המשרד 9.15: הנחה לזוגות

פורסם ע"י ‏מעיין זילברשץ‏
בתאריך 12/02/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "המשרד" 9.15

אחרי כמה פרקים שקצת אכזבו אותי, הגיע הפרק הנפלא הזה והחזיר בינתיים את הסדרה למסלול הנכון מבחינתי. לאורך העונה הדמויות המרכזיות בסדרה עושות מאמצים רבים כדי להדחיק את הבעיות הגדולות שמעסיקות אותן, ונראה שסוף סוף יוצרי הסדרה מכריחים אותן להתמודד עמן. דוגמה לכך היא קו עלילת אנג'לה ואוסקר הנאלצים להתמודד עם ההיבטים הבעייתיים של מערכת היחסים של כל אחד מהם עם הסנטור בפרק הקודם, אחרי תקופה של הדחקה ושיתוף הפעולה עם האופן הנצלני שבו הסנטור התייחס אליהם.

בפרק הזה התפנו לעסוק סוף סוף סביב שני נושאים שגעשו מתחת לפני השטח לאורך העונה ושהתאמצות הדמויות להדחיק אותן הובילו לתחושת אי נוחות גוברת אצלי. הראשון, כמובן הוא העבודה של ג'ים שמכרסמת במערכת היחסים שלו עם פאם. בתגובות לפרק הקודם הבעתי את מורת רוחי על בזבוז עלילה חשיפת צוות הצילום על הדמות של בראיין, ואני עדיין נגד הבחירה הזאת, ומקווה שעד סוף העונה נזכה לעוד חשיפות של צוות הצילום בצורה אחרת. אך אני לא נגד עלילת בראיין לכשעצמה. מודה שקצת פחדתי שהוא עלול באמת להוות גורם מאיים על הקשר של ג'ים ופאם. אך הפרק הזה הבנתי שלא כך הדבר ונרגעתי. וכעת, כשהוא כבר לא קשור לצוות הצילום, הוא שימש ככלי כדי להעלות סוף סוף את הבעייתיות בקשר של ג'ים ופאם על פני השטח באופן שהם כבר לא יוכלו להתעלם ממנו. נכון שהיוצרים עשו הטעייה עם וידויו של בראיין על הפרידה מאשתו, והגילוי על הרגע האינטימי שחלק עם פאם, אך התגובה של ג'ים החזירה את הנושא למסלול הנכון- כאשר לא התעסק בקנאה לבראיין, אלא הבין שהדבר שמפריע לו הוא שהוא "לא היה שם", וזה מקור הבעיה בינם.

אהבתי את העובדה שזאת דווקא פאם שכבר לא מוכנה לשתוק יותר לנוכח המצב למרות ניסיונו הברור של ג'ים להמשיך להדחיק את המצב, דבר שבהחלט מתנגש עם חוסר הביטחון שלה ונטייתה לברוח מהתמודדויות. אני מקווה שאני קוראת נכון את סצנת ה"אני חושבת שאתה צריך להישאר ואני חושבת שאנחנו צריכים לריב". אני מקווה שהמשמעות שלה היא להעלות את הדברים סוף סוף על פני השטח ולהתמודד איתם כדי למצוא פתרון ולהמשיך הלאה. אך אני מודה שהוידוי של בראיין שאחרי שהוא רב עם אשתו הוא הרגיש שהקשר שלהם מת, קצת מפחיד אותי, ואני מקווה שהוא לא מרמז על מה שיקרה אחרי הריב של פאם וג'ים. תחושת הבטן אומרת לי שלא לשם זה מוביל, אבל נחכה ונראה.

הנושא השני והמרכזי היה כמובן היעלמותו וחזרתו של אנדי וחוסר המודעות המשווע שלו לרגשותיהם של עובדי המשרד וחברתו ארין בנוגע לנסיעתו וחזרתו. ראשית עלי לשבח את אד הולמס על משחקו המשובח בפרק זה, ואנדי ההיפי המזוקן הייתה הברקה. הפרק הזה בהחלט הזכיר לי איזו דמות טובה הוא, וכמה הוא חסר בסדרה בעת היעדרותו. כל ההופעות שלו בפרק הזה שידרגו אותו עבורי לחלוטין והניבו רגעים קומיים נהדרים, במיוחד צביעות בנזיפות בעובדים על עבודתם לאחר היעלמותו לשלושה חודשים.

עלילת חזרתו של אנדי, מלבד הפן ההומוריסטי שבה הבהירה כמה נקודות חשובות. כמובן שהבולט ביותר הוא כמה המשרד תפקד מצוין בלעדיו, ולכן כמה הוא בעצם מיותר שם למרבה הפלא, מה שמעלה את השאלה האם המשרד הזה בכלל צריך מנהל? ג'ים כבר סיפק פעם את התיאוריה שלו על חוסר הצורך במנהל [1]. וגם מייקל שלא הצליח להסביר לדייוויד וואלס את סוד ההצלחה שלו בפרק "הדו קרב" (5.11), רמז שהסניף מצליח בגלל העבודה הטובה של האנשים ללא שום צורך במנהל. מה שעוד מעניין הוא שהדמויות מודות שהן לא רוצות שאנדי יחזור. אם זה ב"גג" הנהדר של דווייט על אנדי הדמיוני או קווין שלא רוצה שאנדי יחזור כי זה יחבל בתוכניתו הזדונית לגניבת החלב שאנדי השאיר.

[1] "מסתבר שאלא אם כן אתה ילד קטן או אסיר, אתה לא צריך אף אחד שיפקח עליך. אנשים פשוט באים ועושים את עבודתם לפי לוח הזמנים שלהם. תארו לעצמכם, אנשים כמונו, מורשים למכור נייר, ללא פיקוח. ועם זאת, זה איכשהו עובד. כנראה בגלל שהסיכון הוא כ"כ גבוה." [ג'ים הלפרט, "דווייט ק. שרוט, מנהל (ממלא מקום)", 7.24]

כמו במשולש אנג'לה-אוסקר-הסנטור של הפרק הקודם ויחסי ג'ים ופאם בפרק הזה, גם אנדי נאלץ להתמודד עם מעשיו, וזאת חרף מאמציו הניכרים לסנן את הרמיזות הביקורתיות של עובדיו כלפיו, לא לקחת אחריות מול דייוויד וואלס על ההיעדרות חסרת האחריות שלו [2] ולמנוע מארין להיפרד ממנו. אמנם המרירות של העובדים כלפיו לא מובעת בצורה ישירה, אך אפילו לאנדי נופל האסימון כאשר הוא מבין את התרגיל שהם ניסו לעשות לו בפגישה עם וואלס. ארין לעומת זאת מחליטה שמספיק לה להדחיק, לרמוז, להיכנע והיא נפרדת מאנדי ולא נכנעת למניפולציות שלו. ניצחון גדול לארין, שעד כה סבלה כמו פאם מביטחון עצמי נמוך וקושי לעמוד על שלה, וכמו פאם החליטה שנמאס לה. ללא ספק ניצחון נשי כפול ומשמח בפרק הזה. וכמובן, על הדרך באופן גאוני דייוויד וואלס מגלה על ההיעדרות, מה שמותיר את אנדי במצב שבו הוא חייב להתמודד עם השלכות הנסיעה שלו מכל החזיתות, ומעניין לראות מה יעלה בגורלו בפרק הבא, עכשיו כשהבוס יודע.

[2] שעל הדרך ענתה לי על השאלה בדבר אדישותו של וולאס להיעדרותו של אנדי, שהציקה לי מאז פרק הנסיעה שלו.

קטנות:
* כשעובדי המשרד רוטנים במטבחון על אנדי, מרדית' מחזיקה את הספל עם הכוכב והתמונה שלה עליו, שקלי הכינה לה ולכל העובדים במסיבה שערכה, פרט שהוזכר בפרק "סקר לקוחות" (5.06).
* אחת הבדיחות הגדולות בפרק הייתה הרתיעה הראשונית של דריל לשמש כבן זוגו "המזויף" של אוסקר כדי לקבל הנחה בקניון, והשינוי שחל בו לאור תגובתן של עובדות הספא והצורך שלו להגן על לגיטימיות של הזוגיות המזויפת שלו עם אוסקר. זה היה מצחיק וגם מרגש.
* אני אוהבת את ההקפדה להחליף למרדית' פאה בכל פרק מאז שגילחה את ראשה.
* את הפרט הבא לקח לי הרבה זמן לגלות. חיפשתי מה מקור התמונה שג'ים מביא לפאם כמתנת ולנטיין (כלומר הציור שלה שהוא מסגר). את התשובה מצאתי כאן. מסתבר שהציור מופיע באחת הסצנות שלא נכנסו לפרק "מסע עסקים" (5.07). זו הסצנה:

אני חושבת שהבחירה במתנה הזאת היא לא סתמית. ב"מסע עסקים" מתלבטת פאם לאורך הפרק אם להמשיך להגשים את החלום שלה בניו-יורק ולסיים את הקורס בו היא נכשלה, לבסוף היא מחליטה לוותר על החלום ולחזור הביתה לג'ים. עלילה זו מהדהדת כמובן לבחירתו של ג'ים העונה לרדוף אחרי חלומו בפילדלפיה, במחיר התרחקות במשפחתו ובקרע ביחסים עם פאם.

תגיות:
  • כל הכבוד על הנבירה, באמת תהיתי לגבי המתנה של ג'ים.
    הפרק היה חביב לטעמי, טוב יותר מקודמיו, ובאמת הגיע הזמן שאנדי יחזור ויתן דין וחשבון. הסצינה האחרונה בפרק הייתה נפלאה לפיכך.
    אבל שאלה: פם חסרת ביטחון? אולי בכל הנוגע לכישרון הציור שלה, וגם זה כבר לא, אבל איפה זה ניכר ביחסיה עם ג'ים? מעולם לא קיבלתי ממנה תחושה כזו.

    • maayan1

      תודה 🙂
      לגבי פאם, לאו דווקא ביחסיה עם ג'ים, אבל תמיד הייתה לי הרגשה שהיא בורחת מהתמודדויות (כמו שאמרת- בקטע המקצועי עם הציור) וגם שיש לה קושי לעמוד מול דמויות סמכות. עם ג'ים באמת עד עונה זו לא היו ממש קטעים שהיא פחדה מעמוד מולו, אבל ייחסתי את זה לעובדה שבעצם, לא היו להם קונפליקטים משמעותיים עד כה. ג'ים היה מאוד תומך ומעודד, למשל כשתמך בה כשנסעה ללמוד ציור בניו יורק, ובכל מערכת היחסים שלהם. באופן כללי הוא מאוד תמך בה ועודד אותה ולא היו להם יותר מדי משברים, לכן לא יכלתי לראות אותה "מתנגדת" לו. למשל עם רוי, שניסה לדכא חלקים בה – ושניסה לשלוט עליה ולא תמך בחלום שלה, ראו שהיא נכנעת לו ולא עומדת על שלה. אני חושבת שהעונה הזאת אנחנו עדים למשבר הבאמת משמעותי הראשון ביחסים של ג'ים ופאם – ודווקא ניסיון ההתעלמות של פאם מכל הבעיות לאורך העונה התיישב לי עם הדמות שלה.  

      • ג'ים תמיד תמך בה, גם כשהיה נראה שהיא טועה, אז ברור שהיא רוצה לתמוך בו. אין קשר לחוסר בטחון, ובמערכת היחסים עם ג'ים מעולם לא היה חוסר בטחון. זה היה מהכלים ששימשו כדי להראות את ההבדל בין פאם של רוי (שבכל זאת, התחילה לצאת איתו בתיכון), ופאם של ג'ים.

  • moshmosh

    *ספויילר*

    כל כך רציתי שארין תזרוק את אנדי ושוואלס יגלה על ההיעלמות שלו, ולקראת סוף הפרק התחלתי להבין שזה לא כבר יהיה. בסצינה האחרונה – פשוט קפצתי באוויר מרוב שמחה.

  • בעיני הרתיעה המוקדמת של דריל מהצעתו של אוסקר היתה תזכורת נוספת לתמה של העונה (ובאופן בלתי נמנע, הסדרה) – התיעוד שינה את חיי המתועדים.

    • מיכאל גינזבורג

      נכון אבל רוב הזמן את לא חשה שהם "מתנהגים" כמצופה, עובדה שחוסר טאקט שולט שם לבלי היכר, בלי או עם מייקל סקוט. 

    • maayan1

      לא הבנתי.. את יכולה לפרט? איך התיעוד שינה את חייהם ומה הקשר לעניין עם דריל? 

      • דריל הזדעזע מהרעיון להעמיד פני בן זוג של אוסקר, ואז קלט את המצלמות ואיך שהוא יוצא בור ובעל דעות קדומות ומיד התרצה.
        הרעיון שעצם הצפייה בהתרחשות משנה אותה לא חדש, וכמובן קל לראות את זה בסרטים תיעודיים (אמיתיים). הצוות המתעד, כמה שעכשיו עושים כאילו לא רוצה להתערב, התערב בעבר לא אחת, ואין ספק שבלי המתעדים החיים של שוכני המשרד היו אחרים (ולו בגלל הכניסה שלהם לחיים של המתועדים). זו בבירור התימה של העונה, אז הרתיעה של דריל היתה טאץ' נחמד.

        • maayan1

          אני דווקא לא ראיתי את זה קשור למצלמות, לדעתי הוא כאילו תפס את עצמו מההירתעות בקטע עם אוסקר כי לא היה נעים לו מאוסקר. ואחר כך שהוא הגן עליו מול עובדות הספא דווקא תפסתי את זה כמשהו אמיתי ולא רצון ל-"שואו". אבל יכול להיות שיש משהו במה שאת אומרת. מצד שני, יש לא מעט דוגמאות להתנהגויות מטומטמות עד מאוד של אנשים המשרד למרות שהם יודעים שמצלמים אותם. 
          לדעתי דווקא המבנה של המשרד (ושל כל הטרנד של תכניות מוקומנטריות) יותר מזכיר לי מבנה של תכניות ריאליטי מאשר מבנה של דוקומנטרי. הראשים המדברים הם כמו טסטות כאלה, שמסבירים כאילו אירועים שקורים, אבל בעצם האנשים מצלמים אותם ממש אחר כך וכאילו מתארים את המחשבות שהיו להם בסצנה בדיאבד. 
          ראיתי ראיון עם איתי שגב- הזוכה של הישרדות ויאייפי- ושאלו אותו איך זה בעצם להיות במקום שכל הזמן יש מצלמות מול הפרצוף ואנשי הפקה- כאילו איך אפשר להתנהג נורמטיבי, והוא אמר שבאמת אחרי יום שוכחים מזה לגמרי ובכלל לא שמים לב שיש מצלמות ולכן באמת מתנהגים כאילו הם לא שם. 
          אז אני לא יודעת עד כמה באמת קיומו של צוות הצילום משפיע על הדמויות, אבל זו נקודה מעניינת. 

  • נקודה נוספת- סוף הפרק הבהיר שאם ג'ים נוסע לפילדלפיה זו תחילת הסוף, אבל הם ישארו ויריבו, וזה יהיה רק גליץ' בדרך. לא רואה בשום צורה את תחילת הסוף שלהם. לכל אורך העונה הם לא היו מסונכרנים, וזה משהו שמאוד לא מאפיין אותם כזוג. בסוף הפרק הוא קרא לה ביזלי – הכל יהיה בסדר.

    לגבי פאם חסרת הבטחון: ממש לא. ג'ים הוא זה שנרתע מעימותים ורק רוצה לרצות. פאם אולי היתה חסרת בטחון בעונות 1-3 (וגם, לא לגמרי), אבל פאם של מערכת היחסים עם ג'ים, פאם סוכנת המכירות, פאם שלקחה לעצמה את תפקיד מנהלת המשרד, היא לא חסרת בטחון.

  • איילון צפון

    אם אני זוכר נכון בריאן אמר שזה היה כשהוא ואישתו *הפסיקו* לריב שהם הבינו היחסים ביניהם מתו. כלומר- פאם רוצה לריב כי היא הבינה מבריאן שכל עוד רבים- יש רצון להשאיר את הקשר בחיים. אם הם לא היו רבים זה היה נתפס כויתור על הקשר.

  • מיכאל גינזבורג

    מעיין, אמרתי לך שאת צריכה וחייבת לכתוב יותר ושמח לקרוא ניתוח כה נכון ומדויק, אולי למעט חוסר בטחונה של פאםף כפי שציינו חלק מהמגיבים. פאם של העונות האחרונות מאוד שונה ובטוחה בעצמה יחסית לעונות קודמות
    והשיא הגיע כאמור בסיום הפרק עם דיאלוג מקסים מפז.

    חבל שכל הפרקים כבר צולמו מראש אחרת היה אפשר לפתוח איזה פרק עם הארלם שייק נוסח דווייט! 

    • maayan1

      תודה 🙂

  • Saturn

    מה טוב בחזרה של אנדי? רק הבהיר כמה טוב היה בלעדיו. ושניות אחרי הופעתו שוב חזרו לשטיק הזימרה שיצא מכל החורים מזמן.

    חוץ מזה שהם ממש השתדלו לעשות ממנו שמוק רציני שכל המשרד רוצה להעיף אותו. ממש לא תואם את העונות הקודמות, כמו גם המלחמה שלו על ליבה של ארין שנשכחה בשיט התענוגות שלו.

    לא שאני רוצה אותם ביחד אבל העונה הזו כתבה מחדש כמה אלמנטים וסיפורים מעונות קודמות, וגם אם מדובר בשינוי מבורך אי אפשר לא לעקם את האף לנוכח ה'אחורה פנה'.

    • אוי, הזכרת לי – החיקוי של אנדי ע"י דווייט היה מדוייק ונהדר.
      אנדי של העונות המוקדמות היה דוש מעצבן, ופתאום בעונה השמינית הפכו אותו לבחור חביב.

      • Saturn

        נכון. (דפיקת אגרוף בקיר) אבל ב2 העונות האחרונות הוא היה אחד מהחבר'ה. תמכו בו לעמדת המנהל החדש, הפרק עם הקעקוע.

        כל פעם מזגזגים עם הדמות שלו והפעם גם זרקו מהחלון את העניין שלו בארין.

        • למקרה שלא היה ברור – אני מסכימה איתך לגמרי. אני רק אומרת שהזגזוג הקודם (אנדי כבחור מקסים) לא היה לרוחי, ואני מעדיפה את החזרה למקורות.

    • maayan1

      כבן אדם- הוא דוש… כדמות- אני אישית אוהבת אותו.. הוא מצחיק אותי.  נכון שהסדרה לפעמים לא קונסיסטנטית עם עברה, אבל יאללה, אני מסספנדת, יש דברים שלא מפריעים לי. 

  • Velvet

    אני אגיב בכללי כי ראיתי את התלונה הזאת הרבה פעמים, אבל אני אשמח לדעת מה אתם חושבים על הניתוח שלי:
    זו לא הפעם הראשונה שמוזכר הזגזוג של אנדי, וגם זו של ארין.
    מצד אחד זה נכון, כי אנדי התחיל במקום שונה מאוד מזה שהוא הגיע אליו, ובמקביל לו איך זה מסתדר שארין עוברת לפיט כשבבירור במשך כל עונה 8 ולפני זה המגמה הייתה לחברה עם אנדי.
    מצד שני, אציב את הקושיה הבאה:
    אתייחס לארין קודם: התפתחות חיי האהבה שלה נראים לי מובנים מאליהם, ואף יותר מזאת – כתיבה טובה. בהתחשב בנסיבות, ממש אין לי ביקורת לכותבים על זה שהיא עשתה 180 מעלות מאנדי ופנתה לפיט – זה מתבקש מאוד בהתאם לנסיבות. אשמח אם תסבירו לי מה הבעיה העקרונית עם זה, כי אני לא לגמרי מבין למה זה לא קוהרנטי.
    אם הכוונה היא לכך שהוא נלחם עליה בעבר ועכשיו הוא נראה כאילו הוא מוותר עליה, אז גם פה יש הסבר הגיוני: אנדי יוצא לחפש את עצמו על הסירה (ראו למה בפיסקה הבאה), ומגלה שיותר טוב לו מחוץ למשרד. על הדרך, המשרד מגלה שיותר טוב לו בלי אנדי (בסוגריים – לשם אני חושב שהיוצרים חותרים – אנדי יעזוב את המשרד). אנדי מאבד עניין בארין כי הוא גילה עניין אחר – בחיים שמטרתם לא לרצות את הוריו ולהיות מנהל סופר דופר של משרד למכירת נייר, אלא כאדם חופשי שעושה מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה. ארין לא מתאימה לסכימה הזאת, ולכן הגיוני שהוא ידיח אותה. 
    המאמץ שהוא עושה לשמור עליה לצידו בפרק האחרון הוא אחד הדברים היותר לא-כנים ומעפנים שראיתי. הוא חושב שהוא רוצה אותה כי זה מה שהוא אמור לרצות – אולי זה לא באמת מה שהוא רוצה.
    עכשיו אנדי, טיפה יותר מסובך:
    אנדי בחור שעבר עליו הרבה. החל מחוסר היציבות שלו בעונות שהוא הצטרף למשרד (האגרוף בקיר והסדנאות), עבור בכך שתמיד היה איש מכירות לא להיט, וחוסר הביטחון שלו בהתאם לזאת, וכלה במשרת מנהל המשרד שנתנו לו, למרות שבבירור לא היה מתאים, וביחד עם חוסר ביטחון שלו יצר סיטואציות שמייקל סקוט היה מסתכל עליהן בתדהמה מובכת.
    זה לא הגיוני במידה מסוימת שהוא יזגזג? בעיני הזגזוג שלו הוא שינוי לגיטימי שעובר על הדמות –
    הוא מתחיל דוש במשרד השני, ואז מגיע משבר, והוא מתחיל לאבד ביטחון עצמי.
    בעקבות זאת הוא ממקם את עצמו בחברה בהתאם לביטחון שלו, כלומר מוריד את עצמו ממקום שהוא חשב שהוא יותר טוב מאחרים ל-"אחד מהחבר'ה".
    אז שמים אותו כמנהל המשרד, מה שעוד יותר מוריד לו את הביטחון, וזה הופך אותו לא רק ל'סתם בחור סבבה', אלא לסמרטוט של ממש (עונה 8) – שוב, קונסיסטנטי עם התחושה הפנימית שלו.
    ההורים שלו יורדים מהונם, והוא מטפל בעניין כמו שצריך, ו-וואלה, הוא שם לב שהוא לא כזה אפס אחרי הכל, ואין לו סיבה להיות סמרטוט, ולכן הוא חוזר לדושיותו. -> וחוזר חלילה.
    זה נכון שיש רושם שהזגזוג נעשה במקביל להחלפת השואוראנרים, אבל זה לא בהכרח סיבה ותוצאה: אני רואה את זה כמשהו פנימי עלילתי של הדמות של אנדי. נכון שבמקרה ה"מייקאובר"ים שלו נפלו על מועדי החלפת ההנהלה, אבל מי אמר שזה נקבע בגלל זה? 
    מה שכן קצת לא במקום הוא שהשינויים הללו נראים כאילו הם קורים במהירות על קולית ביחס לשאר הדמויות. השינויים שעוברים עליו הם לגיטימיים לחלוטין, אבל בעולם של המשרד דברים לא משתנים כל כך מהר. לג'ים לקח שלוש שנים לנשק את פאם, אז איך יכול להיות שבפחות משנה אנדי הופך מסמרטוט לבחור בטוח בעצמו בלי דאגה בעולם?
    זה באמת אספקט שמפריע גם לי, אבל מבחינה תסריטאית נטו אני לא רואה בעיה עם השינויים הנ"ל.

© עידו ישעיהו