מה שמת לא ימות עוד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 16/04/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "משחקי הכס" 2.03

http://i43.tinypic.com/szc4za.jpg

מיומה הראשון של "משחקי הכס" היו הנטעים הזרים חלק מהותי בה, כל אותם נידחים ודחויים שאינם מוצאים את מקומם בעולם. אם זה קורותיו של טיריון כגמד או כל אחד שגורלו מביא אותו אל משמר החומה. איכשהו בפרק הזה הרגשתי את המוטיב הזה ביתר עוצמה – תיאון גרייג'וי שחוזר הביתה (ידעתי שמשהו יגיע מחזית בית גרייג'וי) כדי למצוא שאין לו ממש בית, שיי העדיין-מסתורית שהייתה נטע זר מהרגע שראינו אותה, וסנסה הרובוטית והצייתנית בבית המלך, אויבה הגדול.

ההתמקדות הזו הצליחה להיות מרגשת. במעט זמן המסך שניתן לו בעבר, תיאון תמיד נדמה כבעל יומרה שמחפה על חוסר ביטחון גדול, אבל הפעם, מול משפחתו (הנותרת) המתכחשת שדוחקת אותו אל השוליים, הוא נותן לכאב שלו לצאת ומזדעק בפני אביו על כך שוויתר עליו, בנו היחיד שנותר, במשפחה שלא מבקשת אלא לוקחת את מה ששייך לה. הברירה שניתנה לו הייתה קשה, אבל שוב מוכיחה הסדרה שקשר הדם עושה את שלו – תיאון הוא דרג ב' גם בקרב בני סטארק וגם בקרב משפחתו האמיתית, אבל הוא מוותר על רוב, אחיו החורג שאמר לו בעבר "אתה לא סטארק", ובוחר ללחום בו לצד משפחתו. קריעת לב מובטחת?

במקרה של שיי וסנסה המצב שונה. שיי הנפלאה מסוגרת בעל כרחה מאחורי דלתיים נעולות, ואילו סנסה נאלצת לשחק את תפקיד המיועדת הנאמנה, אומרת ההן, לספוג את כל הרשע הלאניסטרי כחלק משגרת יומה, ולמראית עין להסכין עם כל חלק בו. מאחר ששתיהן מצויות באגפים שונים של אותו מקום, טיריון מבריק – כפי שהעיד אף הוא על מעשה ידו, "אחד הרעיונות היותר טובים שלי" – ומשדך ביניהן. מעתה שיי היא המשרתת האישית של סנסה. אחרי הארוחה הקשה שעברה האחרונה בחברת המלכה וילדיה, היא זועמת באיפוק ועם דמעות בעיניה על המשרתת החדשה שאינה יודעת את המלאכה. יחד עם זאת, כאשר שיי שואלת אותה אם תרצה שתלך, סנסה בוחרת להשאיר אותה. ברית מנודים בהתהוות.

שיי אמרה לה שעסקה בעבודה הזו בעיר אחרת, שוב רמזים לחייה הקודמים. אני תוהה אם אכן עשתה זאת או ששיקרה. אני גם תוהה אם טיריון נכנס איתה לפרטים על מצבה הרגיש של סנסה כדי להכין אותה, ולו בשביל שתשמור על טאקט. אפרופו, טיריון מתאקלם היטב בג'וב החדש. התרגיל שעשה לשלושת התככנים היה מצוין ומאוד מתבקש לאור גורלם העגום של שני קודמיו בתפקיד. מה שכן, לא חשבתי שהוא באמת ישלח את הילדה לאן-שלא-יהיה כדי שתהיה כלתו של מישהו בבוא היום. תכליתי מצדו, מה שכנראה היה נשאר נכון גם אם מישהו אחר מהיועצים היה מגלה למלכה.

בינתיים בצפון, החושך הולך ומכסה את הארץ, מה שמבאס לי ת'תחת, לא בא לי שהכל יהיה חשוך כל הזמן. אצל אריה העניינים דווקא מוארים – כמו ברשימת שינדלר (אני חושב, אולי זה היה סרט שואה אחר) היא הצליחה להציל את הנותרים אחרי שהפלילה את המת. זה היה קצת נוח מדי. הנער עם החץ ברגל לקח משום מה את הקסדה למרות שהצהירו מאוד בפירוש שהם מחפשים את גנדרי בעל קסדת קרני השור. אבל ניחא, אני פשוט שמח שאריה וגנדרי עכשיו יותר בטוחים. מעניין עכשיו מה יקרה עם הכלואים שאריה שחררה, והאם החרב שלה תחזור אליה (כלומר מתי החרב שלה תחזור אליה).

אם אתם מגיבים – בשום אופן אין לרמוז או לדבר על מה שעתיד לקרות על פי הספרים!
במקרה הצורך בקשו ממני לפתוח פוסט נפרד שייוחד לדיון על העתיד ואעשה זאת.

תגיות:
© עידו ישעיהו