ארסטד דיבלופמנט 4.02: אישיות גבולית

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 01/06/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "ארסטד דיבלופמנט" 4.02

Arrested Development 04x02 - Borderline Personalities

היה רגע איפשהו בפרק, בסצינה שבה ג'ורג' ולוסיל דיברו עם בארי בתחנת המשטרה, שבו טוביאס ולינדזי שוחחו ברקע והוא עשה איזה ריקוד קטן. השטות הקטנה הזו היכתה בראש שלי כמו פטיש: לכל הרוחות, כמה שטוביאס חסר. אמנם הפרק היה טוב יותר מהראשון, אבל גם אותו אפשר לרשום כמפלה. מלבד גיחוכים פה וחיוכים שם, זו הייתה יצירה יבשושית נוספת שסבלה מהיעדרם של בני משפחת בלות' האחרים. בהתאם, הסצינה היחידה שבאמת הצחיקה הייתה זו שכללה מספר גדול מהם, יחסית. כבר ראינו אותה בחלקה בפרק הראשון, היא כללה את לוסיל, מייקל, באסטר, וכעת גם מי שהיה שם כל הזמן הזה ולא ידענו (אחת הבדיחות החביבות על "ארסטד") – ג'וב. האנקות שלו למשמע פירוט המשגל של הוריו סיפקו את הצחוק הכי גדול בפרק, לא מעט הודות לקולו העמוק.

מעבר לכך היו כמה קטעים נחמדים הודות למרי לין רייסקוב, המתקשרת במחשבות אפילו כשהיא נחנקת וצריכה כוס מים, ובעיקר הודות לגדולתו של ג'פרי טמבור. האיש החזיק את הפרק על כתפיו, עד שיש לברך על כך שהוא גילם בו שתי דמויות. היחסים בין ג'ורג' ובין אחיו התאום מספקים את אותה דינמיקת ניצול שכבר הכרנו מזמן, אבל באופן מעט יותר אינטנסיבי, והפעם כשאוסקר סוף סוף מבין שג'ורג' משטה בו. מה הוא יעשה עם זה – נראה בפרק הבא שיעסוק בג'ורג', בתקווה שיהיה יותר טוב. גם את היחסים בין ג'ורג' ללוסיל מעולם לא ראינו כך, מרוכזים, מה שהפך אותם להיבט נוסף שהצליח לספק עניין בפרק. זה כולל כמובן את הפלאשבקים, ולו כי קריסטן וויג עושה את לוסיל כל כך טוב, כאמור, וגם בארי זקרקורן הילדון מצוין (וממש דומה להנרי ווינקלר המבוגר, אולי כי מדובר בבן שלו, מקס).

אבל זהו. מלבדם הפרק סבל מחולאים רבים, בראשם העובדה שנראה זול עד כדי גיחוך. הסצינות המדבריות על רקע המסך הירוק נראו פשוט מגוחכות, בעיקר אלה שהראו מבחוץ את ביתן הזיעה עם האדים המזויפים במפגיע שלו. זה הדבר האחרון ש"ארסטד" הייתה זקוקה לו בשלב הזה, כשהרחקת כל דמות מחברותיה גורמת לה גם ככה להיראות כמו חלטורה. זה הזכיר לי קצת את חייו של "גרג הארנב" בערוץ IFC מספר שנים אחרי שהסדרה בוטלה בפוקס (שוב אלה), דל תקציב ונראה לפרקים כמו סרט סטודנטים. ההבדל הוא ש"גרג" הייתה מעולה גם בגלגול השני שלה. זאת לא השוואה הוגנת בכלל, ברור – קודם כל זהו רק הפרק השני של "ארסטד", ושנית הפרקים של "גרג" היו קצרים בהרבה.

אבל אם כבר קצרים, אין שום סיבה, למען השם, שהפרקים כאן יישאו את כל הדקות המיותרות האלה. הקצב הרצחני של הסדרה המקורית הוא משהו שבכל זאת ניתן לשמור עליו גם תחת אילוצי הפקה מורכבים כפי שחוותה "ארסטד" בגלגולה הנוכחי. למה לעזאזל צריך את הסצינה המטומטמת האיומה הזו של לוסיל מעשנת לתוך פיו של באסטר? יותר מדקה, אלוהים אדירים! מישהו יכול להגיד שהפרק לא היה מרוויח מהיעדרה?

danharmon-mitchhurwitzהיצירה הפגומה והלוק החלטוריסטי הופכים את הופעות האורח הרבות של הפרק לתבלין שלעתים קרובות מעניין יותר מהמנה העיקרית. את מרי לין רייסקוב כבר ציינתי; ג'ון סלאטרי, למרבה הצער, קצת התבזבז כאן (אם כי חברתו הקולנית הייתה יותר מבדרת), והיו גם התארחויות בזק של דן הרמון ושל ביזי פיליפס. לתפקיד האורח הזערורי שלה בקושי שמתי לב – היא הייתה המנחה האורחת יחד עם ג'ון בירד בטלוויזיה. אני תוהה אם נראה ממנה עוד בפרקים הבאים, כי קצת מוזר שיביאו אותה רק בשביל זה.

 

קטנות:

* כמו מייקל גם ג'ורג' הגיע למגזין טיסה אקסקלוסיבי, וכמותו גם הוא מצולם בפוזת ספיקת כפיים רוחניקית.
* הילד המאומץ של לוסיל 2 היה מצחיק, גם בסדרה המקורית זו הייתה בדיחה שאהבתי: הגבר המבוגר בפאה ג'ינג'ית ועם נמשים שחורים, בטלנובלה שמרתה, חברתו של ג'וב, שיחקה בה. הפעם לפחות באמת מדובר בילד.

© עידו ישעיהו