מחלקת גנים ונוף 5.10: שתי מסיבות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 19/01/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 5.10

לא חשבתי שאמצא את עצמי כל כך מהר תורם פוסט במהלך החופשה שלי, אבל אם הייתה סדרה שמראש סברתי שתגרום לי לעשות את זה, "מחלקת גנים ונוף" היא הסדרה (וגם "צדק פרטי", אבל זה לא קרה). אחרי שיצאה לחופשת החגים עם פרק מושלם, היא חזרה עם פרק שאמנם לא טוב כמו קודמו ואמנם עדיין נושא כמה מהתחלואים של העונה הזו [1], אבל מה שטוב היה כל כך טוב וכה משובב נפש, עד שהוא מצטרף בקלילות לפנתיאון חרף פגמיו.

[1] בראשם קלישאות הסיטקום, והפרק הזה השתמש פעמיים – פעמיים! – באחת השחוקות שבהן: דמות מצהירה על משהו > שבירה אל הסצינה הבאה שבה הדמות עושה ההפך ממה שעשתה. הפעם הראשונה הייתה כאשר רון הצהיר שאין דרך לא נכונה לצרוך אלכוהול ואז חזר בו, והפעם השנייה הייתה כאשר אן אמרה שהיא לא תעשה את זה, כלומר תחפור בחול, ומיד אחרי כן ראינו אותה עושה את זה.

למעשה, זה היה פרק שנועד למעריצי הסדרה הקבועים, כי הוא שפע מיליון רפרנסים לעברה, מקריים או לא. אלה שזיהיתי: ה-Shoop שהגברים שומעים ושרים בזמן נסיעתם, באחת הסצינות האהובות עלי בפרק, הוא השיר הפותח את המיקסטייפ של בן; שונה מולווי-טוויפ חזרה שוב להשתדך עם כריס, אחרי ש"בסוף העולם" לזלי חשבה לרגע שבו היא מתעניינת; המוכר בחנות הגלידות קורא לג'רי בשמו האמיתי, גרי, כפי שגילינו ב"משפט של לזלי נופ"; אנדי שאכן התחתן בחולצה של רג'י וויין, טום והחובות מ"אנטרטיינמנט 720" וכהנה וכהנה. אני בטוח גם שההתנגדות הנחרצת והמיידית של טום לצפייה ב"הומלנד" שבן הקליט וטרם צפה, אמורה לקרוץ לחשבון הטוויטר הפארודי שהפעיל עזיז אנסרי בתור "סרג'נט ברודי". בנוסף לזה חשבתי שמסעדת הבשרים שאליה הלכו הבנים, St. Elmo Steak House, היא קריצה לקלאסיקת האייטיז (האיומה) בכיכובו של רוב לאו, St. Elmo's Fire (שבעברית נקראה "חברים"), אבל מתברר שזו מסעדה קאנונית אמיתית באינדיאנפוליס, מה שמסביר את נוכחותם האגבית של אישים כניוט גינגריץ' ורוי היברט.

הפרק נחלק די בחדות למסיבת הרווקות העגמומית של לזלי והבנות, ומולה המסיבה הסופר-כיפית של בן והבנים. נקודות המוצא היו הפוכות – אצל לזלי המסיבה נראתה מבטיחה עם כל האלמנטים המתבקשים (והברקה בדמות בייב לינקולן, "Emancipate them abs!"), ואילו אצל בן זה נראה כמו נדון לשממון. אבל עד מהרה החברים יצאו והערב (כמו גם הבוקר שאחריו) הפך למסע נהדר של ציוני דרך, התחברות ואחווה גברית, הכוללים משקאות בפורמטים נוזליים ואחרים.

בהתאם, החלקים עם לזלי היו פחות מוצלחים, ואילו בקרב הגברים לא רק שהמסע היה כיף, אלא שהתחנה הסופית שלו הניבה יופי של סיומת. אחרי שהפרק הקודם איפשר לכריס להשיג סגירה עם מיליסנט ועם היבטים מסוימים באישיותו, הפעם הוא שוטח את מסקנותיו ומבין שהוא לא בהכרח צריך אישה שתחלוק איתו את אהבותיו ואת אורח חייו, אלא מישהי שתעריך את הדברים החשובים בחיים. כמו כן, גומות חן יהוו יתרון.

  • בייב לינקולן ריפרנס בשבילי גם לבן פרנקלין, "חשפן" מסיבת הרווקות של פיליס ("המשרד").

    אם כבר מדברים על סוף העולם, הוא הכשיר את הקרקע הרבה יותר לכך שאן וכריס יחזרו להיות יחד, וזה היה יכול להיות הולם במיוחד אחרי שאן החליטה שלא תשתנה שוב בשביל גבר, וכריס הפסיק לכאורה לחפש גרסה נשית של עצמו. אני עדיין מצטערת שהאופציה הזו נזנחה.

    הפרק הזכיר לי גם את Pawnee goddesses, גם שם יש חלוקה מגדרית (אבל הפוכה).

    באופן כללי אהבתי את האופן שבו הפרק מתייחס להיסטוריה של כל אחת מהדמויות, אם כי זה באמת הדגיש קצת את דלות החומר בצד הנשי (אין שום דבר מעניין בדונה, אפריל ואן? באמת? רק puns ותו לא?).

    אהבתי גם שהיתה תועלת בכך שהמגרש הוא ממש מאחורי ביתה של אן, וכמובן המגרש הזה, שהוא נקודת המוצא לסדרה כולה, משחק תפקיד ברגעי מפתח של הסדרה (אחרי הסחות דעת בדמות היריד, או המירוץ למועצת העיר).

    בכל מקרה, כפי שאמרת, פרק נחמד אך לא יותר מזה. הוא היה יכול להיות מושלם, אבל הבחירה (הסיטקומית, דווקא) לשבש את הכל (בצד הנשי) דווקא פגעה בו. זו סדרה שבדרך כלל לא עושה דברים כאלו, בדרך כלל הכל די מסתדר שם, ולכן זה צרם, בעיני.

  • Velvet

    כנראה שראינו פרקים שונים 😛
    החצי הגברי של הפרק היה לא פחות ממושלם. הגשמות הפנטזיות של החברים הייתה ברמה של the bucket list של אנדי ואפריל (הגיוני, כי זה עסק בדיוק באותו נושא), וכריס היה פשוט מעולה. יאדו, תפקודו בפרק בדיוק משקף את סיומה של המגמה שהייתה מרגיזה אותך לפני כמה פרקים – זניחה של התפתחות הדמות שלו. דווקא לא ראיתי את ההומור כסיטקומי, אלא כמאוד מאפיין – העובדה שג'רי כזה כישלון לכאורה ואיך שהחיים שלו הם למעשה מעולים, הפאב ה*הזוי* של טום, החנוניות של בן (ששוב כתבו אותה מעולה – ברור, ברור שמסיבת הרווקים האולטימטיבית שלו זה משחק של סטלרז), ועוד ועוד.
    החלק הנשי היה יותר חלש, עם זה אני מסכים. אפריל הייתה די מצחיקה, אבל בהשוואה למסיבה הגברית זה הרגיש דל למדי.בסה"כ המסיבה הגברית לחלוטין השאירה רושם יותר חזק, וזה פרק מעולה בעיני, למרות החולשות שלו.חוץ מזה:
    קן האינדיאני ממש מצחיק.

    • אבל אנחנו תכל'ס די מסכימים. כתבתי "מה שטוב היה כל כך טוב וכה משובב נפש, עד שהוא מצטרף בקלילות לפנתיאון חרף פגמיו" – ואני מתייחס כמובן לחלק של הגברים. זה היה אדיר. דווקא לא אמרתי שהיה נחמד, בניגוד למה שניתן להבין מדברי איימס .

      • אל תאשים אותי. אני אחסום אותך מלהגיב בבלוג.

        • J'accuse!

          • יאדו, בנושא לגמרי לא קשור: איך חוסמים מישהו מלהגיב בבלוג?

            • שוכרים אבטחה. לא תמיד משתלם.

              • miss bojarsky

                 לול לשניכם 🙂

  • nadavrazon

    בעיניי זה היה פרק על גבול השלמות. נכון שהסיפור של הנשים היה מעט פחות טוב מזה של הגברים, אבל נהניתי גם ממנו.

    הסיפור של הגברים היה כל כך נבון, מדויק ומלהיב(ומושלם!). נהניתי ממנו ברמות שמתעלות אפילו על רמות ההנאה הרגילות שלי מהסדרה הזו.

    וכעת, שתי אנקדוטות בקשר לפרק שלא הוזכרו כאן: 

    א. רוב לאו הוא במציאות חבר קרוב מאד של הבעלים של הקולטס, ג'ים אירסיי, ו"החברות" בינו לבין כריס בעצם מתכתבת עם המציאות. וכמובן שכל האישורים לצלם במגרש שלהם והבאת השחקנים להופעות אורח נבעו מהקשר בין לאו לאירסיי. 

    ב. הופעת האורח של ניוט גינגריץ' "נולדה" באופן מקרי לגמרי. גינגריץ' פשוט הופיע במקום באמצע הצילומים של הפרק. מייק שור, יוצר הסדרה והמפיק בפועל, מספר שניגש אל גינגריץ' והתנצל אם הצילומים מפריעים לו והאחרון היה מאד חביב אליהם והביע הבנה. אחד המפיקים הציע לבקש מגינגריץ' להופיע בתפקיד אורח ושור חשב שאין סיכוי שהוא יסכים, אבל אז פתאום קלט שאפשר לשלוח את רוב לאו לדבר אתו, ואכן תוך דקה גינגריץ' הסכים בשמחה. מאחר שהיה מעט מאד זמן וקושי לוגיסטי לשלב את גינגריץ' בתוך הסיפור הכולל הם ניסו לאלתר משהו זריז, ועזיז אנסארי (טום) שלף מייד את הקשר בין שמות המשפחה של ג'רי וניוט, וטיק טאק נבנהת הופעת האורח בזריזות (שימו לב שהקטע מצולם רק עם ג'רי וטום ובאמת נראה קצת מנותק מההתרחשויות). 

    חוץ מזה, יאדו – כיף לראות שהפרק הזה גרם לך לחזור לרגע מהחופשה… 🙂

  • תתש

    רק בצפייה חוזרת שמתי לב שרוי היברט קרא לבן בשם "ג'לו-שוט" 🙂

  • miss bojarsky

    משהו משהו הזיכרון שלך 🙂
    בעיני היה פרק מקסים.

© עידו ישעיהו