המשרד 9.22-23: ע.ע.מ.א

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 10/05/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

מה חשבתם על "המשרד" 9.22-23?

The Office - Season 9

תגיות:
  • יערה

    המשרד 9.22-23

    ספוילרים

    פפפפפפפפ.
    קשה, קשה.

    את הפרק הקודם סיימתי במחשבה של 'זאת אמורה להיות קומדיה, נכון?'.
    הפרק הנוכחי היה בינוני, אבל עם כמה קטעים מאוד מאכזבים.
    המגורים המשותפים של אוסקר ואנג'לה היו מאוד משעשעים. גם הקטע בו קווין מתנהג כמו ילד שנולד לו אח קטן, אבל הכותבים סחטו את השטיק הזה הרבה יותר מדי לאורך הפרק.
    השותפות החדשה בין ג'ים ודווייט היתה משעשעת, וכך גם הקטעים עם אנדי.
    הגילוי בסוף של אנג'לה שפיליפ הוא אכן הבן של דווייט הרגישה הכי מצוצה מהאצבע, דאוס אקס מאכינה, 'כולם חיו באושר ועושר' שיש. שלא לדבר על כך שהם לחלוטין מתעלמים מזה שאנג'לה הסתירה מדווייט שיש לו ילד. בקטנה, לא?

    הנקודה הכי כואבת – ג'ים ופאם.
    הסדרה הקדישה זמן מסך מכובד, במשך חמש עונות, למערכת היחסים בין השניים. במקרה או שלא, אני הרגשתי ירידה חדה באיכות הסדרה בתחילת עונה שישית, ומבחינתי מאז הסדרה לא חזרה לעצמה, והיא המשיכה להתדרדר לאיטה באיכות שלה. פתאום העונה הכותבים נזכרו שוב לתת פוקוס על מערכת היחסים ביניהם, הפעם בצורת משבר שהגיע בצורה פתאומית, טופל בצורה גרועה ונפתר באופן מגוחך (נזכרנו שאנחנו אוהבים אחד את השני! נפתרו כל הבעיות!). בשביל מה כל זה היה? בשביל ה'שיא' הנוראי הזה שהציגו לנו?
    טונות של שמאלץ וקיטש וכותבים שבכוח מנסים ללחוץ לי על בלוטת הדמע. לא עבד. פשוט מכעיס שמערכת יחסים שנבנתה בצורה כה איטית ועדינה נדחסת בוולגריות למונטאג' כזה.
    מאכזב ביותר.

    • איימס

      אני מסכימה, בצער רב.

    • ocean

      מסכימה מאד לגבי ג'ים ופאם – כל העיסוק בהם בעונה האחרונה היה ממש מייגע.

      לא מסכימה לגבי אנג'לה ודווייט – הרי כבר עסקו בנושא הזה לא מעט, ומבחינתי זה היה רק עניין של זמן עד שהשקר הזה יתגלה. אנג'לה יצאה מגדרה כדי שדווייט לא יתקרב לפיליפ, שלא יצליח לדגום ממנו ד.נ.א ושלא יגיע לבית החולים. למה לה להתאמץ כל כך אם לא היה לה משהו להסתיר?
      גם כל המבטים המרחמים/אשמים שלה כלפי דווייט בתקופה שלאחר תוצאות בדיקת האהבות השלילית לכאורה (הנחתי בשעתו שהיא שיחדה מישהו), היו די מסגירים.

      הדבר היחיד שלא אהבתי בסיפור אנג'לה זה איך לעזאזל היא התדרדרה לסוג של עוני? זה דבר אחד לרדת בסטטוס שלך, וזה דבר אחר לשקול לגור באוהל. הרי לפני הסנטור היא כילכלה את עצמה יפה מאד, וגם אין סיבה שהיא לא תקבל ממנו כלום לאחר הגירושין.

      • יערה

        לי בכלל לא היה כזה ברור שאנג'לה זייפה בדיקות דנא וכו'. הנחתי שהיא שהמבטים שלה היו כי היא מרחמת על דווייט וגם על קצת על עצמה, בגלל הבחירות שהיא עשתה. בלי קשר להנחות שלי, הרבה יותר הפריע לי זה שהיא שיקרה לו לגבי הבן שלו, ואז שוב, רק כדי לראות שהוא באמת-באמת-ממש-מאוד אוהב אותה, וגם שהוא הבליג על זה לחלוטין.
        ובאמת הקטע עם ההדרדרות הפתאומית לעוני מאוד לא אמין. לא חשבתי על זה.

        • ocean

          כל עוד היא חיה בשקר, תרתי משמע, לא היתה לה שום סיבה לגלות לדווייט על הילד. היא היתה נשואה, חיה בסרט ולא רצתה להרוס לעצמה כלום. אנג'לה מאז ומעולם צויירה כמנייאקית אנוכית באריזה קפוצת תחת מתורבתת, עוד מהימים שהיא שברה לאנדי את הלב.

          גם את רגשותיו של דווייט כלפיה לא חסכו מאיתנו. הרי היתה אפיזודה שלמה ומקסימה שדנה בזה, כשבסופה דווייט הבין באמצעות ג'ים ופאם שהוא שבור לב. בכלל, הרגשות כלפי אנג'לה היו אחד הדברים העקביים ביותר בסדרה, ואני לא מוצאת בעיה בזה שהוא הבליג על הסיפור אם התוצאה מבחינתו היא מושלמת: איחוד מחודש עם האשה שהוא אוהב + יורש לחווה שלו.

          • יערה

            מממממ…. אני מבינה את אומרת , אבל עדיין קשה לי עם זה.
            נראה לי שהעובדה שגילוי האבהות של פיליפ נדחק לתחילת העונה ה-9 היה בגלל הספין אוף של החווה.
            הרי זה היה יכול להיות מאוד תמוה אם דוויט היה מגלה שהוא אבא ואז ה הולך לו לסדרה אחרת לגמרי, הרחק מהמשרד ומאנג'לה ומהתינוק. באותה נקודה זה התאים לכותבים שדוייט לא יהיה האבא של הילד מסיבה מובנת.
            כשהספין אוף בוטל פתאום היה צריך מהר-מהר להחזיר את אנג'לה ודוייט כדי שיהיו ביחד בסיום העונה (והסדרה), וזה אומר שעכשיו צריך לקרב אותם וגם עדיף (מבחינת הכותבים) שדווייט יהיה האבא של פיליפ.
            כל הזיגזוג הזה גרם לכאב ראש מאוד מורגש אצל הכותבים, ולכן אני בוחרת לא לייחס את התפניות התמוהות בסיפור של אנג'לה ודווייט להתנהגות הדמויות, אלא לניסיון לא מוצלח של הכותבים לצאת מהסבך אליו הם נכנסו עם ביטול הספין אוף.

  • מיכאל גינזבורג

    איזה יופי של פרק כפול. הסדרה אולי מתחילה לסגור קצוות בצורה מעט מופרכת, מה שתמיד פגם מעט באמינות שלה, אבל אין זה גורע מהמכלול.
    בשבוע הבא, פרק סיום בן שעתיים, הפרומו עוצר נשימה!

  • תתש

    דריל ושאר המשרד רוקדים לצלילי הדיסקו היה אחד הקטעים הכי טובים בהיסטוריה של הסדרה.

    • הקטע הזה הזכיר לי את הריקודים במשרד החדש של "חברת הנייר של מייקל סקוט", כשכולם ירדו אליו והתחילו לרקוד. בשעתו אהבתי את זה הרבה יותר.

  • חנה

    מאד אהבתי את הפרק, גם בפני עצמו ובטח לעומת הפרקים האחרונים.

    כנראה שהקיטש הצליח לגעת בי, כי בהחלט מצאתי את עצמי דומעת בכמה קטעים.

    ריקוד הדיסקו היה אדיר, והיה עדיף לו אנדי לא היה מופיע הפרק ומגיע הישר לפרק האחרון.

  • maayan1

    אנחה…

    טוב, אז ככה.

    – כנראה הדבר היחיד שאהבתי בפרק היה האינטראקציה בין דוייט לג'ים שהייתה כה חסרה לי בעונה הזאת. אחד הדברים הכי משובחים בסדרה הזאת היא עלילות דוויט וג'ים.

    – סיפור פאם וג'ים- יערה- אני מסכימה איתך כמעט במדיוק. כלומר, דווקא כן הרגשתי שהקונפליקט נבנה בצורה טובה בפרקים בתחילת העונה, עד לפיצוץ הראשון (הופעתו הראשונה של בראיין)- מאז הכל הלך הפוך. לא הייתה שום התמודדות אמיתית עם העניין. הפתרון היה באמת מגוחך (נזכרנו שאנחנו אוהבים אחת את השני) והמסר- דפוק! (תוותר על החלומות שלך בשביל אהבה, או משהו). שלא לדבר על כל קו עלילת בראיין שהיה מיותר לחלוטין. בשביל מה הוא היה? עד היום אני לא מצליחה להבין.
    הבעיה לדעתי הייתה בכל עניין העבודה של ג'ים זה העובדה שנראה שהוא לא היה ממש כן לגמרי מה סוג העבודה הזאת תדרוש ממנו ולתת לפאם להתארגן בהתאם. הפתרון הוא לא- פשוט תוותר על העבודה- אלא – אנחנו צריכים לעבוד על התקשורת שלנו!
    והסוף של העניין שלהם (המונטאז' מהצילומים) היה באמת יותר מדי. הרגשתי לשניה כאילו אני רואה סוף של קומדיה רומנטית הוליוודית.. זה היה סוג שלל בלע…

    – עניין אנג'לה ודווייט היה יותר טוב. גם הוא היה קיצ'י יותר משמעכרת היחסים בינהם הייתה אי-פעם. אבל תמיד אפשר לסמוך על דווייט שלא יתן לקיצ' להתדרדר יותר מדי ("הטבעת הזאת הוצאה מישבנה של סבתי" LOL!!). וגם ראינו את זה מגיע, וגם זה כמעט הסוף, אז דיי מותר.
    מסכימה עם אושן שסיפור ההתרוששות של אנג'לה לא הגיוני. והאמת עד לרגע זה שחשבתי על זה, לא היה כ"כ אכפת לי כי הרגשתי שהוא נעשה כדי להנגיש לנו את דמותה (והיא הייתה הכי נגישה מכל שנותיה בסדרה הזאת) וגם מי היה מאמין אי פעם שהיא ואוסקר יהיו סוג של חברים? אבל במחשבה שניה- למה בעצם? למה צריך להפוך אותה למסכנה כדי שנרצה שהיא ודוייט יחזרו? זה לא הדמות. במחשבה עכשיו זה בעצם קצת מעצבן.
    – מסכימה עם יערה על כל הקטע שזה שהיא לא סיפרה לו על התינוק היה דיי facked up. כאילו ראשית בתחילת העונה הרופא אמר שזה לא שלו, לא? איך היא יכלה לגרום לרופא לשקר? זה לא כאילו, לא אתי או משהו? שנית, אם מסתבר שהוא האבא והיא הסתירה ממנו את זה- הוא אמור דיי הרבה לכעוס עליה לא? וחוץ מזה דווקא אהבתי את העובדה שהוא נקשר לילד, ורצה לגדל אותו בידיעה שהוא לא שלו. והיה מוצא חן בעיני אם הוא באמת היה לא שלו! למה זה היה גורע משהו?

    בקיצור הפרק הזה משאיר טעם רע, כי הוא יותר מדי מתוק, כזה שעושה בחילה. \:

    (עלילת דריל הייתה סנוז עבורי. וקטע הריקוד הרגיש לי מביך ודבילי. עלילת אנדי הייתה סבירה. לא ממש מצחיקה או מדהימה.)

    • יערה

      גם אני ממש קיוויתי שהם ישאירו את פיליפ כבן של אנג'לה והסנטור. בהחלט היה מעביר מסרים הרבה יותר בריאים בכל הנוגע למערכות יחסים וקרבת דם, וגם לא היה מוציא את אנג'לה מניאקית.

  • מיכאל גינזבורג

    אף אחד לא ציין או דיבר על זה אז אקח את המושכות:
    זיהיתם את ג'ון סי. מק'גינלי???!!!

    • יערה

      מההההההההההה????איפהההההההההההההההה

    • דור

      כן, אבל היה קשה

      • יערה

        היי ילדים, רוצים לחלוק את התגלית עם שאר הכיתה?

        • מיכאל גינזבורג

          בסצינות בהן אנדי מחכה בתור להיבחןף ניתן להבחין כיצד בלי הפסק מופיע לצידו/מאחוריו בפריים מימין לרוב בחור עם שפם וכובע קאובוי. ד"ר קוקס עושה הסבה גם כן 😉

          • אתם רציניים? לא רק שזה לא הוא, מלבד דמיון קל הם בכלל לא נראים אותו דבר.

            • מיכאל גינזבורג

              אמנם אין סימוכין ברשת אבל מאין לכם שזה לא הוא?
              תחשבו על זה שהוא די בולט בפריימים הללו עם אנדי.

              • ראשית, אני יודע כי הוא לא נראה כמוהו. שנית, למה שיבוא ויסתתר מאחורה עם שפם וכובע קאובוי? חסר לו מה לעשות בחיים?

                • מיכאל גינזבורג

                  מה עם ג'ים קארי? גם לו אין מה לעשות בחיים מאשר להופיע לשנייה וחצי כאורח? 🙂

                  • אני בטוח שאתה יכול לעמוד על ההבדלים בין שני המקרים גם בלי עזרתי.

              • ocean

                כי אם זה כן היה הוא, היה קל למצוא סימוכין. זה לא איזה שחקן עלום.

    • ocean

      לא דיברנו כי זה לא הוא.

  • Saturn

    קטעי דווייט-ג'ים מצויינים. כפי שהם היו בפרק הקודם. נהדר.

    הריקוד של דריל היה יותר מצחיק ממה שחשבתי יהיה ולא מביך לצפייה.

    קטעי אנדי היו ככה-ככה.

    לא אהבתי את המשחק עם זהות אביו של פיליפ, כאשר כביכול כבר הייתה בדיקת אבהות של בית-חולים לפני עונה-שתיים. היו צריכים לעשות את זה בלי פיתולים.

    שבוע הבא בפרק האחרון הם קופצים חצי שנה קדימה ולחתונה של דווייט ואנג'לה. אם קארל חוזר להופיע אז הוא חייב להיות השושבין או לתת את הכבוד לג'ים.

    • קארל כבר הודיע שהוא לא חוזר לפינאלה.

      • אני לא מאמין שקארל לא יחזור חרף כל ההכחשות. יש לנו שבוע כדי להיווכח.

        • ברגע שאמרו שהפינאלה היא בחתונה של דוויט ואנג'לה, אין אפשרות סבירה שקארל לא יהיה.

          ואני חייבת לציין שזה ממש מבאס אותי שזו הפינאלה. דווייט הרי היה אמור לעזוב את הסדרה, ובטח שלא להתחתן עם אנג'לה. זה מלמד שהם הגו את הפינאלה הזו לכל המאוחר לפני כמה חודשים. לא יודעת למה, אבל זה גורם לי לחשוב שגם את זה הם ידפקו.

        • גם אני מקווה שהוא יופיע.

  • אחרי שקראתי את התגובות שלכם, אני מבין כמה יש לי בעיה נקודתית עם רוב העלילות שהיו בפרק, ועם זאת, השלם גדול מסך חלקיו ואני עדיין חושב שזה אחד הפרקים הכי טובים בסדרה. נכון, הסיפור של פאם וג'ים לוקה בחסר. האיחוד המרגש של דווייט ואנג'לה היה יכול לקרות גם לפני 3 עונות, הם סתם דחו את זה. והסיפור של אנדי נגמר באופן מאוד לא מספק, אבל תמיד הייתה לי בעיה עם הצורה המגוכחת שנתנו לדמות שלו.

    אבל – גם קיטש צריך לדעת איך לעשות. ולכן הקטע שבו פאם מתרגשת מהמחווה של ג'ים הייתה מרגשת, כמו גם המשחק של ריין ווילסון כשעיניו דומעות. גם ככה היה לי חיוך מרוח על הפנים כל הפרק, אבל הוא התרחב עוד יותר בקטע הריקוד. שמייח.

    אבל גולת הכותרת, כמו שרובכם כבר כתבתם, הייתה האינטרקציה בין ג'ים לדווייט. ומכיוון שהקטע הזה היה בסיס להרבה בדיחות, בעיקר בעונות הראשונות של הסדרה, הרגשתי שהסיפור הזה הוא מעין מחווה עצמית (הערת-מטא כמו שכתב יאדו) לאחד מאבני היסוד של הסדרה. מבחינתי הסיפורים האחרים לא חשובים כי זה עבד מצוין. אפשר אפילו לקרוא לזה ברומאנס. זה גם לא נראה תלוש שהם חברים כי היו לזה כבר תקדימים בכמה פרקים. ואהבתי במיוחד שבניגוד לפעמים אחרות שבהן ג'ים מתח את דווייט, כאן לא היה הרגע שבו דווייט מבין שג'ים עבד עליו ומתעצבן. למעשה, כשדווייט בא לג'ים בבקשה לעזרה וג'ים מנסה לנפנף אותו, דווייט מתעקש ואז ג'ים אומר "אני רציני". הוא בעצם אומר – אני יודע שכל הקטע הזה היה בדיחה ורצתי עם זה, אבל עכשיו אני צריך אותך באמת. זהו רגע נדיר ומיוחד ביחסים בין השניים.

  • Velvet

    אני עם פרנק ויאדו.
    הפרק הזה והפרק הקודם מהווים קפיצת מדרגה מבחינתי בעונה הזאת בלי שום ספק.
    מרגישים את הסוף, והסדרה מוציאה את כל הקיטש שלה החוצה, וזה מעולה. אני לא מבין מה רע בקיטש עשוי טוב? הסדרה רצה כבר פאקינג 9 שנים ואני מרגיש שמגיעה לה סגירה ראויה. אפשר לטעון שזה הולך נגד 'הרוח האנושית' של הסדרה, אבל יש גבול לכל תעלול, ולפי ההגיון הזה הפינאלה יהיה פשוט עוד יום במשרד כמו כל האחרים.

    העלילה של אנג'לה ודוויט נבנית כבר בכיף 3-4 עונות, אז להגיד שהיא באה יש מאין זה פשוט לא נכון. הרי ההתמודדות עם שאלת אביו של פיליפ היא שאלה עומדת, ולפחות אני מאוד קיבלתי את הרושם בזמנו שדוויט באמת אביו ואנג'לה מסרבת להגיד לו (לא יודע מי אמר את זה פה בדיון, אבל למה שהיא תגיד לו כשהיא נשואה באושר לסנטור?)

    העלילה של אנדי לא הייתה טובה. זה נכון שזה עקבי שהוא סמרטוט, אבל זה לא כיף לי לראות את זה :\

    העלילה של ג'ים ופאם בסדר גמור בעיני, בטח אם זה איך שהיא נסגרה.
    בוא נדבר על זה שניה – הרי בעונה 2 ראינו את ג'ים הצעיר עובד בחברת ניר, ובכל ראיון מול המצלמה הוא הדגיש שזה לא החלום שלו, שזה לא איפה שהוא רוצה למצוא את עצמו, ושהוא פה בעצם מסיבה אחת ומסיבה אחת בלבד – וזה פאם.
    פלאש קדימה, אנחנו בעונה ה-9, ג'ים ופאם ביחד, וג'ים חיי את החלום באת'ליד. כמו שהוא אמר בזמנו, הוא בחברת ניר אבל הוא לא רואה את עצמו שם כל החיים שלו. אז, הבעיות בין ג'ים ופאם מתחילות כי (ואני לא יכול להביע את זה מספיק, זו אחת הסיבות היותר הגיוניות ומתקבלות על הדעת להיווצרותן של בעיות מהסוג הזה) ג'ים ופאם מתרחקים.
    בשביל להתיר את הבעיות האלו, ג'ים לוקח את הפוטג' של הסדרה מהעונות הראשונות – אלה שהראו לנו באופן עקבי שג'ים לא רוצה להיות בדאנדר מיפלין, ומשתמש בזה בשביל להראות לפאם שהוא כן רוצה להיות בדאנדר מיפלין (מישהו אמר מטא?)! את'ליד זה לא החלום שלו, וזה מעולם לא היה, הוא רק חשב שזה החלום שלו. החלום האמיתי שלו היה להיות עם פאם, ובגלל זה העזיבה שלו את את'ליד היא צעד כזה הגיוני בעיני.

    עכשיו, עם זאת, אני כן חייב להגיד שהמהלך של הבעיות לא בדיוק טופל בצורה מזהירה (מעיין הזכירה את העלילה עם בריאן – מסכים איתה), אבל הן ההיווצרות של העלילה הזאת והן ההתרה שלה הן מעולות בעיני.

    גולת הכותרת של הפרק אבל הייתה ללא ספק ג'ים-דווייט. אני לא אוסיף על זה כי אמרתם הרבה ממה שיש להגיד, אבל הקטע שהוא מינה את דווייט להיות העוזר של העוזר של עצמו היה אחד הקטעים היותר מצחיקים שהיו בעונה הזאת, ללא שום ספק.

    • אני חושבת שיש משהו מאוד עגום אם זה המסר של הסדרה – עזוב אותך מחלומות, מצא בת זוג.

      • Velvet

        תקראי לי רומנטיקן, אבל "אהבה היא הדבר החשוב ביותר" לא נראה לי כזה מסר גרוע. 😉
        משהו בסגנון "הזדמנויות באות והולכות, אבל אם מצאת אהבת אמת אז תחזיק חזק".. אפשר להגיד שזה ניסוח מחדש של מה שאת אמרת, אבל זה נראה לי יותר הוגן.

        • maayan1

          אז אהבה אמורה להיות- "תבטל את עצמך למען זה שאתה אוהב?

        • קראו לי אנטי רומנטיקנית*, אבל לאורך כל הסדרה הראו לנו איך מערכת יחסים טובה יכולה לתת את הכח ללכת אחרי החלומות. כשפאם היתה עם רוי היא לא יכלה ללמוד אמנות, אבל אחרי הפרידה היא השקיעה בזה ועם ג'ים אפילו היה לה אומץ לנסוע לניו יורק.

          היו כמובן דוגמאות הפוכות, וגם מייקל עשה ויתורים בשביל הולי (זה היה ככה משני הצדדים), אבל טרחו מאוד העונה להראות לנו שזה חלום של ג'ים, ושזה מה שעושה לו טוב. פאם לא ניסתה לגור בפילדלפיה, היא הטילה וטו מוקדם מאוד, וזו כמובן זכותה. היא לא צריכה לוותר על הכל אבל גם ג'ים לא. והטענה של ג'ים – את מספיקה לי וזה תמיד היה מספיק – זה קצת עצוב. כאילו פאם קיצצה לו את הכנפיים. זה לא היה אופי מערכת היחסים ביניהם אף פעם, וחבל שלשם זה הלך. העמידו בפני ג'ים את האפשרות הזו רק בשביל שפאם תדחה אותה, ובשביל מה? חיים נוחים בסקרנטון? זה מחזיר אותה להיות פאם של העונה הראשונה, לא הפאם שהיא הפכה להיות.

          מההתחלה הסדרה דיברה על הפער בין איפה שהיית רוצה להיות, ואיפה שמצאת את עצמך. אז אני לא אומרת שפאם צריכה להפוך להיות אמנית מפורסמת, וגם לא שמייקל סקוט יהפוך להיות קומיקאי ומאלתר מצטיין. יש חלומות ויש מציאות. אבל כשהחלום הוא בהישג ידך (וזה לא איזה חלום מופרך. זו עבודה שג'ים עבד קשה עבורה), הושט אותה וקח אותו. והאנשים שאוהבים אותך אמורים להבין כמה זה חשוב לך.

          אם המסקנה של הסדרה היא שבסוף החיים הם פשרה, והם יהיו זרועי אכזבות לכל אורכם אז זה עקבי והכל בסדר, אבל זה לא בדיוק מה שהם אומרים. הם מטילים את כל האחריות לאושר, הגשמה וכו' על בנאדם אחר, וזה כבר ממש סותר את העונה השלישית, למשל.

          * 🙂

          • Velvet

            אנטי רומנטיקנית!
            ךמך.

            בכל מקרה, זה מקרה מורכב והטיפול בו בהתאם; בהינתן צומת כזאת גדולה בחיים של ג'ים, הבחירה שהוא צריך לעשות היא די גורלית מבחינתו – להקריב מה שיכול להיות התגשמות החלום שלו אל מול להקריב את מערכת היחסים שלו עם מי שככל הנראה היא אהבת חייו.
            ג'ים עושה את החשבון נפש שלו ומבין שכמו שג'ים של עונה 2 לא יצא מדאנדר מיפלין בשביל להקים את את'ליד לטובת אהבה למישהי (שיש לה חבר!!), אז כך גם ג'ים של עונה 9 לא יוצא לממש את הפוטנציאל של את'ליד, שוב, לטובת אהבתו לאשתו.

            את ומעיין בוחרות לראות את זה כביטול עצמי, אני טוען שזה לא משחק סכום אפס –
            זה לא שלג'ים יש את החלום שלו, ועכשיו הוא לא הגשים אותו, והוא רבע מהאדם שהוא שאף להיות, לא ולא! לג'ים יש שני חלומות. חלום אחד שלו כבר התגשם לו, וזה החלום להיות עם האישה שהוא אוהב, והחלום השני זה להצליח עסקית באת'ליד – הוא מציב את חלום אהבתו לפאם במדרגה גבוהה יותר בסולם ההגשמה העצמית שלו – וזו בחירה לגיטימית לחלוטין, וממש לא מבטאת ביטול עצמי בעיני.

            סתם בשביל להתמודד עם הסוגיה שאני צופה שתעלה (או שלא, מי יודע) של למה הכותבים מלכתחילה החליטו להציב את הצומת הזו בפני ג'ים – שוב, אני חושב שזה אולי לא בלתי נמנע, אבל זה בהחלט מסלול סביר של מערכת היחסים שלו עם פאם, שתואם למדי את כל מה שידענו על ג'ים עד כה, ולכן זה לא איזשהו בור שהכותבים נכנסו אליו ולא יודעים איך לצאת, או במילים אחרות – זה לא שייצרו את את'ליד רק בשביל שפאם תוכל לדחות אותה לדעתי.

            מה דעתך?

            • מה שאני אומרת, בגדול, הוא שזה לא מתאים לג'ים ופאם כפי שהם היו עד היום. פאם גדלה וגדלה, וחלק גדול מהגדילה הזו היתה כשג'ים היתה שם (אבל היא היתה זקוקה לזמן שלה מחוץ למערכת יחסים כדי להתחיל). היא נסעה לניו יורק, וג'ים הריע לה. היא היתה צריכה להשאר בניו יורק לעוד סמסטר, וג'ים הריע. היא התפטרה כדי ללכת עם מייקל סקוט לחברה החדשה שלו, וג'ים הריע.

              ג'ים היה בן הזוג הכי תומך שהיה יכול להיות. הוא גם נפרד מבת זוג למענה (קארן), כשהיא דחתה אותו בפעם הראשונה הוא התעופף משם כדי להתרחק מהסיטואציה הבעייתית. בקיצור, ג'ים היה הגבר המושלם לאורך שמונה עונות. פאם גם אחלה, אל תבין אותי לא נכון, והיא בהחלט יצאה מהקונכייה שלה ותמכה בג'ים ב… במה בעצם? בקידום הרגעי שלו לco manager? היא אמרה פעמים רבות שג'ים גדול מכפי המידות של דנדר מיפלין. וסוף סוף הוא מנסה לצאת, והיא שמה לו מקל בגלגלים?

              ולגבי "חלום אחד כבר התגשם לו": זוהי גישה מעט ילדותית שהמשרד אמנם החזיקה תמיד, אבל אף פעם לא כמוקד העניינים. כשמייקל והולי סוף סוף התאחדו, מייקל סיפר שהחלום שלו היה לעשות סרט, ושבלי הסרט אין לו כלום. אלא שמייקל עשה את הסרט שלו, הוא פשוט היה ממש מחורבן. והולי לא יכלה לשבת ולהריע לו ולהגיד לו שהוא לא מחורבן. בסוף הוא הבין שהולי חשובה יותר מחלום הסרט, אבל לא חשובה יותר מכל אופן ביטוי עצמי אחר.

              לסיכום, אני חוזרת על מה שאמרתי כבר, פשוט ביותר מילים (אף פעם לא סימן טוב): בן הזוג הנכון הוא דבר חשוב. בגלל שהוא עוזר לך לגדול. לא משום שהוא כל הגדילה שתצטרך לעשות.

              • מיכאל גינזבורג

                אכן ואכן!

              • דור

                זה. בול.

          • ocean

            מסכימה לגמרי. כתבתי בפוסט של הפרק הראשון לעונה:

            "האיזון של הדברים היווה את אחת התמות המרכזיות בפרק. פאם לא רצתה לאזן את דווייט במהלך המשוגע שלו, אבל אין לי ספק שהיא תרצה לאזן את ג'ים ולהשתגע ביחד איתו. הרי היא לא חלמה להיות פקידת קבלה, או אשת אדמיניסטרציה. היא רוצה לצייר ציורי קיר על חדר הילדים שלה ושל אחרים. ג'ים כבר איזן אותה כשנסעה ללמוד ציור בניו-יורק. הוא איזן אותה בהחלטה המשוגעת שלה לברוח להתחתן במפלי הניאגרה. עכשיו תורה להשתגע איתו".

            בנסיבות אחרות הייתי אומרת שטעיתי לחלוטין, אבל בדיוק בגלל שפאם התפתחה מאד מהנקודה בה התחילה, בדיוק בגלל שהראו לנו שוב ושוב את ההתפתחות של ג'ים ופאם כזוג שתומך אחד בשני, ובדיוק בגלל שהרגרסיה הלא מוסברת של פאם הונחתה משום מקום – כל הסיפור הזה הופך לחסר כל היגיון ומעצבן.

            • ocean

              אה, ועוד משהו שהכי עיצבן אותי: הסיבה העיקרית של פאם להתנהגות שלה.
              "I'm afraid that I'm not enough for you".

              א. אם את חוששת שאת לא מספיקה בשביל מישהו, זאת סיבה מספיק טובה שלא לתת לו לגדול? בולשיט.

              ב. אם את חוששת שאת לא מספיקה בשביל מישהו, למה שלא תנסי לגדול בעצמך ותשתווי אליו?

              מילא החיים האמיתיים, אבל הגישה הזאת פשוט לא מסתדרת עם הדמות כפי שטרחו להציג לנו אותה במשך פאקינג 9 עונות.

            • אני חושב שהסיבה שלי זה לא הפריע, היא כי משום מה הייתי בטוח שככלות הכל היא בכל זאת תתעקש שג'ים ייסע יחד איתם. אם נגלה בפרק הבא שזה לא היה כך, זה ללא ספק יהיה מעפן.

              • נראה לי שבזאת חתמו את עלילתם של ג'ים ופאם.

© עידו ישעיהו