טיפש גדול יותר

פורסם ע"י ‏איימס‏
בתאריך 27/08/2012 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "חדר החדשות" 1.10 (אחרון לעונה)

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/0c0750ee.jpg

החדשות

בעיני, ויכוחים פוליטיים הם חסרי טעם. בהנחה ששני הצדדים הם מבוגרים פיקחים שחשופים למידע, הסיכוי שאחד הצדדים ישנה את דעתו הוא אפסי. אפשר להתרשם מנכונות הטיעונים, אבל לא לשנות את השקפת העולם. זה, כמובן, לא נכון בעולם של סורקין, שבו נערה חכמה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן מתחילה לראות את החדשות בגיל 20, ומשנה את השקפת עולמה מהקצה אל הקצה. זו בעצם נקודת המוצא של הסדרה – אמריקה היא uninformed, רק זקוקה לידע כדי לשנות את דעתה. זו מחשבה יפה, אבל לא אמיתית. אני מניחה שלפי סורקין לו היתה מהדורת חדשות כמו זו של וויל מקאבוי, תנועת מסיבת התה היתה פושטת את הרגל וכולם היו שפויים יותר, אבל המציאות מראה שזה לא נכון, בדיוק כמו שבוש נבחר (פעמיים) בזמן ריצתה של "הבית הלבן" (שהיתה הרבה הרבה [הרבה] יותר מוצלחת מ"חדר החדשות").

כל החלק החדשותי של הסדרה הוא בדרך כלל מייגע, אבל לפעמים לא. יש משהו מאוד מתנשא במחשבה שסורקין יודע טוב יותר איך צריכות להראות מהדורות החדשות (בדיעבד, כמובן), כשהוא לא נדרש להתמודד עם אותן ידיעות בזמן אמת. אני מניחה שהוא כיוון את העמדת השקרים על דיוקם בדיוק לקראת הבחירות, אבל ב-HBO אני לא בטוחה שהוא מגיע לקהל שהוא רוצה.

התוספת של האזנות הסתר, השראה מהסיפור הבריטי, מוסיפה למפלס המופרכות בסדרה, ומשמש פה כפתרון דאוס אקס מכינה ולא כדילמה חדשותית מעניינת. בסרטים תיעודיים כמו "העמוד הראשון" שעוקב אחרי חדר החדשות של הניו יורק טיימס, הדיון כולו הוא על העברת מקורות החדשות מגורמים מוסמכים (כמו דסק חדשות) לציבור (שם בהקשר של וויקיליקס, אבל גם בהקשר של בלוגים ואתרי חדשות עצמאיים), ומעניין שפה לא רק שהתעלמו ממנו, אלא הלכו לקיצון השני – רק אנשי החדשות יודעים את האמת, רק הם יוכלו לעשות בה סדר כדי שתהיה נהירה לשאר האנשים. זה הופך את הסדרה למנותקת מהעולם, ופשוט ללא רצינית.

סורקין רוצה לאחוז את המקל משני קצותיו: גם לזכות בנוסטלגיה בזול, וגם לזכות לומר דברים רלוונטיים לחדרי חדשות בני זמננו. הרבה יותר הגיוני היה למקם את הסדרה בעבר, בתור הזהב של מהדורות החדשות, באירועים הרבה יותר משמעותיים (שנות ה-60 היו יכולים להיות תקופה טובה), ואז היה אפשר להעביר ביקורת דרך אנלוגיה ולא כפשוטה (כמו שעושים ב"מד מן", ובעוד סדרות תקופתיות רבות לאחרונה).

 

מסביב לחדשות

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/d7ddc599.jpgבעונה הנוכחית של "איך פגשתי את אמא", היה פרק מאוד יפה שבו רובין ובארני בוגדים בבני זוגם אחד עם השני, וצריכים ללכת להיפרד מהם. בסופו של הפרק בארני נפרד מנורה, אבל רובין לא נפרדת מבן זוגה, והם נפגשים בסוף היום בפאב, והיא דוחה אותו במבט עצוב אחד. בדיוק אותו הדבר קרה גם פה. אלא שדמותם של ליסה, מגי, דון וג'ים מעולם לא קיבלו עומק מעבר למרובע האוהבים הזה, מה שהפך אותו להרבה פחות מעניין. מעולם לא באמת נדרשנו להחליט עם מי אנחנו רוצים שמגי תהיה, כי היו רק 10 פרקים. לא נבנה פה מתח מיני כמו עם ג'וש ליימן ודונה מוס, פשוט לא היה פה כלום. המחשבה שנהיה קשורים רגשית לסיפור הזה רק כי אמרו לנו, היא מופרכת, וזה בלי לדבר על ההכנסה של סלואון לקלחת, סתם כי אפשר, או לייצוג המחפיר של נשים לאורך הסדרה.

גם וויל (בילי) ומאק מהתחלה היו האוהבים הטרגיים, ואין שום ספק שהם יהיו יחד בסוף. אם בסיפור של מגי ושות' יש איזשהו עומק או עניין, בגלל שבאמת נראה שהתזמון אומלל (אם כי בהתחלה הוא היה רווק והיא היתה במערכת יחסים מסוג it's complicated ומעוניינת בו מאוד), עם וויל ומאק מנסים להסביר לנו למה זה לא אפשרי, אבל על ידי כך שמספרים לנו שזה לא אפשרי. שילוב של פלאשבקים מהחיים הקודמים שלהם, כמו שנעשה לא אחת ב"בית הלבן" היתה יכולה להבהיר את העניינים ולגרום לנו באמת להבין. זו רעה חולה של "חדר החדשות" – לספר לנו למה אנחנו מתרגשים, במקום לרגש אותנו. כל הסיפור עם ההודעה שלא הגיעה ליעדה, עם וויל שבעצם מאוהב, עם מאק שהיתה זו שהרסה לוויל את הקריירה (ולא, כמובן, וויל כגבר בוגר ואחראי שהרס לעצמו את הקריירה), לא מתאים לסדרה רצינית.

יש רגעים חינניים, אי אפשר לומר שלא. הנאום הזועם של מגי לאוטובוס סיור של "סקס והעיר" היה יכול להיות נחמד, אבל קודם כל, איך "חדר החדשות" יכולה להעיר לסדרה אחרת שאינה מציאותית כשהיא בעצמה מנותקת במכוון מהעולם האמיתי? שנית, הנוכחות של ג'ים על האוטובוס, שהיוותה את המנוע לסיום העלילה העונתית של ג'ים ומגי, היתה ממש צפויה (האוטובוס הוצג כאקדח במערכה הראשונה), והדבר המעניין לעשות היה להימנע ממנה (למשל שהקיום של האוטובוס בוסס בתחילת הפרק, ולא העובדה שג'ים יהיה שם. מה גם שלא הגיוני שג'ים יעשה את הסיור לבדו).

החלטתי מראש שאצפה בכל העונה של הסדרה הזו, כי אהבתי את "הבית הלבן" (אבל בעיקר כי אין כל כך שום דבר אחר לראות…). לא יכולה להגיד שסבלתי (כי אני נהנית לנטפק), אבל גם לא נהניתי מהדברים הנכונים. הבנתי שסורקין פיטר את כל הכותבים או משהו כזה, ואני מקווה לשיפור בעונה הבאה. קורה שעונות ראשונות הן גרועות, ומשנים כיוון והולכים לעבר משהו טוב יותר. אני מקווה שזה מה שיקרה, אבל בשביל זה סורקין צריך לשנות את הגישה שלו מהיסוד.

אני רק רוצה להוסיף לפרוטוקול שצפיתי בבית הלבן אך לפני שנה, ובעוד שגם היא לוקה בחלק מאותן מחלות, המיקום של הסדרה בבית הלבן, ומזעור הרגעים המלודרמטיים (אם כי לא ביעורם המוחלט) הפך אותה לסדרה מצויינת, ואני מקווה שחדר החדשות תגיע לשם גם.

תגיות:
© עידו ישעיהו