מוזיקת חג אזורית

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 10/12/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 3.10

על פניו נראה שקשה להתעלות על פרק חג המולד של השנה שעברה. רעיון מקורי, אנימציית סטופ מושן מושקעת, סיור מעמיק אל פסיכולוגיית הדמויות, ג'ון אוליבר. אבל בסופו של דבר, כפי שכתבתי בשעתו, עבורי הפרק ההוא היה בעיקר מעציב. כעת, חג מולד אחד קדימה, מהלכי העלילה של הפרקים כמעט זהים, אבל כל היתר כל כך לא.

אחרי פרק הלקט כתבתי שאני רוצה לראות את כל הקטעים מהעבר שרגעים מהם נחזו בפרק. במובן מסוים זה בדיוק מה שקיבלתי הפעם, צעד אחד לכיוון הזה. אין ספק שקצת מאוחר מדי עכשיו לפרק שכל מהותו היא פארודיה כלפי "Glee", סוס על סף מוות שרחוק מימי הזוהר הקצרים שלו, אבל הפרק בכל זאת היה מאוד מצחיק ומאוד מדויק. חרף ההבדלים המהותיים, השדרה שלו מאוד דומה לפרק הסטופ מושן. כמו אז גם הפעם עאבד הוא זה שמנצח על העניין ושואב את האחרים פנימה. בשנה שעברה הם יצאו אחד אחד מהתמונה, הפעם הם עשו את ההפך – נשאבו פנימה בזה אחר זה – אך בסופו של דבר הסיומת הייתה זהה: כולם התאחדו כדי לתמוך בשיגיון התורן של עאבד, עאבד הגיע אל התובנה שמשחררת אותו מהמרדף שהיה מצוי בו ולבסוף כולם באים אליו כדי לצפות ביחד בטלוויזיה. משפחה חמה ואוהבת.

את הדבר שהפריע לי בפרק של השנה שעברה, הפרק הזה מיגר לחלוטין. בניגוד למקבילו הוא היה בעל משקל סגולי אפסי, הגם שתרם את הגילוי על הגורם למותם של חברי המועדון בתאונת האוטובוס, אבל זה מה שהיה בו כל כך כיף. זו הייתה עליצות לשם העליצות, נטולת דאגות, מטופשת כדי הצורך ומבדרת. השירים היו מבריקים, במיוחד הראפ של טרוי ועאבד, הטוויסט עם בריטה על הבמה היה מצוין, ונפילתם ההדרגתית של החברים ברשת המועדון והאפודות א-לה "חוטפי הגופות" שפעה הברקות – טרוי כבוב דילן חייב לחזור!

החדווה הזו שימשה קונטרסט מובהק לעובדה שלאורך כל הפרק, כמה וכמה פעמים, דיברו החברים על הסמסטר האפל ועל אפלה ששוכנת מתחת לאפלה ועל חגים אפלוליים וכהנה וכהנה. זוהי באופן כללי תפישה שרווחת ב"קומיוניטי" ונאמרת בה לא אחת, לפחות מאז העונה הקודמת, אבל מה שמשמח הוא שלאחרונה אני ממש לא מרגיש כך. כמה מהמילים הראשונות שכתבתי בהקשר לעונה הזו, מיד אחרי הפרק הראשון בה, היו "אולי די? אולי נחזור לחדווה, לכיף, לחוסר היומרנות?". את הפרק ההוא פתח קטע גלי-אי שעליו כתבתי, "תחילתו המיוזיקלית של הפרק הייתה הצהרת כוונות אופטימית, ממש בירכתי עליה. חשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שהסדרה הזו צריכה כרגע, ולו כדי לאזן את עצמה".

אז הנה לי, משאלתי התגשמה. כמי שהלין שוב ושוב על הבאסה הרוחשת מתחת לפני השטח, ולעתים מעליו, הפרקים האחרונים ענו סוף סוף על מאוויי. הם היו מאוד מלבבים והחזירו את שמחת החיים של "קומיוניטי", דבר שקיבל חותמת אישור עם הפרק הזה, האחרון לפני פגרה ארוכה שמי יודע מתי תסתיים. מבחינתי זהו מקום מעולה לעצור בו.

תגיות:
  • נטליד

    איך אפשר לא להזכיר את הקטע המצחיק ביותר בפרק (המצחיק) הזה? שירה של אנני!
    פרודיה מדויקת וביצוע מושלם. בופדידופדידופ SEX!
    וכמובן תגובתה הגאונית לעקיצתו של ג'ף. Whatsademinionyaya?

    אני גם לא חושבת שלא היה לפרק משקל סגולי. האהבה והחמימות הכנות היו המשקל שלו, ואותי הוא הצליח ממש לרגש בסופו, כמו פרק כריסמסי טוב…. ואוקיי, כנראה גם בגלל הפגרה הלא מוגדרת שאליה יוצאת הסדרה.
    🙁

    • Tally S

      השיר של אנני היה הטוב ביותר, לדעתי. אם מחברים אותו לריקוד של פיט ואשתו במד מן זה הפיק.

      ופארודיה למה? צריך לראות גלי כדי להבין?

  • לא מתתי על הפרק, אבל הוא הפך את בריטה באופן רשמי לדמות השניה-אהובה עלי בסדרה (אחרי טרוי).

    • ocean

      הא? אחת הפעמים הבודדות בהן נשנקתי מצחוק. טרוי מלך! כל האקט שלו שפך אותי, בייחוד החלק עם פאת האפרו (יש לי קטע עם פאות. פאות טובות ממש מצחיקות אותי. לא ברור למה).

  • MooTzk

    הסדרה חזרה, מבחינתי. וזה כיף גדול, כי אין דבר יותר משמח מלגלות שסדרה שכבר כמעט ויתרת עליה חזרה להיות מצוינת (ע"ע FNL אחרי העונה השניה).
    נכון שלצחוק על גלי היום זה לא מה שזה היה לפני שנתיים, אבל בשורה התחתונה מבחינתי זה עדיין עבד (הבדיחה על ה-Regionals הייתה כל כך מדויקת!). בהתחלה נראה שזה הולך להיות פרק קצת כבד מבחינה רגשית כמו פרק הכריסמס הקודם (אני בניגוד ליאדו חושב שהוא היה אחד הפרקים הטובים בסדרה), אבל מתכונת הצחוקים-נטו שלו עשתה לו טוב, בעיקר כי הוא היה פשוט ממש מצחיק. טרוי, אנני ובריטה הביאו הופעות MVP, הראפ והשיר על הבייבי בומרס היו מצוינים, והקטע של אנני היה אחד הדברים הכי קריפים ומצחיקים בו זמנית שראיתי בזמן האחרון. רק שימשיך המומנטום הזה אחרי הפגרה הכפויה.

  • Eyalhorovitz

    הם יוצאים לפגרה אחרי הפרק הזה? כי אם כן זה ממש מבאס שהם יוצאים דווקא אחרי שרשרת של פרקים איכותיים. אחד הדברים שאני הכי מצפה להם כל השבוע זה פרק חדש של קומיוניטי בתחילת הסופ"ש.

    הפרק עצמו היה נהדר, אמנם הפרק הוא פארודיה על גלי, אבל כאחד שמעולם לא ראה פרק של גלי אני יכול להגיד שהפרק הזה יכול לעמוד גם בלעדיי גלי. באמת בעונה הזאת הם הפסיקו לצחוק על גלי, כנראה ששמרו הכל לפרק הזה… השירים היו כולם נהדרים, מפתיע אותי שאף אחד לא דיבר על מר. רד שהשחקן שלו שיחק בצורה נפלאה. הוא היה קריפי ומלא חיים בעת ועונה אחת, אבל אין ספק שבמדד הקריפיות השיר של אנני לקח. המשפט (אם אפשר לקרוא לזה ככה) "בופיבופיבופ- סקס" כל כך הצחיק אותי, כמו הפסטיגל שבו הנשים שרות שירי ילדים עם מחשופים שגורמים לכל האבות להזיל ריר.
    השיר של עאבד היה נחמד ("איך הפסנתר ממשיך לנגן?" "גלי זאת התשובה כשהשאלה שגויה") אבל הכי גדול היה בייבי בומר-סנטה. בכלל, כל כך הרבה גאוניות בפרק אחד. האם יש משהו יותר טוב מזה כיום בטלוויזיה? התשובה לשאלה המאוד נכונה הזאת היא בהחלט לא "גלי" …

    • Jaguar

      מר רד = השחקן טרן קילם, שחוץ מהעובדה שאני אישית חושב שהוא מעצבן, הוא גם נשוי לקובי סמולדרס, וזו סיבה טובה מספיק לשנוא אותו.

  • רעות

    לא נפלתי מהפרק הזה, אבל אוף, אני כל כך אתגעגע.

  • מאחורי הפרק. מעניין ומבדר.
    http://www.nbc.com/community/video/inside-regional-holiday-music/1373119/

  • מיכאל גינזבורג

    פרק נהדר וקטע השירה של אנני מהפנט… סקס אפיל מפיל לסתות!
    אחרי סיום קטע הראפ של טרוי ועבד, הייתי בטוח שהם עומדים לצרף את אנני! חבל…

    • איילון צפון

      הראפ של אנני הוא בדיחה על הראפ הכושל שלה מאחורי הקלעים. הנה הקטע (החל מ 00:50. לפני זה קצת צילומים של התחת של דונלד גלובר).
      http://www.youtube.com/watch?v=MwGRKzRTbBU

© עידו ישעיהו