הדרך בה היא קיבלה את השותפות (כולם יודעים)

      זה ניכר גם באימפולסיביות של הפעולה שלה, ובחוסר הביטחון הלא אופייני שהיא מפגינה בפגישה,

      זו אמירה ברורה שלמרות שיש לה כסף ומעמד, היא ממש לא במעמד שווה בחברה, רחוק מכך.

      • יערה

        אני מסכימה שהכוונה היתה להראות שג'ואן עדיין לא נתפסת כשותפה מלאה ושווה, בין אם זה היותה אישה, או הצורה בה השיגה את השותפות, או חוסר הניסיון שלה בכל הנוגע להשגת לקוחות והפן היצירתי (דבר שתופס גם לגבי ליין). התלונה שלי היתה על הצורה בה העניין נכתב. זה הרגיש כאילו הם עיוותו את התנהלות המשרד ואת ההתנהגות של הדמויות ספציפית עבור העלילה הזו רק כדי ליצור קונפליקט, והדבר בולט עוד יותר בהשוואה לסיטואציה הדומה מאוד שהיתה עם ליין.

    • שולה

      דווקא מה שאני הכי זוכרת מהפרק הזה זה המשפט של דון לפיט במונית, לאחר הביקור בבית הזונות בסוף הפרק.
      כאשר פיט אומר לדון משהו כמו :"מי אתה שתטיף לי, עם כל ההיסטוריה שלך"
      דון עונה לו שאם היה מכיר את מייגן מההתחלה לא היה בוגד!!!!
      ועל זה נאמר מילים לחוד ומעשים לחוד

      • יערה

        אני בטוחה שבאותו הרגע הוא באמת האמין במה שהוא אמר לפיט, אבל כמו שאנחנו מכירים את דון, הוא אף פעם לא מרוצה ממשהו לאורך זמן…

        • שולה

          או כפי שד"ר פיי אמרה לו "you only love the begining of things"

  • מירב

    אחלה פוסט, נהניתי והחכמתי. לא מאמינה שאנחנו לפני פרק הסיום, כמה עצובבב. הולכת לצפות שוב

  • ררלי

    גלן

    נהיה

    לוהטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט

    • זה המעיל הצבאי עם הסיכות.

  • יערה

    השבוע בטור האופנה של טום ולורנזו:

    – מלחמת החמוציות בתפוזים
    – תלבושות מתכתבות עם 'תינוקה של רוזמרי'
    – הרבה בגדים משובצים מככבים בפנימיה
    – סאלי מענישה את רולו במקום להעניש את דון

    עוד פרשנויות ב http://www.tomandlorenzo.com/2013/06/mad-style-the-quality-of-mercy.html

  • גרוע הפעם, למרבה הצער – "מד מן" 6.12 לו התרחש רק בפייסבוק.

    • יערה

      /:
      אכן.
      הקטעים היחידים שהצחיקו אותי היו אלה עם בוב בנסון.

    • miss bojarsky

      אבל ממש, מרגיש שאנשים אחרים לגמרי כתבו את זה.

  • מירב

    אחרי צפיה שניה, אין דרך ליפות את זה, דון יוצא מניאק הפרק. יותר ויותר ווינר שם אותו במקומות קטנים כאלה. מבאס. עוד לפני המהלך עם פגי וצ׳ואו הוא מפר את הבטחתו לצואו לגבי המיצים. פשוט מונע מקנאה. אי פרגונו לקשר לדעתי דומה יותר לתגובה של דון לקשר בין סטרלינג לג׳יין, מאשר לתגובה של קופר.

  • ההרצליינית

    צפיתי בפרק אתמול, את הפוסט עדיין לא קראתי, אך הייצי חייבת להגיב: כנראה שהסידרה משפיעה עליי אם חלמתתי עליה הלילה. בחלום שלי, דון וסאלי משלימים (כשבטי היא האחראית לפיוס). מעניין אם פרק הסיום יתאים לחלום שלי.

    • איכשהו נראה לי שלא (:

      • ההרצליינית

        גם לי לא :-).

  • yoni_anton

    האם אנחנו בטוחים שבוב התאהב בפיט? האם אנחנו בכלל בטוחים שבוב הוא הומו?
    בוב הוא "ג'וקר" שמתמחה בלגלות למה אחרים זקוקים ולספק את זה (מתאים גם לעולם הפרסום). אולי הוא קרא לא נכון את פיט וניסה להחבר אליו באופן הזה?
    (ואולי פיט הוא דו-מיני ונמצא בהכחשה אבל בוב זיהה זאת?)

    • ocean

      אני חושבת שניסו להבהיר לנו את עניין הזהות המינית באמצעות הג'וב הקודם של בוב, כלומר עוזר פרטי לאיזה בכיר בחברה באירופה, שהעזרה הפרטית שלו היתה כנראה בתחומי המיטה.

  • ocean

    משהו אחד שהתחדד אצלי, בעיקר כי העונה עומדת להסתיים: אני חושבת שעכשיו יותר מתמיד, התשובה לשאלה הרת הגורל מסוף העונה הקודמת היא כן רבתי ומוחלט – דון דרייפר לבד. הכי לבד.

    • miss bojarsky

      וואו, נכון.

    • שולה

      קראתי שווינר נתן קצת כיוון לגבי פרק סיום העונה.
      שהוא רצה לעשות את הרבה זמן….(כלומר בפרקי סיום קודמים).
      יש לי תחושה רעה לגבי דון, אולי הוא נכנס לכלא.
      אולי הוא באמת לבד, ללא מייגן , ללא בטי והילדים, משהו בסגנון הזה

  • הגר

    נשארו לי כמה חורים בסיפור עם דון וטד:
    לפני שמייגן ודון פגשו את פגי וטד בקולנוע דון אמר להאיר שידחה את חברת המיצים בגלל ניגוד אינטרסים. אחרי, הוא החליט להציג את ההצעה בפני שאר השותפים. למה? כי הוא הרגיש פתאום שאין לו מחוייבות לטד, כי טד כבר לא סמכות מוסרית בעיניו? או שסתם מתוך קנאה לפגי?
    בהקשר של בוב ופיט, לי נדמה היה שפיט מפחד מבוב .בסוף הפרק כשפגי קראה לדון מפלצת, חשבתי שאולי הסיבה שפיט החליט לא להתעסק עם בוב, היא כי הוא הבין שהוא כמו דון, 'מפלצת' (אני ממש אוהבת את דון! קשה לי עם התארים האלה…)
    קראתי גם את נטע אלכסנדר, ואני מסכימה איתה שסאלי מפגינה התנהגות הפוכה לאבא שלה מבחינת המתירנות המינית. חוץ מזה, חשבתי שהסצינה שהיא מעשנת באוטו הבהירה ממש יפה איך סאלי הפכה מילדה מתבוננת, לאישה מורכבת, עם בעיות פסיכולוגיות שנובעות מגידולה ע"י הורים עם עניינים פסיכולוגיים משלהם. הסיפור של כולם. רק בהגזמה.

    • בנוגע לדון-פגי-טד: אני מאמין ששתי התשובות נכונות.

© עידו ישעיהו