ארסטד דיבלופמנט 4.01: טיסת הפיניקס

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 27/05/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "ארסטד דיבלופמנט" 4.01

Arrested Development 04x01 - Flight of the Phoenix

ביום שישי, יומיים לפני שהגיעה העונה החדשה, שחררה נטפליקס ארבעה טיזרים לקראת העונה החדשה של "ארסטד דיבלופמנט", שהצטרפו לאחד שכבר שוחרר לפני חודשים רבים. כמעט כולם הורידו לי דרסטית את הציפיות, שבהחלט היו גבוהות, מהעונה החדשה. ניתן היה לומר שאי אפשר באמת לשפוט את טיבה של העונה על פי הקטעים הללו כשהם מנותקים מהקשר, אבל במקרה של "ארסטד", האלופה בגאגים וסצינות קורעות מצחוק, אם אלה המתאבנים אז אנחנו בצרה.

עדיף כך, חשבתי לעצמי, להגיע אליה מעט יותר מפוכח, פחות מבעד לעננת הגעגועים ויותר בידיעה שהמשימה שמיץ' הורביץ לקח על עצמו היא עצומת ממדים. לא רק בגלל שמיליוני מעריצים ממתינים לה בשקיקה, אלא כי היא הופקה תחת קשיים לוגיסטיים גדולים ואילוצי הלו"ז של השחקנים. כולם כל כך עסוקים בפרויקטים המרכזיים שלהם, עד שהורביץ החליט ליצור פרקים שיתרכזו בכל דמות בנפרד. אותה דמות תיפגש בפרק שלה עם כמה דמויות אחרות, אבל היא תהווה את המוקד.

הפרק הראשון עסק במייקל, כמתבקש. ברגע שהוא התחיל, הציפיות שלי זינקו שוב, מה שהתברר כמצער. אבל ההתחלה אכן הייתה נהדרת. המפגש של מייקל השכחן וג'וב אחרי איזו תקרית לא נעימה + קריסטן וויג שתיעלה בדיוק רב ומענג את ג'סיקה וולטר. תוספת הגרינצ'יות שלה בסוף הסצינה, ועוד עם הקריינות הד"ר סוסית של רון האוורד, היו נפלאים. סת' רוגן בתור ג'ורג' היה יותר ברקע, אבל אולי נראה אותו עושה יותר בפרק/ים שיעסקו באב המשפחה. הקול היה לא רע.

מעבר להם הפרק די התדרדר. מפתיע כמה היה קשה לי לראות את מייקל ככה כלוזר. הרי במשך שלוש עונות ראינו אותו כסלע איתן, מלהטט בין המון כדורים באוויר, חלקם בלתי שפויים בעליל, אבל עכשיו דווקא כשהוא רחוק ממשפחתו הוא קורס. אהבתי כל כך את העובדה שהוא החליט להימלט מהמשפחה בסוף הסדרה הקודמת, זה היה סיום מושלם עבורו, כך שלראות שבעצם הוא חזר כעבור חודשים ספורים (אם לא פחות) כדי לחלץ שוב את קרוביו מהפחת – אפילו לזמן קצוב – היה פשוט מבאס.

ומבאס היא מילת המפתח כאן. שבע השנים שחלפו לא היטיבו עם מייקל, ו-וואו, כמה שסצינת ההצבעה בחדר במעונות הייתה עגומה ומדכדכת. כלומר, זה לא שחסרה בעבר ב"ארסטד" מנת ציניות נדיבה ודמויות שסופגות מהלומות, אבל הריכוז הזה וההתמקדות בדמות אחת עשו את ההבדל. מייקל יכול לסבול, אבל בתור הגיבור שתמיד מנסה לעשות הכל נכון, ההשפלות שהוא ספג היו לטעמי יותר מדי: מנודה על ידי ג'ורג' מייקל ("אב מייקל") [1] ומייבי באופן העצוב ביותר שניתן להעלות על הדעת, מפסיד הון על השכונה שבנה, נאלץ להזנות את עצמו בשביל חובו ללוסיל 2 (לייזה מינלי נראית כמו בובת פלסטיק, כשמייקל שם לה את הפלסטר חשבתי לרגע שזו פיסת עור שהוא מחזיר למקומה) – גורם לה בכך להשלים סריה של כל בני בלות' הבוגרים – זוכה לבוז מסאלי סיטוול, ואפילו בנמל התעופה מול הוורקוהוליקים הוא לא מצליח לזכות בניצחון אחד קטן ולקבל מגזין מסכן. הרגל הייתה חזק-חזק על דוושת הומור המבוכה. או ליתר דיוק, סתם מבוכה. כלומר, מקלחת משותפת של מייקל ובנו, ועוד כשיש דוש מקלחת נוסף בצמוד?

[1] ג'ורג' מייקל הזכיר לי את מייקל ביובש ובשנינות שלו, מהמעט שראינו. הגיוני.

אין לי בעיה עקרונית בהתמקדות בדמות אחת בכל פעם, אני מאוד מאוד אוהב את הסגנון הראשומוני שחושף סיפור שלם על פי כמה נקודות מבט (האם זה היה ג'ורג' שנכנס אחרי ג'וב לחנות ה-Forget Me Now בדקה 5:22? ועם מי היה ג'וב בבית לדוגמה כשמייקל תפס אותו? אולי שוב אן? Her?), אבל חוזקה של "ארסטד", הכיף שלה, לנצח טמון בדמויות הקיצוניות שתמיד נמצאות בסביבה. תמיד מישהו בא למטבח או נכנס בדלת, ותמיד הוא היה דביל מושלם. מישהו יכול היה להפתיע אותנו מאיפשהו, אם זה ג'וב שמנסה להרע לו או להתחבב עליו, טוביאס בעוד רצף מעורר השתאות של כפלי משמעות, לינדזי בבטלנות התהומית שלה וכהנה וכהנה. זה לא פרק של "ארסטד" אם לא כולם נמצאים שם, יורים על מייקל את השטות הנוכחית שלהם וזוכים בתמורה ביובש אדיש וקורע, והפרק הזה אכן הקנה לי תחושה מאוד פגומה.

יתר על כן, מלכתחילה חששתי שזה יקרה, אבל העובדה שבנטפליקס אין כוח להיצמד למספר דקות מסוים, כמו ה-21 דקות בפרקים ששודרו בפוקס, היא פרצה שתאפשר לתוכן להימרח. חשבתי שאולי ניתקל פה ושם בכמה דקות שטוב היה לו היו נשארות על רצפתה הדיגיטלית של חדר העריכה, אבל דיון כה מייגע ולא מצחיק כמו זה שניהל מייקל עם בנו ואחייניתו היה פשוט יותר מדי. והכי חמור, הוא לא היה מצחיק. למעשה, כמעט הפרק כולו לא היה מצחיק. מלבד הרגעים עם ג'וב – איך לא – כל הפרק היה ממש צחיח. זה, מבחינתי, כבר בלתי נסלח.

  • אוי, אוי.

    עוד לא ראיתי את הפרק, אבל מאוד מבאס לקרוא.

    מקווה שמפה זה רק ישתפר ושהעונה הזאת כולה לא תהיה a huge mistake.

  • דור

    אני ממש אהבתי את הפרק.
    מפסיק לקרוא ביקורות עד שאסיים את העונה, שהן לא ישפיעו עליי 🙂

  • ocean

    ספוילר ספוילר

    גם אני לא עפתי במיוחד על הפרק. בעיניי חלק ניכר מהכיף של ארסטד נבע מהקצב המסחרר שלה, זה שגם איפשר לתקוע כל מיני חלקיקי אקדחים בעשרות מערכות ראשונות.

    חושבת שאם כבר נאלצים להתמקד בדמות אחת עיקרית, צריך לנצל היטב את כל הדקות של דמויות המשנה. רבאק, הייתי שמחה אם אפילו היו מראים באגביות ברקע איזו תמונה של טובאייס באחת מהפוזות הדביליות שלו. טוב שהיה לנו גם את ג'וב, וטוב שהביאו את-

    קריסטין וויג המלכה! מעבר לחיקוי הקולי, כל הניואנסים הפיזיים ובפרט המימיקה של הפנים שלה כלוסיל הצעירה היו נפלאים ומדויקים.

    מקווה לשיפור בהמשך.

  • ספוילר ספוילר, ספוילר ספוילר ספוילר.

    ההרגשה הבולטת שיותר שצפה מהפרק הזה היתה שחל מעבר מסויים אצל יוצרי הסדרה – מלאהוב את מייקל ללשנוא אותו. ממש לשנוא אותו. כל התכונות השליליות שלו, שבעונות הקודמות היו נוכחות אך צנועות, עברו למרכז הבמה. כשזה היה מעורר רחמים זה עוד היה סביל, אבל היו רגעים רבים מדי שזה פשוט היה בלתי נסבל ולא אמין. עד כמה שאפשר להגיד "לא אמין" על דמויות בסדרה הזאת.

    היה די צפוי שהדגש של העונה הזאת יהפוך את הבלות' ממיליונרים בזבזנים וחסרי אחריות למרוששים בזבזנים וחסרי אחריות. בכל זאת, משבר כלכלי והכל – ובארסטד תמיד היתה הביקורת החברתית המתבקשת כמייצגת תקופה. הצורה בה זה נעשה בפרק הזה היתה קצת צולעת לדעתי. במיוחד כי זה הכי פחות מעניין לראות איך מייקל מתמודד עם המעמד החדש. אנחנו כאן בשביל ג'וב! בשביל לינזדי! בשביל טוביאס! בשביל באסטר! אפילו בשביל לוסיל וג'ורג' סניור!

    כשמייקל הופך מהדבר שמחבר בין כל הדמויות האחרות ביחד ל"סתם עוד דמות" – זה עובד פחות טוב. בתקווה שבפרקים הבאים המתמקדים בו הוא יתפתח קצת יותר ויוכל להחזיק את העלילה קצת יותר טוב (הא! מכיוון שכבר ראיתי את הפרק השני על מייקל אני יודע מה התשובה. אבל לא אספיילר, כי זה לא יפה).

  • אבל זה בדיוק העניין בנטפליקס: אתה לא אמור לצפות בפרק אחד, אלא ברצף כלשהו. הפרק הראשון אכן מעט מדכא ומתקשה להתמודד עם הציפיות, אבל ברביעי כמדומני כבר ממש צחקנו (ראינו חמישה, נדמה לי – נכון, ארז?) וגם זה שאחריו היה מעולה. כשרואים כמה ברצף מבינים שהסדרה נכתבה מראש לסוג צפייה כזה, ולא לצפייה חד שבועית-הפסקה-לכריסטמס-לחג-עברי-הופ, שביתת-תסריטאים-מלחמה וכו'. כל פרק הוא חלק קטן מתמונה שלמה.

    • אני לא מסכים. כלומר כן, יש מספיק סדרות שעדיף לשפוט בהן את העונה כעונה ולא את הפרקים בה, אבל אם סבלתי בפרק אז סבלתי בפרק. מעבר לכך, מיץ' הורביץ עצמו הבהיר שיש לצפות בכל פרק בנפרד ולא במה שנקרא "הילולת צפייה", כלומר לא לבלוס אותם במרתון, כך שהוא שרטט אותם באופן שיעמוד בפני עצמו. אין לי ספק שככל שהפאזל יתמלא כך הכיף ילך ויגדל, אבל אני יכול להבטיח לך שגם אחרי שאצפה ביתר הפרקים, הפרק הזה לא יהפוך להיות טוב בעיניי.

      • (מגיבה לתגובה של יאדו אליי, האתר משום מה לא נותן לי לשרשר למקום הנכון)

        אין ויכוח – גם בעיניי הפרק אכזב, ובוודאי כפתיח. אני מאוד אוהבת את ג'סטין בייטמן, והיה די מדכא לראות את ההשתלשלות המבאסת של חייו של מייקל, ובטח סצנות ארוכות כגלות בבל כמו תכנוני ההצבעה על סידורי הלינה בחדר.
        כל שהתכוונתי הוא שהסדרה תופסת תאוצה בהמשך. לא חייבים לראותה בבת אחת (זה אוברדוז), אבל אחרי כמה פרקים מתבהר שהיא לא נועדה לצפייה טלוויזיונית שגרתית של פרק אחד בשבוע (ולעתים במינון נמוך יותר). הפרקים מאוד קשורים זה בזה, עד לפרטים הקטנים, ולכן היא אידיאלית, למשל, לצפייה של פרק ביום, או שני פרקים ביום/אחת ליומיים – ונטפליקס הוא בדיוק הפלטפורמה שתוכל בה להתאים את המינון הנכון עבורך, כמו גם לחזור אחורה אם צריך כדי להבין פרטים קטנטנים בצפייה שנייה. כי הצפייה בהחלט מצריכה שתזכור טוב את הפרקים הקודמים.

        אני לא יכולה לתת את הדוגמא שאני חושבת עליה בלי לספיילר, אז אחכה שתגיע לפרק 4 (:

        • ocean

          צפיתי ברצפים של שלושה פרקים. את אומרת שהפרקים קשורים ביניהם עד לפרטים הקטנים, ואני אומרת שבעונות הקודמות היו הרבה יותר פרטים כאלה. את חלקם אפילו פספסתי, ובכל זאת – הבנתי ונהניתי מהסדרה גם בצפייה ראשונה.

          אם "חוסר ההבנה" של הפרטים הקטנים בצפייה ראשונה פוגם בהנאה מהסדרה, הרי שמשהו פה דפוק. אני הכי בן אדם של פרטים קטנים, אבל גם אני יודעת שהם אמורים להיות רק בונוס בדיוק כשם שתיפקדו בעונות הקודמות, ולא דבק עלילתי.

          גם אם השלם יעלה בסוף על סך חלקיו, זה עדיין לא אומר שהחלקים צריכים להיות משעממים בפני עצמם. בשורה התחתונה: כדי שהצופה יגיע לשלב בו הוא חוזר אחורנית לפרקים, הוא צריך ליהנות או לכל הפחות להסתקרן מהסיבוב הראשון. אצלי, לפחות, זה לא קרה.

  • תתש

    סתם מעניין אותי לדעת, האם אתם צופים בפרקים דרך Netflix או שאתם מורידים אותם?

    • אני אישית הורדתי.

  • התחלתי כבר לפתח תאוריה לגבי ההבדל הקונספטואלי בין העונה הזו לקודמות, אבל אני אמתין עם המסקנות שלי. בינתיים מי שרוצה יכול לקרוא את המאמר הזה שנותן כמה תובנות לנושא הזה, ללא ספוילרים:
    http://nofilmschool.com/2013/05/arrested-development-surviving-season-4-bluth-binge/

  • גם ב"ארסטד" יש ציורי קיר מושקעים. רק במקרה נתקלתי בצילום המסך הזה, למרות ששמתי לב אליו במהלך הפרק וחשבתי לעצמי שכדאי להעיף בו מבט יותר מעמיק. אז הנה צילומי מסך שלו – אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. הוא כולל את רכב המדרגות, את ג'וב על הסגוויי, את בריטניה הקטנה, את מייקל יושב על ברכי אחיו על הריקשה, את דוכן הבננה, את ספינת המלכה מרי מפליגה כשלא רחוק ממנה שוחה כלב ים משוחרר ועוד.

© עידו ישעיהו