המתים המהלכים 3.12: צלול

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 05/03/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "המתים המהלכים" 3.12 (פורסם כאשר בדיון היו כבר מספר תגובות)

The Walking Dead - 03x12 - Clear

ההנחה הרווחת בקרב רבים מצופי "המתים המהלכים" שאינם מעריצים ההולכים כעיוורים אל עבר עדר זומבים רצחני, היא שלאורך שלוש עונותיה הסדרה כשלה בעיקר בתחום העלילתי ופיתוח הדמויות. בעוד יוצר ומפיק הסדרה פרנק דראבונט איבד את אחיזתו לאחר פרק הפיילוט ולא הצליח לספק תוצר מאוזן, מחליפו גלן מאזארה לקח את העונה השלישית, העביר להילוך גבוה ושידרג את הסדרה פלאות, אולם TWD תחתיו מסתתרת מאחורי מעטה אלים ומגניב שעדיין לא הותיר הרבה מקום לדמויות. או שזו מעולם לא הייתה אפשרות.

קחו לדוגמה את מישון, צעירה שחורת עור עם פרצוף זועף, כפי הנראה בעיות מנטליות מפה ועוד הודעה חדשה וחרב נינג'ה מושחזת. מתכון מושלם לדמות כסחנית ומגניבה, אבל איכשהו בסדרת הטלוויזיה, לעומת הקומיקס, זה לא עבד. גם המושל, דמות חדשה ובעיקר הנבל העונתי, היה מאוד חלבי עד היציאה לפגרה (וגם לאחריה הוא בסה"כ הפך לסתם מטורלל). צופים שלא הכירו את הקומיקס תהו מה מיוחד במושל, מה מניע אותו. למען האמת, גם היכרות עם בן דמותו בקומיקס לא מנעו ממני לעמוד על אותן בעיות.

ואז הגיעו שני הפרקים האחרונים. וסקוט גימפל (על כך בהמשך). טוב, המושל\פיליפ עדיין לא יצא מתבנית הנבל הרדוד, ועכשיו הוא סתם נראה כמו פיראט (כרגיל, בקומיקס זה נראה הרבה יותר טוב). לעומתו, מישון זכתה לזמן מסך רב שלא בוזבז על בהיות חסרות משמעות ושחיקת שיניים כמהלך מונע. בפרק הקודם היה לה דיאלוג מאוד משמעותי עם אנדריאה, ובפרק האחרון מישון סיפרה בדיחה. כן, כן. בנוסף לכך, הייתה לה הרפתקה צדדית עם קארל, סטייה מהמסלול לה שניהם נזקקו. שניהם הרוויחו מכך, גם כהמשך למערכת היחסים ביניהם וקבלתה הרשמית של מישון לקבוצה.

הסיפור של ריק ומורגן הרבה פחות עניין אותי, גם אם היווה סגירת מעגל עבור דמות שלא נראתה מאז הפרק הראשון. גורלו של דוויין טראגי, ומה שעבר על מורגן ומשפחתו זה לא משהו שלא קרה ולא יקרה בעתיד. זה העולם שהדמויות שלנו חיות בו, והפיכתו של מורגן למתבודד עם יותר מדי נשק שירתה בעיקר כמראה עבור ריק. עדיין יש לו את קארל וג'ודית וחברים, אבל לא מן הנמנע שיאבד אותם או שיאבדו אותו – וכל אחד עשוי לסיים כמורגן. אף דרך, מוות או טירוף, לא קוסמת במציאות החדשה גם אם הן שתי האפשרויות היחידות, ולריק וחבריו נותר למצוא את האיזון ביניהן. עם כל אהדתי ללני ג'יימס, אני מקווה שזו הייתה הופעתו האחרונה של מורגן.

על הדרך היה גם הטרמפיסט שפעמיים השלישייה סירבה לקחת, עד שבחזרה לבית הכלא נותרו ממנו רק שיירי בשר ותרמיל ענק, שהולאם לטובת הקבוצה. הקטע הקטן הזה שירת כמצג למצב בו נמצאת כרגע הקבוצה, לא מקבלים חברים חדשים גם במחיר מותם. שוב, זו המציאות הקיימת. אפשר לראות בכך אובדן צד באנושיותם של החבר'ה, משהו שקל לנו לשפוט מהצד הנוח שבמציאות שאינה פוסט-אפוקליפטית. מצד נוסף, איך בדיוק הבחור שרד לבדו במשך כשנה וחצי?

לבסוף: סקוט גימפל. הוא חתום על כתיבת הפרק ולפני החזרה מפגרה הוכרז כשואוראנר הבא של TWD החל מעונה 4. היו לי ספקות רבים לגביו, לאור הרזומה שלו (אין שם שום דבר מרשים למעט "חף מפשע"). עכשיו, תודות ל"צלול", אני הרבה יותר אופטימי. כידוע, אופטימיות היא סימן מבשר מוות בז'אנר האימה. עכשיו אני לא בטוח בעצמי…

  • Saturn

    פרק 12 ספויילרים:
    הפרק הטוב בעונה ואחד הטובים בסדרה כולה. כל הפרק התמקד סביב גזרה אחת ומספר מצומצם של דמויות וזה עבד לטובתו.

    כשמישון לא עסוקה בלזעוף פנים כל הזמן מתגלה שיש עם מה לעבוד.האווירה והתחושה העגומה של עולם פוסט-אפוקליפטי מועברת יותר טוב כאשר הם לא דוחפים זומבים כל הזמן in your face ערימת הגופות השרופות, הכתובות על הקירות והשלטים).

    הרצון של הסדרה להדגיש את פשיטת-הרגל המוסרית של האנשים ושהם מהווים מקור סכנה גדול יותר מאשר הזומבים עצמם עובד יותר טוב כאשר כל אחד מחפש להרוג את משנהו. ריק, מישון וקארל עוברים עם רכבם אדם שהולך רגלית ומבקש עזרה ולא חושבים לשניה לעצור ולעזור, ובדרך חזרה בוזזים את תרמילו לאחר שגופתו פזורה על הכביש ממחישה את הרצון הזה באופן טוב יותר עשרות מונים מאיזה מושל פסיכופט שרוצה במותו של כל איש שנקרה בדרכו.בעיבוד טוב של הסדרה הזו, הפרק הזה היה המתווה לסדרה כולה. אבל בעיבוד שקיים זה פרק יוצא דופן שספק אם יחזור עד סוף העונה.

    תהיות:1. השלושה נסעו לעיירה של ריק? כמה זמן ארכה הנסיעה הזו?

    2. בנקודת הזמן שהחבורה צריכה נואשות כח-אש כדי להתמודד עם וודבורי הם מגלים אדם עם מצבור נשק שלא יבייש צבא קטן. כמה נוח! בחלומות הכי ורודים של ריק הוא לא ציפה להעלות שלל כזה.

    • נקודת אור: את הפרק כתב סקוט גימפל, מחליפו של מזארה כשואוראנר החל מהעונה הבאה. היו לי חששות מאוד כבדים, והפרק האחרון הרגיע אותם.

      1. גם אני הופתעתי, אבל ברגע שהובן היכן הם נמצאים הנחתי שמורגן יפציע. רגע לפני הורדת המסכה של היורה זה היה ברור לחלוטין.

      2. ריק ידע על הנשק בעיירה, אבל כשהגיעו לתחנת המשטרה גילה כל הארסנל כבר נלקח. לא מבין למה הוא לא חשב על מורגן ודוויין, ואם כבר, למה הוא לא שקל לרגע לבדוק מה שלומם, אחרי העניין הגדול שעשה בעונה הראשונה לנסות לשמור איתם על קשר (גם אם ויתר על כך לאחר תקופה קצרה).

      • Saturn

        בנוגע ל-2, כשהם נכנסו לדירה של מורגן וראו את כל הנשקים מישון שאלה אם כל זה מתחנת המשטרה וריק ענה שרק חלקמחצית מזה משם. ככה שזה מאוד נוח שהם ייצאו מצבור כזה גדול וזה כנראה ידחוף אותנו לדו-קרב בין המושל לריק במקום לנסות להגיע להבנה.

        • אני זורק כאן ניחוש גס, אבל לדעתי ריק הגיע לעיירה במטרה מראש לפשוט על מחסן הנשק המשטרתי בלבד. כשלא נמצא שם דבר, החבורה יצאה למשע חיפושים והגיע אל מורגן. אני חושב שריק תכנן לקחת כמות מסויימת ומספקת מהנשקייה, אם לא את כל תכולתה, וזו הכמות המדויקת שהוא לקח ממורגן. הוא לא ישאיר אותו ללא אפשרות להגן על עצמו, גם אם מדובר באדם משוגע ואובדני. אולי גם מפני שריק היה בדרך למצב הזה עד לאחרונה, הוא מזדהה איתו…

  • תתש

    עוד מישהו שם לב לערכות האב"כ של פיקוד העורף במחסן של מורגן?

    • קראתי על זה איפשהו, עדיין לא בדקתי.

      עריכה: כן, בדקה 16:05. שתי ערכות למבוגרים.

  • מיכאל גינזבורג

    פרק טוב. אני חושב שזו הנחה שגויה לא לקחת חברים חדשים כי בעולפ פוסט אפוקליפטי אין ברירה, הרי לא תחכה עד שכל הקבוצה שלך תמות בשביל למצוא אחרים חדשים. יותר אנשים בקבוצה – יותר סיכוי לשרוד.

    ולמה אתה לא מבין איך הטרמפיסט שרד? מובן מאליו שהוא היה חלק מחבורה אחרת שאינה בחיים כבר..

    • Mika Gill

       אני לא זוכרת (ולא הספקתי לקרוא, האמת) מה אמר השלט בתחילת הפרק, שהם עוברים על פניו. נראה לי שזה מהחבורה שלה הבחור שאחר כך ימות.

      • "Erin, we tried for Stone Mountain. -J"

        בין הזומבים שתקפו את המכונית דקות ספורות לאחר מכן, הייתה אחת שענדה צמיד יד עליו רשום "ארין".

        • Mika Gill

           כן – את השם ראיתי בשני המקרים. אני פשוט חושבת שמי שכתב את השלט היה מהחבורה של ארין והם הופרדו – ואז ארין והחבורה זומבבו. והוא עצמו אחרי שכתב את השלט שוב נותר לבד. ואז נאכל בגלל ריק.

          • משתמע דווקא שארין הופרדה מהקבוצה, כמו במקרה של סופיה. קצת מרחיק לכת להניח שהבחור היה חלק מאותה קבוצה ונותר לבדו עד מותו (כל חבריו מתו אז הוא חזר לנקודה מוקדמת כדי לחפש מישהי שבטח מתה גם כן?) אבל בסדרה (ובפרק עצמו) יש הרבה דברים שניתנים לפירוש כזה או אחר, אז הכל יכול להיות.

            • Mika Gill

               כן, הגיוני מה שאתה אומר. אך בה בעת לאורך כל הזמן הרגשתי שיש קשר בין שני הדברים. קבוצה שקרה לה משהו (כמו מה שקרה לחבר'ה שלנו בחווה) ונוצר פילוג והם מנסים ליצור קשר זה עם זה.

  • גילי

    פרק טוב מאד. איזון טוב בין מיקוד בדמויות לדם וזומבים.

    וגם, ריק נותן עצה אבהית טובה לשם שינוי: 
    "Carl, watch The Wire"

    נכון, העיתוי קצת מוזר, אבל אף פעם לא מזיק לתת קצת חינוך טלוויזיוני לדור הצעיר.

    • ROFL

      אם כבר, אז השבוע שמעתי על הופעת אורח של שני בלשים מוכרים באחד הגיליונות האחרונים של Venom.
      http://www.chasingamazingblog.com/?p=1214

    • ד"א, מתי ריק הספיק לצפות ב"שוברי שורות"?

    • Mika Gill

       ריק נותן עיצה טובה? אולי. אבל הוא עשה את זה בצורה כל כך אגבית שחיכיתי שקארל לא ישמע ויקבל גרזן לפרצוף.

  • maayanzil

    אוקי- זה היה הפרק הכי טוב בסדרה עד כה. וגם לא ביחס לסדרה זה היה פרק מדהים.
    (לא קראתי עוד תגובות כי יש לי צורך לפרוק,אקרא אחרי שאסיים).
    אני דווקא חושבת בדיוק הפוך- סיפור המשנה עם קארל ומישון היה גם מעולה ועזר לפיתוח שתי הדמויות, אבל הוא לחלוטין החוויר לנוכח הסיפור בין ריק לבין מורגן. ולמרות שידעתי שמורגן עתיד להפציע בשלב מסוים, לחלוטין לא ראיתי את זה מגיע בנק' הזאת. (אגב, לקוראי הקומיקס, האם הדמות של מורגן ובנו היו קיימים בקומיקס? והאם באותו האופן כמו בסדרה?).
    ראשית, אני מסכימה לחלוטין שחל שיפור של שמיים וארץ בין כתיבת הדרמה והדמויות של עונה 2 ועונה 3. (עונה 3 היא כמובן השיפור המדהים כמובן).

    אולי כי ראיתי את כל הפרקים עד כה דיי ברצף יותר שמתי לב לעניין הזה, אבל החלט מרגישים שינוי במנטליות של הדמויות בעונה 3- בכל הנוגע לעזרה לזרים. בעוד בעונה 1 ו-2 (בעיקר 1) היה לזה הרבה מקום, וחיי אדם היו בעל משקל רב (ריק לא מהסס לחזור להציל את מרל החלאה, ובכלל חיי אדם מדוסקסים הלוך ושוב). הכיוון ההפוך גם הוא מתקיים. אם זה מורגן שמציל את ריק בפרק הראשון- או גלן שמציל את ריק האנונימי לו באותו רגע בפרק 2, ועונה לשאלתו של ריק "למה אתה עוזר לי?", ב- "הייתי רוצה לחשוב שמישהו אחר היה עושה אותו דבר לגבי". כנ"ל הרשל שלא מהסס להציל את קארל מהירייה. החבורה שאל אף חוסר הנוחות שזה מעורר בהם לא מוותרים על החיפושים של סופיה.

    ואנו גם מרגישים אי נוחות לנוכח קבוצות חיצוניות שלא נוהגות כמוהן. כשהחבורה מגיעה למעבדה של ג'אנר צעקתי על המסך- למה לעזאזל לוקח לו כ"כ הרבה זמן לפתוח להם? מה אכפת לו? זה השתלב עם צעקותיו של ריק – "אתה משאיר אותנו למות פה!". כנ"ל כעסתי על הרשל שלא רצה לתת להם להישאר בחווה. איפה האנושיות? חשבתי לעצמי. הוא רואה שהם אנשים טובים. וכמו שריק אמר – אם אתה זורק אותנו מפה אתה גוזר עלינו דין מוות.

    אבל אז מגיעה עונה 3, שבה השורדים לא רק אחרי 2 עונות של מלחמה מתמדת בזומבים, אלא אחרי חורף ארוך כפי שאפשר להבין. והם הרבה פחות נחמדים, הרבה פחות בוטחים באנשים ועם הרבה פחות סבלנות לחיי אדם. זה חוזר שוב ושוב. עם המפגש עם האסירים, ההחלטות שנעשות בעקבותיו והשלכותיהם, ואז המפגש עם קבוצתו של טייריז, ויותר מאוחר המפגש הראשון עם מישון – שגרמו לי לחוסר נוחות עם חוסר הנכונות שלהם לקבל אותם לקבוצה שלהם. הרי לפני שנה – כמעט כל אחד בקבוצה עמד במצב שהיה צריך לקבל עזרה מזרים. איך אתם יכולים להיות כ"כ קרים? שלא לדבר על העובדה שבמקרים האלה התוספות יכולות להיות מבורכות עבור הקבוצה- גם למישון וגם לקבוצת טייריז היה הרבה לתרום לקבוצה.

    אבל היי, אני לא נמצאת באפוקליפסת זומבים, אם הייתי אולי הייתי מרגישה אחרת. וגלן, זה שעזר לריק, זר מוחלט על בליינד בעונה הראשונה, גם הוא כבר הודה לפני כמה פרקים- "אני יודע שזה לא בסדר, אבל אני אתן חיים של כל בן אדם אחר על פני חיים של מישהו מהקבוצה שלנו".

    הפרק הזה מתח בכ"כ הרבה דרכים קו בין המנטליות של הקבוצה ושל זרים לה בעונות הראשונות לבין זו של העונה הזאת. לדעתי לא במקרה.

    ראשית, מישון ריק וקארל נוסעים לעיר מגוריהם. ריק אף מבקר בתחנת המשטרה הישנה שבה הוא עבד. ריק כבר הסיר את מדי הקאבואי שלו- סימל את מותו של החוק הישן בעולם החדש- אך בנסיעה זו אנו מקבלים תזכורת כפולה- גם לחוק הישן- שיוצג ע"י שוטרים כמו ריק, לעומת חוקי הג'ונגל ששוררים בעולם החדש, וגם לבית הישן של ריק- לחיים שנותרו מאחור, שכפי שהוא למד מאיוריו של מורגן, נשרף כליל. שריפת הבית הישן של ריק מסמלת את החיים הקודמים שלו שנשרפו קליל. עם מותה של לורי, עם הנורמות החדשות שקארל כבר אימץ, ואובדן התמימות ובמיוחד ריק שהולך לנעשה מעורער יותר ויותר. התמונה שקארל הולך להציל היא המשך של אותה התמה. בתמונה מוצגת משפחה תמימה בחיים שכבר אבדו.

    מעניין מאוד עבורי השימוש המרובה בשלטים וסימנים ומילים שכתובות בכ"כ הרבה מקומות בפרק הזה. ראשית השלט שהושאר לארין – לא יכל שלא להזכיר לי את הכיתובים שהשאירו לסופיה בזמנו- למקרה שתנדוד חזרה לכביש הראשי. כולנו זוכרים איך זה נגמר- וגם במקרה של ארין התוצאה לא מלבבת. וזה עוד לא הילד האחרון שנתוודע על "הפיכתו" (ואני אחזור עוד למילה turn שמוזכרת הרבה בפרק זה).

    אבל גם המבצר של מורגן מלא בשילוט וסימנים. חלקם אף סותרים. "turn around and live" היה כתוב בכניסה למתחם. אבל בכניסה לביתו על השטיח כתוב "welcome" – כפי שמישון מציינת בעודה מנשנשת את החטיפים של מורגן. אבל השטיח עצמו נמצא מעל מלכודת. המסרים סותרים ומבלבלים ומתנגשים זה עם זה. כמו החוקים בעולם הזה או הידיעה מה נכון לעשות ומה לא שמשתנה מרגע לרגע ומבלבלת. הכתובות הרבות המופיעות בפרק זה כמו מייצגות את הבלבול שכרוך בחיים בעולם הזה, שבו אתה לא יודע אם זה נכון לעזור לזר רנדומלי שנקלע לדרכך, או לא. וכל הכתובים נמצאים במוח בו זמנית וכולם נכונים ושגויים בו זמנית. וגם מתחת לכוונה טובה ועזרה יכולה להימצא מלכודת.

    הרבה מילים נאמרו בפרק זה ולהרבה מהם משמעויות כפולות ומשולשות.

    כשמורגן שואל את ריק- "?your wife, did she turn" – חשבתי על השימוש המעניין במילה turn במובן של "הפיכה לזומבי". כי לא, לורי לא הפכה לזומבית. אבל האם היא השתנתה? התהפכה? עברה לצד אפל יותר? והאם במובן מסוים- לא כולם התהפכו? שיין, לורי, וגם ריק עצמו.

    "אני לא מכיר אותך, אנשים חובשים פני מתים" אומר מורגן לריק ברגע הראשון שהוא מצליח לדבר איתו. כמובן שבמובן הפשטני זה רק מורגן שלוקח לו זמן להתאושש מהירייה ולזהות את ריק. אך המילים סימבוליות עד כאב. הוא לא מכיר את ריק- כי ריק הוא לא אותו ריק- לא ריק של הפרק הראשון. ריק הישר, שומר החוק. לא, זה ריק אחר- זה ריק הלובש פני מת. גם אם הוא עדיין חי. וגם מורגן, הוא ללא ספק לא אותו מורגן.

    "הוא לא היה כזה פעם" מסביר ריק למישון. וגם ריק, גם ריק לא היה כזה פעם- כמו שהוא עכשיו.

    "אני ואתה התחלנו באותו מקום" – אומר יותר מאוחר מורגן. ולא בכדי, כי ההשוואה בינם מתבקשת.

    מורגן לא יכל להרוג את אישתו, ריק לא היה במצב הזה, אבל הוא כן הרג את חברו הטוב ביותר, ושתי ילדות, שאחת מהן הוא הכיר.

    דוויין, בנו של מורגן לעומת זאת היה במקום דומה לזה של קארל- הוא היה במצב שהיה צריך לירות באימו. ולפני זה נאלץ לירות בזומבי שיין – שהיה לו כאב תקופה לא מבוטלת. קארל יותר מתאים לעולם הזה. אבל באיזה מחיר? במחיר שהוא יורה באדם זר בלי למצמץ- כמו שעשה בדיוק באותו הפרק. וזה עצוב לחשוב שאלו התכונות שצריך לפתח כדי לשרוד בעולם הזה.

    אז מה בכל זאת ההבדל בין מורגן לריק? ומה השאיר את ריק (יחסית) שפוי עד כה, בניגוד למורגן. וול, אם תשאלו אותי, ההבדל הוא שלריק עוד נשארו אנשים שחשובים לו, והוא להם. ואם לצטט סדרה אחרת שניסתה להסביר פעם מה גורם לאדם שמתכתב יום יום עם המוות להישאר בחיים זה- " The only reason you've lasted as long as you have is you've got ties to the world". כשיש דברים שחשובים לך בעולם, אנשים שתלויים בך- זה מחזיר אותך חזרה לחיים פעם אחר פעם. אבל מורגן איבד את זה עם מותו של דוויין. ולכן הוא בצלילה מתמדת לכיוון המוות, גם אם באופן מטאפורי בלבד.

    מעניינת אותי השימוש במילה "clear" לאורך הפרק, שהיא גם שם הפרק, שתורגם פה ל-"צלול" (וזה אכן אחד הפירושים שלה, כאמור, יש בפרק הזה הרבה מילים עם פרשנות כפולה). מורגן ממשיך להגיד- "I have to clear". מה הכוונה? "אני חייב לנקות" לנקות את המתחם מזומבים. ואולי מדובר על ניקוי מטאפורי? ניקוי הנפש המתלכלכת של ריק, של מורגן, של כל מי שחי בעולם הזה יותר מדי זמן. ואולי ריק מתנקה מכל דבר טהור שעוד נשאר בו- עם עזיבת מורגן- כל קשר לריק הישן נמחק. וכן, clear מתפקד גם כצלילות, שפיות שמורגן וריק מאבדים אט אט.

    בדרך חזרה הם חולפים על אותו טרמפיסט שמיענו לעזור לו בדרך לשם. כעת הוא "התהפך" לאחד מהם. ההקבלות לטרמפיסט הן רבות. הוא מקביל למורגן- שבתחילה קיבל מריק אותו יחס שהטרמפיסט קיבל, וכל זר אחר העונה קיבל ממנו- חוסר עזרה, ואפילו הריגה במקרה קיצוני. אבל ברגע שריק מזהה את מורגן הוא נלחם עליו. הוא הלינק שלו לריק הישן כי אותו הוא מכיר- וגם אנחנו. ואנחנו לא רוצים שהוא ימות (וכך הסדרה גם מציבה מולנו הצופים מראה ביחס השונה שלנו לדמות שאנחנו מכירים ולדמות שאנחנו לא). אותו טרמפיסט הצועק לעבר מכוניתו של ריק ומתחתן לעזרה גם מקביל לריק עצמו- זה של עונה 1 שצעק לג'נר שהוא דן אותו למוות אם הוא משאיר אותו בחוץ. אותו ריק שניצל ע"י מורגן וע"י גלן. אותו ריק שסיכן עצמו עבור מרל וסופיה. אותו ריק שהאמין בעזרה הדדית, וכנראה אותו ריק שנעלם אט אט.
    מילה אחרונה- שאפו לשני השחקנים שהחזיקו את הפרק על כתפם- אנדרו לינקולן, ולני ג'יימס (ריק ומורגן בהתאמה) שלולא המשחק המצויין שלהם, הפרק לא היה נוסק לגבהים אליהם נסק.

    • תתביישי לך, גורמת לי לקרוא תגובות חדשות ולהיזכר בפרקים ודיונים ישנים. P: לא, לא, זה בסדר, כי כפי ששנינו כתבנו, מדובר בפרק הכי טוב בעונה 3. למרבה הצער, לא הרחק בהמשך הדרך ממתין לך הפרק הכי גרוע של העונה (ובסדרה).

      בד"כ אני מוסיף הערות, בסיכום או בתגובות, עם מידע בהקשר של הקומיקס. בפרק הזה לא עשיתי זאת משום מה, ואם כתבתי משהו על מורגן ודוויין, זה בטח היה בדיון על פרק הפיילוט עוד בימי הפורום באג'נדה. על כל פנים, התשובה לשאלתך היא "כן". מורגן ודוויין הם אחד האלמנטים בסדרה היותר נאמנים למקור. לא אספיילר את ההמשך, במידה וזה יקרה גם על המסך הקטן (עונה 4 נאמנה לקומיקס יותר מתמיד, אז מי יודע?)

      מהגיליון הראשון (פרק הפיילוט היה שיחזור שלו כמעט אחד לאחד):
      http://images2.wikia.nocookie.net/__cb20120505143257/walkingdead/images/b/be/Duane_and_Morgan_Jones_and_Rick_Grimes_Comic,_2.jpg

      מתוך סיפור חג מולד קצר שהראה מה קרה לשניים בחודשים אחרי שריק עזב:
      http://25.media.tumblr.com/91890d25872b8e5ea13d3c1da252cd32/tumblr_mj49m2U1I11qeei91o1_500.jpg

      אל תשכחי שג'נר בשעתו ידע שבין אם ייתן לשורדים להיכנס לבניין או לא, הם ימותו. הוא תכנן להתאבד וכבר הפעיל את התקן ההשמדה העצמית (אאז"נ), אז מה היה הטעם? ריק כמובן לא ידע מה עתיד לקרות, אז מבחינתו מניעת הכניסה ממנו ומחבריו הייתה משולה לגזר דין מוות.

      אני מבין את הקושי בקבלת חברים חדשים לקבוצה. השורדים שאנחנו מכירים היו קבוצה קטנה ומלוכדת במשך תקופה ארוכה, בלי חברים חדשים, מערכות יחסים מבוססות וכו'. יתר על כן, הם סבלו מספיק מבגידה בתוכם, עבור ריק זה היה אפילו אישי מאוד (שיין); האינטרקציות הקודמות שלהם עם שורדים אחרים הסתיימו רע (שני החבר'ה בפאב, השבוי הפצוע שספק אם תיכנן להסגיר את תושבי החווה לחבריו האלימים); ובכלל גם כך קשה לשרוד בעולם הזה כשאתה דואג למשפחתך, לאנשים שהפכו למשפחה עבורך ואספקה היא לא דבר של מה בכך, שלא לדבר על המפלצות שאורבות לך בכל פינה. לא אספיילר לך את ההמשך, אבל אני מאמין שתהיי קצת יותר מסופקת מההיבט הזה בעונה 4.

      • maayanzil

        אני לא מצטערת על כלום! אני עושה מה שצריך כדי לשמור על הקבוצה! כשהזומבים יגיעו החפירה שלי תאכל להם את הראש לפני שהם יאכלו אותנו! אתה לא מסוגל להגן על הקבוצה הזו! 😛
        ברור שאני מבינה את המניעים למה ריק ושאר הקבוצה הרבה פחות בוטחים ומכניסים אנשים- רק שהשינוי הזה באמת צובט את הלב באיזה מקום, והרגעים האלו שהם בוחרים לא לעזור לאדם רנדומלי מעלים אצלי כצופה רגשות אמביוולנטיים, מבחינה פרקטית אבל בעיקר מוסרית. וזה הרגעים היותר חזקים של הסדרה לטעמי.
        תודה על הקישורים. 🙂 הכוונה שלי הייתה לשאול אבל אם ריק גם פוגש את מורגן בקומיקס והוא משוגע גם אז – עם הבונקר הזה וכל הנשק סביבו? והאם הסיפור על כך שדווין ירה באמא נכון גם בקומיקס? (הבנתי שמה שקרה בפרק הראשון היה נאמן לקומיקס, אבל מעניין אותי אם מה שקרה בפרק הזה גם נאמן לקומיקס)

        • התכוונתי שגם עד הנקודה הזו, המפגש החוזר עם מורגן, הסיפור שלו היה נאמן יחסית למקור. חוץ מזה שבמקום מישון הייתה דמות שלישית אחרת עם ריק וקארל (דמות שתופיע בעונה 4, אבל עדיין לא נראתה בפרקים ששודרו עד כה). בקומיקס דוויין לא הרג את אמא שלו וכנראה היא הייתה מסתובבת כמהלכת. דוויין ננשך ע"י זומבים ומורגן המשיך להחזיק אותו קשור בשרשרת, והאכיל אותו בפולשים וחיות שנאלץ להרוג מתוך הגנה עצמית. מה שקרה למורגן בהמשך עדיין לא קרה בסדרה, אז לפרט עשוי לספיילר אירועים עתידיים. בכל מקרה ובלי קשר למה שיהיה או לא בעתיד, לבסוף הוא שיחרר את דוויין ואיפשר לו להמשיך "לחיות", כמו אמא שלו.

          • maayanzil

            הבנתי. תודה על הפירוט. אני ממש מעדיפה את השינוי שעשו (שלא נתנו לו להחזיק את הבן שלו כזומבי). אני מניחה שלכן נתנו דבר דומה למושל (בקומיקס היה את הקטע עם הבת של המושל?).
            זה סתם שחוק כבר, וזה היה הרבה יותר חזק הסיפור של מורגן כפי שהיה בסדרה – וגם גרם לכל ההתחרפנות שלו להיות הרבה יותר אמינה.

            • כן, הקטע עם הבת של פיליפ היה גם בקומיקס. כנראה הרגישו שזה חוזר על עצמו, אז ויתרו על העניין במקרה של מורגן. אע"פ שהמושל הצטייר כפסיכופת, עם האקווריומים וכו', ואילו מורגן הוא קורבן של הנסיבות שבסה"כ רצה לשמור את בנו "בחיים"; אבל גם פיליפ רצה בדיוק את זה עם הבת שלו. רק בתמונה הכוללת הוא אדם רע, לעומת מורגן.

              • maayanzil

                נכון- אבל לאור זה שזה היה גם בקומיקס אני בהחלט שמחה שלא חזרו על זה שוב , זה לגמרי כבר מיצה את עצמו. וגם העניין של "איש טוב ששומר זומבים כי קשה לו להיפרד מהאדם שהם היו" כבר גם היה עם הרשל- אז הנושא כבר כוסה מכל הצדדים ולהוסיף עוד אירוע כזה היה סתם מרגיש מחזור.

                ובכלל.. אני שוקלת להקים עמותה למען זכויות הזומבים. כולאים אותם באסם, הופכים אותם לחיות מחמד, מלבישים אותם בבגדי ילדים. גם זומבים הם בני אדם ויש להם רגשות! תעזבו את הזומבים בשקט!! 🙂

                • אל תשכחי את זירת הקרבות בוודברי.

                  ד"א, את יודעת שלכל אורך הסדרה מעולם לא נאמרה המילה "זומבי"?

                  • maayanzil

                    כן, שכחתי מזה. משסים זומבים זה בזה להנאה! ברברים!

                    כן- שמתי לב לגבי זה שלא נאמר זומבים – ראיתי את רוב תוכניות הטוקינג דד (עד לפרקים שראיתי) עם כריס הארדוויק, ובכמה מהן התארח רוברט קירקמן ושאלו אותו על זה- הוא אמר שלא אומרים "זומבים" כי זה "origin story" – כלומר זה עולם שבו לא קיים המושג "זומבים" ב-פופ קולצ'ר- וכשאנשים רגילים רואים את היצורים האלה זה משהו זר להם לגמרי. לדעתי זו גם הסיבה שבמקומות שונים מכנים אותם בשמות שונים. הקבוצה של ריק קוראת להם לרוב "מהלכים". המושל ואנשים קוראים להם "נשכנים" (biters), ואאל"ט הקבוצה שטיפלה בבית האבות בעונה 1 קראה להם בשם אחר.

                    אבל אז מישהו אמר לו שמתישהו בקומיקס הוא מתחיל לקרוא להם זומבים, אז הוא אמר שמה שבעיקרון קרה, זה שהוא כל הזמן שכח שאסור לו לכתוב זומבים, והיה שם לב לזה לפני שהוא היה מוציא את הגיליונות ומתקן, אבל בשלב מסוים לא היה לו כבר כוח לזה, אז הוא כבר עשה שהדמויות יקראו להם זומבים אפילו שזה לא הגיוני.

    • Michael Ginzburg

      וחשבתי שאי אפשר להעמיק בסדרה יותר מדי 🙂

© עידו ישעיהו