החץ 1.18: גאולה

פורסם ע"י ‏Tomer Soiker‏
בתאריך 29/03/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "החץ" 1.18

מעניין כמה זה שווה באיביי

זו לא הפעם הראשונה העונה בה אוליבר נאלץ לאזן בין משימתו האישית לבין ההתרחשויות האפלות בעיר הולדתו. המטרה העיקרית, בעל נכסים בגליידס שבגלל הזנחתו הפושעת נהרסו חיים ומשפחות, הפך במהרה לקורבן כשאדם שאיבד את אשתו לפושעים יצא למסע נקמה בנציגי כל מה שרע בעיר, לטעמו. ההשוואה בינו לבין הקשת בברדס היא בלתי נמנעת, והשופט ומבצע מטעם עצמו עשה זאת בעצמו במפגש האולטימטיבי בין השניים. אני לא בטוח עד כמה אוליבר יהרהר בהחלטה שלו להרוג את "המושיע" כדי להציל אדם אחר, אבל ניכר כי השפעת האירוע היא עמוקה יותר על הניצול, רוי הארפר הלא תמים (אף הוא הודה בכך והיה הראשון שביקש מהחוטף להרוג אותו) אך צעיר מספיק כדי לשנות את דרכיו. אוליבר ושותפיו הרוויחו לפחות משהו אחד מהמרדף אחר הרוצח, גילוי רמז גדול נוסף: הציור ביומן של רוברט קווין הוא תרשים של מערכת הרכבת התחתית הישנה מתחת לגליידס.

כצפוי 1: מוירה בגדה בפרנק צ'ן והסגירה אותו כאדם היחיד שהזמין את ההתנקשות במלקולם. ברגע שפרנק חשף בפניה כיצד שילם לטריאדה, ובהחלט לאחר פריצת הדרך של מלקולם – האפשרות היחידה של מוירה הייתה לבגוד בחברה ושותפה לסוד. חזרתו של החץ השחור לפעילות זמן קצר לאחר פציעתו של מלקולם היא מרשימה ולא שונה מאולי הסופר-אתלטי למרות כל הפציעות שעבר (דרך אגב, סצנת דילוגי הגגות של אוליבר הייתה מגניבה, בד"כ הסדרה עושה עבודה מצוינת עם כוריאוגרפיית הקרבות\פעולה שלה). על כל פנים, מוירה ממשיכה להציג סתירה מעניינת בין פועלה במזימה הסודית, דאגתה למשפחתה ומצפון מוסרי שככל הנראה נמצא שם איפשהו. הדם על ידיה הוא כבר יותר מדימוי.

כצפוי 2: החיפוש של משפחת לאנס הסתיים במפח נפש, לא מפני שרציתי ששרה תהיה בחיים. כבר כתבתי בסיכום קודם שכל תוצאה תהיה מאכזבת. נו, אז לורל חידשה את מערכת היחסים עם דיינה וקוונטין נותר עם מצח מקומט. אפילו טומי הורחק מהעלילה הזו, עד כדי כך שהופעתו בפרק הסתכמה בדקה וחצי, ניחומה של ת'יאה ואפס מילים.

על האי פיירס אמנם הצליח לשטות באוליבר וסלייד, אבל עכשיו הם מאוחדים עם שאדו, בתו של יאו פיי. לפחות היא הספיקה לעשות לפיירס טיפול פנים. אה, והיא יודעת מה מטרת הנשק של פיירס. אותי מטרידה בעיקר העובדה שלא נראה שמישהו מעוניין לדעת אם יאו פיי שרד אחרי שננטש פצוע.

– אחת מנקודות החטיפה של ג'וזף פאלק\"המושיע" הייתה "אדאמס ולוקסלי". על ניל אדאמס כבר כתבתי בעבר. רובין מלוקסלי הוא כמובן הקשת הכי מפורסם בהיסטוריה, רובין הוד. מתחילת דרכו ובמשך עשורים, החץ הירוק שאב הרבה השראה מרובין הוד, גם מבחינה ויזואלית.
סנטרל סיטי, עירו של הפלאש, הוזכרה בסדרה בעבר, אבל הפעם מישהו בצוות התסריטאים התקשה לוותר על בדיחה כשדיינה נפרדה מלורל: "I should be home in a flash".

  • eclipse

    הסדרה ממש הולכת ומשתפרת. זה לא שאין בעיות – לדעתי נפטרו מהדמות של מקנה הרבה יותר מדי מוקדם ובלי סיבה באמת טובה (אני גם לא אוהבת את זה שכל הזמן מקדמים את הדמות של אוליבר שכביכול מצליח לצאת מהאי, ואז יש set back, ואז שוב יש התקדמות, ואז יש set back…), אני לא אוהבת שהפלאשבקים לא מקושרים לעלילה של הפרק, ובעיקר אני עדיין מחכה שעכשיו, אחרי שטומי גילה על אוליבר, יהיה עם זה משהו יותר משמעות.

    אבל בכל זאת, הפרקים הרבה יותר מתעסקים בדמויות עכשיו וכמעט וירדו לגמרי מפילרים מיותרים.
    אפילו הדמות של רוי, שנורא חששתי ממנה, מתגלה כפחות מעייפת ממה שחשבתי שהיא תהיה, וגם הקטע של אולי-שרה-חיה נקטע בזמן ולא נמתח כל העונה.
    שלושת הפרקים האחרונים, 16, 17 ו-18, היו ממש מוצלחים בעיניי.

    מה שגורם לי חשש זה השיחה בסוף הפרק בין אוליבר ללוראל. שמישהו ירחיק אותם אחד מהשני למען השם! כל אחד בהם בנפרד הם דמות בסדר (למרות שדמויות המשנה של הסדרה בבירור טובות בהרבה מהם), אבל ביחד הם כזה זוג משעמם ומתיש.

© עידו ישעיהו