האלים הישנים והחדשים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 07/05/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "משחקי הכס" 2.06

http://images5.fanpop.com/image/photos/30700000/2x06-The-Old-Gods-and-the-New-game-of-thrones-30751902-1280-673.jpg

או, סוף סוף. פרק מעולה שזוהר אף יותר אחרי שקודמיו כשלו לספק את הסחורה. מי שתהה מדוע תיאון אוחז בסיפור המעניין ביותר מבחינתי (נכון לפרקים הקודמים, על כל פנים), קיבל את התשובה הפעם, אני מקווה. היו המון התרחשויות, אבל קיווצ'וץ' הלב הגדול ביותר נרשם כאשר בראן שאל את תיאון הישוב על מיטתו, "שנאת אותנו במשך כל הזמן הזה?". ההתנהלות של תיאון הייתה כולה אמביוולנטית במפגיע, מתקשה לעמוד במערך החדש שלו מול האנשים שעמם גדל, אבל ניזון מכל כך הרבה חוסר ביטחון ושנים של חוסר שייכות. העובדה שהוא קרוי על שם חליטת תה ודאי אינה תורמת. נקודת האל חזור הגיעה עם הוצאתו להורג של רודריק. עם כל מכה שתיאון הנחית על צווארו, נראה היה שהוא עובר אל הצד השני. במקביל נראה שנחרץ דינו שלו הוא. אם אי פעם הייתה לו אפשרות לחנינה, היא כבר לא תקרה.

אושה יצאה מלכה. חשבתי שעם כל חיבתה לבראן, היא תסתפק בחופש שהקנה לה תיאון ואולי תנסה לעזור לאנשי רוב סטארק עם מידע פנימי, אבל לא עלה בדעתי שתבריח אותם אל מחוץ לווינטרפל. כמובן, זו הייתה הזדמנות פז עבור "משחקי הכס" להפשיט אותה לראשונה בסדרה במסגרת פיתוי תיאון. לפחות הפעם זה נראה אינטגרלי.

הסיפור של ג'ון סנו וחברתו החדשה היה מעניין מסיבות דומות לשל תיאון – הדילמה המובנית בו. ההבדל הוא שאם האחד הרהיב עוז וערף ראש, השני לא הצליח להביא את עצמו לכדי זה – קשה להרוג בחורות יפות, בייחוד אם הן ג'ינג'יות. עכשיו הוא תקוע איתה, גם היא מנסה לפתות אותו וכרגע לא מצליחה. בכל זאת, מדובר בבחור שגדל עם נד סטארק, הוא לוקח את שבועת הפרישות שלו ברצינות, לפחות בשלב הראשוני הזה. ממש מסקרן לראות איך הסיפור הזה יתפתח.

אבל האקשן הגדול ביותר הגיע כמובן מכיוון מעלה המלך. סוף סוף העם קם נגד מלכו השנוא, ואגב כך הכניס את סאנסה אל קו האש. זה היה רגע מבהיל ממש, וטוב שיש לה בפמליית המלך כמה אנשים שדואגים לה – טיריון ששם לב להיעדרותה וקלגיין, הכלב, שמחבב את הציפור הקטנה מספיק כדי לשחרר מאדם את קרביו. האם סוף סוף נחזה במפלתו של ג'ופרי? האמת, ציפיתי שזה יגיע בשלב מאוחר בהרבה, אבל מאוד הגיוני שהעם לא ישתהה וירצה למהר למרוד באדם הכל כך איום הזה. גם טיפש וגם מרושע, כפי שהגדיר אותו טיריון רגע לפני שנתן לו את הכאפה שכולנו רוצים לתת לו.

גם בחזית של אריה ודאינריז נרשמה התקדמות. הראשונה התעמתה עם השהייה בלוע הארי, ממש אצל האיש המסוכן ביותר למשפחתה, ולהסתיר היטב את זהותה בשקרים ועבר מומצא. גם ההתחמקות שלה מבייליש, שעדיין לא ברור לי אם זיהה אותה או לא, הייתה מוצלחת למדי. התושיה שלה נהדרת, אבל היא בכל זאת ילדה, ובסופו של דבר זו הייתה טעות מטופשת לקחת את המכתב. עם כל הרצון לעזור לאחיה, אפילו בלי להיתקל במצביא ההוא שנתקלה בו בדרכה ולקח ממנה את המכתב, סיכוי סביר שטיווין ישים לב שמשהו כה חשוב נעלם משולחנו. זה לא שיש במקרה כזה חשודים רבים לטפול עליהם את האשמה.

החאליסי שוב העבירה את רוב הפרק בדיבורים על כיבושים וחלומות, אבל סוף סוף התקדמנו לאנשהו כאשר בסופו גילתה מרחץ דמים בבית מארחה, אנשיה מתים ודרקוניה נעלמו. מעניין לראות אם הדרקונים עצמם כבר פיתחו נאמנות לאמם ויצליחו להטיל אימה על מי שגנב אותם, או שמא יצטרכו עזרה מבחוץ. הימור על הגנב: המוזר ההוא ששיכפל את עצמו בפרק הקודם. בטח יש לו אליבי.

תגיות:
  • Saturn

    חשבתי שתהיה יותר נוקשה עם הפרק. (חוסר) המתקפה על ווינטרפל והסיפור הרעוע עם אריה והלורד שלא יודע לקרוא והמשאלות שמכסות עליה.

    אז אתה אומר שאושה,בראן והשאר מתגנבים מחוץ לעיר? זה נראה יותר מדי מתבקש שמישהו יכנס לחדר של ת'יאון ויגרום לו לשלם את מחיר הברזל על בגידתו. אולי אפילו אחד הזאבים.

    ההימור בנוגע לזהות הגנב הוא גם שלי. זה גם לא ממש הימור אחרי שהוא הופיע 'בפרקים הקודמים'.

    • בסופו של דבר הדרישות שלי די צנועות. אני לא מרגיש צורך במתקפות דווקא, אלא פשוט שיקרו דברים ולא ימרחו זמן אך ורק על פוליטיקה או על השהיות. כשדאינריז מכלה פרקים שלמים במדבר ואז בעיר בניסיונות לשקם את כוחה, זה נראה כמו זמן מסך מבוזבז שבמקומו יכולנו לראות את הקרבות, אבל כשאשכרה קורים אצלה דברים, לא באמת איכפת לי אם ראינו מתקפה כזו או אחרת. מה שכן, זה מתחיל להיות מגוחך שכל הזמן מדברים על המלחמה שברקע ובפועל לא רואים ממנה אפילו קצת.

      אושה מן הסתם מגניבה אותם החוצה, איזה יעד אחר יכול להיות לה עם הילדים? עם זאת, חייבים להודות שהדרך הייתה פנויה מדי. רק שומר אחד בשער?

      הקירח הזה היה בתקציר בתחילת הפרק? איזה טמטום. אז זה בטוח הוא (אלא אם כן מנסים להטעות אותנו, מה שיהיה מוזר).

      • מתן

        רק שומר אחד בשער, רוז בולטון (זה שהציע לרוב לשלוח את בנו הממזר לכבוש את ווינטרפל) אומר שתיאון מחזיק את ווינטרפל עם צוות מצוצמם וגם האנשים שבאו איתו לספינה היו מעטים. לא סתם הוא מבקש מאחותו 500 איש.

    • מתן

      תמיד שואלים האם בספרים הקרבות כן מתוארים. אז הם כן, בדרך כלל, לא הפעם אלא רק כערועריו של תיאון לאחר מעשה כי הקרב היה סתמי, ירו בשלושה אנשים בחץ וקשת הרגו שני שומרים ונכנסו לחדר של בראן. זהו.

      • Saturn

        כמו שכתבתי עכשיו ב TVE כל תוכנית ההשתלטות על ווינטרפל נראית כמצוצה מהאצבע. איך 8 אנשים מצליחים לשבות את העיר בכזו קלות? זה לא מתקבל על הדעת. אין איזה קשת מסכן על החומה שיראו את תי'און וצוותו מתקרבים עם כוונותיו וליירט אותם ממרחק? הזאבים של בראן יכלו לעשות את העבודה.

        וזה לא שהם עוזרים לנו בכך שהם רק מראים את הסוף. למען האמת, בהתחשב בכל מה שידענו על הפלישה הזו רק ממה שהראו בסדרה, זה די מפגר. לא ממש הגיונימתקבל על הדעת שאפשר 'להפיל' את בירת הצפון באמצעות גיוס מספר כזה קטן של אנשים.

        • מתן

          היא ממש לא תלושה. האנשים שהיו בווינטרפל עברו לכיכר טהרון אותה היה אפשר לכבוש בקלות אבל לא להחזיק בה וזה מה שתיאון עשה. אחרי שהיא נכבשה כל הכוח של ווינטרפל יצא בראשות רודריק קאסל לכבוש אותה בחזרה ונשאר משמר מצומצם מאוד, כמעט אפסי בווינטרפל אז כל מה שצריך זה עשרים איש, קשתים טובים (תיאון קשת מצוין) ולהתגנב בלילה כשכל הטירה ישנה. גם לא הייתה סיבה שהם ישמרו מאוד בעוצמה על ווינטרפל, הקרבות מתרחשים במישור הנהרות הרחק הרחק מהטירה ומה שקר בכיכר טהרון נראה כמו משהו נקודתי שאפשר לטפל בו במהירות.
          בנוגע לכלבים, מה שלא מוזכר בסדרה אבל מוזכר בספר הוא שנועלים אותם בתוך חורש האלים (איפה שהעץ עם העלים האדומים והאגם השחור) בגלל שהם מתפרעים כך שהם לא יכולים לעזור.
          בנוסף ווינטרפל עצמה כמו כל הצפון אינה עיר גדולה מאוד ומבוצרת מאוד, בצפון אין הוד והדר כמו בדרום בגלל שהוא יותר עני ביבולים (מן הסתם) ובסחר ולכן הכל שם מאוד מצוצמם ולא מרשים, לכן ווינטרפל הרבה יותר קלה לכיבוש מכל עיר גדולה אחרת.

  • Tallyco

    שאלה מענינית שרציתי לשאול : האם אתם רואים "חובה" של הסידרה לעקוב אחרי הספרים ?

    • אני לא קראתי את הספרים, אבל באופן כללי דעתי היא שעיבוד לספר אינו דבר חקוק בסלע. במקרים מסוימים הוא יכול להוות תיקון ליצירה שעליה הוא מתבסס (כמו "יומני הערפד", שאמנם לא קראתי אבל שמעתי שהספרים מחורבנים), ובמקרים אחרים הספר כל כך טוב עד שלא כדאי לזוז ימינה או שמאלה. במקרה של "משחקי הכס" – שגם אותם לא קראתי – אני מתרשם על פי תגובות של אחרים שהעיבוד נאמן מדי לספר, מה שלעתים פוגע בסדרה.

    • מתן

      אני חושב שזה תלוי בכמה טובה היצירה הספרותית. בהנחה שהיצירה הספרותית טובה (כמו שיר של אש ושל קרח במקרה זה) צריך לשמור על קשר עין עם הספר, זאת אומרת לעקוב אחר העלילה אבל ולהגיע לאותה נקודה סופית מסוימת אבל לא תמיד באותה דרך כי זאת בכל זאת סדרת טלוויזיה. לדוגמה מהפרק הזה ייגריט לא ברחה לג'ון (למיטב זיכרוני) אבל זה לא משנה כי התוצאה הייתה אחת – הוא לא מסוגל להורגה. שינוי כזה לעומת הספר הוא מתקבל על הדעת ומינורי לחלוטין אבל למשל אם היו משנים את אופייה של אחת הדמויות (כמו למשל ששינו את אופיו של פארמיר בטריולגיית שר הטבעות לעומת הספרים) אז השינוי לא מועיל ואף יכול לגרוע מאיכותה של הסדרה כמו ששינוי אופיו של פארמיר השפיע לרעה על הסרט השני למי שקרא את הספרים.

  • מתן

    פרק ממש טוב עם הרבה התקדמות עליליתית ועם מעט מאוד סצינות מיותרות. ובכל זאת יש כמה הבדלים בין הספר לסדרה שאני חייב להעיר עליהם. אושה קיבלה חנית מתיאון, היא, כמו כל הפראיות (לדוגמה ייגריט) יודעת להילחם ולקחה חנית מחייל של תיאון והוכיחה לו זאת. היא לא הייתה צריכה לשכב איתו בשביל להציל את בראן וריקון.
    וגניבת הדרקונים של דינאריז, היא לא הייתה בספר וכרגע אין לי שום מושג איך הם מתכוונים לקשר את זה למה שכן היה בספר אבל אני רק יכול לנחש כמו כולכם שזה הקירח המוזר או ראש גילדת המכשפים.
    כל שאר ההבדלים היו קטנים ולא משמועתיים אבל ללא ספק הסדרה העלתה הילוך ומתקרבת להתנגשויות הבלתי נמנעות שמצפות לה בהמשך.

  • Eee

    לא הבנתי למה אושה לא מחסלת את תי'און גרייג'וי. כאילו, WTF ?!
    את השומר – כן בטח , בכיף. אותו – לא . הזוי …

    אני ממש לא אוהב את הכיוון של רוב וליידי מה שמה. הכל כ"כ מאולץ …

    לא הבנתי גם מדוע כלב הציד אומר לגמד "אני לא עושה את זה בשבילך" .
    הרי חשבתי שהוא נשבע לו , לא? בסצינה מלפני כמה פרקים, שהוא שאל אותו
    "האם היית הורג תינוקות למעני? "

    הנה מפה נחמדה שמצאתי .
    http://www.gameofthronesmap.org/
    ויש גם באתר הרשמי מפה לפי כל פרק . נחמד.

    הייתי שמח אם מישהו היה מרענן את זכרוני לגבי ביצי הדרקון מהעונה הקודמת, מי נתן אותם, מה היה בדיוק… קצת שכחתי . 🙂

    • מתן

      ברון נשבע לטיריון הגמד. לא כלב הציד. כלב הציד הוא הכלב של ג'ופרי, שומרו האישי ואחד מאנשי משמר המלך והוא עשה את זה מתוך דאגה לסאנסה, לא לטיריון.
      את הביצים הביא לדינאריז כמתנת חתונה מישהו חשוב (לא זוכר את השם המדויק) מהעיר החופשייה פנטוס. הוא נתן הגנה לדינאריז ואחיה במשך זמן רב, ארגן את שידוכה לחאל דרוגו והוא תומך נלהב של משפחת טארגריין.

  • Eee

    תודה מתן

  • מיכאל גינזבורג

    לגמרי "או, סוף סוף פרק מעולה".
    אחרי 5 פרקים די בינוניים, הגיע פרק הרבה יותר משמעותי ומרתק.

    הסצינה עם בייליש ואריה באותו החדר הייתה אחת המותחות שידעה הסדרה,
    לדעתי הוא כן יודע! לא שמתם לב איך הוא עקב אחריה עם עיניו?? זה היה מצחיק.

    אפשר להבין את תיאון. הוא לא יכול פשוט לבגוד במוצאו. הוא גרייג'וי. מילא אם בני סטארק
    היו הופכים לאחד משלהם –
    I was AMONG them and not ONE of them – אולי הדברים היו נראים אחרת.

    גם אני לא הבנתי כ"כ מדוע אושה לא הרגה את תיאון. לרגע חששתי שמהיותה פראית היא
    עוברת צד ואכן תשרת את תיאון ושמחתי שהיא הצילה את בראן החמוד וזאבי הבלהות.

    העם מתחיל לומר את דברו, הוא רוצה צדק חברתי… מה ג'ופרי חושב לעצמו, אין לו בכלל תכנית
    מסודרת בשום תחום, חוץ מ"תערפו ראשים" והוא לא יהיה איתנו לזמן רב, כך אני מקווה.

    אוקיי, אז גנבו את הדרקונים של קאליסי. זה עוד ציר עלילתי מעניין.
    ולמען האלים הישנים והחדשים, תביאו לה כבר ספינות!

  • Mika Gill

    הו, כמה נכון! לשם שינוי, העירום הנשי היה טיפה מוצדק.
    שוין.

  • – עד השבוע לא הרגשתי שהפרקים האחרונים איכזבו, אבל לפתע עלתה בי מעין תחושה שאני לא נלהב לצפות בסדרה כפי שהייתי בעונתה הראשונה. ואז הגיע הפרק הנ"ל והחזיר לי את האמונה.

    – סוף סוף מחאה חברתית ראויה! מירי רגב צריכה לצפות בפרק ולהודות על כך שבסה"כ יצאה מטומטמת ולא שוסעה לגזרים.

    – גם אני לא מבין למה אושה לא הרגה את תיאון ופתרה את הבעיות לבית סטארק (נו, ברור שהעלילה דורשת סיום סמלי לדמותו בכך שיובא אל רוב ויומת בידי האדם שראה בו אח) ולרגע חשבתי שהיא מזמנת את חבריה הפראיים אל ווינטרפל באישון לילה. הברחת בראן, ריקון, הודור והזאבים למקום מבטחים מוחקת כל ספק שנותר בנוגע לכוונותיה האמיתיות.

    – דאני מרגיזה אותי. ניסיונותיה הדיפלומטיים הכושלים מובנים, אם כמו במקרה של סוחר המה-שזה-לא-יהיה היא מתרברבת בהיותה הנבחרת, אם הדרקונים וחסינה מפני אש. אם את כבר חושפת את כל הקלפים, למה לא להוכיח שאת באמת חסינה, או להביא את הדרקונים לפגישה?! כמובן שעדיף להשאיר את התינוקות הרחק מהישג ידך ולספר על קיומם לכל אינטרסנט תאב כוח בעיר הזו.

    – כל אחד חשוד בגניבה, והאמת היא שלא חשבתי על המכשףים עד שהופעתום בתקציר הוזכרה כאן. דווקא חשבתי שמדובר בתזכורת למאמציה של דאני להשיג עזרה בקארת', אבל בהקשר של גניבת הדרקונים זה הגיוני לא פחות, גם אם מדובר בעריכה שמזלזלת בצופים.

  • אמנם זה לא משהו שלא היה ברור לפני הפרק הזה, אבל הבדלי המנהיגות בין הדור הותיק לצעיר הבוסר היה כה בולט הפעם:

    תיאון הססן מדי ולא מספיק נחוש, עד שהוא משתכנע ע"י יד-ימינו שעליו להוציא להורג את רודריק כדי לבסס את מעמדו הטרי, ומתעלם מתחנוניו של המלומד לבית סטארק (שבעבר בטח היה מצליח לעמוד על דעתו של גרייג'וי ג'וניור, לפני שחזר לחיק משפחתו).

    רוב הזועם מחליט לעזוב הכל, לנטוש חזית מלחמה אחרת כדי להציל את ביתו ושארי משפחתו, אלא שאחד מנאמניו משכנעו שאסור לעשות כן, ושיש מספיק כוחות זמינים בצפון שיצילו את המצב (מקווה שהגעת התיגבורת הגרייג'ואית לא תפגע בתכנית). גם קטלין ניסתה לשכנע את בנה מוקדם יותר העונה שאסור לסמוך על תיאון, והנה הוכח כי צדקה והשיפוט של רוב היה שגוי. ניתן להוסיף לכך גם את הקראש שלו על פלורנס נייטינגייל הימיביניימית, מה שעלול לפגוע בהסכמו והתחייבותו לאחד משותפיו למלחמה.

    על ג'ופרי אין צורך להרחיב וגם את מהלכיה המטופשים והירוקים של דאני כבר ציינתי בתגובה למעלה.

    ואז יש את טייווין, לורד מהדור הישן שפועל בדרכים הצפויות מאדם במעמדו, ונוזף בקציניו על כל טעות קטנה שעלולה להעכיר על נפשו. אפשר גם לציין באותה נשימה את בנו טיריון, שפועל בתחמנות אך גם בהיגיון לעומת אחותו ובנה הארור, מבין את הלך העניינים כפי שהם אמורים להיות אך גם מבלי להיות צדקן מוסרי עד כדי אבדון כמו קודמו בתפקיד, ומודע לבעיות במעלה המלך והצורך בתיקונן.

    הערה ששכחתי להעלות בתגובה הקודמת: סצינת המוות של אותו קצין, הקורבן השני-אך-מבוזבז של "ממלא המשאלות" של אריה, הייתה מצחיקה ביותר. לא באמת ציפיתי שימות בנוכחות טייווין, אבל הדרך שבה זה נעשה הייתה משעשעת. הוזכר ע"י מישהו המכתב שנגנב ע"י אריה, אולם כשאותו קצין נרצח הנייר היה ברשותו ונראה שאין סיבה לקשר בין הרצח ואו המכתב לבינה.

© עידו ישעיהו