האלים הישנים והחדשים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 07/05/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "משחקי הכס" 2.06

http://images5.fanpop.com/image/photos/30700000/2x06-The-Old-Gods-and-the-New-game-of-thrones-30751902-1280-673.jpg

או, סוף סוף. פרק מעולה שזוהר אף יותר אחרי שקודמיו כשלו לספק את הסחורה. מי שתהה מדוע תיאון אוחז בסיפור המעניין ביותר מבחינתי (נכון לפרקים הקודמים, על כל פנים), קיבל את התשובה הפעם, אני מקווה. היו המון התרחשויות, אבל קיווצ'וץ' הלב הגדול ביותר נרשם כאשר בראן שאל את תיאון הישוב על מיטתו, "שנאת אותנו במשך כל הזמן הזה?". ההתנהלות של תיאון הייתה כולה אמביוולנטית במפגיע, מתקשה לעמוד במערך החדש שלו מול האנשים שעמם גדל, אבל ניזון מכל כך הרבה חוסר ביטחון ושנים של חוסר שייכות. העובדה שהוא קרוי על שם חליטת תה ודאי אינה תורמת. נקודת האל חזור הגיעה עם הוצאתו להורג של רודריק. עם כל מכה שתיאון הנחית על צווארו, נראה היה שהוא עובר אל הצד השני. במקביל נראה שנחרץ דינו שלו הוא. אם אי פעם הייתה לו אפשרות לחנינה, היא כבר לא תקרה.

אושה יצאה מלכה. חשבתי שעם כל חיבתה לבראן, היא תסתפק בחופש שהקנה לה תיאון ואולי תנסה לעזור לאנשי רוב סטארק עם מידע פנימי, אבל לא עלה בדעתי שתבריח אותם אל מחוץ לווינטרפל. כמובן, זו הייתה הזדמנות פז עבור "משחקי הכס" להפשיט אותה לראשונה בסדרה במסגרת פיתוי תיאון. לפחות הפעם זה נראה אינטגרלי.

הסיפור של ג'ון סנו וחברתו החדשה היה מעניין מסיבות דומות לשל תיאון – הדילמה המובנית בו. ההבדל הוא שאם האחד הרהיב עוז וערף ראש, השני לא הצליח להביא את עצמו לכדי זה – קשה להרוג בחורות יפות, בייחוד אם הן ג'ינג'יות. עכשיו הוא תקוע איתה, גם היא מנסה לפתות אותו וכרגע לא מצליחה. בכל זאת, מדובר בבחור שגדל עם נד סטארק, הוא לוקח את שבועת הפרישות שלו ברצינות, לפחות בשלב הראשוני הזה. ממש מסקרן לראות איך הסיפור הזה יתפתח.

אבל האקשן הגדול ביותר הגיע כמובן מכיוון מעלה המלך. סוף סוף העם קם נגד מלכו השנוא, ואגב כך הכניס את סאנסה אל קו האש. זה היה רגע מבהיל ממש, וטוב שיש לה בפמליית המלך כמה אנשים שדואגים לה – טיריון ששם לב להיעדרותה וקלגיין, הכלב, שמחבב את הציפור הקטנה מספיק כדי לשחרר מאדם את קרביו. האם סוף סוף נחזה במפלתו של ג'ופרי? האמת, ציפיתי שזה יגיע בשלב מאוחר בהרבה, אבל מאוד הגיוני שהעם לא ישתהה וירצה למהר למרוד באדם הכל כך איום הזה. גם טיפש וגם מרושע, כפי שהגדיר אותו טיריון רגע לפני שנתן לו את הכאפה שכולנו רוצים לתת לו.

גם בחזית של אריה ודאינריז נרשמה התקדמות. הראשונה התעמתה עם השהייה בלוע הארי, ממש אצל האיש המסוכן ביותר למשפחתה, ולהסתיר היטב את זהותה בשקרים ועבר מומצא. גם ההתחמקות שלה מבייליש, שעדיין לא ברור לי אם זיהה אותה או לא, הייתה מוצלחת למדי. התושיה שלה נהדרת, אבל היא בכל זאת ילדה, ובסופו של דבר זו הייתה טעות מטופשת לקחת את המכתב. עם כל הרצון לעזור לאחיה, אפילו בלי להיתקל במצביא ההוא שנתקלה בו בדרכה ולקח ממנה את המכתב, סיכוי סביר שטיווין ישים לב שמשהו כה חשוב נעלם משולחנו. זה לא שיש במקרה כזה חשודים רבים לטפול עליהם את האשמה.

החאליסי שוב העבירה את רוב הפרק בדיבורים על כיבושים וחלומות, אבל סוף סוף התקדמנו לאנשהו כאשר בסופו גילתה מרחץ דמים בבית מארחה, אנשיה מתים ודרקוניה נעלמו. מעניין לראות אם הדרקונים עצמם כבר פיתחו נאמנות לאמם ויצליחו להטיל אימה על מי שגנב אותם, או שמא יצטרכו עזרה מבחוץ. הימור על הגנב: המוזר ההוא ששיכפל את עצמו בפרק הקודם. בטח יש לו אליבי.

תגיות:
© עידו ישעיהו