פרויקט מיוחד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 11/02/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "המשרד" 8.14

פרפקטנשלאג. ולמען הסר ספק, אני לא מתכוון לפי-טבעת מושלם של חזיר אלא לכך שהכל מתקתק ומסתדר בחייו של אדם או פרק. זה היה פרק נהדר ואחד הבולטים בעונה הזו, שלא רק נסך בי אופטימיות בנוגע לסדרה, אלא אף בנוגע לספין אוף האפשרי שלה (על כך בהמשך). פם חזרה והנה הכל שב על מקומו בשלום, והעובדה שרוברט קליפורניה איננו עוזרת מאוד גם היא. אהבתי את העקיצות החדות של אנג'לה, שחזרה אף היא עם בטנה השטוחה, כי ניכר שאלה גם בדיחות אוהבות של היוצרים על חשבונה של ג'נה פישר, לא רק פם.

כיאה לפרק ולנטיין, הרומנים היו בהילוך גבוה, אבל הם בכל זאת נותרו ברקע ושאבו ברובם את כוחותיהם מהסיפור המרכזי: הצוות של דווייט. מצאו חן בעיניי – אם אפשר לכנות זאת כך – שברון לבה של ארין והרצון שלה להישאר בפלורידה. אני אוהב את הקיצוניות של האקט הזה, ואולי הוא לא יסתיים באופן בנאלי. הסיפור בין דריל לוואל, עלילה שאני מחבב כבר פרקים רבים, הייתה מתוקה גם הפעם וגובתה בתגובותיו המעולות של נייט, ובעיקר בחשיפה שגם ואל בעניין שלו. טוב מאוד, אחרת זה היה עניין של דמות נוספת שדלוקה על אחרת שיש לה חבר ולא מחזירה חיבה. מוגזם.

האגף הרומנטי האחרון, קאת'י שזוממת על ג'ים, מעניין אותי אף הוא. מסקרן לראות אתגר כזה שמונח בפני ג'ים. מן הסתם הוא לא יעשה עם זה דבר, אבל בכל זאת אני תוהה לאן זה עשוי להתגלגל. לדעתי הסיפור הזה גם מהדהד לתקופה שבה ג'ים היה זה שניסה לגנוב את פם מזרועות רוי. שם אמנם זה היה שונה – הם לא היו נשואים וג'ים לא היה מרושע – אבל זוהי בכל זאת מעין קארמה שכזו.

דווייט סיפק המון וואן ליינרים מעולים בפרק הזה, ממחיש שוב שכרגע הוא הדבר שמחזיק את המצחיק על כתפיו בכל הנוגע למשרד. אם זה עצתו לארין שעדיף לה לא לנקות את הראש מעבר לכפי שהוא נקי כעת, או ההשפעה ההיסטורית של באלצר גלאטפילדר על כך שאיש אינו אוכל עוד ינשופים בחג ההודיה, או על הזאב הארקטי שהיה ואיננו וכהנה וכהנה. גם בבחינת הסיפור הכללי שלו הוא היה מעולה, מן המניפולציות שלו להקים את המשרד על בחירותיו של אנדי, דרך תגובותיו הזועמות על הצוות הסופי ועד ההכרה היפה שיש לו עם מה לעבוד – פותח פתח לכמה פרקים מלבבים בפלורידה. תכל'ס הפרק הזה אפילו נסך בי מעט אופטימיות בכל הנוגע לספין אוף בכיכובו, כל זמן שיוקף בעוגנים עמידים של נורמליות סביבו.

תגיות:
  • איזה פרק מצויין. חזרה משמחת לימים הטובים. בלי רוברט קליפורניה (אני שונאת את הדמות הזו כל כך), ועם פתיחה של קשת עלילתית שבטח תחזיק עוד פרק או שניים. העלילה הראשית (משימה שגרתית שהופכת לבלאגן ואז בסוף מוכיחה שכולם יודעים מה הם עושים טוב מכפי שהם מראים) החזירה אותי לפרקים החביבים עלי (Local Ad, למשל), ודווייט היה מאוד מייקלי. העלילות ברקע (דריל, ארין) של אהבה נכזבת כמובן שהחזירו לעבר. למרבה הצער, הפרק הזה רק הזכיר לי כמה אני לא נהנית מהעונה הזו בינתיים. זה כנראה קשור להעדרה של פאם (בלעדיה היה רק straight man אחד במשרד, וג'ים לבדו זורח קצת פחות טוב), ולזמן מסך המוגזם של רוברט קליפורניה, אבל אלא אם הכיוון ישתפר בפרקים הבאים, אני חושבת שצריך לסגור את הבאסטה. הפרקים מתחילת העונה כל כך התרחקו ממה שהמשרד היתה בתחילתה, מהמהות שלה. סיומו של הפרק (קאת'י זוממת לפתות את ג'ים) מוכיח כמה גדול המרחק הזה, וכמה לא סביר שהפרקים הבאים ימשיכו את שיקום החיבה שלי לסידרה. מערכות היחסים במשרד יכולות להיות מענינות מספיק גם בלי תככים ומזימות, ועייפות החומר בהחלט נשקפת מהמהלכים התסריטאיים הצפויים הללו (ולמה קאת'י שם בכלל? חשבתי שמדובר על חברה במשבר, מאיפה כל הכסף הזה, להעסיק עוד ועוד אנשי מכירות?).

    • Saturn

      כן, פרק מצחיק. מסכים איתך בכמה נקודות לגבי העונה אבל אני אוהב את הקשת שבונים סביב קאת'י והעניין הרב שלה בג'ים שראינו מאז היום הראשון שלה בחברה. למרות שפאם וג'ים הם זוג מושלם, לא מפריע לי הנסיון לאתגר את יחסיהם.

      לגבי ארין זה נראה יותר מדי שהם מנסים להראות שאין סיכוי שהם יהיו ביחד, רק כדי ש'ברגע האחרון' הם יצוותו אותם. אני עדיין מתנגד לזוגיות עם אנדי.

      הפיטץ' של ראיין היה גדול. אני או קלי, זו תהיה בחירה מצויינת. אבל רק אחד מאיתנו, או אני או קלי, לא שנינו.

  • אהבתי את הפרק מאד, ואני גם נהנית מהעונה בכללותה (חוץ מדמותו של רוברט קליפורניה. נראה לי שזה קונצנזוס).

    דווייט היה אדיר, בעיקר אהבתי את הרגע שהוא הבין שהצוות שלו לא כזה נורא אחרי הכל, רגע שמעיד על האנושיות שלו ולא על האישיות הגבולית שלו.

    העקיצות של אנג'לה, המצגת של ריאן, החליפה של סטנלי והווייס-אובר של דווייט היו מאד מוצלחים גם כן.

  • ocean

    אני חושבת שמלבד פרק הכריסמס, זה הפרק שהכי אהבתי העונה. לחלוטין מסכימה עם הברכה בהיעדרותו הפיזית של רוברט קליפורניה. אפשר להסתפק בעלילות אס.אמ.אסים או מיילים שלו כדי לתרום לעלילה, כשם שהדבר נעשה עם הפקודה לשלוח את ג'ים לטלהסי. מקווה שימשיכו את מגמת השיפור הזאת.

    ויאדה על כל מה שנאמר מעלי, בעיקר על דיווייט, והמשפטים המצוטטים – צחקתי המון.

  • ניימן

    פרק מצוין שממשיך עונה מצוינת. הסיפור של קאת'י וג'ים לא מוצא חן בעיני: למה להרוס את הזוג הכי תמיד בטלוויזיה? שהתסריטאים ישחקו עם כל שאר הדמויות בתוכנית, אבל ישאירו את ג'ים ופאם לבד.

    מה שמצחיק זה שהעזיבה של מייקל אפילו העלתה את רמת התוכנית בעיני. אנדי בוס נהדר. לא בכך שהוא גונב את ההצגה כמו מייקל, אלא בכך שהוא נותן לכולם הזדמנות להשתתף בהצגה. לפעמים יותר קשה להשאיר את אור הזרקורים לאחרים מאשר לגנוב אותו.

    • Yaara

      מסכימה לגבי העזיבה של מייקל וגם לגבי הקטע המוזר עם קאת'י. היא בקושי אמרה שני משפטים (עד כמה שזכור לי) ופתאום היא הופכת למן villain. אשכרה יכולתי לדמיין אותה מסיימת את שיחת הטלפון ב"מוהאהאהאהא! ג'ים יהיה שלי!!"

  • Saturn

    צריך להזכיר את העובדה שג'ים בעצמו אמר (באחד הפרקים הבולטים לטובה של העונה) שקאת'י היא הבחורה הראשונה מאז פאם שהוא נמשך אליה מאוד (ושהוא סירב להגיד לה את זה בגלל שהיא הייתה בהריון). זה לא כאילו הנפיצו את הסטוריליין הזה.

    • Yaara

      הממממ… שכחתי מזה לגמרי.

  • אורח

    שמתם לב לאילתור של דוויט כשהוא שומע את אנדי מכריז מי מצטרף לנסיעה? נראה שהוא מתאמץ לא לצחוק אחרי שנפלטות לו קללות. הצחוק של ראיין באותה סצינה נראה ספונטני גם הוא.

  • מיכאל גיזנבורג

    לא יודע איך אפשר לא לאהוב את רוברט קליפורניה המוזר והשחצן, דמות אדירה.

© עידו ישעיהו