כריות ושמיכות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 06/04/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 3.14

http://i42.tinypic.com/352p0yb.jpg

מצחיק שעם כל השואודאון הגדול בין טרוי לעאבד, הטריז הכאילו-עצום ביחסיהם, בסופו של דבר נראה שהמושפע העיקרי הוא ג'ף. אז כן, מדובר בלקח מספר 592 מאז שהגיע לגרינדייל, וזה תמיד אותו לקח, אבל קשה לומר שלא התרגשתי מעט למראה צילום הטלוויזיה במעגל סגור שבו רואים אותו נכנס אל משרד הדיקן, לוקח את הכובעים הדמיוניים, מסיר מאחד אבק דימיוני אותם ומסדיר את קימוטיו הדימיוניים של האחר. אני חושב שהסצינה הזו הייתה אפילו יפה יותר אילולא לוותה בקריינות שלו – היינו מגלים כך בשקט שאנני טעתה, שג'ף לא באמת הלך אל מעבר לפינה וחיכה שיעבור מספיק זמן.

העובדה שג'ף הוא הדבר שהכי הזיז לי בסיפור המלחמה הגדולה של טרוי ועאבד, נגזרת ישירות ממערכת היחסים החזקה-מדי של השניים. החברות שלהם פשוט גדולה מכדי לקרוס כך, ועל כן סיפור מלחמת הכריות בשמיכות לא באמת הסתיר בין מצעיו איזו אמת גדולה או רובד פסיכולוגי מעמיק. זה חבל, כי הייתה הבטחה לא קטנה בגליעים בחברות של טרוי ועאבד לפני פרקיים, ולו הייתה ביניהם שחיקה חוזרת ונשנית שמקדימה את בוא המלחמה הזכורה של מכללת גרינדייל, ולא רק הנזיפה של טרוי בעאבד, הסיפור הזה יכול היה להיות יותר מעניין והפרק הקודם עשוי היה להיות פחות מטופש. אם ענייני המייל שכתב עאבד והטקסט בארבעה חלקים שכתב לו טרוי בתגובה היו מקבלים נפח גדול יותר, אולי היה נוצר איזון ועיבוי, אבל זה לא קרה.

יחד עם זאת הפרק היה מאוד חמוד וכלל עבורי כמה וכמה רגעים של צחוק רם. אני בטוח שכל מי שראה מעודו תוכנית בערוץ ההיסטוריה הוקיר את המחווה. הקריינות הייתה האס הגדול והכילה המון פנינים, בראשן ההסבר הכל כך "ארסטד דיבלופמנט"/מונטי פייתוני על הקרב המכריע בקפיטריית הצפון, "הקרויה על שמו של וויליאם צפון ונמצאת בחלק המערבי של האולם המזרחי, שער אל החצי המערבי של האולם הצפוני, הקרוי לא על שמו של וויליאם צפון אלא על שום מיקומו מעל החומה הדרומית. זהו שדה הקרב בעל הכי הרבה מאבקים ובלבול בקמפוס גרינדייל, לצד המרכז לספרדית לזכר אנגלית, על שם זכר אנגלית, מלח פורטוגזי שגילה את גרינדייל בשעה שחיפש אחר המעיין שמרפא עגבת". המלח הפורטוגזי הזה, אגב, דומה באופן חשוד לדן הרמון.

בנוסף לכך הצחיקה אותי הקריינות, "מצולם כאן בשכיבה, טרוי אינו מקבל את האימייל של עאבד בשכיבה", וכמובן כשרון הצילום בלתי קיים של בריטה, שלדאבונה ולדאבון מיליוני צלמים כמוה, רק בגלל שמשהו הוא בשחור לבן אין משמעו שהוא טוב. השימוש בדמותה בלי אף מילה וצילומיה המשובצים לאורך הפרק היו גאוניים, כולל כמובן נחיריה בתצלום תחתי והתצלום המפורסם שהשיגה בטעות – הפיוס בין טרוי ועאבד שחתם את מלחמת 2.5 הימים.

תגיות:
© עידו ישעיהו