מבצע אן

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 03/02/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.14

http://i42.tinypic.com/aufjux.jpg

ראשית, אנחנו רק ב-3 בפברואר, מה פתאום פרק ולנטיין? כבר מתחילים את הפרק במפח נפש עם ההכרה שבשבוע הבא לא תשודר "מחלקת גנים ונוף".

שנית, לא נפלתי מהפרק הזה. אני כלל לא מת על הרעיון שאן רוצה הודי קטן בתוכה, או לידה. אלה הם בדיוק הדברים שאני חושש מהם בכל סדרה, בעיקר סיטקומים, כאשר הדמויות הקבועות מתחילות להשתדך זו עם זו למרות שהחיבור המנטלי ביניהן דל מאוד. אמנם לא בלתי מתקבל על הדעת שאן, שבעבר יצאה עם אנדי, תבחר בגבר נוסף שאינו ראוי לבת האנוש הנפלאה ביותר שאי פעם הומצאה שהִנָּהּ, אבל אני אישית לא אוהב את הבחירה הזו, לא כרגע. היא נראית לי כנסיגה וכניסיון גס משהו להגביר את החשיפה של אן – שנמצאת ברקע כבר המון זמן – במסגרת סיפורים קיימים של דמויות אחרות.

אני מבין את הדילמה של היוצרים. תכל'ס אני חושב לעצמי שהייתי מעדיף לו מצאה מישהו אחר, מחוץ למעגל של העירייה, אבל מנגד אני מבין שזה פוטנציאל איתן לשעמום עצום. זו הבעיה עם דמויות נורמליות כמו אן – בשביל ההצדקה לקיומן הן חייבות להיות מוקפות באקסצנטרים. זו גם הסיבה שהסיפור שלה עם מארק ברנדנוביץ לא יכול היה להחזיק לאורך זמן, ולא בכדי הם נפרדו בגלל שמעולם לא נהגו כפי שזוג אמור לנהוג – לא רבו אף פעם וכל זוגיותם על מי מנוחות. פיהוק.

אבל זה לא הדבר היחיד שהפריע לי. כמו לפני מספר פרקים, גם הפעם היה נראה שדברים מעט חורקים. למשל, כשם שעשתה אפריל בפרק הקודם, חרף שיגיונותיה האנטי-חברתיים כפי שאף נמנו עכשיו על ידי אנדי, גם הפעם היא מפגינה אנושיות ונרתמת לטובת מישהו שהיא לא מאוד מחבבת, לכאורה. אבל א) שבוע אחרי שבוע קצת נוטל את העוקץ, לטעמי. ב) זה טוב כאשר יש נימוק למעשיה. לא הצלחתי להבין למה אפריל כל כך לחוצה מכך שלזלי תגלה עם מי אן יוצאת. למה זה סוד? ניחא אן, שאולי לא רוצה באותו רגע להתמודד עם הפרצופים של לזלי ולכן מסתירה ממנה את האמת, אבל אפריל? למה לא סיפרה ללזלי מיד על השידוך בין טום לאן? מה יש לה להילחץ כאשר לזלי רואה את אן מתאפרת ברכב? ניסיונות ההסתרה הללו היו תמוהים ונדמה שנעשו רק לשם המתח המלאכותי (כריס ואן יוצאים!) והטוויסט שבסופו, שכאמור גם עליו אני לא מת.

הגברים שעמם נפגשה אן לפני כן אפילו לא היו מצחיקים במיוחד. בדרך כלל מצעד הווירדוז שעוברים בסך כאשר מחפשים מישהו למשהו בסדרה, כמו למשל כאשר רון 'חיפש' מחליף לטום, מניבים כמה רגעים היסטריים לחלוטין. הפעם הם היו יחסית דלים, מלבד זה שחושק באחותו וההוא שהיה ב-308 הופעות של פיש. לא סחטו מספיק את הפוטנציאל. בכל זאת רגעים חביבים בסיפור: אורין כפוטנציאל לאן והתנהלותו של כריס לאורך הערב, ובעיקר המבט החושק שנתן בג'רי בעוד המוזיקה המטרידה שלו מתנגנת ברקע. אני תוהה מה קרה איתו בסופו של דבר.

הרגעים החמודים יותר בפרק שכנו במסע ההרפתקאות של בן, אנדי ורון במורדות משעול הזיכרון (היי, זה דווקא עובד בעברית) של לזלי ובן, ושלנו הצופים בזכות כמה ממאורעות העבר בסדרה. תרמו לכך האהדה הפאסיבית אגרסיבית של רון לחידות, כמו גם ההבלים הילדותיים של אנדי שהביאו עמם כמה בדיחות חזותיות לא רעות; וכמו תמיד, ציורי הקיר סיפקו הנאה צרופה, הפעם בזכות שמותיהם המדממים. קשה לי לומר שאהבתי את הקלות היתרה שבה נפתרה החידה האחרונה, זו שהובילה את בן אל ליל' סבסטיאן, אבל אני מחליק את זה. מה שאני פחות אוהב זה את העובדה שהביאו את מרטין סטאר לכזה תפקידון קצרצר ושולי. זה אמור היה להיות מפגש מרגש עם עמיתו מ"אנשי המסיבות", אדם סקוט, אבל בסצינה כזו קצרה זהו בזבוז משווע ומצער. אני ממש מקווה שהוא עוד יפציע בהמשך.

  • ocean

    מנהל מוזיאון הסנואו-גלוב. מוזיאון לכדורי זכוכית עם שלג מפלסטיק. ובתחילת הסצינה המנהל (מרטין סטאר) מנער כדור זכוכית ומסביר למישהי שהנה, אצלו הוא דווקא עובד מצוין. בדיוק בגלל הדברים הקטנים האלה אני מתה על הסדרה הזו.

    מסכימה עם הביקורת שמעלי, ומדגישה עם מיליון טושים זוהרים שאין ומעולם לא היו לי עד כמה שנהניתי מרון והצחקוקים שלו בפרק.

  • הפרק היה שווה בגלל השניה האחרונה, שבה רון, כמו ילדון, מתחבא מאחורי הדלת ואומר "אני כן רוצה את זה!".

    מעבר לכך אני מסכימה. אני גם לא רוצה שאן וטום יצאו, בין היתר משום שמאז סוף העולם אני מחכה שלוסי תחזור. אני לא חושבת שסדרה חייבת לסוב סביב עלילותיהם הרומנטיות של הדמויות, ואני לא אוהבת כשסידרה עוברת רדוקציה לזה בלבד. זה לא המצב פה, רחוק מזה, אבל בשביל מה צריך לאחד בין שתי דמויות שונות כל כך, במיוחד כשאן חסרת סבלנות לשנניגנז של טום מתחילת העונה. האמת שבסוף העולם גם רמזו שאן וכריס צריכים לחזור להיות יחד, לכן האמנתי שזה יקרה, ולא האמנתי שהיא באמת יוצאת עם טום.

    לגבי אפריל, אני מסכימה, והתהליך בו הופכים את רון לילד קטן ממשיך גם הוא (אחרי שהוא בכה פעמיים כבר, העונה), ושניהם סובלים מאותה בעיה. אני מקווה שהם ידעו למנן את זה לרגעי קסם, ולא יהפכו את עורן של הדמויות בשביל קיטש. הקו הוא דק, והם רחוקים ממנו, אבל מתקרבים.

    במקום זה יכלו, לדוגמא, להעמיק את דמותו השטוחה של כריס, שרק שמח שמח שמח, ופתאום עצוב. מכיוון שלא ראינו אותו עם מילי, לא לגמרי ברור למה הוא התאהב בה כל כך, ואולי כדאי לחקור את הכיוון הזה (שכנראה כבר לא ייחקר, אחרי שכריס כנראה התעודד בעצמו).

    כל זה כמובן לא גורע מכך שהסדרה עדיין מושלמת.

    • באשר לרון, הוא אמנם גורס תמיד שגבר לא בוכה, אבל העובדה שהוא עצמו דומע לא מפריעה לי. הוא אחד מני רוב האנושות, שמאמינה בדבר אחד – כולל סיפורי מיתולוגיה עצמית – ופועלת בדרך אחרת.

      • זה לא שהוא אומר שגבר לא בוכה. הוא טען שהוא לא בוכה לעולם. הוא ציין פעם (שניה לפני שבכה) שזו הפעם השלישית שהוא בוכה (או מספר קטן דומה), ואני נוטה להאמין לו (או לפחות ל"הוא" של אז, שהוא קצת אחר).

  • MooTzk

    לטעמי היה פרק מוצלח. בכל הנוגע לאפריל והסוד, אמנם כל הטיפול בטוויסט הזה היה גס בצורה מוזרה, אבל ההתנהגות של אפריל לא הייתה לא-אופיינית לדמות או לא הגיונית בעיניי. אפריל מן הסתם ידעה שטום ואן רוצים לשמור על הדייט הראשון בחשאיות יחסית (לא שהיה מסובך מדי להבין), וניסתה להגן עליו בהתאם למה שהם רוצים. אם היא כבר שידכה ביניהם מוקדם יותר בפרק, זה הגיוני שהיא תמשיך לרצות בטובת שניהם. בנוגע לשידוך עצמו, זה אמנם שבוע שני ברצף שאפריל מפגינה התנהגות אמפתית של ממש, אבל בהתחשב ב-"התרככות" שלה לאורך כל העונה זה לא גרם לי לחשוב "משנים את הדמויות! לא הגיוני!". ממילא טבען של דמויות מוקצנות כמו אפריל (ודווייט, והג'ניטור) להפוך ליותר אנושיות עם הזמן כי אחרת השטיק שלהן מתחיל להימאס.

    אני כן מסכים כאמור שהטיפול בסיפור הזה היה גס ברמת הביצוע, והרגיש כמו עלילה ממוחזרת מפרק של חברים ב-1998. אני גם לא חושב שאן וטום זה זיווג מוצלח מדי, אבל הסדרה הפתיעה אותי בעבר. וכמו שאמרת, שניהם היו מתחת לרדאר בעונה הזו (אן גם רוב העונה הקודמת) כך שמהבחינה הזו יש הגיון בבחירה. נקווה לטוב.

    לא חסרו קטעים מצחיקים בפרק, למרות החולשה של מצעד המחזרים של אן. החפש את המטמון של לזלי היה נהדר. החיבה הילדותית של רון לחידות שכאלה אולי קצת פוגעות בגבריות שלו, אבל זה מאוד מתלבש לי על הדמות באופן כללי. אנדי כרגיל הצליח לזהור גם ב-4 השורות שהוא קיבל בפרק. כריס פראט פשוט קומיקאי מוכשר בטירוף. אהבתי גם את סצינות הפתיחה עם מפגש הנשים המשעשע והמצגת (ריאן גוסלינג שוב! וראשי התיבות הארוכים של לזלי היה אולי הרגע המצחיק בפרק).

    אגב, למי שמתגעגע לקצת ז'אן ראלפיו, בן שוורץ חזר השבוע לשני מערכונים קצרים בסדרת Jake & Amir של Collegehumor:

    http://www.collegehumor.com/video/6700989/jake-and-amir-mountain-hiker-part-1
    http://www.collegehumor.com/video/6701039/jake-and-amir-mountain-hiker-part-2

    • טום ממש לא היה מתחת לרדאר העונה, להפך. ההרפתקאות שלו עם ז'אן ראלפיו הקנו לו עלילה משל עצמו.

      • MooTzk

        לא יודע, לתחושתי הוא כמעט ולא מורגש מאז שנגמר הסיפור של E720 (בסביבות הפרק הרביעי אאל"ט). אולי לא ברמה של אן, אבל ביחס לשאר הדמויות הראשיות – בהחלט כן.

© עידו ישעיהו