אימפריית הטיילת 3.01: החלטה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 23/09/2012 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "אימפריית הטיילת" עונה 3 פרק 1

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/5cd51c60.jpg?t=1347954159

פורסם לראשונה בעכבר העיר
(בעת פרסום הפוסט ישנן 9 תגובות)

אם יש משהו ש-HBO הרגילה אותנו אליו מ"הסופרנוס" והלאה, זה לטפח אורך רוח. לא לצפות לשיאים בכל פרק, אלא לבנייה איטית ומחושבת שתשתלם ככל שהעונה תתקדם, ובעיקר בסופה. העונה הקודמת של "אימפריית הטיילת" הייתה כזאת. היא פרעה את שטרות החוב של ג'ימי מול נאקי, ורגע לפני כן גם יישבה את התהייה על מערכת היחסים המוזרה של ג'ימי עם אמו, נושא שהיה שם מאז תחילת הסדרה. היא אמנם עשתה זאת עם המון רגעים מופלאים לאורך העונה, אבל הקליימקס של הסיפור הגדול הגיע בפרק האחרון בה.

הפרק הראשון לעונה השלישית של האימפריה ממש מרחיק את עצמו מהשיאים הללו. מעט אחרי תום העונה הקודמת כבר הוכרז שהבאה אחריה תתרחש ב-1923, כשנה וחצי אחרי מותו של ג'ימי דרמודי. אפשר להבין מדוע טרנס ווינטר, יוצר הסדרה, רוצה לדלג הלאה בזמן – אם "אימפריית הטיילת" באה לספר את סיפורן של שנות העשרים הסוערות, כדאי להתקדם הלאה לפני שתבוטל. זה בדיוק מה שמאט וויינר, חברו מימי "הסופרנוס" של ווינטר, עושה תדיר ב"מד מן" (ובמיוחד בעונה השנייה, המתרחשת גם היא כשנה וחצי אחרי קודמתה, ובהתחלה מתעלמת כמעט לחלוטין ממה שעבר על פגי בסוף העונה שקדמה לה).

קפיצת הזמן במקרה הזה נדמית כמו הימנעות מודעת מלטפל בהשלכות המיידיות מהרצח של ג'ימי. אנחנו מדלגים מעל האבל של ג'יליאן, מעל השאלות של טומי, מעל נקיפות המצפון של נאקי – אם בכלל היו כאלה. ההתעלמות בפרק הראשון חלה גם על אלמנטים פרוזאיים יותר, כמו שיתוף הפעולה שהיה לג'ימי עם מאיר לנסקי ולאקי לוצ'יאנו, שעכשיו אנחנו מגלים כי חברו שוב לנאקי יחד הבוס שלהם, ארנולד רוטשטיין.

בסופו של דבר, שמו של ג'ימי לא הוזכר בפרק אפילו פעם אחת. הגורם היחידי שזכרו של ג'ימי תועל דרכו הוא, איך לא, חברו הטוב ריצ'ארד הארו, שטרח להזכיר לטומי שאביו היה צלף מעולה, וטומי בתגובה סיפר על הפגיעה שהייתה לאביו ברגל. אולם גם במקרה שלהם הנושא עבר מיד לעסוק באנג'לה, שאת זכרה ג'יליאן מטשטשת שוב ושוב. היה נוגע ללב לראות את ריצ'ארד מקפיד להזכיר לטומי את אמו האמיתית, אבל גם היה ברור שג'יליאן תטרפד זאת עד מהרה.

יש עוד אופן שבאמצעותו ריצ'ארד נושא את הזיכרון של ג'ימי, כך מתברר – הוא יורה והורג את מני הורביץ, מן הסתם כנקמה על המעורבות שלו ברצח חברו. האם זה יהיה מסלולו של ריצ'ארד בעונה הזו, מסע נקמה? כי גם אם המניעים שונים, זה הדהוד מדויק למסלול שעשה ג'ימי בעונה הקודמת. אם אתה יוצא נגד נאקי, אתה תפסיד, ולא בגלל שהוא בהכרח טוב יותר, אלא כי הוא הדמות היחידה שמופיעה בפתיח של הסדרה. לא ברור מה התכנון של ריצ'ארד ושל היוצרים, אבל יש לקוות שזה יהיה משהו מתוחכם יותר מאשר לחזור על עצמם.

ג'יפ 1×1

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/Bobby-Cannavale-of-Boardwalk-Empire_zps4e8f89b6.jpg

יו ג'יפ

בינתיים השכבה החדשה שריצ'ארד עוטה, אובדן חברו, היא הסמן הרגשי היחיד של "אימפריית הטיילת", ובהיעדר ג'ימי זה בולט מאי פעם. נאקי עוד היה דמות רגשית בתחילת הסדרה, אבל הוא כבר לא יכול להיות חצי גנגסטר, ואכן הולך ומקשיח – דבר שבא לידי ביטוי בסצינה הראשונה עמו בפרק, כשהוא מורה על רצח מישהו שגנב ממנו. בנוסף, יחסיו עם מרגרט אחרי המעשה המטופש שלה בסוף העונה הקודמת, העברת הבעלות על הקרקע של נאקי אל ידי הכנסייה, התדרדרו עד מאוד. עכשיו יש לו מאהבת ונראה שהוא ישן מחוץ לבית על בסיס קבוע, הרחק מהאמביוולנטיות של מרגרט שהקרינה גם עליו.

אבל הבעיה הכי גדולה שמסתמנת בעונה הזו היא הדמות החדשה שהוצגה בפרק הראשון – ג'יפ רוזטי, בגילומו של בובי קאנבלי. בפעם הראשונה שאנחנו רואים אותו, הוא רוצח באמצעות מפתח ברגים שומרוני טוב עובר אורח, שעצר כדי לעזור לו להחליף גלגל, רק כי אמר משהו שלא בא לו טוב באוזן. הכי שטחי, הכי פארודי, הכי ג'ו פשי ברוב סרטי מרטין סקורסזי. ברור, זוהי סדרה שסקורסזי הוא אחד ממפיקיה, אבל אנחנו צופים בה כדי לראות משהו חדש ורענן.

סצינת הרצח הזו הזכירה מאוד את רוברט דה נירו כאל קאפון ב"הבלתי משוחדים" (של בראיין דה פלמה), חובט למוות באחד מאנשיו במחבט בייסבול במהלך ארוחה חגיגית מסביב לשולחן. האסוציאציה הזו אפילו מחדדת את הבעיה עם ג'יפ רוזטי, כי גם ל"אימפריית הטיילת" יש אל קאפון משלה, והוא אלים ומהיר חמה לא פחות מבני דמותו בשלל סרטי מאפיה לאורך השנים, אלא שכאן הצליחו כבר בהתחלה ליצוק לו עומק שהפך אותו לבן אנוש, ולא לקריקטורה שטחית ודוחה.

גם מעשיו האחרים של ג'יפ רוזטי בפרק לא מבשרים טובות לגבי העומק של דמותו, ולפיכך גם לגבי העניין שתעורר. יש לקוות שנתבדה לאורך העונה – כאמור, בסדרות כאלה ראוי להפגין אורך רוח – אבל בהיעדרו של ג'ימי עמוס הרבדים, שהיווה משקל נגד נהדר לנאקי, הנוכחות הפלקטית של רוזטי נדמית כלעג לרש.

אפרופו אל קאפון – גם בחזית שלו המצב לא היה מזהיר. אמנם מלכתחילה הוצב נלסון ואן אלדן בסיסרו שבאילינוי, לא רחוק ממרכז הפעילות של קאפון וחבריו, כך שההיתקלות ביניהם הייתה מתבקשת, אבל המקריות הזו נראית ככתיבה חלשה. מכל חנויות הפרחים בכל העיר בכל העולם, הוא נכנס דווקא לזו שאת בעליו מבקש קאפון לקטום. מה שכן, בניגוד לרוזטי החד-ממדי, בחזית הזו נראה שדווקא יהיה מעניין.

בסיכומו של דבר, זוהי פתיחת העונה החלשה ביותר מבין השלוש שהיו עד כה, וניכר שמותו של ג'ימי, עוגן כה מהותי עד כה בסדרה, הוציא את הכותבים מאיזון. אם הם מרשים לעצמם להרוג גנגסטר אחד מרתק בהרבה, מני הורביץ, ולהביא תחתיו אחד כמו רוזטי, משהו בשיקול דעתם משובש בעליל. מעבר לכך, סביר להניח שאת כל האלמנטים שחסרו בפרק הראשון – האבל, האשמה וכיו"ב – עוד נראה בהמשך העונה, אבל המנה הראשונה הקצובה הזו הייתה בלתי מספקת.

כמה שוטים יפים מהפרק

Boardwalk Empire - 03x01 - Resolution cap 1

Boardwalk Empire - 03x01 - Resolution cap 2

Boardwalk Empire - 03x01 - Resolution cap 3

Boardwalk Empire - 03x01 - Resolution cap 4

  • שיח רחב ועץ גבוה

    יופי של פרק, יופי של פתיחת עונה.

    בובי קנאבל עושה רושם של תוספת טובה לעונה (גם אם הוצג באופן מעט מוקצן), גלריית הדמויות מהעונות הקודמות מתחילה להיכנס למשחק (ולפי הקרדיטים הקבועים בפתיח נראה שנקבל יותר אל קפון ורות'שטין), ואפילו הדמויות שהיו משעממות במיוחד בעונות הקודמות (ואן אלדן, למרות שאני מחבב את מייקל שאנון) צועדות בנתיב מעניין מאוד. וכמובן, מסע הנקמה של ריצ'ארד יוצא לדרך, מה שאני צופה שייגמר בטון עצוב למדי בסוף העונה, עת קצה הרובה שלו יופנה אל האיש שלא יכול למות.

    • בדיוק מה שחשבתי – ריצ'רד לא יהרוג את האיש היחיד שמופיע בפתיח הסדרה. מצד שני, אני מניח שלא יחזרו על המוחלטות במצבו של ג'ימי ויהרגו עוד אחד שקם נגד נאקי. זה יהיה מאוד מפגר (ומבחינתי בלי ריצ'רד אין טעם ל"אימפריית הטיילת", לפחות בשלב זה).

  • miss bojarsky

    שני דברים בינתיים:

    1) אני מתגעעגת לג'ימי 🙁
    2) דאם, בהחלט לא הייתי מוכנה לסצינת ההרג של מאני. גו ריצ'ארד!

  • Saturn

    פרק פתיחה מאכזב. לא אהבתי בכלל את ההחלטות שהם לקחו. כבר הכנתי את עצמי לאכזבה אחרי שנאמר כבר בסוף העונה הקודמת שהעונה 3 תתחיל בקפיצת זמן.

    פשוט לא מובן לי. למה שמישהו יחליט על פתיחת עונה שכזו, על הצגת עוד פושע חמום-מוח ועם יד מהירה על ההדק במקום להמשיך את סיום העונה הקודמת.

    בשביל מה אנחנו צופים בסדרת דרמה, בשביל מה השקיעו את עונה 2 בפיתוח הקשרים של ג'ימי-ג'יליאן-ריצ'ארד אם הם פשוט הולכים לעשות FF על תקופת הזמן הכי אנרגטית, הכי אמוציונלית ועם הפוטנציאל הכי גדול לטלוויזיה טובה?! הלו, איפה כל ה aftermath מהריגת ג'ימי, הגילוי של ג'יליאן על העניין, התגובות, הטלת האשמה, ריצ'ארד בתכנון מסע נקמה, נאקי וההשלכות של מעשהו והיותו גנגסטר 'באופן מלא' וכו'.

    מי המטומטם שם שהחליט שהם הולכים לקפוץ שנה וחצי קדימה ולשדוד מהצופים והסדרה את כל הרגעים האלה? למה כבר בסיום העונה הקודמת החליטו על קפיצת זמן שכזו שלא תורמת במאומה?

    הסדרה פשוט השליכה זהב שהיה בידיים שלה. פטירתה של דמות לא מסתמיית באקט שמוביל למותה.

    ואיכשהו אני אמור לקנות את זה שרק שנה וחצי אחרי ריצ'ארד 'נזכר' לנקום את מותה של אנג'לה ושל ג'ימי? הלו, מה בדיוק קרה בשנה וחצי האלה. אם הוא הולך לעשות משהו אז הוא יעשה כשהוא עוד רואה אדום בעיניים ומוכה יגון וכעס; לא כשהאבק מזמן שקע. והסבר שקראתי שבגלל ג'יליאן מנסה למחוק את זכרון אנג'לה מטומי אז זה מביא את ריצ'רד לחסל את מאני אבל כמובן שזו קפיצה גדולה מאוד לעשות כאשר ריצ'ארד לא ראה לנכון (? אולי ניסה ולא הצליח, מי יודע. קפצו שנה וחצי ואנחנו לא יודעים כלום) לחסל את האדם שמחק את אנג'לה עצמה.

    הקטעים של ואן-אלדן לא היו מעניינים במיוחד. אדם שעבד במשרה חשובה שמדרדר להיות סוכן מכירות מדלת-אל-דלת ומנסה לשכנע את עצמו שחייו משתפרים. וכמובן, שנה וחצי בעיסוק ורק במקרה בפרק פתיחת העונה הכותבים דוחפים אותו לקערה של שיקגו ואל קאפונה וכך תתחיל קשת העלילה שהם רצו.

    מרגרט ממשיכה להיות הדמות הגרועה סדרה, כתובה בצורה צבועה במיוחד והכותבים בכל עונה זורקים אותה לקצה אחר של הסקאלה. בסיום העונה הקודמת היא כזו מרוצה מיחסיה עם נאקי, מתחתנת איתו אבל ברגע האחרון מעניקה את חלקת האדמה לכנסייה (שם הוקם הבית-חולים) ועכשיו שנה וחצי אחרי שוב היא מרגרט של עונה1 של חופשיות ועצמאיות והעסקים של בעלה חזרו להפריע לה. הו, איך היא משתוקקת להיות הבחורה הזו שחוצה את אמריקה בטיסה. רק חסר היה להראות ציפור כלואה בכלוב.

    הדמות של מאני נהרגה כנראה בכלל שהשחקן קיבל תפקיד בThe Mob Doctor.

    הסדרה חסרת כיוון ומטרה. אין לי מושג למה בחרו תחילת עונה שכזו וסיפור שכזה.

  • מיכאל גיזנבורג

    איך אתם רואים את זה בלי תרגום? שפה של שנות ה20 זה ממש ביץ! 🙂

    • Saturn

      כתוביות באנגלית?

      • miss bojarsky

        אינדיד, לי זה מספיק.

  • Fogen

    פרק מעולה לדעתי, ממש אהבתי שראינו איך נאקי התדרדר בעוד שלב.
    אגב רק אני מופתע שאף אחד עוד לא הרג את צ'אלקי וויט?

    • Fogen

      התבלבלתי, הכוונה לדויל ולא לצ'אלקי וויט, שהוא דמות של טיפש ומעצבן וכולם מתעצבנים עליו אבל אף אחד פשוט לא הורג אותו

  • היה פרק טוב לתחילת עונה.
    שנה וחצי אחרי עלילת העונה השניה, רציחת מני, היחסים של נאקי ומרגרט והצד של ריצ'רד היו מעניינים.
    לא ציפיתי לחזרתו של ואן אולדן, הוא נראה לי דמות קצת מיותרת למעשה, במיוחד אחרי שהפרישו אותו מהסוכנות.
    אולי בעתיד נוכל לצפות בסדרה בסוכן מהאפ.בי.איי שצפויה לקום סמוך לשנה זאת. אולי אפילו יציגו את ג'יי אדגר הובר?

  • Saturn

    ובנוגע להחלטה של ריצ'ארד לנקום במאני רק שנה וחצי אחרי, ווינטר אומר שזה בגלל שריצ'ארד היה מוכן לראות במות אנג'לה כקורבן מלחמה אבל שטיפת המוח של ג'יליאן את טומי הובילו אותו לקחת מעשה.

    http://www.youtube.com/watch?v=kNUPaBnk9vA&feature=plcp#t=179s

    אותי זה לא שכנע ומדובר בעוד החלטה בפרק שלא אהבתי. המעשים של ג'יליאן למחיקת זיכרון אנג'לה מניעים אותו אבל בשנה וחצי האחרונות הוא לא חשב על להרוג את האדם שמחק את כל אנג'לה מהעולם? ובמיוחד בשבועות שלאחרי כשהוא מוכה-יגון ורואה אדום בעיניים? Eh.. ואולי יש הסבר לזה כגון מאני יורד למחתרת וקשה מאוד להגיע אליו אבל הסדרה לא אמרה ולא הראתה כלום וזה לא עוזר להם.

    בנוסף , הם ממש התאמצו לטפח את רוזטי בפרק הזה ולייצר במהירות איזה נבלאיום לעונה. אני לא יודע אם הוא אמור להיות מבוסס על דמות אמיתית אבל זה היה מאולץ מדי וכרגע אני לא רואה איך הבחור הזה 'נותן פייט' לחבר'ה הממולחים של הסדרה.

    נותר לי לקוות לפרק פלאשבאק.

    • בווידאו שצירפת (ותודה על כך) ווינטר אומר שג'יפ הוא אמלגמה של כמה דמויות אמיתיות, אבל לא מישהו ספציפי. זה עדיין לא אומר כלום. כאמור, גם קאפון הוא אדם אמיתי ובכל זאת משורטט לעילא.

      אז לדבריו הנקמה של ריצ'רד היא על מותה של אנג'לה, להנציח איכשהו את זכרה. זה יפה בעיניי, ואני מקווה שזה מסיר את החשש ממסע נקמה כלפי האחרים שהיו מעורבים ברצח ג'ימי.

  • ocean

    אני אזכור, אני אזכור, אני אזכור!

    בהיעדרו של ג'ימי, ריצ'ארד לוקח את המושכות וזוכר במקומו. את ג'ימי עצמו. את אמו של טומי, אנג'לה. את מי שרצח אותה ואגב כך את תשומת הלב הנשית, האכפתית והלא שיפוטית היחידה לה זכה הארו בשהותו באטלנטיק סיטי. את מי שמנסה למחות את זכרה. בדיוק כמו שאמר לו ג'ימי, גם הוא ילחם עבורו עד הכדור האחרון.

    מבחינתו של ריצ'ארד, מאני הורוביץ אחראי למותו של הזוג. יתכן שהוא חיכה לשעת הכושר לבצע זאת: בפרק צויין מפורשות שמאני היה בנקודת שפל, כך שסביר שהרבה יותר נוח להתנקש במישהו שאין לו שומרים או בני-ברית שחייבים לו משהו ולכן עלולים לנקום את מותו – אולי באמצעות טומי. ריצ'ארד, עדיין אורח נטול חברים בעיר ובביתה של אנג'לה, לא יעז לקחת את הסיכון שמשהו יקרה לבן-חסותו.

    ריצ'ארד צולף בבוקר באמוק בכל דמות חיה בדוכן הלונה-פארק, כאילו מכין את עצמו לדבר האמיתי: בחסות קולות הנפץ של ערב ראש השנה החדשה,הוא צולף בנהג של מאני ביריית החותם שלו – ליד העין, ואז ניגש באותו קור רוח מקפיא של הבוקר למפתן דלתו של מאני ויורה בו פנים מול פנים מטווח קצר. "אל תחכי לי" אמר מאני לאשתו שניות קודם לכן. עכשיו היא תחכה לו לנצח כמו שריצ'ארד מחכה לאנג'לה וג'ימי.

    די חבל לי על מותו של מאני – הוא גולם נפלא על ידי שחקן מעולה. דמותו היוותה את הדבר הכי קרוב ליהודי ממשי בסדרה: המבטא היידישאי, המזוזה הקבועה על משקוף הבית, הכיתוב על חלון הראווה של הקצביה שלו, ההתנהלות שלו. תמיד הפתיע אותי שטרחו להעמיק בו ובעיקר בפן היהודי שלו. עכשיו אני גם מבינה למה.

    לגבי השאר: שמחתי לראות את וואן הולדן. לא הופתעתי לראות שהוא התחתן עם המטפלת. אהבתי לראות שהוא דופק על דלתו של לקוח שמכין לו אלכוהול באמבטיה, רק כדי להציע לו מגהץ. האימג' שלו עובר מחצר קדמית לחצר קדמית ומציע את מרכולתו, היה נפלא ומעציב כאחד – מצד אחד אין כמו וואן הולדן שלא יתייאש וידבוק באמונתו, מצד שני מדובר בעבודה בזויה במיוחד (כמה ריחמתי עליו שלא זכה בפרס בגלל עניין טכני). היה צפוי שדרכו תצטלב עם אלה של פושעי העיירה, אבל גם אני לא אהבתי את האקראיות, לא כל שכן את שיתוף הפעולה הלא מובן שהפגין בחנות. בכל מקרה עדיין מדובר בכיוון שמאד מסקרן אותי לראות בסדרה.

    באשר לנאקי: הוא. לא. מחפש. אחר. מחילה. וכמה שזה ניכר בפרק: הפחת תקוות השווא בגנב הכפות, המסיבה הראוותנית כולל חלוקת תכשיטי יהלומים למוצאי שלל רב, ההתנהלות שלו מול רוזטי (למה לעזאזל לא לאשר חד-פעמית את העסקה עכשיו, ולהגיד שמפעם הבאה ברז האלכוהול שלו סגור עד להודעה חדשה?), המגורים במלון וההרפתקאות עם כוכבנית מזדמנת. אני תוהה אלו מכות מצריים יצטרך לספוג הפרעה הזה, כדי לנסוך בו בחזרה את המימד הרגשי שאבד לו או לכל הפחות יצוק לו עומק מחודש שקצת אבד לדמות.

    נ.ב1: איתכם בנוגע לג'יפ, אבל אני אתן את הקרדיט ליוצרים ואחכה לראות מה יעשו איתו.
    כמו כן מסכימה עם סטורן לגבי דמותה של מרגרט – כתובה רע ולא מעניינת.

    נ.ב2: המפגש האחרון בין טומי לבין ג'ימי אביו היה לאחר מותה של אנג'לה. במפגש הזה ג'ימי לקח את בנו לרכב על סוס. כשטומי מצייר עם ריצ'ארד, הוא בוחר לצייר סוס. כנראה שגם הוא זוכר.

    נ.ב3: הסדרה זאת מצטלמת כל כך טוב!

  • מיכאל גינזבורג

    אכן, די מאכזב.

    אתם שוכחים כאן שנאקי גרם לכולם לחשוב שג'ימי גויס מחדש,
    אף אחד לא מתייחס אליו כאל אדם מת. אבל ריצ'רד ידע.

    גם אני שנאתי את האקראיות והכתיבה המרושלת של ואן הולדן וחנות הפרחים,
    ממש כמו סיום העונה לאחרונה של שובר שורות.
    אבל לפחות זה יכול להוביל את ואן הולדן להפוך לדמות אפילו יותר מרתקת.

    חוץ מזה, לא רואה איך העונה הזו לא בדרך להפוך לחלשה ביותר לצערי הרב.
    מקווה להתבדות.

  • מיכאל גינזבורג

    ועוד דבר –
    שמתם לב שאיליי לא נכח במסיבה של נאקי? מעניין.

    • ocean

      מה מעניין פה בדיוק? דנו אותו למאסר בעונה הקודמת, הוא אמור להיות בכלא.

      • מיכאל גינזבורג

        דנו אותו למאסר של שנתיים, שיחרור על תנאי לאחר שנה. ועברה יותר משנה מאז אירועי הפרק האחרון של עונה 2…!

        • שחרור על תנאי לאחר שנה? איך הגעת לזה? מנכים שליש, לא חצי.

  • מתן

    מאכזב, ממש.
    למה?
    סיבה מספר אחת – ג'יפ. הוא הדמות הראשונה שאנחנו רואים בפרק והוא פשוט כל כך גרוע וקלישאתי שאני לא מבין למה הכניסו אותו בכלל, ולא אני לא נותן קרדיט לכותבים שיהפכו אותו לאנושי כי הם עשו עבודה כל כך גרועה בלהציג אותו עד שכל הסבר אחר יראה גרוע באותה מידה (מי באמת לא ניחש שעובר האורח התמים ימות בסוף הסצינה?)
    סיבה מספר שתיים – נאקי. אז הוא הפך למאפיונר, יופי, אז לא הייתם יכולים להתאמץ קצת יותר ולא להפוך אותו למשהו גרוע כמו put a bullet in his head ולהדביק לו מאהבת שיותר מכל מזכירה את לוסי דנזיגר, לא נמאס לנו מהדמויות החלולות האלה שנמצאות שם רק בשביל להוריד את החולצה?
    אפורפו להוריד חולצה, למה ג'יליאן מנהלת בית זונות, לא יותר הגיוני שהיא תנהל מועדון ריקודים כמו זה שבו היא עבדה והייתה הכוכבת?
    ולמה הארו מחכה שנה וחצי בשביל להזכיר את אנג'לה, אתם רוצים להגיד לי שזאת הפעם הראשונה שהוא שמע שטומי קורא לג'יליאן אמא, שזאת הפעם הראשונה שג'יליאן מנסה להשכיח מטומי את אמו האמיתית, היא הרי עשתה זאת בעוד אנג'לה הייתה בחיים, אז פתאום זה מפריע לו עד כדי כך שהוא הולך לרצוח את מונייה, תתאמצו קצת יותר.
    ואני בכלל לא אגיב לגבי חנות הפרחים, למרות שדי ברור שרוצים להפוך אותו לשותף, אם תרצה עבודה אמיתית תחפש את דני הזה ולאורך כל הפרק מתאמצים להראות לנו כמה הוא סובל בעבודתו הנוכחית יש הכנה יותר ברורה מזה?

    • ocean

      לגבי ג'יליאן: חשבתי שזה בדיוק מה שהיא עושה – ניהול של מועדון ליווי של החברה הגבוהה בכסות של מועדון הופעות וריקודים.

      לגבי הארו: כתבתי בהרחבה בתגובה שלי על העיתוי שלו. הקטע עם טומי רק הפך את בחירת יום הנקם ליותר אימפולסיבי, אבל העיתוי הכללי לפגיעה במוניה היה מאד מחושב.

      • מתן

        לא הבנתי שג'יליאן מנהלת מועדון ריקודים שעושה עוד כסף מהצד אלא שכל מה שהיא עושה זה מכון ליווי לחברה הגבוהה (לא היה מוזיקה ברקע, תלבושות, הבנות סתם ישבו ולא רקדו וג'יליאן לקחה את הבחורה החדשה לחדר שלה, לא לחדר התלבושות או כל דבר בסגנון)

        לגבי הארו, העיתוי היה לא יותר ממקרי, נעזוב את זה שבזמן שעבר היו מספיק ארועים שהצריכו רעש וזיקוקי די נור, אני בטוח שהיו עוד מספיק מקרים בהם הוא הרגיש איך אנג'לה נגזלת מחייו של בנה. הדביקו את זה על הפרק, בעיקר, לפחות לדעתי, כדי להתהדר במוות מפתיע.

        • ocean

          אני לא מסכימה. בעיניי יש קשר הדוק לכך שמוניה ירד ממעמדו ונכסיו, ולכן הוא פגיע יותר ומותו לא יעודד אי אלו נקמות. לא הייתי כזאת דפנטיבית אלמלא עובדת השפל של מוניה נאמרה והוצגה באופן כה מפורש לצופים.

          בעיניי זה היה מוזר יותר אם ריצ'רד לא היה הורג אותו בשלב כזה או אחר.

© עידו ישעיהו