משחקי הכס 3.04: וכעת הסתיימה משמרתו

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 23/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "משחקי הכס" 3.04

בעת פרסום הביקורת מקדימות אותה שלוש תגובות

כשכתבתי בסיכום על הפרק הקודם "נשגב מבינתי איך ג'ורה וסלמי לא רואים עד כמה מעשיה של החאליסי שקופים", לזה התכוונתי. גם בספר זה היה ברור מראש, כאילו יעלה על הדעת שהיא תוותר על אחד מדרקוניה (האפקטים שלהם נראים מעולה, אגב), אותם יצורים שהיא קוראת להם ילדים, אבל שם כמו פה – הקליימקס היה נפלא. למעשה, סצינת השריפה הייתה מסעירה אפילו יותר מאשר בספר, והיוותה סוף גדול לפרק. מצחיק להיווכח כמה שפות מומצאות אמיליה קלארק צריכה ללמוד.

לטעמי עדיף אם היו מזווגים בין הטבח אצל קראסטר מעבר לחומה לבין הפלתה של אסטפור, ממש סצינה אחת אחרי משנתה. בשני המקרים פרצו הרי געש ששינו את פני הדברים, במיוחד בצפון. אולי אני טועה, אני פשוט רגיל לכך שדאינריז רק נודדת ונודדת ונודדת, ואי לכך יוצא מנקודת הנחה שהיא תמשיך הרבה לפני שתגיע לשבע הממלכות, אבל אולי זה טיפשי מצדי ודווקא המקרה שלה יותר מבטיח. כך או כך, מסקרן לראות את הבאות.

גם מעבר לשני אלה מדובר בפרק מצוין, עם יופי של רגעים ו/או התקדמויות עלילתיות ברבות מהחזיתות. כוכב הרגע הוא ואריז העכביש, ובאופן יאה, דקות רבות מהפרק רחשו מניפולציות גם בלי קשר אליו. סיפור אובדן מפשעתו מעורר אימה, אין סיוט גדול יותר מלעבור עינויים כשכל הגוף משותק, ועוד בתור ילד מסכן. אבל לא רק שוואריז הצליח לקום מהאשפתות ולצמוח עד למועצה הקטנה, אלא בסבלנות רבה שמר על שלהבת נקמתו וייבא אליו כעת בארגז את אותו מכשף מתעלל. שוב ושוב מסתמן שאל האור הזה – שבשמו פעל גם המכשף – הוא חתיכת דפוק, או שמא דברים דפוקים ביותר נעשים בשמו. מצד שני, נדמה שהוא עושה לו נפשות: הלוחמים ללא דגל פועלים בשמו אף הם, ונראה שהם דווקא על הכיפאק.

גם מארג'רי לא טמנה ידה בצלחת. שוב הדגימה באיזו קלות היא מפעילה את ג'ופרי, כנראה למדה מסבתא. בזמן שליידי אולינה לחצה על הנקודות של סרסיי, נכדתה עשתה דבר דומה עם המלך, ואף הצליחה להוציא אותו מחסות האפיריון – so to speak – אל תרועות ההמונים הטיפשים עם הזיכרון הקצר. מעניין באיזו דרך בדיוק תנווט אותו ולאיזו תכלית, אבל נחמד לראות גם את טייווין מחזק את ידיה, הגם שלא בפניה, בשיחתו עם סרסיי. גם השיחה של מארג'רי עם סאנסה הייתה נחמדת, טוב שהיא מספקת לה קצת קורת רוח. היה משעשע לראות אותה – נטלי דורמר בתפקיד המלכה הייעודה – מתייחסת לדברי הלעז בנוגע למראה שלה, "מארג'רי פני חזיר", משהו שקשור לאפה. סחתיין עליה.

החיבור בין ג'יימי לבריאן ממשיך להיבנות יפה, ויפה לראות אותה מעוררת אותו מתבוסתנותו, בזמן שהיא מכירה גם בכך שהציל אותה מהאנסים. מעניין עד כמה זה עשוי להעמיק, במיוחד לאור אופציות שעשויות להיקרות בדרכם (עוד לא הגעתי בספר הרבה מעבר לשלב הזה). תבוסה נחרצת במיוחד הייתה אצל תיאון, שהיה ונותר אחד הדמויות האהובות עלי והעצובות ביותר. הכאתו על חטא הייתה פשוט ניסוח במילים של מבטו אחרי שצפה בשתי גופות הילדים השרופות והסיט את פניו (כך נגמר הפרק ההוא, לטעמי אחת הסצינות החזקות בסדרה). כאשר אמר שאביו האמיתי הוא זה שאיבד את ראשו במעלה מלך ושבחירתו הייתה שגויה, זה היה רגע רגשי מזכך עבורנו, אבל כנראה גם כזה שסתם את הגולל על תיאון, נבגד על ידי מושיעו. אני מקווה שהוא יוסיף לחיות.

אין להגיב עם ספוילרים לעלילות בהמשך הספרים, אפילו לא עם אזהרת ספוילר!

תגיות:
© עידו ישעיהו