שני מתחזים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 27/11/2012 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "אימפריית הטיילת" 3.11

רק עכשיו אני שם לב שעברנו את הפרק שלפני האחרון, מי היה מאמין. והוא היה טוב, השבח לאל. סוף סוף הצדקה ממשית, מנומקת ואורגנית לקיומו של צ'וקי ווייט, שנשכח מאז תחילת העונה. זה היה סיפור טוב, צ'וקי שדבק בנאקי כי הוא מעדיף את השטן המוכר, מגן עליו ושומר על נאמנות למרות הפיתויים הגדולים שנוחתים לרגליו ולרגלי אנשיו. שני מתחזים, אבל בסופו של דבר דבקים אחד בשני. הסיפור הזה מצד אחד השתמש בתבונה במה שראינו בפרקים הראשונים לעונה, ארוסה הרופא של בתו, ומצד שני חידד עוד יותר את הטמטום התהומי בסצינה שבה צ'וקי ופרנסלי באו לאיים על אדי קנטור לפני מספר פרקים, כאילו אין להם דברים חשובים יותר לעשות.

תחילת הפרק הייתה מדהימה. היא נראתה כמו חלום, לא? אחרי פעמיים שפרקים החלו עם חלום של נאקי, חשבתי שאולי זה המצב גם הפעם, אבל לא. אשמורת הבוקר הקנתה לכל מראה מעט חזיוני וסיפקה אגב כך כמה שוטים יפהפיים. נאקי הוכיח את מיומנותו בירי, והרג חייל אחר חייל מאלה שבאו עליו לכלותו –כברת דרך של ממש מאז הירי הראשון והטראומתי (עבורנו) שלו.

אבל עם כל הדברים הרעים שנאקי עשה, והם רבים כל כך ובלתי נסלחים, מעולם לא הרגשתי שהוא אדם כה רע עד הפרק הזה, כאשר צ'וקי שאל אותו שמא הוא יודע אם יש לאדי משפחה ונאקי ענה שהוא לא יודע. איזה בנאדם זה, שלא יודע את הדברים הכי בסיסיים על האיש הכי קרוב אליו, זה שמפציר בו בתחילת הפרק לא לסמוך על שומרי ראש סתמיים שנמצאים שם רק כי הוא משלם להם (ומתברר כצודק רגע אחרי כן), שגם מתוך שרעפיו ממהר להביא לו את הרכב ולדאוג לו לארוחת הערב. אדי תמיד היה שם ברקע, נאמן ונכון, אבל הפעם בבת אחת הוא הפך לאדם שלם ועגול. יש לו משפחה, יש לו אישה ושני בנים והם גרים דרייר סטראס מספר 17 באיזו עיר באיזו ארץ.

מתוך הזיותיו אדי מדקלם לנאקי את השיר "אם" (If) של רודיארד קיפלינג, שמתוכו בהמשך מופיע גם שם הפרק: "אם תוכל לפגוש בניצחון או באסון / ובשני המתחזים לנהוג בשוויון". השיר כולו מורכב מ-אם ואם ואם, ולבסוף הפאנץ' ליין הוא שאם אכן יצליח לעשות את כל זאת, "שלך הארץ וכל אשר בעולם / ויתרה מזאת, בני, תהיה אדם". רחוק מנאקי. המתחזים הם האסון והניצחון, ואמנם הניצחון טרם הגיע (וגם כשיגיע הוא בסך הכל מתחזה, אליבא דקיפלינג), אבל הפרק הוקדש להתחמקות מהאסון, מה שנעשה בהצלחה. כפי שניחש דור, אל קאפון חובר אל נאקי, ואחרי אמבטיה וקצת אוכל, ידברו השניים על מי הולך למות.

כמה שוטים יפים מהסיקוונס בפתיחה, בנוסף לזה שמתנוסס למעלה:

  • לא יכול להגיד שאהבתי את הפרק, כנראה כי כבר נמאס לי מהעונה הזו ומקו העלילה הזה. עכשיו נאקי אוסף בני ברית בדרך לקרב אפי אחרון כמו בשר הטבעות? שיהיה, העיקר שבעונה הבאה ימצאו כיוונים מעניינים יותר.

    אני מזכיר לכם את ההימור שלי מהפרק שעבר – ואן הולדן יופיע כחלק מהצבא של קאפון והבלוף שלו ייחשף ברגע שיפגוש את נאקי, או לחלופין, הוא זה שיציל אותו ברגע האחרון.

  • מיכאל גינזבורג

    כש'אימפריית הטיילת' רוצה היא יכולה. היה שווה לחכות עד פרק 11.
    אהבתי מאוד.
    ומה הארו מתכוון לעשות עם כל הנשקים שלו?… יהיה חם בפינאלה! 

    • די ברור לי שהוא מתכוון לקחת את טומי ולהרוג את כל מי שתמנגד בדרך

      • מיכאל גינזבורג

         🙂

      • miss bojarsky

         בתקווה שרוזטי יהיה מאלה שעומדים בדרכו. אני מאמינה גם שזה יגרום לריצ'ארד לשתף פעולה עם נאקי.

  • שיח רחב ועץ גבוה

    איכות הפרק – ביחס הפוך לכמות המרגרט שבו.

    והסיום – אדיר. סטיבן גרהאם גאון.

  • Saturn

    בקלות הפרק הטוב של העונה, אך זה מעיד יותר על חולשתה של העונה. מי היה מאמין, בלי לדלל את הפרק עם דברים כמו הסיפורים של מרגרט מקבלים פרק טוב יותר!
    וזה גם די אירוני שהפרק הכי טוב הוא פרק יותר אקשני כאשר מעריצי הסדרה ממהרים לכנות את כל מי שמאוכזב מקצב הסדרה ומהסטוריליינז כתאבי דם.

    כמובן, לא היה שום ספק שנאקי ייצא מזה. הסדרה יצאה מגדרה לבסס אותו כדמות שאי אפשר לגעת בה. ובאותו קו היה צפוי שחיל הפרשים של קאפון יופיע בסוף וכך צפוי גם קרוב לוודאי מותו הקרב של רוזטי.

    לא הבנתי, זה אמור להיות דבר חיובי שהם נתנו זמן לדוקטור הצעיר בתחילת העונה כדי להצדיק את הופעתו בפרק הזה? פחח.

    מעט מדי ומאוחר מדי. לפחות שני הפרקים האחרונים יהיו יותר מעניינים.

    • ראשית, נותר פרק אחד לסיום העונה – בשבוע הבא הפינאלה.
      שנית, בעיניי זה ממש לא הפרק הכי טוב לעונה. טובים ממנו "בון פור טונה" עם ההזיות על ג'ימי ועם ריצ'רד שבא אל נאקי, ו"מיטב המחלצות" שאתה לא אהבת ובו כולם חגגו את חג הפסחא. אמנם בשני המקרים ג'יפ רוזטי היה מסמר חלוד באליה, אבל הם היו יפהפיים בכל זאת, ולא בגלל אקשן כזה או אחר. למעשה, מלבד הרצח של ג'ימי רוב הקטעים שהכי אהבתי בסדרה נובעים מהדרמה שלה ולא מהאקשן. בעצם גם ברצח של ג'ימי זה המקרה.

  • Eliav

    בסופו של דבר אני רואה סדרה שמתעסקת גם במאפיה אחרי כל הפוליטיקה והדרמה. וכמו בסופרנוס: אני תמיד נהנה שיורים והורגים.
    מדהים איך אדי תמיד היה ברקע, אף פעם לא שאלתי את עצמי למה הוא דמות לא עגולה עד הרגע שנאקי עצר ושאל את עצמו גם. תמיד ריחמתי על אדי ועל היחס שהוא מקבל מנאקי אבל לא הבנתי את הנאמנות שלו.
    מסתבר שלנאקי ולג'יליאן יש משותף בעונה הזאת: שניהם לא יודעים מה טוב בשבילם. נאקי תמך ועזר לארנולד רוטשטיין ובסוף הוא הפנה לו את גבו ובעוד לא התייחס לאיליי וצ'אקי בסוף הם אלו שבאים לעזור לו. ג'יליאן עזרה לג'יפ רוזטי ובסוף הוא בה והורס לה את הכבוד של בית הבושת שהיא כה דאגה לשמור עליו בכך שהבחורים שלו מציקים ומזיינים את הנערות בסלון.
    הסוף ידוע כי הסדרה הזאת תמיד דואגת לדאוקס אקס מכינה בסוף כל עונה, אני מאמין שמתישהו אנחנו נצפה שזה יקרה בעוד עונה מסוימת ואז פשוט יהרגו את נאקי או יכניסו אותו לכלא (למרות שזה נורא קשה להחליט לעשות עונה אחרונה בסדרה שכזאת בלי שאף אחד בהפקת הסדרה ובHBO לא יגלו לעיתונות וכולנו נהיה מופתעים בסוף הסדרה…)

    • דאוס אקס מכינה? לא הייתי קורא למותו של ג'ימי כך. נאקי תמיד נמלט מהצרות שלו, כן, אבל הוא רחוק מלהיות הדמות האהובה בסדרה. מה שכן, אולי מתישהו נראה אותו נכנס לכלא לתקופה ממושכת.

  • Eliav

    לנאקי תמיד יש מכלול של צרות  שהוא ניצל מהם בצורה כאת או אחרת לפעמים עם הרבה מזל. אז הייתה את הפרשה עם האלכוהול הפעם זה אל קפון שפתאום מסכים לעזור לו.
    עוד דבר להוסיף לנאקי בכך שהוא לא יודע מה טוב לו עד שהוא מאבד אותו הם אדי וג'ימי.
    אני התחלתי לפתח השערה שבעונה הבאה נעבור לשנה 1925 ובה נתחיל לראות כיצד קאפון, מאיר ולאקי מתחילים לרדת את מקומם

    • את ג'ימי הוא איבד כבר בסוף העונה הראשונה, כשהבחור חבר לקומודור, והוא הסתדר לא רע בלעדיו. אני לא מבין למה מייחסים את ההצלחות של נאקי רק למזל. לא שחסר לו מזל, ניסיון ההתנקשות הכושל הוא עדות לכך כמו גם העיכוב לפני הפיצוץ, אבל הוא פועל הרבה יותר באמצעות תושיה ותחבולות. במקרה של קאפון מדובר במשהו שהיה אורגני ומתבקש, ולראיה – דור ניחש אותו מבעוד מועד.

      אגב, מישהו זוכר למה טוריו וקאפון לא נכחו בזימון של נאקי בפרק הקודם? אמרו על זה משהו?

      • אמרו ששיקאגו רחוקה (והיא באמת רחוקה יותר משאר הערים בסדרה), ובכל מקרה לטוריו כבר נמאס מכל החרא הזה אז הוא לא היה בא גם עם התראה מספקת לדעתי.

  • miss bojarsky

    אכן, פרק טוב. לא מפצה על העונה העלובה הזו, אבל עדיין מגיע לו קרדיט כפרק טוב. נקווה שגם פרק סיום העונה יהיה באותה הרמה.

    אני כעסתי נורא על ג'יליאן, אישה רעה וטיפשה שכמותה. נכון, זו לא אשמתה שהיא כזו, הגברים שניצלו אותה הפכו אותה לכזו, אבל זה לא עוזר לי לסלוח לה על מה שהיא עשתה לג'ימי בזמנו ומה שהיא עושה עכשיו לטומי ולריצ'ארד. מגיע לה שרוזטי הורס לה את העסק.

  • RONISUISA

    חברים אתם שוכחים דבר אחד חשוב ופשוט .. אמנם העלילה היא תסריט פרי דמיון הכותב   אבל  מתבססת על אירועים ודמויות אמיתיות   .. די להציץ לפרומו של הפרק הראשון כדי להיזכר בזה … הפרק הבא נפתח   כששבעה גנגסטרים עומדים מול " שוטרים " שבאו לעצור אותם  מה שמעיד ומשחזר את רצח הסיינט ואלנטיין הידוע לשימצה של אל קאפון …יש עובדות שצריך להסתמך אליהן והן כורח .. כמו העובדה  שרוטשטיין   יחיה  לצערנו או לא עד 1927    שאל קאפון הוא הוא יהפוך לבוטלגר הגדול במדינה ומי שיהרוג את מסרייה הם הצמד חמד שלנו לאקי(  שלי אישית היה  ברור שלא ייכלא , מן הסתם כי מכיר את ההסטוריה  האישית שלו והוא נכלא רק 20 שנה אחר כך ) את מאייר (  שאגב במציאות   הינו היחיד ששרד את התופת הזו באמת ואף ביקש בערוב ימיו מקלט במדינת היהודים  ש50  שנה אחר כך נתנה דרכון לכל אוליגרך/מובסטאר רוסי )  לכל מאוכזבי העונה הזו ואוהבי האקשן אני יכול להבטיח ולהתערב על זה שהעונה הבאה תשים בצל את כל ה3 הקודמות לה   מבחינת אשקן ,אלימות   ותכחמנות מאפיונרית חזקה  … מיותר לטעמי לציין שלסידרה   יש קארט בלאנש  בכל הקשור  למספר עונותיה  והיא נבנת כפונקציה לתקופה האמיתית בהיסטוריה פחות  מאשר תלויית רייטינג (  למי שאינו מודע לזה היא פצצת רייטינג  בארה"ב  ולא רק שם )
    אגב כל זה ..  דמיינו ושערו בנפשכם   איך הייתה נראית אילת   כיום אם לפני 60 שנה היו נותנים לגאון כמו מאייר  לנסקי   להישאר בארץ …מישהו אמר   מקאו /ווגאס   של המידל איסט ????

    • יש אמנם דמויות אמיתיות רבות, אבל רוב רובן של הדמויות הראשיות הן פרי הדמיון (נאקי – שאמנם מבוסס על נאקי ג'ונסון שהיה גזבר-גנגסטר אמיתי באטלנטיק סיטי, אבל קיבל בכוונה שם אחר כדי להתחמק מזה – וגם ג'ימי, ג'יליאן, ריצ'רד, ואן אולדן וכן כן, ג'יפ רוזטי, אינם אמיתיים) העלילה אינה דבקה באירועים האמיתיים אחד לאחד, רחוק מכך. אותו טבח שאתה מדבר עליו (והתייחסתי אליו בסיכום שלי על הפרק) אירע בכלל שנים אחרי כן, זה היה בשיקגו ולא באטלנטיק סיטי, ואל קאפון עצמו לא היה נוכח. כמו כן, אין לי מושג איפה ראית כאן מישהו מחופש לשוטר.

© עידו ישעיהו