פינאלה רוק 30: הלאנץ' האחרון

פורסם ע"י ‏איימס‏
בתאריך 01/02/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

אני אוהבת סופים של קומדיות. הם (כמעט) תמיד שמחים, בשונה מסופים אמיתיים בעולם, הם תמיד מחזירים ונזכרים ברגעי השיא של הסדרה, כבונוס לצופים האדוקים שזוכרים את הרגעים הגדולים, והם בדרך כלל משאירים טעם של עוד. אני גם תמיד בוכה בהם.

רוק 30 היא דוגמה טובה לסדרה שמהרגע הראשון זכות קיומה בטלוויזיה היה מוטל בספק. טינה פיי התחילה עם רעיון סיטקומי מסורתי (תוכנית חדשות, מפיקה ליברלית וקריין שמרן, והחיכוכים ביניהם) שנדחה על ידי בכירי הרשת, שהציעו לה לכתוב על מה שהיא מכירה. וכך נולדה רוק 30. טינה פיי גדלה על סיטקומים קלאסיים, אותם היא אוהבת, ואיכשהו הגיעה לעשות את הקומדיה הכי רחוקה שיש מסיטקום קלאסי. אין טיפה אחת של ריאליזם בסדרה הזו, אין כמעט דמויות להזדהות איתן, ההומור הוא ממש לא לכל המשפחה, אלא נישתי ומוזר. אז כל פרק נוסף של הסדרה נדמה כמו נס קטן.

רוק 30 לא היתה הסדרה האהובה עלי, למרות כמה שיאים טלוויזיוניים כבירים (כמו שתי העונות הראשונות המבריקות שלה ושני [ארבעת] הפרקים החיים), בעיקר בגלל חוסר ההזדהות והריחוק האינהרנטי של הסדרה. בעונה האחרונה זרקו את כל אלו מהחלון, החדירו לסדרה מנה גדושה של לב, וסיפקו לכל אחת מהדמויות את הסוף הטוב שלה. ובעיקר לליז למון. כי הדמויות האחרות בסדרה, אולי מלבד ג'ק דונגי, שימשו כתפאורה לחייה של ליז – מה שעושה את חייה לקשים. בפרקים האחרונים היא התחתנה עם כריס המהמם, אימצה שני ילדים, ועזבה את העבודה שנתנה לה jaw line acne. גם ג'ק דונגי קיבל את הקידום שרצה, וקנת', ברפרנס לעונה הראשונה (אז נאמר שיום אחד הוא ינהל את כל הרשת) קיבל את עבודת חלומותיו.

במקום להמשיך עם הקו הרגשני הזה, הפרק האחרון שב להיות המהות של רוק 30: הכותבים רבו על האוכל (הזכיר לי את Sandwich day המצויין), טרייסי היה בלתי נסבל, כדי להסתיר את הרגשות שלו (כמו בכל פרק), ג'נה, בעלילה הכי מצחיקה שלה אי פעם, חיפשה מה תעשה הלאה, ובכך נפרדה מהדבר שאהבה ביותר בתוכנית – בבואתה, מנהל הרשת חיפש משהו שהוא ההפך הגמור מרוק 30, וג'ק דונגי בכה. טוב, אולי זה היה חדש.

לא היתה יכולה להיות פינאלה אחרת לתוכנית, ועזיבתה בכל זאת משאירה חור בלוח השידורים שלי, כי אין סדרה (מלבד אולי המצויירות), שהיא פרועה ומשוגעת כמו רוק 30, אבל בלי להתדרדר למחוזות הפיגור העז. היא נשארה מטופשת אבל בלי לזלזל באינטליגנציה, וידעה, כמו הגדולות ביותר, לשלב בין ההומור הנמוך ביותר (תראו! לאץ נפל מהתקרה!) ובין הומור אינטליגנטי.

שיא הפרק היה, כמובן, ההצצה הרגשנית לעתיד, תוך הגילוי המתבקש שקנת' פרסל לא מזדקן.

ובתוך כל זה אני לא יכולה להוסיף מילה על טינה פיי, שליז למון שלה היא – היא רוק 30, והאישה האהובה עלי בטלוויזיה, שהצליחה ליצור דמות נשית חזקה אך פגיעה, אמינה אך פנטסטית.

היי שלום, 30 רוק (ולעזאזל עם התרגום).

30 rock lemon out 640

תגיות:
  • את הכי חשוב השמטת: קו העלילה של פיט. הוא פשוט הרס אותי.

    יופי של פרק סיום בסדרה שהפסקתי לצפות בה לפני שנים. היה מבריק, היה מרגש, היה ממש מצחיק. אני תמיד אוהב פרקי סוף עונה כי אני יודע שההתרגשות של הדמויות מהפרידה היא ההתרגשות האמיתית של השחקנים, מה שמתיר את התפרים בין הבדיון למציאות והופך את היצירה לאמיתית במיוחד.

    • לא שכחתי את פיט :).

      • כתבתי שהשמטת, לא ששכחת. מה את רומזת בעצם?

        • סתם שאני לא אוהבת את העלילה הזו שלו, או בכלל את העלילות שלו בעונות האחרונות.

          לגבי מה שכתבת על הרגשנות של הדמויות שמתערבבת עם רגשנות השחקנים – אני מאוד מסכימה, וזו גם הסיבה שאני אוהבת בלופרים 🙂

  • אה, אפרופו אלמותיותו של קנת' – שמת לב שזוהי אחת מהמילים ברשימה שלו, זו של דברים שאסור ליצור לפיהן טלוויזיה? הנה היא במלואה:
    conflict, urban, woman, divorce, shows about shows, writer, Justin Bartha, dramedy, New York, politics, high concept, complex, niche, quality, edgy, blog, immortal characters, foreign

  • ערןכץ

    אפרופו קנת', היתה חסרה לי גם התייחסות לג'ייקוב

  • תתש

    ציחקקתי שקראתי שטינה פיי רצתה ליצור גרסה סיטקומית של חדר החדשות. עכשיו אני מדמיין את חדר החדשות עם פיי ובולדווין במקום ג'ף דניאלס וזאתי שמשחקת את המפיקה, בראש שלי זה יותר טוב מהמקור.

    • אמילי מורטימר, שאגב השתתפה ברוק 30, בתור החברה הציפורית של ג'ק דונגי, שבכל פעם שפגשה את ליז, הציגה את עצמה והזכירה לליז מי היא.

  • miss bojarsky

    זה אכן היה פרק סיום נפלא ומרגש. שתי העונות הראשונות היו אכן משובחות ונהניתי גם הלאה, אבל בעונה הקודמת כבר הרגשתי שהם איבדו את זה ואם זו לא הייתה העונה האחרונה, הייתי נוטשת. אז טוב שהסדרה הסתיימה וטוב שהיא הסתיימה יפה כל כך.
    טינה פיי היא מלכה, אני זוכרת את עצמי אומרת את זה שוב ושוב בעונה הראשונה בזמן שכולם נפלו מאלק בולדווין (שהיה מצויין, שלא תבינו לא נכון). אני מקווה שנראה אותה עוד הרבה.

    • It

      ואני זוכר את עצמי אומר שג'יין קרקובסקי היא המלכה האמיתית של הסדרה.

  • Yaara

    טיהי

© עידו ישעיהו