Archive for אפריל, 2013

משחקי הכס 3.05: הלהבה נישקה אותם

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 30/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "משחקי הכס" 3.05

המשך…

תגיות:

מד מן 6.05: המבול

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 29/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מד מן" 6.05

Mad Men Season 6 Episode Photos

המשך…

תגיות:

דוקטור הו 7.10: מסע אל בטן הטארדיס

פורסם ע"י ‏miss bojarsky‏
בתאריך 28/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

מיס בוז'רסקי בקצרה על "דוקטור הו" 7.10, ספוילר

המשך…

תגיות:

עדכונים: טריפ

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 28/04/2013 בקטגוריה ‏וידאו, חדשות

suburatory s2שלל מהארוחה בבית הלבן (כולל קונאן וספילברג), פרברי הגיהנום, הומר יגזול את חייכם, האורחים של האישה הטובה, טריפ נוסף ועוד חדשות, קטעי וידאו (שחלקם פורסם בפייסבוק וטוויטר של הבלוג בימים האחרונים) וכמה דברים שקורים בימים הקרובים בטלוויזיה:

יום ראשון

בערוץ 1 ב-19:20, אירופה לשלוש דקות.
סדרה בת עשרה פרקים המתארת את תולדות ישראל באירוויזיונים מאז ועד היום. הסדרה תביא את סיפור השתתפותה של ישראל באירוויזיון לרגל ציון 40 שנה בהם חלקנו רגעים שמחים יותר או פחות, השתעשענו, התרגשנו, התאכזבנו ובעיקר היינו חלק מהמשחק המוזיקלי-ויזואלי האירופי שנקרא אירוויזיון.

בערוץ 1 ב-21:00, הסיפור האמיתי: עד טיפת המים האחרונה.
מבוגרים וקשישים, מעוררי השראה, משקיעים זמן ואנרגיות בבריכה בתחרויות ארציות ובין לאומיות לשחייה, כדי למצוא במים את כוח הנעורים, כדי לקיים תחרות בין הגוף המתבלה לרוח המנסה לעצור את מחוגי הזמן. משה גרטל (67), כתב החדשות ושדר השחייה המיתולוגי של הערוץ הראשון, הוא גיבור הסרט הדוקומנטרי, אשר במרכזו אליפות העולם בשחייה למאסטרס שהייתה ב-2012 באיטליה. בתחרות המתנהלת ע"פ חלוקה לקבוצות גיל מעשרים עד מאה, ישנם שחיינים ושחייניות מכל הגילאים מארצות שונות, ובהם גם בני 95. המשך…

ארסטד דיבלופמנט 1.01-03

פורסם ע"י ‏איימס‏
בתאריך 27/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

פיילוט

Arrested Development, מהסדרות המוערכות וממועטות הרייטינג של שנות ה-2000. סדרה שיש לגבי האיכות שלה קונצנזוס כה רחב, אבל לא הצליחה לגייס מספיק צופים כדי להישאר באוויר. יש כבר לא מעט מקרים של סדרות שבוטלו על ידי הרשת המקורית שלהן וחזרו לשידור בעקבות לחץ המעריצים.

"איש משפחה" חזרה להפקה שלוש שנים אחרי שבוטלה בעקבות מכירות DVD מצליחות. "פיוצ'רמה" חיכתה חמש שנים, "סקראבס", "קוגר טאון", ואפילו באפי בוטלו ונרכשו מחדש על ידי רשת אחרת. אבל אף אחד מהן לא ירדה מהאוויר לשמונה שנים בהן השחקנים התבגרו, והלכו לעשות דברים אחרים בתכלית (ואצל חלקם, מצליחים הרבה יותר קופתית), רק כדי לחזור לבסוף לעונה נוספת (את המצויירות, מטבע הדברים, קל יותר להחזיר).

המשך…

החץ 1.20: פלישה ביתית

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 26/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "החץ" 1.20

"אפשר לקרוא לך לארה?"

המשך…

האמריקאים 1.12: הנדר

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 26/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "האמריקנים" 1.12, בקצרה

The Americans - 01x12 - The Oath 640

המשך…

תגיות:

קומיוניטי 4.11: אנטומיה אנושית בסיסית

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 26/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 4.11

Community - 04x11 - Basic Human Anatomy

המשך…

תגיות:

עדכוני סופ"ש: פחד ונקמה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/04/2013 בקטגוריה ‏וידאו, חדשות

פחד בבקתה

פיוצ'רמה בוטלה, שינויים בנקמה, אלן עם אלן, בקתת הפחד, מלון מריגולד, גברים בשחור, הדיונים שלנו השבוע בפייסבוק ועוד חדשות, קטעי וידאו (שחלקם פורסם בפייסבוק וטוויטר של הבלוג בימים האחרונים) וכמה דברים שקורים בימים הקרובים בטלוויזיה:

יום חמישי

בערוץ ההיסטוריה ב-22:10, כמה עולה כדור הארץ?
ספיישל מרתק ושאפתני הבודק מהו הערך הכספי המדויק של כל משאבי הטבע על הפלנטה שלנו, מנכמת את הסכום המצטבר וחושף את הערך המוניטרי של כדור הארץ. במהלך 4.6 מיליארד שנות היווצרותו, כדור הארץ גדוש בחומרי גלם יקרי ערך – ממים ועד יהלומים, מנפט ועד זהב, מעצים ומינרלים ועד למקני בקר – יחד, שפע המשאבים הללו סייע לאנושות לבנות את הציביליזציות הגדולות בהיסטוריה, להגיע להישגים הגדולים בתולדותיו, ולפלס דרך לעתיד המין האנושי. עכשיו תארו לכם שיכולנו לסרוק את כדור הארץ, ממש כאילו היה מוצר בסופרמרקט עליו מוטבע ברקוד, ולכמת את השווי המצטבר של כל עץ, פיסת זהב וטיפת נפט שנותרו על כדור הארץ, כדי לערוך את ספירת המלאי הגדולה בהיסטוריה של כל המשאבים הטבעיים שעל פני האדמה.
יוצרי הספיישל יוצאים לשטח, מראיינים מומחים ומשתמשים באנימציית CGI כדי לקבוע תג מחיר על כל משאב שיש לכדור הארץ להציע – במצבו הגולמי – לפני שהאדם השביח את ערכו באמצעות עיבוד, עיצוב וייצור של אותו משאב: מתכות יקרות, מתכות בסיס, דלק מאובנים, עצים, סלעים, אבני חן יקרות, מזון לא-מעובד, וכמובן – מים. כמו כן, נלמד בדיוק היכן על כדור הארץ ניתן למצוא כל אחד מהמשאבים הללו, איזה אחוז מהמשאבים הללו כבר ניצלנו במהלך ההיסטוריה האנושית וכמה עוד נותרו – כל זאת במטרה לחשוף את הערך האבסולוטי של כדור הארץ. במהלך תהליך הערכת "שווי הנכסים" של כדור הארץ, אף נבחן במבט כולל את תולדות ההיצע והביקוש של משאבי טבע שונים בכדור הארץ, וכיצד ההתפתחות הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה הפכה משאבים מסויימים ליקרי ערך, ואילו משאבים אחרים הפכו לחסרי תועלת. ולבסוף, לאחר תהליך ספירת המלאי המדוקדק – נגיע לסכום המדויק בדולרים של שווי כדור הארץ. רמז: מדובר בסכום בן 16 ספרות.

סרטים

בכבלים,
בזהב חם ב-22:00, בקתת הפחד.
מה אומר לכם המשפט הבא: "חמישה תלמידי קולג' יפים וצעירים יוצאים לבלות בבקתה מבודדת בלב יער"? אם לא חשבתם דווקא על ברביקיו, שחייה באגם ואיזה כיף זה לקחת חופשה מדי פעם – אלא על רוצחים סדרתיים, רוחות רפאים, קללות עתיקות ורציחות מדממות – הגעתם למקום הנכון. הגעתם לסרט שיסביר לכם מדוע בכל פעם שקבוצת צעירים יוצאים לחופש באיזשהו סרט אימה, יש ביניהם תמיד מישהו מסומם ומצחיק, מישהי יפה וקצת זנותית, אתלט דביל, חתיך רגיש ובתולה. ומדוע תמיד הם יפתחו דלת אסורה, ושם לעולם יהיה משהו עתיק שישחרר כוח אפל שיהרוג אותם אחד אחרי השני בסדר קבוע. ותסמכו על ג'וס ווידון, יוצר "באפי קוטלת הערפדים" ו"הנוקמים" והבמאי דרו גודארד (תסריטאי "קלוברפילד"), שהתשובה שלהם לשבלונה המוכרת כל כך מסרטי האימה האמריקאים תהיה שנונה, פרועה, מקורית ומאד מצחיקה. עם כריס המסוורת' ("ת'ור"), ריצ'רד ג'נקינס ("לקרוא ולשרוף"), בראדלי וויטפורד ("הבית הלבן"), קריסטן קונולי ("בית הקלפים").

המשך…

חתרנים בלתי נלאים

פורסם ע"י ‏גיא הרלינג‏
בתאריך 24/04/2013 בקטגוריה ‏כתבות
Veep

ויפית

החזרה של Veep לעונה שנייה מילאה אותי בחדווה ובציפיה. העונה הראשונה לא היתה יצירת מופת, אבל כמעט כל פרק בה סיפק חצי שעה של תמהיל מדויק בין הומור אינטלינגטי, תזמון קומי, סלפסטיק בגבולות הסביר וגם טיפ-טיפונת חתרנות בריאה.

היוצר הסקוטי, ארמנדו יאנוצ'י, שכבר התמקצע בז'אנר האנדרלמוסיה הפוליטית במולדתו עם "במסדרונות השלטון" (The Thick of It) ו"בסוד העניינים" (In the Loop) – את שתיהן, לבושתי הרבה, אני עדיין צריך להשלים – עשה פה את מה שהוא יודע הכי טוב: מעין גרסת שנות האלפיים ל"כן, אדוני השר".

בקצרה, למי שלא מכיר: ג'וליה לואי-דרייפוס המעצבנת היא הליהוק המושלם לסלינה מאייר המעצבנת-עוד-יותר, אישה לא טיפשה אבל גם לא מבריקה במיוחד שמוצאת את עצמה מכהנת כסגניתו של נשיא עלום (איש עדיין לא ראה אותו ולא אמר את שמו המפורש מאז שהתחילה הסדרה – כולם רק מתייחסים אליו בראשי התיבות של תפקידו – POTUS – כינוי כל כך מגוחך שלידו אפילו "רוֹהַ"מ" נשמע לגיטימי), ומוקפת בחבורת עוזרים אינסופית, שכל אחד מהם נראה כסובל מהפרעת אישיות בלתי-מאובחנת אחרת. תקציר העלילה: בלגן.

שני הפרקים הראשונה של העונה השנייה הותירו אותי ברגשות מעורבים: מצד אחד, כיף לפגוש שוב חברים ישנים, מצד שני שום דבר לא באמת השתנה שם. כן, נוספו כמה דמויות חדשות (קווין דאן הנוירוטי וגארי קול בדמותו הרגילה כקאובוי קשוח שלא רואה אף אחד ממטר), וכאילו מתרכזים קצת יותר בחיים הפרטיים של הדמויות (הבת הסוררת של סלינה; האבא המאושפז והמשפחה הלוחצת של איימי, ראשת המטה; החברה של גארי), אבל בתכל'ס – הבלגן ממשיך כסדרו.

חד פעמי

אבל כאמור, זה עדיין כיף. הכתיבה, גם כשהיא גולשת לבדיחות פיפי-קקי, שנונה ומדויקת. המשחק של כולם מצוין (אני לא יכול לחשוב על דמות משעממת אחת בכל הקאסט), ובכל פרק יש לפחות שתיים-שלוש בדיחות קורעות מצחוק. שלא לדבר על תחושת המעודכנות הפוליטית – בפרק השני הבת של סלינה כותבת באוניברסיטה עבודה על 'חמש מצלמות שבורות', מה שכמובן מכניס את כולם לחרדות מפני אובדן הקול היהודי.

איכשהו נראה כאילו העונה השנייה היא הקצנה של הראשונה, בייחוד מבחינת תחושת אובדן-ההיררכיה המוחלט. גם אם התרגלנו בשנים האחרונות לחשוב על הפוליטיקאי בתור בובה-על-חוט שנשלטת על ידי פמליית יועצים ועוזרים, כאן זה בולט עוד יותר. מאייר לכאורה רודה באנשיה, אבל היא גם תלויה בהם אנושות, והם יודעים את זה ומנצלים את זה. אבל אובדן ההיררכיה הזה ניכר גם ביחסים בין שאר הדמויות: אין שום חשיבות לוותק, לבכירות מעמדית, אף אחד גם לא נזהר יותר בכבודה של אישה. כולם יורדים על כולם, כולם מקללים את כולם. אין אפילו סכינים בגב – כל הסכינים ננעצות בחזה, תוך כדי מבט בלבן של העיניים.

אולי אם יאנוצ'י לא יחדש קצת, מתישהו זה יימאס. בינתיים אני נהנה. מאוד. ואם יש סיבה אחת שבגללה שווה לראות את הסדרה הזאת, הרי זו דמותו החד-פעמית של ג'ונה ריאן, המתאם בין הבית הלבן לבין לשכת סגנית הנשיא, בגילומו המופתי של טימות'י סימונס. אם למישהו בהוליווד יש קצת שכל, הילדון המגודל הזה (שאפילו ערך בויקיפדיה עוד אין לו) עוד יהפוך לכוכב.

תגיות:
© עידו ישעיהו