קומיוניטי 4.09: מבוא לפונדקאות לֶבֶד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 12/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 4.09, בקצרה

Community - 04x09 - Intro To Felt Surrogacy

עם כל חיבתי הנמשכת ל"קומיוניטי" אפילו בעונתה הרביעית, כשמגיעים לפרק כמו של השבוע, עם חבובות וכל זה, חסרונו של דן הרמון די ניכר. לא שלא היה מלבב, וגם מצחיק לא פעם, אבל בכל זאת מאכזב. התחלה הייתה נהדרת, כל הקטע עם שרה ברייליס המתוקה, הכדור הפורח ועד ג'ייסון אלכסנדר איש ההזיות. ידעתי שיהיו בובות אבל לא ידעתי שיהיו שירים, וזה נעשה טוב והיה כיפי. אבל שם זה השתבש. נאמנים ללב המרוח והקיטשי, החליטו היוצרים להפוך את זה לסשן סודות שיקרב בין החברים, במקום להתפרע ולהמשיך עם ההרפתקאות א-לה "אליס בארץ הפלאות". התנופה נעצרה בבת אחת ואיתה גם העניין והחידוש. לא היה שום יתרון בחבוביותיות של החבורה מאותו רגע והלאה, וזה הפך להיות פרק רגיל שמשום מה החברים בו עשויים מלבד.

אמנם נדרש תירוץ לשימוש בבובות, כשם שעשו בעבר בשלל פרקי ספיישל, ובמיוחד בפרק הסטופ-מושן שבוסס על עיקרון חזותי דומה (יוחזר ג'ון אוליבר!), אבל מותר לפעמים גם סתם להשתולל בלי שום סיבה טובה, במיוחד כשהדמויות שלכם מצויות תחת גרגרי הזיה. קצת פספסו, וחבל.

תגיות:
  • Velvet

    מסכים. היה פרק נחמד, אבל הציפיות היו בשמיים, ונחמד זה לא מספיק.

  • מיכאל גינזבורג

    מסכים, לצערי. פרק די מאכזב.

  • מיס בוז'רסקי

    גם אני נאלצת להסכים.

  • לולי

    השאלה היא למה הציפיות של כולם היו גבוהות. היה ברור שיהיה בסדר ותו לא כי הם פשוט לא יודעים כבר לעשות ספייישלים בלי להגזים. זה עבד טוב בעבר אבל בעונה הזאת נראה שהם הלכו רחוק מדי. לא ציפיתי לכלום מהפרק ועל כן הייתי מופתעת לטובה שלא היה מזעזע

  • בעיניי הבעיה העיקרית הייתה שהשימוש בחבובות (ובשירים) הרגיש לי מלאכותי, ולא אורגני. אי אפשר להמנע באמת מההשוואה לפרק הסטופ-מושן – ושם הייתה סיבה פנים-עלילתית טובה לשימוש במדיום הזה. כאן זה פשוט לא עבד לי. למה בפלאשבקים הם היו חבובות, אבל רק הם? ולמה אלה היו חבובות *שונות* מאלה שהדיקן הביא? ולמה בעצם היו שירים? כל העניין הזה נעשה באופן קצת מוגזם בעיניי, וכאמור קצת מלאכותי (כלומר, יותר מדי הרגשתי שם את האנשים שמאחורי הקלעים שרצו לעשות פרק חבובות). ובניגוד לפרקים אחרים העונה, שגם אם היו בהם בעיות בסופו של דבר נהניתי מהם, הפעם לא היו מספיק דברים אחרים בפרק שיפצו על זה, בין אם ברמה של פיתוח דמויות או סתם דברים מצחיקים (יוצא הדופן היחיד בעצם – טרוי ויחסיו עם החבובה שלו, למשל איך שהיא 'נרדמת' והוא מעיר אותה… זה היה ממש חמוד).

    אפילו העובדה שה'טאג' בסוף הפרק הוקדש לצחוקים ופספוסים נראה מבחינתי חלק מהקטע הזה, המלאכותיות שדיברתי עליה. יותר מדי 'עשינו פרק חבובות!' ופחות מדי קישור לעלילה ולדמויות.

  • מד-דוג

    אני דווקא מאד נהניתי.
    צריך לבחון את הפרק ביחס לעצמו ולא ביחס ל"מה היה אילו" או ביחס לעונה הראשונה או השנייה.
    ביחס לעצמו הפרק מצוין (בייחוד החצי הראשון) – השיר הראשון היה ממש כיף ובכלל היה מהנה (שוב, בעיקר החצי הראשון).

    קטעים שווים במיוחד –
    – הבובה של הבובה של צ'אנג.
    – ההימרחות של דין על ג'ף (בבובות)
    – הרפרפנס ל-blue man (ולאבודים)
    – כאמור, השיר הראשון
    – החלפת הבגדים של דין
    ועוד…

  • maayan1

    סוף סוף יצא פאקינג תרגום לפרק הזה.

    מצטרפת לאכזבות של כולם מהפרק. הטיזר היה מעניין במיוחד, והיו גם הרבה בדיחות טובות ("הוא מהאחרים"- דיי הפיל אותי, והבינגו היה הברקה), אבל בתמונה הכללית, זה לא פרקי הספיישל שהובאו אלינו בעבר. ההשוואה לפרק ה-סטופ מושן מתבקשת, כי האחרון הייתה יצירת מופת לטעמי. וממש לא רק בגלל הגימיק. השתלשלות הסיפור והקליימקס שבסוף היו מדויקים ופוצעים.
    פה הקליימקס היה כה מאכזב, ובניית הסיפור כנ"ל- *פה* באמת הייתה ההרגשה שהספיישל של החבובות הוא גימיק ותו לא. והתחושה הזאת במיוחד התחזקה בקטע הסופי בו הראו "פספוסים" ומאחורי הקלעים. זה כ"כ לא קומיוניטי. אוף.
    בשביל מה הביאו את ג'ייסון אלכסנדר? בשביל הקטע הפצפון הזה?

    האמת היא שחשבתי שהפרקים הראשונים לעונה היו מצויינים ולא נופלים מפרקיו של דן הרמון (זה נמשך עד פרק 5 אאל"ט, הפרק בו ג'ף מתעמת עם אביו), אבל החל מפרק זה הסדרה החלה לדשדש מאוד מבחינתי, וזה גרם לי לתהות אם האהבה שלי לפרקיה הראשונים של העונה היו כי באמת היו טובים, או רק כי התגעגעתי מאוד, והגעגוע לא נתן לי לראות את הפגמים. לא יודעת, קשה לי להסביר במילים מדוע הפרקים האחרונים מדשדשים מאוד.

    אבל האמת שגם בעונה 3 תחת שרביטו של דן הרמון היו לא מעט פרקים, אפילו פרקי "ספיישל" שירדו ברמתם מהעונה ה-2, השלמה, המאוזנת, המהודקת והטובה ביותר מכל העונות לטעמי. כמו פרק המחווה ל-glee, או פרק המחווה ל"לב המאפליה", שלא עבדו. אבל בגדול היו הרבה דברים טובים בעונה 3, כי היא לקחה יותר סיכונים. כשזה התרסק זה התרסק, אבל כשזה עבד, זה פאקינג עבד. פה פשוט מרגיש שהיוצרים לא לוקחים את אותם הסיכונים שדן הרמון לקח. וזה חבל.

    אולי בעוד כמה שנים אעשה צפייה נוספת בכל הסדרה ואוכל להבין יותר טוב מה מבדיל בין פרק טוב ל-לא טוב.

  • מיכאל גינזבורג

    יצא פרק 10 והוא כנראה הכי רע עד כה בעונה.
    ולמה לא עושים כלום עם עלילת הצד של קווין/צ'אנג?
    זה יכול לערער את הדבק של החבורה וליצור עניין מחודש.

© עידו ישעיהו