מד מן 6.11: טובות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 11/06/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מד מן" עונה 6 פרק 11

בעת פרסום הביקורת מקדימות אותה שש תגובות

"אבא שלך הוא גיבור!"
(בטי לסאלי, סרקסטית)

"מד מן" היא אחת מהסדרות הרבות האלה שצמחו תחת כנפי "הסופרנוס" והציגו בחזיתן את דמות האנטי-גיבור, אלמנט שהפך למעין משחק אירוני בפרק הזה של "מד מן": דון, הגיבור של סאלי, הפך להיות בעיניה אנטי-גיבור בדיוק בזמן שנעשה גיבור בעיני שכניו כשהציל את בנם מציפורני וייטנאם. בנוסף, נושא הגיבורים עמד על הפרק עם העיסוק במלחמה ובהתחמקות ממנה. "זאת לא הבעיה שלנו", דון אומר למייגן, אבל זה לא נכון. זו הבעיה שלו בדיוק – חיים כעריק. דון לא יכול להפנות לנער את גבו. כמו שעזר לאחיה של סוזן בגלל שלאחיו שלו הוא לא עזר, וכמו שעזר לגלן אחרי יום קשה כי לליין פרייס הוא לא עזר, כעת הוא עוזר למיטשל כי לעצמו הוא לא עזר. הסיפור הזה עם הצבא הציג לנו פן מעניין של דון, כזה שמציין בפירוש את יחסו אל מעשיו הנושנים. למייגן הוא אמר, "הוא לא יכול להעביר את חייו במנוסה". לארנולד הוא אמר, "רציתי ללכת, אבל אז כשהגעתי לשם, טוב…". אז הוא עוזר למיטשל/עצמו/ארנולד/סילביה, ובשעה שהוא קוטף מעין פרס על התנדבותו, שוב חומקת צרה מבעד לדלת האחורית כדי לטלטל את חייו.

בשעה שדון עסוק בלדבר על הפחד מפני אובדן בניו ואיזה מזל שהם קטנים מדי, הוא מאבד את בתו. היא כבר לא קטנה מדי, כנראה. ממש לא מזמן היא כבר קיבלה סטירת לחי דומה כשראתה את מארי קאלבה יורדת לרוג'ר בנשף שאליו הלכה עם כולם – העיר מטונפת, היא אמרה אז לגלן – אבל הפיכחון הזה הוא כאין וכאפס כאשר היא רואה את אביה, אותו אחד שעליו אמרה שהוא תומך בחלומותיה, עושה טובה לשכנה.

Mad Men Season 6 Episode Photosהיו מספר פעמים שבהן ראינו את דון נרעש לאורך השנים, בדרך כלל כאשר חשב שנתפס (או כשנתפס בפועל): כאשר אחיו הבליח שוב בחייו, כאשר פיט איים להסגיר אותו לברט קופר, כאשר בטי מצאה את הקופסה, כאשר החוקרים הפדרליים באו לחקור את בטי לשם סיווג ביטחוני לדון (מה שאוזכר גם הפרק) וכיו"ב. אבל הפעם הוא נראה מזועזע יותר מאי פעם. המוזיקה ברקע הייתה חורקת ומזרת אימה, כמו במותחן סוריאליסטי, כאילו זו עוד הזיית סמים מאלה שכבר ראינו העונה, וזה היה ארוך, וזה היה מפורט, ודון הלך רגע אחורה ואז שוב קדימה ואז יצא מהלובי אל החוץ. הוא ידע שהפעם שבר משהו שלא יוכל לאחות, ובניגוד לפעמים אחרות – בעיקר כמובן גירושיו מבטי – שבהן זה היה נורא אבל לא הרה גורל, נדמה שהאופן שבו תואר המקרה הזה ממחיש שסאלי היא הרבה יותר מכל השאר.

כשם שקורה פעמים רבות בגיל ההתבגרות, אבא ואמא הופכים מדמויות של גיבורים לאנשים בשר ודם. פגומים, מקורקעים, מאכזבים. אבל דמות הגיבור לא רק ניתצה עבור סאלי, אלא ממש התנפצה לרצפה בשאון של צרור מפתחות ענקי, בשאון של לבה שנשבר. כשדון בא אל חדרה והם דיברו מבעד לדלת, ציפיתי לאיזה נאום יפה מצדו, לכנות מסוימת, לחיבור אנושי. אבל במצגת הזו איש המילים לא הצליח להרשים. תירוציו הרפים היו יאים לילדה בת חצי מגילה של סאלי, "ניחמתי את גברת רוזן". מפתיע שסאלי לא צחקה לו צחוק מר ומזלזל. הדלת הסגורה – שוב דלת – עמדה ביניהם, ואולי לנצח תעמוד שם.

 

כוכב בודד

חייבים לתהות בשם כל צופי "האישה הטובה" שצופים גם ב"מד מן": האם כל האחים הסיעודיים הלטיניים של אמהותיהם של גברים בשם פיטר נועדו גם להפוך למאהביהן?

Mad Men Season 6 Episode Photosדורותי, אמו של פיט, סיפקה שתיים מהשורות המדהימות ביותר בפרק. ראשית כשאמרה לפגי, "אני שמחה ששניכם בלעתם את גאוותכם, אם לא בשביל משהו אז לטובת הילד שעשיתם ביחד". פגי ממש התבלבלה שם, זה היה נהדר. שנית, ומשמעותי פי כמה, כשאמרה לבנה, "תמיד היה בלתי אפשרי לאהוב אותך". וואו! איזה דבר איום לומר לבנה, והתגובה הכמעט-אדישה של פיט רמזה שהגישה הזו אינה זרה לו. זהו דימיון נוסף בין פיט לדון, שניהם גדלו ללא אהבה יתרה מהוריהם.

"בבקשה תגידי לי שאת לא מרחמת עלי", אמר האיש מעורר הרחמים. יופי של חיבור היה בין פיט לפגי. אותו משפט של דורותי שטלטל את פגי, לנצח יקשר בינה ובין פיט. עכשיו, שמונה שנים לאחר מעשה, יש ביניהם איזו ברית שקטה ויפה. "כי את באמת מכירה אותי", הוא אמר לה. "אני מכירה", היא ענתה. ולא יכולתי שלא להיזכר בדון ואנה. "האדם היחיד שבאמת הכיר אותי מת", דון אמר, ופגי ענתה, "זה לא נכון". פגי הייתה אמורה להיות האנה של דון, לא של פיט.

כמו אנה, גם פגי חיה לבדה ובסדר עם זה, אם כי משום מה היא עושה את זה בדירה שכל כך רצתה לברוח ממנה. אפילו בה היא לא צריכה שום גבר. עכשיו יש לה חתול ואף עכברוש לא יעז להתעסק איתה (בהצלחה לה בפעם הבאה שאבן תיזרק לה על החלון או שאיזה נרקומן יפרוץ לה לבית. אולי היא תוכל לשכנע אותו לא לעשות לה כלום. הוא יכול אפילו להביא את החברה שלו). וגם פיט לבד בביתו, מחרב שוב ושוב את מה שהוא נוגע בו, מה שאולי לא מבשר טובות לגבר שחיכך בו את רגלו.

הסיפור של בוב בנסון נהדר בעיניי. במשך 11 פרקים תמימים תהינו על קנקנו, אולי הוא זה ואולי הוא אחרת. המסתורין שלו נבנה היטב, ידענו בוודאות שהוא מסתיר משהו עוד לפני שתפסנו אותו בשקר לגבי אביו, וזה משהו שלא נדמה שמישהו מלבדנו הצופים חולק, כלומר זה לא שראינו מישהו ב'סטרלינג קופר' תוהה על קנקנו (מלבד אולי קני בפתיחת העונה, שלא הבין למה הוא יושב בלובי ומדוע שלח קייטרינג להלוויה). ידענו שיש סוד, וכל זה רק כדי לגלות שהוא בסך הכל הומו, בימינו עניין כמעט טריוויאלי, בטח שבמתחמי עולם הפרסום. אבל זה העניין, בעצם. המסתורין של בוב בנסון, הדבר הגדול הזה, הוא באמת דבר גדול. אפילו ב-1968, אפילו שנים אחרי סאל (וקורט, שהיה מחוץ לארון, אבל הוא אירופאי אז זה לא נחשב).

אז הוא מאוהב בפיט וחשב שאהבתו הגדולה תמיס איכשהו גם אותו, משהו שמאוד מזכיר את קרול, חברתה של ג'ואן – כלומר בוב הוא לא רק גיי, אלא גם רומנטי ונאיבי עד כאב. אבל כמו במקרה של ג'ואן עם שותפתה, אהבתו של בוב מושבת ריקם. ג'יימס ווק נתן תצוגת משחק מעולה. הרגע אחרי שפיט יירט אותו באופן כה בוטה וחד משמעי – "תגיד לו שזה מגעיל" – כאשר למשך מספר שניות פני הכלבלב שלו נותרו כפי שהיו ואז פתאום חיוך עלה עליהם, היה בעיניי לא פחות מנפלא. מסכן, אבל כדאי שימצא לו מישהו ראוי יותר.

תגיות:
  • YaffaSyndrome

    משה דיין! מה הקטע? בתור אנטי מיליטנט סטן מפתיע עם הפוסטר מעל למיטתו. ואולי זו מחווה לעצימת עין שדון מבקש מסאלי לנוכח בגידותיו? או שאולי סטן פשוט חשב שהרטייה של דיין מגניבה.

    וסאלי המסכנה, כמה צלקות. ליבי יוצא אליה.

    • אחרי ששת הימים ישראל הייתה להיט גדול בארה"ב.

    • עומעומ

      מעבר למה שיאדו כתב כסיבה אפשרית למשה דיין, לדעתי יש משהו מעבר לזה שם…ביקורת על הממד האופנתי והלא-באמת-הומאניסטי של ההיפים? משהו לגבי האישיות, ספציפית, של סטן?

    • ocean

      הפוסטר של משה דיין מעל המיטה היה קריפי. הדבר היחיד שניתן להעלות על הדעת זה שהבנות התלהבו בשעתו מהמצביא הפופולארי, אז אולי השתלם לתלות את תמונתו מעל המיטה.

      • may

        לטעמי הסדרה נוטה מאוד לבטל את מיד הרומנטיזציה של
        ההיפים, רוב הדמויות ההיפיות שפגשנו עד היום, לקו בנאיביות מטופשת או בנרקיסיסם צביעות והתחסדות מכוערת

        (פול, החברה שלו מהארי קרישנה, אייב-שלדעתי יחסו לפגי בסוף היה דוחה ועלוב לחלוטין)

        וגם אפיזודת המצפון מהפרק האחרון של מייקל נראתה פארודית

        אז כן, כנראה היה מגניב לאהוד את משה דיין, כמו שהיה מגניב בחוגים היפים מסויימים להעריץ את סטאלין והגוש הקומוניסטי (לפני שכל פרטי הזוועות של הדיקטטורה נחשפו)

        • e/m/

          כל הפרק עוסק בסוגיית הגבורה. משהדיין היה באותם ימים הגיבור בהא' הידיעה, אולי משהו מזמין כאן השוואה בין מלחמת וויאטנם לבין מלחמת ששת הימים, בין ההשתמטות של האמריקנים מהצב אלבין הפטריוטיות המיליטנטית הישראלית.

  • may

    ספוילר מד מן 6.11

    בוב בנסון מאוהב בפיט!! הוא הרבה יותר ביזארי ממה שחשבנו

    כל הפרק הזה היה רצוף בwtf

    • דור

      ביזארי? זה לא ביזארי. הוא באמת איש טוב לב שכנראה התחבר לפיט הרבה בתקופה שהוא עובד שם והתאהב בו.

      • יערה

        נראה לי שזה נראה ביזארי כי פיט מתנהג כמו מניאק גס רוח וכעוס בעבודה, והוא לא הפגין התנהגות נחמדה במיוחד כלפי בנסון חוץ מהכמה רגעים בהם הםדיברו על האח שהוא סידר לאמא של פיט. בהתחשב בזה שבנסון הוא בערך האנטיתזה של פיט זה אכן קצת מוזר שהוא התאהב בו. מצד שני הוא די אטום ואופטימי נצחי שכזה, כך שאולי כל האופי של פיט פשוט עובר לו מעל הראש.

        • ocean

          * וכל מה שהיינו צריכים לעשות זה להקשיב למייקל שקלט מיד את בנסון בפרק הקודם, אחרי האינטראקציה המשמעותית הראשונה ביניהם:

          "?are you a homo".

          • may

            חבל שלא מרחיבים יותר על מייקל, כל רגע איתו מרתק אותי

      • may

        כן, זה עדיין מוזר ביותר בעיניי, פיט הוא הדמות הדוחה האנוכית הקטנונית וחסרת לב ביותר במשרד שמשופע בכאלה.

        לא הבנתי גם למה פגי רצתה אותו (אולי בתחילה לפני שהיא הבינה מי ומהו והיתה ילדותית ופעורת עיניים, אך בהמשך זה נראה לי הזוי..)

  • שולה

    טוב
    אני יודעת שלא רשמתי על זה פטנט
    אבל אני יכולה להישבע שידעתי שסאלי היא זו שתתפוס על חם את דון וסילביה. כבר מתחילת העונה!!!!
    למה?
    כי הם שכנים
    וידעתי שווינר ירצה שבאיזשהו שלב הילדים ידעו איזה אבא חלאה יש להם

  • אוף, כמה התאכזבתי מהסוף. בעיקר מדון. קיוויתי שהטובה שהוא עשה לסילביה תביא לפיוס ביניהם אבל *לא* לחידוש הרומן. זו היתה הרגשה של ניצול סערת הרגשות והכרת הטובה שלה, למשהו שהוא הדבר האחרון ששניהם צריכים.

    גם אוסף צירופי המקרים שהביא את סאלי ואת דון לשם בדיוק באותו רגע (שניהם , בפועל, בגלל מיטשל) היה קצת מוגזם ומלאכותי מדי.

    שמתם לב שכל הפרק סובב סביב משקאות? כל רגע מישהו נכנס ושואל אם רוצים קפה, רוג'ר מתחת לבאר, וכמובן שתי חברות המיצים שמתחרות ביניהן.

    • ocean

      אני חושבת שהקטע הכי עצוב בכל הסיפור הזה הוא דווקא *שלא* מדובר בחידוש הרומן, אלא באמת בניחום הדדי וסגירה יפה של הסיפור שהיה בין דון וסילביה. נדמה לי שדון לא ניסה לשקר או לזלזל באינטליגנציה של סאלי, אלא פשוט לא ידע להסביר לה מה באמת היווה האקט הזה עבור המבוגרים שלקחו בו חלק.

      ותגובה כללית לפוסט:

      שם הפרק יכול להתפרש גם כ"העדפה" או "יחס מועדף". סאלי תמיד היתה המועדפת על דון. אולי כי היא היתה זו שהפכה אותו לאב, אולי כי היא בוגרת יותר ולכן יכולה לעשות או להגיד לדון משהו "שיגרום לו להרגיש כאילו הלב עומד להתפוצץ".

      אבל דווקא השתיקה שלה היא זו שגורמת ללבו של דון להתפוצץ. פעם אפשר היה להמתיק את האכזבה מאבא שנטש את מסיבת יום ההולדת ולא הביא עוגה, באמצעות כלב במתנה. פעם כשהיא היתה קטנה הוא היה פחות קשור אליה. היום, כשהיא נערה, היא מנפצת את לו את הלב לרסיסים בחזרה מבלי שהתכוונה לכך. חושפת אותו במערומיו, תרתי משמע.

      בכיוון ההפוך יש לנו את הילד הלא מועדף – פיט. מעניין שכשאמו הטיחה בו שתמיד אי אפשר היה לאהוב אותו, זה בוודאי היה אחד הרגעים בו הצופים אהבו אותו יותר מכל. הילד המריר הקטן שהפך לגבר המריר הקטן, זה שהדבר הכי קרוב לזכרון ילדות מתוק של תירס שיש לו זאת הסיכה על דש הבגד של אמו. לא, פיט הוא לא איש הקיץ. הוא איש החורף. ואיש של חורף לא רוצה לשתות 'שירלי טמפל' כמו זה שסאלי שתתה בנשף הדגים, אלא את הוויסקי סאוור של פגי – כי אם כבר פיכחון אז שיהיה מטאפורי לחיים שלו: יש בהם מעט סוכר, אבל הם מרירים וחמוצים במהותם.

      נ.ב: גם אני חושבת שעניין המשקאות בפרק לא היה מקרי.

  • miss bojarsky

    ספויילר
    *
    *

    הו דון 🙁 כואב לי הלב על סאלי ועליו. האכזבה של סאלי ממנו משקפת לו את האכזבה השוא חש מעצמו וכבר לא יכול לברוח ממנה יותר. כמו שהוא אמר, הוא לא יכול לבלות את חייו בבריחה.

    ופיט המסכן, הוא יכול להיות כה בלתי נסבל ודוחה, אבל אז אנחנו מקבלים תזכורת למה הפך אותו לאיש הזה ואני לא יכולה שלא לרחם עליו.

    מעניין מה יקרה כשג'ואן תגלה שבוב הומוסקסואל. ועכשיו אני קולטת שבכלל לא ראינו אותה בפרק הזה.

  • oren mendez

    ספוילר

    זה באמת הגילוי הגדול על בוב בנסון? אני מדמיין שיש משהו מעבר שייחשף בפרקים הבאים. הרי זה לא רק שהוא התחיל עם פיט. הוא התחיל גם עם ג'ואן (ולא מול כולם כדי לנסות להוכיח משהו) ובצורה מסוימת גם עם גינזבורג. והוא עושה את זה לכל אחד בדרך המתאימה לו (בעדינות עם ג'ואן, בכוח עם גינזבורג וברמיזות עם פיט). נראה שהוא פשוט נותן לכל אחד את מה שהוא צריך. אני לא יודע אם זה באמת הגילוי הגדול לגביו, ואם כן אהיה מאוד מאוכזב.

  • מיכל

    אני חושבת שהפוסטר של משה דיין, מעבר לכך שהיה פופולרי מאוד (ובוודאי סטן השמש בו בצורה אירונית) פשוט מספר את הסיפור של הדו פרצופיות של ה"גיבור". מצד אחד נערץ (מהצד השני של המפה הפוליטית לא), אך יש לו פגם בולט מאוד- עיוורון (פיזי, שמרמז גם על חוסר היכולת שלו לראות את האחרים). לא יודעת כמה התעמקו בסיפור של משפחת דיין אבל משה דיין הוא קצת דון (או ההיפך). דגול כלפי חוץ וחרא של איש משפחה מבפנים.

    • שולה

      לא הייתי הולכת לכיוון הזה עם משה דיין.
      משה דיין היה באמת סמל "אייקון".
      להבדיל מהלחמה שלהם שנמשכה עד 72, המלחמה שלנו נמשכה 6 ימים ע"י ניצחון גדול מאוד באותה תקופה.
      ווינר כבר נתן איזכורים לישראל בעונה 1 והבטיח שייתן אזכור ל6 הימים ונתן

  • מירב

    פרק מעולה ניתוח מצוין, הגיבורים והאנטי גיבורים… . גם צ.ואו שם בתמה. פגי והחתול הזכירו לי את מה שאמא שלה אמרה לה: אם את בודדה לקחי חתול,) לא גבר(… .
    נראה מהפרומו הכידוע לא מגלה כלום לפרק הבא שמשהו קורה לסאלי, מאד מקוה שזה לא העניין.

  • יערה

    בפרשנות האופנה השבועית של טום ולורנזו:

    טום ולורנזו מפרקים את דמותו של בוב בנסון עד לרמה המולקולרית במטרה להראות שכן, הבנאדם בסה"כ הומו, וקונספירציית המרגל הרוסי תאלץ להמתין לדמות אחרת (או לסדרה אחרת).

    בשאר הטור
    – האמא של פיט היא בובת הברבי של מאנולו
    – כל בני הנוער לובשים בגדים גרוביים
    – מייגן שוב לבושה בלבן בזמן שהיא מוקפת בבנות נוער ואין לה מושג מה קורה סביבה
    – דון וטד מוצאים דרך להתפייס, גם דרך הבגדים שלהם
    – התפוח לא נופל רחוק מהעץ בכל הנוגע לסאלי ודון

    http://www.tomandlorenzo.com/2013/06/mad-style-favors.html

  • אה, נכון, זו הסיבה שהפסקתי לשכב איתך. הנה "מד מן" 6.11 לו התרחש רק בפייסבוק, כולל אבחנה מעולה שאני לא מאמין שלא חשבתי עליה עד כה: כשסאלי ראתה את דון שוכב עם סילביה, זה היה ממש כמו הדברים שהוא עצמו ראה בבגרותו בבית הזונות.

    • הנה דיון שלנו בפייסבוק על זה ועל הפרק בכלל.

    • ocean

      זה אפילו יותר גרוע. דיק הצעיר רק הציץ בחור המנעול. סאלי פתחה לגמרי את הדלת. תוהה מה יעלה בגורל השרשרת שהיא כה הקפידה לענוד, גם כשהיא הפכה לנערה.

      יש עוד דימויים בפרק ורפרנסים כמו העכברוש של פגי שנתפס במלכודת, נפצע, מדמם ואולי ימות מחר בבוקר. גם מזכיר את השיחה שלה עם דון ב"מזוודה". רבאק, אני מקווה שויינר "יהרוג" את דון בסוף העונה הזאת. הפרקים יפים, אבל המוטיבים והתובנות חוזרים על עצמם יותר מדי. חייבים לשבור כבר את הדפוס הזה.

  • אני תמיד נהנה לקרוא ראיונות עם וינסנט קרתייזר, כי נשמע שהוא עצמו מעריץ את התוכנית. הוא גם ממש עם הרגליים על הקרקע.

  • רדיום

    משה דיין ביקר בוייטנאם בעת הלחימה שם ומסקנותיו היו שהאמריקאים לא יוכלו לנצח שם בשיטות צבאיות. מנהיג צבאי שאומר שאת המלחמה הזו אי אפשר לנצח עם צבא – זה מסביר למה סטן ראה לנכון לתלות פוסטר שלו.

    מתוך וויקי:
    בשנת 1966 יצא לווייטנאם שהייתה מצויה אז בעיצומה של מלחמת וייטנאם. את רשמיו ריכז בסדרת כתבות שנתפרסמו בעיתונות העולמית. דיין התרשם כי הווייטקונג אינו יכול להביא לסילוק האמריקנים מווייטנאם, אך סבר כי מלחמת הגרילה תימשך שנים, ועל מנת לנצח בה, ולהביא את הווייטקונג לכניעה, על האמריקנים לתת תשובה אלטרנטיבית לבעיות וייטנאם, אשר תגרום לעם הווייטנאמי להתנגד לקומוניזם. מסקנתו הסופית הייתה כי "מערכה ממושכת של הווייטקונג נגד כוחות ארצות הברית יכולה להיות רק מלחמת גרילה וטרור, שבה לא בא לידי ביטוי צבאי היתרון האמריקני באוויר, בארטילריה, בשריון ובאמצעים טכנולוגיים אחרים… התשובה למלחמת גרילה איננה טכנולוגיה, ואף לא הגדלת מספר החיילים האמריקנים. אינני מאמין שהאמריקנים יכולים להשליט חיי שלווה בווייטנאם".

    • מעניין, תודה.

  • הדס

    בפרק הראשון של מד מן, בעונה הראשונה, דון מתווכח עם פיט ואומר לו שבעוד מספר שנים הוא יהיה אדם עלוב, מנהל בדרג ביניים, עם מעט מאד שיער ובלי אף אחת תאהב אותו. לאחר צפייה בפרק ראיתי שהנבואה הזו, מלפני 8 שנים הגשימה את עצמה.

  • meiravre

    בצפייה חוזרת היום, שמתי לב לדממה שמלווה את סיום הפרק, בניגוד למוזיקה ההולמת שיש בדרך כלל. זה היה כמעט כמו אבל.

  • דון דרייפר

    לא שמתי לב למשה דיין. באיזה סצינה הוא מופיע?
    ודון, דאג לד"ר רוזן או שזו רק היתה דרך לחדש את הרומן עם סילביה?
    שני דברים שעוד לא נידונו כאן בשרשור:
    א. טוד שעושה הכל כדי לא להפוך לדון. כאילו מראים לנו איך מתנהג אדם נורמלי עם שלל הפיתויים שסביב.
    ב. גם פיט וגם דון נתפסו שניהם במערומיהם. מילולית. לפיט זה עלה ביוקר מכל בחינה אפשרית. האם גם דון עומד לשלם על כך מעבר לאובדן האמון של סאלי בו?

    • יש פוסטר ענק של דיין מעל המיטה של סטן.

      • דון דרייפר

        רואים אותו בסצינה בה הוא מנהל שיחה עם פגי על החולדה? ("יום שלישי יהיה נהדר"), כי בגירסה בה צפיתי כעת לא רואים אז כלום מעל המיטה שלו…

        • לא זוכר על מה השיחה, אבל אני חושב שצלצול הטלפון מעיר אותו.

© עידו ישעיהו