נחת 1

פורסם ע"י ‏איימס‏
בתאריך 21/12/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "הומלנד" 1.12

תגידו, מה זה השטויות האלו?!

באמצע הפרק, כשכבר היה ברור שהקשר של ברודי עם בתו הוא מה שיציל אותו מעצמו (כשהיא גילתה שהוא התאסלם), הבנתי שרציתי שהסדרה הזו תהיה על חטוף, כלומר דרמה פסיכולוגית על אדם שחזר מהשבי, עם כל מה ששמונה שנים בבידוד מתמשך עשו לו. זה היה יכול להיות מאוד מעניין, אבל אפילו לרגע אחת זה לא היה ככה. הם ניסו לפעמים, לדוגמא באבולוציה של סצינות הסקס לאורך העונה, אבל כשלו בזה. וזה לא עניין של תיאום ציפיות, הסדרה בהחלט התיימרה להיות כזו, כאשר היא ניסתה להציג את התהליך שעבר ברודי בדרך להפיכתו למחבל מתאבד (על זה בהמשך), אבל עשתה עבודה מחופפת מדי, פשוט כי לא היה לה אכפת.

אז הצצה לנפשו של ברודי לא קיבלנו. היה ברור כבר בפרק שעבר, בגטיסבורג, שברודי עדיין רואה עצמו מארין ופטריוט, ולכן הוא שואב את המניעים שלו מהקרב ה-all american האיקוני, ולא ממחבלים מתאבדים. וזו בעיה גדולה שהיתה לי עם שני הפרקים האחרונים. אבל זו רק הבעיה השניה.

הבעיה הראשונה שלי היא שהם באו יש מאין. לכאורה יש תוכנית-על אפית, שקשורה בחזרתם של ברודי ושל טום ווקר לאדמת ארצות הברית, שם יסתננו לצמרת המדינית ויגיעו לאיש האחראי למותו של בנו של אבו-נאזיר (שבחלק מהזמן קוראים לו בשם החיבה "נאזיר". אני לא יודעת הרבה על התרבות הערבית, אבל לא נראה לי שזה נכון). מעבר לכך שהתוכנית הזו שאפתנית מאוד, היא גם הגיעה משום מקום (רק פרק מוקדם יותר אבו-נאזיר אמר לברודי לקבל את ההצעה לרוץ לפוליטיקה, שהיתה חלק קארדינלי בתוכנית, ובטח לא יכלה להיות מתוכננת, גם אם הכל נשלט על ידי אבו-נאזיר, זה עדיין צ'אנס מאוד גדול בשביל מבצע בהיקף הזה), וגם היתה שאפתנית יתר על המידה, במיוחד כאשר יש אלטרנטיבות מוצלחות.

והיו אלטרנטיבות מוצלחות. ווקר ישב בדירה נוחה עם נשק וכשהוא צלף מצויין. הוא תמיד פוגע, אפילו קארי יודעת, אבל עדיין מחליטים לירות רק לצדו כדי שברודי יגיע לחדר אחד איתו. זה כשלעצמו כבר צ'אנס, כי מי מבטיח שברודי יגיע לחדר. אבל גם אם כן, למה שברודי יתאבד?

החינוך המוסלמי והחינוך הנוצרי שונים מאוד זה מזה. זה לא עניין של גזענות, זו פשוט עובדה. הנצרות מקדשת את החיים מעל הכל. כן, בצבא מחנכים להגן בחייך, אבל רק כמפלט אחרון וכשאין אופציות אחרות, כי החיים יותר חשובים (גם אם חיי חייל פחותים מחיי מי שהוא מגן עליו). לא הראו ולא הסבירו ולא הצדיקו לנו את המהפך של ברודי, בו הוא מוכן לוותר על חייו, לוותר על ילדיו ואשתו שיחשבו עליו כעל מפלצת עד יומם האחרון, בשביל המטרה הזו. עיסא מת, אז גם ברודי? אבו-נאזיר איבד את בנו, אז ברודי יוותר על הכל?

והייתי יכולה להבין אם היו שולחים את ווקר אל מותו, אבל ברודי הצליח בתוכנית הגדולה! הוא מקורב לסגן-הנשיא שהוא גם הנשיא הבא של ארה"ב. למה לרצוח את שניהם כשראינו שלכאורה אבו-נאזיר מתעניין בתמונה הגדולה והמבצעים שלו חובקי עולם ומתוכננים לעילא? למה לחשוף חייל מרכזי בצבאו של אבו-נאזיר, שאף אחד לא חושב שהוא כזה? ונניח שאני מקבלת שהיה תהליך, גם אם לא היו לו עדויות, ברודי כבר הסכים לוותר על חייו, ואם הוא כבר לובש את החגורה ונמצא בחדר המתאים ואשכרה הלך לתקן את חגורת הנפץ שלו, למה שיחת טלפון מבתו לא נותנת לו עוד מוטיבציה? הרי הוא כבר זמן מה עם משפחתו, למה רק עכשיו הוא משנה את דעתו (וזו עוד בעיה, אגב, שלברודי ובתו קשר כה חזק, אבל לא ראינו מאיפה הוא בא. הם הרי התחברו ביום הראשון שלו בחזרה בבית, ואמנם העמיקו את הקשר, אבל גם זה נעשה ברפרוף)?

אין לי בעיה עקרונית עם פתרונות מונפצים, אבל בסדרה הזו זה כל מה שהיה. התוכנית של ברודי, העובדה שהוא משת"פ, הטוויסטים – הם לב הסדרה. אין פה עוד שום דבר. למה חיכו לרגע האחרון כדי לפתח אותם? ונניח שאני אוהבת את הרעיון שברודי הוא אכן משת"פ ולא סתם הלום קרב, למה בצורה כ"כ רשלנית?

לא הכל היה רע. המשחק של קלייר דיינס בפרק היה מצויין, וכל הדרך שהיא עברה לאורך העונה השתלמה כשהרגשנו את הפרנויה שלה ואת התסכול שלה, כשהיא לבדה יודעת מה הולך לקרות ולא יכולה לעצור את זה. ולמרבה הטרגדיה, בכך שהיא הצליחה בסוף למנוע את זה, היא למעשה גזרה על עצמה מוניטין של משוגעת והרחקה מעבודתה, הזהות שלה. בסופו של הפרק היא מוותרת גם על חלק מזכרונותיה, וגם מבינה להרף עין שברודי הכיר את בנו של אבו נאזיר שנהרג, אבל מיד מוותרת על ההבנה הזו (שלא מרצונה), בשביל הסיכוי לשלווה. מעניין שבצד שלה הצליחו לשלב בין עולם העבודה והשליחות ובין נפשה הסוערת, ואצל ברודי כשלו בכך.

ולסיום, אני חושבת שהסדרה הזו פוליטית מדי שלא בטובתה. לאורך כמה פרקים נוקטים עמדה מאוד חד צדדית, וזה אפילו לא משנה אם תומכים או לא בעמדה זו. הגדולה של יצירות (וכבר אמרתי את זה) היא באמביוולנטיות שלהן, ביכולת שלהן להיות שני דברים בבת אחת. חבל שבתום עונה אחת בלבד מתברר ש"הומלנד" בקושי יכולה להיות דבר אחד.

תגיות:
  • ocean

    כמה דברים:

    א. המשחק של דמיאן לואיס מעולה, ובפרק הזה הוא פשוט התעלה על עצמו.

    ב. בכלל, הליהוק לסדרה נושא אותה על כתפיו.

    ג. איתך בעניין הפוליטיקה, נראה לי שגם כתבתי את זה מתישהו. מאד חד צדדי, מתחסד ומצפוני, כאילו שיש רק אמת אחת וצבע אחד ביקום. איכס. כנ"ל לגבי המניעים של ברודי, שגם עליהם הלנתי בפוסט הקודם ולכל הסיפור עם הילדה שלו. לפחות כאן בנו את זה קצת מהפרק הקודם, עם זה שדיינה קולטת שאביה מתנהג מוזר מאד, עם החבילה, וגם כל השיחה שהיתה לה עמו לפני שהוא פתח את הדלת של חדרו.

    ד. לגבי שילוב ברודי-ווקר: הכוונה היתה לבצע פיגוע סטייל אל-קעידה. למה להרוג רק את סגן הנשיא, כשאפשר להרוג את כל הקודקודים בממשל האמריקאי פרט לנשיא בבת אחת? זה ממש לא הפריע לי.

    ה.צפיתי כמעט את כל מהלכי הפרק, שזה תמיד סימן גרוע. עדיין נותרנו עם שאלת זהותו של החפרפרת, לאן נעלם סרטון הוידאו של ברודי (לדעתי ווקר אמור היה לאסוף את הדיסק, אבל לא הראו לנו שברודי התעכב על גופתו), איך והיכן נפטר ברודי מחגורת הנפץ, והאם וירג'יל באמת הלך/ילך עד הסוף בשביל קארי (ניכר שהוא *כן* מאמין לה) ואולי יעקוב איכשהו אחרי ברודי.

    לסיכום: אמנם לא פי הפחת של 'דה קילינג', אבל די מתקרבת לשם בצעדי ענק לצערי.

    • ג. האמת שבנו את זה כל הסדרה, וזה היה הדבר היחיד שאפשר למצוא לו עדויות בפרק הראשון. יותר משונה בעיני שדיינה קולטת את כל זה, וחושדת כל כך באביה, אבל ניחא.

      ד. אני מניחה שהייתי מבינה יותר את התוכנית אם היתה הצדקה להקרבה של ברודי. בשבילי זה הרס את הכל. אני מבינה את הפרטים הטכניים, אבל חושבת שהסתננות לממשל האמריקאי היתה מוצלחת יותר (אם כבר זו הדרך).

      ה. כפרה על וירג'יל.

      • ocean

        הפריעה לי יותר הקלות הבלתי נסבלת או הבלתי הגיונית של ההיפטרות מווקר, זה שהיה נאמן מההתחלה והוכיח זאת בעקביות שוב ושוב, והכי עיצבן שאבו-נאזיר לכאורה עשה סוויצ' בראש "והבין" תוך דקה שהדרך של ברודי היא הנכונה, אחרי *שנים* של חשיבה אחרת – בפירוש סממן מגעיל לכתיבה יומרנית.

  • תתש

    Haters.

    הראו לנו כמה פעמים כבר שעקב האכילס במסירותו של ברודי (ושל ווקר) היא משפחתו, לכן לפי דעתי זה לגמרי לא מונפץ שדיינה היא זו שהצליחה להחזיר את ברודי מהקצה. התחינה החוזרת שלה שהואsay that you're coming home הייתה שוברת לב ומאשרת שהיא בין אם במודע או לא האמינה לקרי.

    סול שלט!!1 לאורך כל הפרק. מדמות רקע בפרקים הראשונים הוא הפך למצפן המוסרי של הסדרה.

    אכן כפרה על וירג'יל. אין מצב שקרי לא תעבוד אצלו לפחות כמה פרקים עונה הבאה.

    קלייר דיינס הייתה פשוט מדהימה לאורך כל הפרק (והעונה). אם שבוע שעבר ראינו את השבירה הכמעט מיידית שלה מתי שאסטיס החרים לה את 'קולאז' הטירוף' שלה, הפרק זו הייתה שבירה איטית של הבטחון העצמי שלה. לראות אותה נאבקת להיאחז בתחושת השפיות שלה וההבנה (הלא נכונה כמובן) ההולכת וגדלה שלה שהיא אכן לא שפויה. ה-Am I crazy? שלה כלפי וירג'יל (המבט הנואש שלה בזמן שהיא אמרה את זה היה כואב) היה הסדק הראשון בחומה, השיחה שלה עם ברודי בו הוא הוא לוחץ על כל נקודה כואבת שלה בשכנוע העצמי הבלתי-נלאה שלו ממוטטה את הסכר.

    מה שגרם לי הכי הרבה לרחם על קרי בבחירה שלה לעבור טיפולי הלם חשמלי הייתה ההקרבה שלה לוותר על הזכרון של סופ"ש שלה עם ברודי. היומיים האלו כנראה היו התקופה הכי מאושרת בחיים שלה (לא במקרה אלו היו הרגעים אליהם היא חזרה לפני שהיא הורדמה) עד כמה שזה עצוב.

  • אני חולק איתך הרבה מהתחושות כלפי "הומלנד", כפי שפירטתי בפוסטים קודמים, אבל הפרק הזה היה טוב בעיניי והכיל כמה רגעים מרעישים. דווקא היחסים בינו ובין בתו לא נראו לי תלושים, הרגשתי שנעשתה עבודת הכנה. אמנם אפשר היה להעמיק את הנושא יותר לאורך העונה, אבל הוא עדיין סיפק פלטפורמה מצוינת למה שקרה בפרק האחרון. מבחינתי שניהם אחראים לשתיים מהסצינות הגדולות של הפרק, שבשתיהן דמיאן לואיס הרג אותי במשחק שלו – האחת היא כשהם משוחחים מבעד לדלת בעוד הוא חוגר את חגורת הנפץ, והשנייה היא כמובן כשהיא מפצירה בו מבעד לטלפון שיבטיח לה שהוא חוזר. בכלל כל הרגעים של ברודי שם היו מדהימים.

    אין ספק שהמשחק של הנפשות הפועלות הוא חוד החנית של הסדרה, כי הפגמים רבים והגרעין איום, אבל דמיאן לואיס, קלייר דיינס ומנדי פטינקין מהפנטים איש איש במסגרת החומר שניתן לו. הם והמלהקים ראויים לכל שבח.

    • אמרתי כבר בעבר שבעיני הליהוק פה הוא חרב פיפיות.
      כל השחקנים מעולים ומבריקים, אבל בשילוב עם כתיבה רשלנית הם נדרשים לעבוד הרבה יותר קשה, ואני בכל זאת לא נהנית בסוף, כי למרות שהאמנתי לכולם, עדיין לא הבנתי אותם עד הסוף (עבורי זה פוגע בחווית הצפיה ובהנאה שלי מסדרה).
      אמנם אין לי סבלנות לליהוק רשלני (ע"ע ג'ניוארי ג'ונס), אבל לכתיבה רשלנית יש לי עוד פחות.

    • miss bojarsky

      יאדה

  • miss bojarsky

    אני מסכימה שיש פגמים, אבל הם לא הפריעו לי ליהנות מהפרק הזה שהיה מותח ורגשי ביותר. הצד החזק של הסדרה הוא ללא ספק השחקנים, שהופכים את הדמויות לאנושיות ומעוררות סימפתיה כל כך.

    אני אשכרה רציתי שברודי יפוצץ את עמו ואת כולם רק בשביל שתוכח צדקתה של קרי, לגמרי נשבר לי הלב בשבילה. אני מקווה שהיא עוד תזכה להכרה הזו מתישהו.

    • תתש

      הלוואי, ולו רק כדי לתקן את הדימוי העצמי השבור שלה (שסול, אסטיס ושאר ה-CIA יקפצו).

  • Saturn

    כשמחפשים homeland הדיון על הפרק הזה לא מתקבל.

    סיימתי להשלים את העונה במעין מרתון, ואני שמח שכך ראיתי את הסדרה כי זה היה מעצבן אותי יותר לצפות בדעיכת העונה משבוע לשבוע עד כדי פרק הסיום הזה שהיה מאכזב לחלוטין.

    אני לא יודע מה קרה מאחורי הקלעים ולמרות שאני בטוח שהפרק נכתב וצולם לפני הודעת חידוש הסדרה, הייתה לי הרגשה חזקה בפרק הזה שהם מנסים להאריך את חיי המדף של הסטוריליין הזה.

    כן, לסדרה כנראה אין סיבה להתקיים בלי ברודי וה'התהפכות' שלו אבל הפרק הזה היה אנטי-קליימקס. ברודי לא התפוצץ וברודי לא נתפס – הדרך היחידה לעשות לסדרה הזו עונה שנייה וגם הדרך להוציא הרבה מהעוקץ של העונה הזו.

    פעם החגורה התנתקה ואחר כך השיחה עם דיינה. יותר מדי חבלי הצלה + כל מה שדובר כאן על ההצדקה למעשיו. השיחה עצמה הייתה טובה ושוחקה כמו שצריך. בכלל, דיינה הייתה מנקודות החוזקה בשבילי בעונה הזו ביחד עם היחסים עם אבא. אפשר היה אפילו אפשר לתת לזה יותר משקל ושדיינה הייתה מתקשרת בגלל שהיא הביעה את חשדותיה שלה בפני קארי.

    אז לאור הכל, סיום מעצבן שמוציא את הרוח מהמפרשים. ברודי מאלתר איזה סיבה של 'ללחוש על אוזנו של נשיא ארה"ב' ואבו-נאזיר מאמץ אותה מיידית. קשה לי לראות אילו ריגושים הם יכולים להפיק מזה לעומת פיצוץ כל ההנהגה.

    זה היה מטומטם שאבו-נאזיר מתיר את הריגתו של ווקר. כאילו הוא לא יכל למצוא דרך אחרת כדי להוכיח את המחוייבות של ברודי. מה עוד, צעד כזה בכלל לא מבטיח מחוייבות. למעשה, מבחינת אבו-נאזיר והצופה יש אפשרות שברודי בכלל לא מתכנן לפעול יחד איתו אלא להצטוות עם ה-CIA. מההיבט הזה, הריגת ווקר יכולה להראות כצעד 'טוב' שהוא הורג טרוריסט מבוקש מס' 1 שרצח דמות פוליטית בכירה.

    כל הדיבור הזה על 'מחוייבות', ומבחינת meta הסדרה כשלה בהפגנת מחוייבות. ברודי לא הרג צמרת פוליטית, ברודי לא נתפס, ווקר לא ממשיך להטל אימים, לא קיבלנו תשובה חד משמעית מי מסר לאסיר את הלהב, לא קיבלנו תשובה למי הזהיר את הזוג – כל הנושאים החמים הוקררו והקופאו. עד לעונה הבאה.

    ולנוכח הפספוס בכל הדברים האלה, נקודות האור של הסדרה מתבררות ככאלה של דרמה אישית וחקירת דמויות, במיוחד קארי וברודי, אך גם סאול ודיינה.

    • כי בשלב הזה כבר היה שם "עברי" – הומלנד. כמו כן, הכי טוב זה להיעזר בתגים שבתחתית הפוסטים.

  • Saturn

    איך שכחתי לכתוב על הדבר המציק והמפליא ביותר בסדרה:

    לבחור קוראים ניקולאס ברודי אז למה למען השם *כל* הדמויות בסדרה *בכל* מצב פונות אליו כ'ברודי'?! אין לדבר הזה תקדים.
    הוא ואשתו רבים, אז היא צועקת 'ברודי!'; הוא ואשתו במצב אינטימי, אז היא אומרת 'הו ברודי'; הוא מתקשר לקארי ואומר 'זה אני ברודי' וכו' וכו'. ברודי ברודי ברודי כל הזמן. לבחור אין שם פרטי. ברגע ששמים לב לזה בפעם הראשונה, כל פעם אחר כך זה נהיה מציק יותר. כל סיטיואציה שאפשר וצריך להשתמש בשם הפרטי הם אומרים 'ברודי'. זה נהיה משוגע לחלוטין.

    והכי מצחיק, הדמויות היחידות שפונות אליו כניקניקולאס הן סגן הנשיא שפקודתו הרגה 83 ילדים ורב-המחבלים אבו-נאזיר. לא פלא שברודי נקשר לאבו-נאזיר ומטרתו בכזו מהירות, הוא היחיד שקורא לו בשמו!

    • ocean

      LOL.

    • אני מכירה מישהו שאמא שלו (!!) קוראת לו בשם המשפחה שלו. מוזר לאללה, אני מסכימה, אבל לעומת זאת נראה לי סביר שאישתו קוראת לו ברודי.

      אבל באמת מוזר שהוא מציג את עצמו כברודי, עכשיו שאתה אומר את זה.
      איטס א קננדראם.

      • Saturn

        לי זה לא נשמע סביר שאישה תקרא לבעלה (או ההפך) בשם המשפחה בפרטיותם ובמהלך סצנות כאלה רגישות, ופעם אחר פעם. מילא אם זה היה מעין 'מנהג' בינהם אבל זה לא ככה וזה פשוט הטריף אותי.

        לא מובן לי איך אף אחד לא הרים גבה בזמן עשיית הסדרה לדבר הזה. מוזר לחלוטין.

        זה חרה לי כל כך שזה הפחית את פליאתי בנוגע לעוד משהו שהסדרה הזו, והרבה אחרות, עושה: משחקי וידאו מזוייפים.
        אוקיי, יש דמות-נעורים בסדרה ורוצים להראות אותו משחק במשחקי וידאו ברקע אבל מה לעזאזל הם עושים שם. במקום להיות אמינים ולשים קונסולות משחק אמיתית עם משחקים אמיתיים, הם טורחים לזייף משחק שלא קיים עם אפקטי קול משנות ה-80.

        WTF? למה הם פשוט לא מביאים XBOX מחברים וזהו? למה הם בוחרים בדרך מסובכת יותר, יקרה יותר, שפוגם במקצועיות הסדרה. אני לא מבין, קונסולות המשחק של היום מציגים משחקים הרבה יותר מרשימים ממה שהם מזייפים. אין לי מושג מה התהליך בכלל בעניין הזה, יש מישהו אחראי לעשות משחק מזוייף בשביל סדרות? כמה עבודה זה? למה לשלם לזה כאשר כל איש בהפקה יכול להביא את הקונסולה האישית שלו?

        פעם עוד הייתה הצדקה לזה אבל כיום זה משהו שצריך להפטר ממנו. אני לא רואה שום יתרון או תועלת לזיוף משחקי וידאו. שמישהו יעזור לי למצוא את ההגיון בזה.

        • לי העניין הפריע רק כשזה נגע לג'סיקה.

  • מיכאל גינזבורג

    'הומלנד' התבררה להיות בלוף אחד גדול,
    סדרה פחדנית ושמרנית הביקשה לחזור על
    מה שהאמריקאים אומרים כבר שנים והפך לשחוק –
    חשיבות התא המשפחתי היא ערך עליון.
    קיבלנו עונה בה לא קרה כלום למעשה. למה צריך עונה 2?

© עידו ישעיהו