למה שאבד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 13/12/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "אימפריית הטיילת" 2.12

זו הייתה שירת הברבור של איש מת מהלך שיודע שהוא כזה. דברים תמיד נראים ככה בדיעבד, אבל הפעם דומה שזהו אכן המקרה. מהרגע שג'ימי ארגן את המפגש עם נאקי הוא ידע שגורלו נחתם. כלומר, הדבר הכי טוב עבורו היה להכניס את נאקי לכלא, אבל הוא בוחר דווקא לעשות את ההפך, להירתם לטובתו. נראה שהוא בעצם מבצע תהליך התאבדותי ארוך ומודע, מאותו מפגש מאורגן ועד שהוא מגיע אל "מני הורביץ" בלי שום נשק. כשהוא שואל את ליאנדר מה יקרה עם האחוזה של הקומודור עם מותו, האם בנו יקבל אותה. כשעיניו דומעות בזמן שאמו מנופפת לו לשלום ממרחק על החוף. ובטרם מותו הוא משיא לבנו את העצה שהוא מוצא כחשובה מכולן, מספר לו כיצד כילד היה בורח אל החוף כדי להיות עם עצמו. אני יכול לעשות את זה? שואל טומי. בטח, עונה אביו. ברח אל השקט. אתה ללא ספק תזדקק לו.

"To The Lost", ג'ימי מרים כוסית במפגש שארגן עם נאקי. זה נשמע כאילו הוא מתייחס רק אל האנשים, אבל הוא מכוון גם אל מה שהיה ונעלם מחייו. אל אותו שקט, אל התום, אל שפיות דעתו. אל אשתו. אל חייו הוא. כעת מובן לי בהרבה החיבור שלו עם ריצ'רד הארו. זו לא הייתה רק אחווה של לוחמים, אלא חיבור בין שתי נשמות אבודות כליל. הבור הפעור בנפשו של ריצ'רד, כפי שחשף בפני אנג'לה כאשר ציירה אותו לפני חודשים רבים, היה קיים גם אצל ג'ימי. זו הסיבה לכך שגם כאשר מלך לא באמת היה מלך. דיברנו על כישורי הדיפלומטיה הלקויים שלו, אבל בהסתכלות כזו אלה הם מעשים של אדם שלא רוצה לשלוט. מעורר אנטגוניזם, מביא אנשים לדחות אותו. הוא בכלל מת בשוחות, מה פתאום כס. ההבדל היחיד בינו ובין ריצ'רד זה שאצל האחרון הבור בנפש היה הרבה יותר ניכר, כיאה למישהו שנושא את הבור הזה על חצי מפרצופו.

"אנחנו עדיין שם, לא כך?"
(ריצ'רד)

אנג'לה מתה בגללו, אביו הביולוגי מת מידיו. וכמובן, הייתה אמו, אות הקין שאף אחד אינו רואה מלבדו. זה היה הזמן שבו ג'ימי צריך להזדכות על הציוד. "הגיע הזמן לחזור הביתה, ריצ'רד", הוא אומר לו אחרי שהוא מקבל את שיחת הטלפון מנאקי, השיחה שהוא יודע בדיוק מה מצפה לו בעקבותיה. עבורו, כאן ועכשיו, החזרה הביתה היא זו. באשר לריצ'רד – הוא עצמו כבר היה קרוב לעניין הזה ממש לא מזמן, ביום הזיכרון, וכשחזר משעותיו ביער שאל את ג'ימי, "היית נלחם בשבילי?", וג'ימי הבטיח לו שעד הקליע האחרון. כאמור, הם עדיין שם, במלחמה. עכשיו כשג'ימי איננו, לא בנמצא כדי להילחם בשביל חברו, וגם אנג'לה כבר אבדה, אני פשוט מקווה שריצ'רד יסתדר בלי חבריו. שכפי שהפציר בו חברו יחזור הביתה באמת, היכן שלא יהיה. אולי לאחותו התאומה. שימצא שלווה.

באותן שעות שבהן ריצ'רד שוטט לו אז ביער, נאקי זכה לביקור מאיליי, שניסה להתנצל ונתקל בקשיחות ואטימות עצומות מצד אחיו. אין סליחה במקרה של נאקי, הבנו אז, אבל לא ידענו עד כמה. "אני. לא. מחפש. מחילה". הוא לא אומר 'התנצלות' אלא מחילה, כלומר לאחרים או לעצמו הוא. ככזה אנחנו חוזים לראשונה – רגע אחרי ששמחנו בשבילו על שחמק מהכלא – בעובדה שהאיש הוא פסיכופת של ממש, ולא בכדי הגיע לעמדה שהוא מצוי בה. הוא לגמרי צריך היה להיות עכשיו בכלא. השיחה שלו עם מרגרט במטבח, לכאורה מלאת כנות וכה יפה, הזכירה לי את השיחה המלאה כנות והיפה בסוף העונה הקודמת שבה סיפר לה על רעייתו הראשונה ועל בנו המת, אבל עד מהרה ניכר לנו ולה שהוא מניפולטור ערל לב. היא כבר אמרה שהיא מאמינה לו והוא עדיין מפליג בתירוצים, סממן מופגן לשקרן. מאוחר יותר נראה היה כי ברגע שנאקי אמר לה שג'ימי התגייס שוב, היא הבינה מה באמת קרה, וזאת בלי שתכיר את דרמודי לעומק.

ג'ימי הקיא יומיים רצופים אחרי שהרג אדם בפעם הראשונה. נאקי שמח וטוב לב למחרת בבוקר, שום סממן לבחילה. או שזוהי אינה הפעם הראשונה שבה הוא הורג אדם, או שאולי ג'ימי קורץ מחומר אחר. שניהם סבירים באותה מידה.

  • Saturn

    פרסמתי את דעתי במסך המפוצל וישר אחר כך ראיתי שהרשומה הזו עלתה. אעתיק את דבריי:

    יהיו שידברו לזכות הפרק אחרי הסצנה האחרונה. יהיו שיגידו שמדובר במהלך אמיץ בשונה משאר הסדרות, במהלך שמשנה לחלוטין את הצורה של הסדרה – והם יהיו צודקים במידה.

    אבל אני לא יכול להסתכל על ההחלטה האמיצה הזו כאשר מירב הפרק התמקד על החלטה פחדנית של הכותבים. מאותה סיבה שפרק סיום העונה של ילדי האנרכיה היה לא טוב, כך גם זה.

    הכל היה כנגד נאקי, כל העדויות והראיות כדי לשלוח אותו לכלא לזמן רב. אבל בשתי הפרקים האחרונים הכותבים פעלו כדי להציל את נאקי בדרכים הכי מלאכותיות וגרועות.

    היי! נזכרנו ברצח של ואן-אלדן מהעונה הראשונה, קטע שהיה מטומטם אז ובלי הרבה פואנטה, בוא נוציא את זה מתהום הנשייה כדי שהוא לא יוכל להעיד במשפט! איזה מזל שלנאקי יש את המשרת השחור הזה שנכח במקרה ויגיד לו. זה לא שנאקי אפילו ניסה למצוא 'לכלוכך' על ואן-אלדן.

    היי! בוא נחתן את נאקי ומרגרט כדי שנוכל להפעיל את חיסיון בעל-אישה! אז מה אם המחשבה על חתונה לא עלתה לנאקי כל העונה. וכמובן מרגרט שמדברת גבוהה גבוהה אבל ממשיכה בשלה. אוי, החיבור שלו עם הילדים למי אכפת משאר הדברים שהוא עושה.

    (אגב מרגרט, דמות איומה שהפרק הזה שם את המסמר האחרון בה. איזו צביעות. ולא, זה שהיא מעבירה את חלקת האדמה לכנסייה לא פוטר ממנה שום דבר. לא ייאמן איך הם הורידו את הדמות באסלה העונה הזו).

    היי! בואו נשתמש ברצון של ג'ימי ליישר את ההדורים כסיבה שהוא יחזור לעשות את העבודה השחורה של נאקי ולהפיל את כל האשמה ולהפנות את כל העדים כלפי איליי.

    נו באמת.

    אז כן, אפשר לדבר לחיוב על החיסול של נאקי את ג'ימי. על ההחלטה האמיצה, על כך שניסיון ה making amends של ג'ימי לא צלח כפי שהוא צולח בסדרות אחרות והוא מצא את מותו בדם קר. אבל כל נקודות הזכות של המהלך הזה מתבטל לאור ההצלה של נאקי.

    ולעזאזל, זה לא נקודת זכות. ג'ימי,אימו וריצ'ארד היו הבסיס של העונה, את הסטוריליין של ג'ימי הערכתי יותר. מערכות היחסים בין ג'ימי ואימו ובינו לריצ'ארד היו עמודי התווך של העונה הזו – החלקים עם הדמויות האלה לא בהכרח היו 'מהנים' במשמעות הפשוטה, ואני לבטח לא התלהבתי מלא מעט מהסצנות האלה, אבל הם היו הדברים המעניינים והמסקרנים ביותר, בהעדר מילה טובה יותר.
    ולהרוג את ג'ימי, בשביל מה? כדי לצייר את נאקי כבן-אדם יותר נלעג ו'רע'? כאדם שלא פוסח להעניש כל מי שבוגד בו? ששם את משפחתו לפני הכל? Blah.

    To the lost.

    ——

    אוסיף שגם לי נראה שג'ימי הולך ביודיעין אל מותו כאשר הוא הלך למפגש ללא נשק, בלי ריצ'ארד ואחרי מבט ארוך באימו ובנו. כנראה הלך בידיעה שהוא ימשיך לצידו של נאקי, או שלא ימשיך בכלל.

    בסצנה בין ג'ימי לריצ'ארד ברכב, ריצ'ארד אומר לו משהו בסגנון 'לא משנה מה יקרה, אתה יודע שנאקי לא יסלח לך'.

  • Cartman

    Saturn אשר לדעת מהן הסדרות האהובות (לא בהכרח אלו שרצות)
    לא בציניות או משהו, סתם מסקרן.

  • Saturn

    אהובות שרצות כרגע: דקסטר, המשרד, תרגיע, ארצ'ר. יש להוסיף גם את בוס שעונתה הראשונה מיקמה אותה בטופ.
    יש עוד סדרות שאני בגדול נהנה מהן אבל לא יודע אם אני יכול להדביק להן את התיאור אהובות: משחקי הכס, שובר שורות, מאד מן.

    סדרות שנגמרו: באפי, אנג'ל, פיירפליי, ורוניקה מארס, עמוק באדמה ובטח עוד כמה דברים.

    אני מבין גם מאיפה באה השאלה לראות הטון הביקורתי והציני שלי על עוד פרק של אימפריית הטיילת. אבל כמו שאמרתי, אם סיום העונה של ילדי האנרכיה נצלב, גם הסיום הזה צריך לקבל אותו טיפול כי הוא חוטא באותו דבר.

    מצילים את נאקי מהכלא בדרכים הכי גסות בדקה ה-90.

    אגב יאדו, באמת התכוונת לכך ש- 'רגע אחרי ששמחנו בשבילו על שחמק מהכלא'?

    • כן, במובן מה. הדברים שאתה מצביע עליהם לא מאוד מפריעים לי כי הם לא תלויים בקוצו של יו"ד. הם מתקבלים על הדעת וגוללו היטב. במובן הזה נאקי מאוד מזכיר את ויק מאקי, במיוחד בעונה האחרונה של "המגן", הדמות הרעה שאנחנו נחשפים להרבה טוב שלה עד שקל לנו לשכוח עד כמה היא מושחתת ואיומה. אז כן, שמחתי עבור נאקי בשעה שחמק מציפורני הדין.

      • Saturn

        אז כאן אני לא מסכים. מדובר בפתרונות קסם וכרטיסי 'יציאה מהכלא' שנשלפו בגסות ברגעים האחרונים. זה היה מטומטם ומכעיס למען האמת.

        לא ראיתי ה'מגן' אבל אם לדבר מהזכרון, אז העונה הראשונה הייתה יותר טובה מהבחינה של לתת נופח אנושי וסימפטי לדמות של נאקי. בעונה הזו אני לא זוכר הרבה דברים שכאלה חוץ מהקטעים עם הילדים. לא שמחתי עבור נאקי ואני לא ממש מצודד בו. נאקי ואשתו נדחקו לשולי העניין מבחינתי העונה הזו. אבל כמובן סיום הפרק נתן תחמושת רבה לסנן את שמו בסלידה.

  • Cartman

    לא באמת לא בטון ביקורתי או משהו, סתם סיקרן אותי לדעת, ולצורך העניין גם עמוק באדמה היא אחת האהובות עליי. למרות שלדעתי דקסטר אוברייטד לגמרי.

  • GodFather

    סיום מעולה לעונה נפלאה. הרבה דברים שנראו מוזרים מאוד בפרקים האחרונים פתאום הגיוניים. למשל שיחת הטלפון של נאקי אל רוטשטיין, מול הפרצוף של החברים של ג'ימי. באותו רגע לא ממש עצרתי לחשוב למה לעזאזל נאקי צריך להתקשר אליו בשביל לשאול על מני הורביץ, אבל בסוף נפל האסימון. אני גם מסכים עם מה שכתבת על ההרס העצמי של ג'ימי. ברגע שהגיע לכס המלוכה וראה שזה לא נתן לו כלום, הוא עדיין מת מבפנים, אז הוא התחיל בהרס עצמי.
    אם כי דברים אחרים עדיין נראים מוזרים. למה הקומודור נתן ללואן את כל רכושו? זה נראה כמו ניסיון לעשות חסד אחרון עם הדמות הכ"כ שלילית הזאת, אבל זה בכלל לא מתכתב עם מה שהיה עד כה. וגם אם הוא רצה לצ'פר אותה, איך הוא שוכח את ג'יליאן שאנס כילדה ואת ג'ימי בשרו ודמו? ומי יקבל את הדוב??
    עד כאן הפינאטס. הפרק נתן קלוז'ר מצוין לדמות של ג'ימי. החל מהדיסקיות שנתן לבנו ועד השיחה עם ריצ'רד. היה הולם מאוד הניגון של Over There בסוף הפרק, שיר המלחמה המפורסם שנכתב עבור מלה"ע הראשונה אבל משמש כשיר מלחמה לחיילים אמריקאים בכל מלחמה מאז, ושג'ימי צחק עליו כמה דקות קודם עם ריצ'רד. גם הפלאשבקים מהפרק הקודם פתאום הרבה יותר מובנים, בכך שהקלוז'ר הוא על ג'ימי ולא על אנג'לה כמו שרובנו חשבנו.
    לגבי נאקי – נראה שהוא עשה סופית את המעבר מפוליטיקאי לגנגסטר. להתחמק ממשפט כשברור לכולם שהוא אשם, כמו אחרון הגנגסטרים. הוא הרי יכול היה לעשות את זה בלי להרוג את נירי. הוא עושה את טבילת אש שלו כרוצח. הרבה יותר קל להורות על רצח, ואת זה נאקי עשה כבר פעמים רבות בלי לאבד שינה. ונאקי עושה את המעבר די בקלות, אפילו כשמדובר במישהו שהיה כמו בן עבורו. למרות הרצון האמיתי של נאקי להצדיק את הרצח הזה, בכך שג'ימי הביא את זה על עצמו ושהיה לו הכל וכו' וכו', בירייה השנייה אנחנו רואים מיהו נאקי וממה הוא עשוי. הוא לא הולך להקיא עכשיו יומיים. זה בעצם ההבדל בין נאקי לג'ימי – לנאקי תמיד היה את זה, בעוד שג'ימי כנראה התקלקל בגלל המלחמה. כך גם ריצ'רד. שניהם מרגישים שהם איבדו את עצמם שם, ולפחות מהמעט שראינו ושמענו, נראה שהם היו אנשים טובים לפני המלחמה. היחסים בין נאקי וג'ימי מזכירים לי קצת את היחסים בין וולט וג'סי ב"שובר שורות" (הייתי מפרט אבל לא רוצה להכביר בספוילרים).
    די התפלאתי שאיליי לא חטף. הוא בגד בו באופן הכי חמור, ונאקי לא סלח לו כמה חודשים קודם לכן, למה עכשיו כן? הייתי בטוח שמיד אחרי שג'ימי נפח את נשמתו, איליי יצטרף אליו.
    ומרגרט הקדושה. היא מזכירה יותר ויותר את כרמלה סופרנו. מודעת לחלוטין למה שבעלה עושה, ומוצאת דרכים כאלה או אחרות להרגיע את נפשה. האם כל השטחים האלה יישארו בידי הכנסייה? מוקדם לדעת. נראה לי שלנאקי כבר אין הרבה מעצורים, והוא ימצא את הדרך שלו לשים את ידיו על הכספים האלה, גם במחיר של איומים ושאר ירקות על אנשי אלוהים. מוזר לי שמלכתחילה היא עושה דבר כזה בעצמה, ונאקי לא דואג שהעו"ד לא ישמור אותה ממעשים מטופשים.

    אוסיף הערה קטנה לגבי המוזיקה, דבר שוודאי רק בודדים שמו לב אליו. בפרק הקודם-קודם, בקטעים הטובים בין ג'ימי ואנג'לה טרם הירצחה, הייתה ברקע מנגינת פסנתר נפלאה בשם "The Whippoorwill Dance". באותה מנגינה בדיוק השתמשו גם בעונה הקודמת, כאשר ג'ימי התאבל על מותה של פרל, הזונה המתאבדת משיקגו.
    גם הפרק עשו את אותו הדבר – מוזיקת הרקע כשמרגרט יושבת בכסאו של נאקי ונותנת "תרומה נדיבה" לכנסייה היא מתוך השיר "Look For The Silver Lining", אשר הושמע גם בעונה הקודמת כשמרגרט התיישבה בכיסאו של נאקי (אז במשרדו המפואר ב"ריץ" כשהוא היה בשיקגו ואחיו נורה) וראתה את ספר החשבונות שלו, שנתן לה פרומו קטן למי הגבר שלה באמת. כנראה שזה איזה בונוס למטיבי לכת.

    אני לא כ"כ מסכים עם הביקורת שפתאום הכל הסתדר בשני הפרקים האחרונים מהבחינה המשפטית של נאקי. הגב' אסתר רנדולף הגיחה העונה רק בפרק 7, עד אז היה נראה שכל העניין הולך להסתדר עם התובע הכללי דוהרטי. הקייס שרנדולף הרימה נגדו מהר התפרק מהר באותה המידה. אבל לכו תדעו, רנדולף הזאת נראית כמו אחת שלא מוותרת בקלות, יש לי הרגשה שעוד נראה אותה.

    מחכה לעונה הבאה, נקווה שנזכה לעוד עונה משובחת (לא שהראשונה לא הייתה טובה), ועוד הרבה ארנולד רוטשטיין.

    • באשר לירושה: הוא לא עדכן אותה במשך שבע שנים, ג'ימי היה רק נער ואאל"ט לא היה ביניהם קשר כלל.

      אני לא חושב שנאקי בהכרח סלח לאיליי, אלא שהוא צריך אותו כרגע ועשוי להיפטר ממנו בהמשך. מצד שני, אולי זה אכן עניין של דם סמיך ממים. נאקי בכל זאת בכה מאוד על אביו לפני כמה פרקים. אני ממש מקווה שנראה אותו מתאבל על ג'ימי.

      מגניב על המוזיקה, בהחלט לא משהו שקל לשים לב אליו.

      ושוב אומר – כל הכבוד על התרגום, הוא פשוט מעולה ואני נהנה ממנו מדי שבוע. הלוואי שיכולת להקדים איתו, אבל אני מכיר את העניין הזה שמפריע בדרך, חיים.

      • GodFather

        חן חן. אבל השבוע לא חיכית! 😛

        וכל הקטע עם הירושה עדיין נראה לי הזוי. הדבר האחרון שאפשר לומר על הקומודור זה שהוא לא אדם שקול. אפילו בתקופות החולי שלו הוא תמיד נשאר בעניינים, עד כמה שהתאפשר לו. לא ברור מה היה טיב היחסים עם ג'ימי וג'יליאן לפני תחילת הסדרה, אבל גם אם היה נתק מוחלט לפני שאנחנו נכנסנו לתמונה, זה עדיין לא מסתדר. הקומודור כזכור "גסס" גם בעונה הקודמת. הוא לא חשב לעשות משהו עם הצוואה? הרי לקראת סוף העונה הקודמת הרי כבר ראינו שהקשר שלו עם ג'יליאן וג'ימי משתפר. גם בסיבוב הנוכחי של השבץ – הוא לא חשב לשנות את זה? ובכלל, אני לא יודע איך חשבו אנשים ב-1921, אבל הירושה שלי כבעל הון בוודאי הייתה נמצאת לי על הראש, ואם היה קורה אירוע פעוט שבו אני מגלה שהיורשת שלי ניסתה לרצוח אותי, או שאני מחדש את הקשר עם בן אובד, זה מיד היה גורם לי לשנות את הצוואה (ואם לא מיד, אז בקרוב).

        גם העובדה שב-1914 הוא בכלל ישב בכלא קצת לא מסתדרת, אבל אפשר לפטור את זה בהנחה שהיא הייתה המשרתת שלו עוד לפני שנכנס.

        • לא יכולתי להתאפק, ולמזלי הפרק נעדר עגות איזוטריות או ציטוטי ג'ון וובסטר למיניהם.

          • GodFather

            אל תזכיר לי את ציטוטי ג'ון וובסטר, השטן הלבן גזל לי בערך שעתיים מהחיים!

            • משימתך הבאה: "בוס".

              • GodFather

                המשימה הבאה זה לנצל את חופשת הקריסמס והפגרה הנלווית אליה (גם המשרד יצאה לפגרה!). אני רק מודה לטינה פיי שנכנסה השנה להיריון, כך שלא הייתי עם שלוש סדרות בשבוע בו זמנית. 😀

        • מזל מזל מזל שלא חיכיתי. היום בבוקר אני רואה שמישהו הגיע אל הבלוג בחיפוש "איך ג'ימי מת אימפריית הטיילת". הייתי רוצח מישהו.

          • וואו. זו יכולה להיות דרך ממש מתסכלת להסתפיילר

        • Little L

          אפשר לשאול איפה ניתן להשיג את התרגום המדובר?
          אמנם בדר"כ אני מסתפקת (אפילו מעדיפה) תרגום באגלית, או ללא תרגום כלל, אבל עם כ"כ הרבה שבחים שזכית להם, התחלתי להסתקרן. 🙂

  • מיכאל גינזבורג

    סאטורן, כמו שאמר יאדו, התסריטאים סגרו באופן מרשים את הימנעותו של נאקי מהכלא.
    לא יודע למה חשבת שזה עוד תעלולי כתיבה קוסמיים, המונעים מדמויות גורל אכזר ברגעים מכריעים.
    הרי זה כמו ב'שובר שורות'. דאוס אקס מכינה לא באמת קיים. יש יקום אחר אי שם. וכמו שתמיד אוהבים לומר,
    הטלויזיה לא בהכרח משקפת את המציאות ואת החוקים שאנו "רגילים" אליהם.

    הייתי מודהם מהפרק אתמול, ללא ספק מופת בכל אספקט, הכי טוב של העונה!

  • מיכאל גינזבורג

    מוסיף עוד –
    אתמול נגמרה העונה השנייה בקול תרועה רמה, בפרק הטוב ביותר של הסדרה עד כה.

    I. Am. Not. Seeking. Forgivness.
    נאקי, רגע לפני וידוא ההריגה המצמרר של ג'ימי דרמודי.

    העונה הזו חשפה אותנו לצדדים נוספים של הדמויות הרבות, בישרה כי גורלן טמון בידיהן,
    שללה כל זיקה לפטאליזם – לא הכל כתוב מראש.

    נאקי, הצבעים האמיתיים שלו נגלו לנו במלוא הדרם, צבעים קרים למדי, יש לציין.
    ההתחמקות המבריקה שלו ממשפט וכלא ברגע האחרון – בעזרת שרשרת אירועים
    הכוללת הודעה בכתב של נירי (באיומי אקדחו הנאמן של ריצ'רד, שלאחר מכן גורם
    ל"התאבדותו בטרם עת"), נישואין תכופים למרגרט (אחרי נאום שופך לב מצידו כלפיה)
    והיעדרותו של הסוכן ואן הולדן בתור עד מפתח (אחד מסודותיו נחשפו והוא נס על נפשו) –
    גירדה למעשה כל סממן לאנושיות מצידו. העמדות הפנים התכופות שלו כלפיי הסובבים אותו
    רק מיצבו אותו בתור אדם שגינונים פוליטיים ואינטרסים כלכליים עומדים לנגד עיניו והוא מוכן
    לרמוס כל חלקה טובה של רגשות אישיים. הפרק בו הוא מתרפק ומתפרק בבכי על זכר אביו
    אל מול קברו אולי מעיד על מעט חמלה מצידו, הרי הוא היה לבד מול גופת אביו השנוא.

    ג'ימי בחר ללכת בנתיבי דמדומים, נתיבי שלא הועילו לו, פגעו בדימויו וגרמו למות אישתו.
    הוא חש שמגיע לו יותר, בגד בנאקי, הלך לשחות עם דגים מפוקפקים אף יותר ומצא
    עצמו נשלט ע"י אימו מקפיאת הדם הסובלת מהפרעות שונות. היסוסיו השונים, בחירתו
    במציאת פתרונות שונים דרסטית ממה שנאקי היה עושה, פשוט חירבו כל סיכוי לכך שהוא
    יהפוך למנהיג מהשורה ויירש מקומו של נאקי. להיות נאקי משמע להיות בן זונה עם לב של אבן.
    וג'ימי, עם כל הכבוד, אולי בן זונה אבל לא בעל לב של אבן. געגועיו לאנג'לה ופרידתו מבנו,
    רגע לפני שיצא כביכול לנקום במני הורוביץ, פשוט הוכיחו עד כמה ג'ימי למעשה נקלע למציאות
    הגוברת וסוגרת על מי שהוא באמת. ג'ימי בורח. מעצמו, מאימו הפסיכית, מעולם הפשע,
    לא לפני שהוא מוודא כי בנו יקבל את הבית של הקומודר הארור שקיבל את שמגיע לו.
    כמה טראגית היא אימפריית הפשע, דופקת חזק על השולחן ומעיפה את הקלפים שלא אמורים
    להשתתף בהמשך המשחק. בנקמה כמו בנקמה, אין מקום להיגיון. ג'ימי שילם על כך.

    ריצ'רד, אוי ריצ'רד. ג'ימי ואנג'לה כבר לא שם בשבילו. האנשים היחידים בעולם שרצו להבין
    את הפינות האפלות המסתתרות מתחת למסכה שלו. בעונה הבאה נראה האם הוא יפרוש
    למקום שקט וימצא גאולה משלו או שמא יבקש את גרונם של אלה אשר פגעו בכל סיכוי עבורו
    למצוא אוזן קשבת ואכפתית למצבו. אפשרות ב', צאי לדרך והביאי לנו קרקפות!

    גם לי מרגרט מזכירה את כרמלה סופרנו, בעיקר בפרק סיום העונה. המודעות הגבוהה שלה
    למעשיו הנסתרים של נאקי גורמת לי לשכוח את מרגרט של עונה 1 שכה אהבתי.
    העוזרת לתובע המחוזי עיצבה ואמרה זאת טוב יותר מכולם בשיחתה עימה –
    "את יכולה לחיות עם זה שטובת ילדייך באה על חשבון דמם של אחרים?"
    בדיוק שהיה נדמה כי הנה מרגרט מתפכחת והולכת להעיד נגד נאקי, היא למעשה רק
    מוזילה את ערכה כאישיות והופכת עצמה לקרש קפיצה פרטי של נאקי לחיים נוחים יותר.
    ודאי שמרגרט מביטה לעבר היתרונות בחיי נוחיות ומתעלמת כליל מההשלכות להמשך.

    התבשרנו לאחרונה שהסדרה תמשיך לעונה 3 ולנו נותר לקוות לעוד מפגני משחק נהדרים
    של הקאסט הבלתי נגמר. מקווה שיחזרו לדמות של ואן הולדן, לא מאמין שהוא יצליח
    להסתתר לנצח. בלי מייקל שאנון זה לא אותו דבר.

  • מיכאל גינזבורג

    תודה תודה 🙂 תראה, אני ממש מקווה שהדמות של קאפון (סטיבן גראהם שחקן מצוין, לחשוב שהוא היה
    בקושי סייד קיק בסנאצ' של ריצ'י) תתפתח בעונה 3, הרי כולם היום זוכרים אותו! מי יודע מי זה נאקי?
    אבסורד 🙂

  • טרנס ווינטר התראיין לאלן ספינוול ואמר כמה דברים מעניינים, בראשם העובדה שריצ'ארד ידע היטב את מה שג'ימי ידע – הוא הולך למות, והוא מאפשר לו לעשות את זה.

    You go back and rewatch the scene with Richard and Jimmy at the end of this. Essentially, Jimmy is giving Richard permission not to come with him. Jimmy knows what he's walking into, he comes unarmed. Jimmy never expected to come back alive from the war. Nobody was more surprised than he was. He's kind of been the walking dead, for lack of a better term, since he got back. Even from the first encounter with Gillian, it was very weird; Gillian remarked, "This isn't my son anymore," he was different. Of course, coming out of the gate, it was an inappropriate interaction, she ran practically naked into his arms. So right out of the gate, you see this guy's got a lot going on behind there.

    In coming full circle to the realization of how deeply he's been manipulated by Gillian and how badly she's screwed him up psychologically, he's sort of taking the honorable soldier route and falling on his own sword, and he knows full well when that phone call comes, what it means and what he's walking into. He says to Richard, "This is something that I have to do," and Richard knows what he's talking about, and being a soldier himself, Richard allows him to do that. Otherwise, it would have been Butch Cassidy and the two of them would have gone out (together). Richard accepts Jimmy's fate also, and as his friend, offering to go and help him and says, "I'll kill them all if you want," and Jimmy says it's okay and goes out the door. Richard knows when he walks out the door, as does Jimmy. He knows he's walking to his death and this is what's coming to him. I don't know that Richard necessarily feels that he needs to avenge this.

    הנה הראיון המלא והמעניין, שכולל גם אפשרויות עתידיות בקווים כלליים. אהבתי שווינטר מתייחס בדרך אגב לחברו מהסופרנוס מאט וויינר ול"מד מן".
    http://www.hitfix.com/blogs/whats-alan-watching/posts/interview-boardwalk-empire-creator-terence-winter-post-mortems-season-2

  • Saturn

    GodFather – הקייס נגד נאקי לא נבנה במהירות. הוא נעצר כבר בתום הפרק הראשון ובהמשך הפרקים סעיפי האישום רק טפחו ועדים נוספו.
    מאמצע העונה דוהרטי בכלל לא קשור לעניין. נאקי ניסה לנצל את השפעתו כדי להמצא זכאי אבל אז דוהרטי קיבל הוראה מלמעלה לא לפעול והמשפט לא הפך להיות פדרלי ומכאן רודולף הגיעה.

    עמלו על זה כל העונה. נאקי כבר השלים עם גורלו כאשר הוא העביר למרגרט את האדמה.

    מיכאל – אם הפרק הזה לא הוא לא דוגמה להצלה גסה וכבמטה קסם, אז אני לא יודע מה כן. אני לא מבין למה אם מבקרים את בני האנרכיה ואת דקסטר על דברים דומים, במקרה הזה כולם מחליקים את זה. הדרך בה נאקי ניצל ממאסר בפרק הזה היא מקוממת יותר מבשאר הסדרות.

    זה לא קוסמי שפתאום התקרית של ואן-אלדן מובאת לידיעתו של נאקי כדי לטרפד את הופעתו כעד במשפט? הסדרה לא הזכירה את המקרה הזה מאז שהוא התרחש ופתאום זה מגיע משום מקום. כמה נוח. וכמו שכתבתי, זה לא כאילו נאקי עשה מאמצים כדי להציל את עורו וחיפש איך לטרפד את המשפט. למזלו, המשרת השחור שלו היה נוכח למקרה והביא את זה לידיעתו. אם זה לא פתרון קסם, אז לא ראיתי פתרון שכזה בחיי.

    גם אחרי שעלתה האפשרות שמרגרט תשמש כעדה, לא ראינו שום אינדיקציה שנאקי יתחתן איתה. להיפך, הוא איים עליה ובכלל היחסים בינהם עלו על שרטון, והוא גם העביר את הבעלות על הקרקע. למה לא להעלות את רעיון החתונה מההתחלה? שוב, שלפו פה פתרון קסם איך להוציא את מרגרט מהמשפט. ופתאום הם מתחתנים דווקא בתקופה הכי קשה בקשר ביניהם העונה. מרגרט הנוראית שכל שני וחמישי במצב רוח אחר כלפי הקשר עם נאקי שוב שוכחת את הכל רק בגלל שצפתה ברגע של נאקי עם הילדים.

    ובנוסף, נאקי מנצל את רצון ההתפייסות של ג'ימי כדי לגרום לו לעשות את העבודה השחורה של כפייה על עד לחזור מהצהרתו ואחר כך רציחתו.

    אז הנה בדקה ה-90 איכשהו הכל מסתדר לנאקי, דברים נוחתים בחיקו כדי לנפנף את המשפט. כמה מזל. כמה גס.
    רוצים להשאיר את נאקי חופשי? אז תעשו את זה טוב יותר ומתוכנן יותר מאשר לתת לו כרטיס 'יציאה מהכלא'.

    אני לא יודע איך אפשר לדבר על ההחלטה האמיצה להרוג את ג'ימי בלי לדבר על הדרך בה הכותבים הצילו את הדמות הראשית מבית-הסוהר.
    מבחינתי לא היה פה שום דבר שונה מההחלטות הפחדניות והידיעה שלא יקרה שום דבר קריטי לגיבור שמבוקרות בסדרות אחרות.

    • הסיבה לכך שמלינים על "דקסטר" (וקצת על "ילדי האנרכיה") ולא על "אימפריית הטיילת", מעבר לעובדה שהטענה שלך נתונה לוויכוח – ואכן זוכה לכזה – היא שכאן לא מדובר בנר לרגליה. "הטיילת" מעולם לא חרתה על דגלה את הדאוס אקס מכינה ולא התבססה כעיקרון על העובדה שהכל לבסוף יסתדר. לראיה: ג'ימי מת.

      כל הדברים שאתה מונה רחוקים מלהיות מופרכים, וגם לא קרבתם זה לזה. ברור שככל שהמשפט יתקרב יגיעו עמו גם השיאים והניסיונות הנואשים להיחלץ. אפשר לחשוב שאילולא ג'ימי היה עוזר לנאקי כפי שעזר, הוא לא יכול היה להשתמש לשם כך באואן או שכיר כלשהו. אם שוב ושוב החבל יתהדק סביב צווארו של נאקי ושוב ושוב הוא ייתחמק בשורה של הסתדרויות – בניגוד לתושיה – אז תהיה לנו בעיה. כרגע זה נראה כמו היטפלות מיותרת.

  • Saturn

    אתה שוכח את עניין ההתנקשות שהם ממש השתדלו שזה יתבצע בדרך הכי מרושלת מצד המתנקש. בדיוק בגלל העובדה שהסדרה לא מרבה להשתמש במפלטים זולים, ההתחמקות של נאקי מתבלטת. בדיוק בפרק בו הורגים את ג'ימי, נאקי ניצל.

    בדרך שבה הם נעשו, הדברים אכן היו מופרכים. הבעיה היא בדיוק שנאקי לא הגביר את את הנסיונות להיחלץ. הוא כבר הכין תוכניות למרגרט לאחר מעצרו. הוא לא חיפש לברג' על עדים. מה היה קורה אם המשרת לא היה בא לעזרתו? נאקי בכלל לא חשב בכיוון הזה. המשרת היה צריך לפנות מספר פעמים אליו ונאקי השתיק אותו ורק תודות לעורך דין הוא פצה את הפה – וככה נפלו לחיקו המתנה של להפטר מאחד העדים המרכזיים. לא הייתה שום אינדיקציה שלולא הטיפ הזה נאקי עדיין היה מסכל את העדות של ואן-אלדן. לא הייתה כאן שום תושייה מצד נאקי אלא חבל הצלה.

    וכך הנישואין עם מרגרט. המפלט האחרון, תוכנית המגירה. הוא לא העלה את רעיון הנישואין בפניה בעבר ולמרות המתיחות ביחסים, למרגרט לא לקח הרבה זמן להסכים.

    יכול להיות שהוא היה משתמש באוון לחיסול אבל גם כאן לא קיבלנו שום סימן לכך שזה משהו שהוא חשב עליו כבר ורק בגלל ההזדמנות הוא נתן לג'ימי לעשות את זה.

    אז אני חייב לא להסכים. רוב הנעשה בשני הפרקים האחרונים כדי למנוע את המשפט לא היה תוצר של תושייתו של נאקי.
    מעניין לדעת אם יש לזה קשר לכך שהדמות מבוססת על אדם אמיתי ולכן בכל הנוגע לגורל הדמות הם לא יכולים לנקוט בדברים דרסטיים.

    • אחדד: אני לא חושב שנאקי ניצל בזכות תושיה אלא אכן לא מעט בגלל שהכוכבים הסתדרו למענו, אבל בניגוד אליך זה לא נראה לי מופרך. אלה דברים שיכולים לקרות ולא מדובר בשילוב בלתי מתקבל על הדעת של דברים בעלי סבירות נמוכה. ניסיון ההתנקשות אכן היה לקוי וגרם לי לעקם את האף, אבל כל היתר לגמרי בסדר מבחינתי. מה שהתכוונתי אליו הוא שאם גם בעונה הבאה נראה את נאקי חומק מהפחת בגלל שהדברים פשוט מסתדרים לו, כמו במקרה של רוצח סדרתי חביב בסדרה אחרת – אז תהיה לנו בעיה. יש גבול למזלו של אדם ובינתיים הוא ממש לא עבר אותו, לא בספר שלי.

      קשה לי להאמין שיש קשר להתרחשויות האמיתיות בחייו של נאקי ג'ונסון, האיש האמיתי. הם בכוונה יצרו דמות פיקטיבית כדי לא להשתעבד לאירועים האמיתיים. האנשים האמיתיים הם בעיה, כמו למשל במקרה של מיקי דויל בפרק הקודם. הוא ניסה לדפוק את אל קאפון, צ'ארלי לוצ'יאנו ומאיר לנסקי, אבל כידוע לכל מי שקצת מכיר את ההיסטוריה שלהם, הם לא נדפקו בגללו.

  • miss bojarsky

    אכן, שמחתי כשנאקי התחמק מן הכלא. אבל החיוך נמחק לי מהפנים ברגע שהוא הרג את ג'ימי. הו ג'ימי 🙁
    אהבתי אותו והוא יחסר לי עד מאד.
    הוא ידע שהוא הולך אל מותו, ריצ'ארד ידע שהוא הולך אל מותו וגם ג'יליאן הבינה את זה, ברגע שהיא ראתה את הדיסקית של ג'ימי על טומי. צר לי כל כך על הילד הזה, שיהיה נתון מעכשיו לחסדיה של סבתו המעורערת. אני מקווה שלפחות ריצ'ארד יצליח לשמור עליו.
    התקווה שלי במהלך העונה הזו הייתה לראות את נאקי מנצח ואותו ואת ג'ימי מתפייסים. עכשיו אני רוצה לחזות במפלתו. אסתר רנדולף, עברתי לצד שלך. מצאי את ברווזייך והעמידי אותם בשורה!

  • MooTzk

    טוב, סיימתי להשלים את הסדרה, ותגובה שהתחלתי לכתוב על הפינאלה התגלגלה להודעת-ענק שיצאה מכלל פרופורציה על כל העונה, אז אני רק אגיד בקצרה שבעיניי העונה השנייה הייתה מעולה לכל אורכה, אמנם לא נטולת פגמים אבל כאלו שמתגמדים לעומת השיאים שהיא סיפקה. הנפילה של ג'ימי, וכל הסצינות שמובילות למוות שלו בפרק האחרון (כולל סצנת הרצח), ריסקו אותי לחלוטין. מעבר לזה, הסדרה הזאת מחזיקה בארסנל פשוט פנומנלי של דמויות "מעגל שלישי" – קפון, לוצ'יאנו, לנסקי, צ'וקי, אואן סלייטר ומעל כולם ריצ'ארד הארו המיתולוגי ורותשטיין האחד והיחיד. מבחינתי שכל אחד מהם יקבל ספין אוף.

    כרגיל, חלק לא קטן מהכיף היה לקרוא את הסיכומים שלך אחרי כל פרק (והתגובות של האנשים פה). אז שוב תודה וכל הכבוד 🙂

    לחיי עונה שלישית טובה כמו זו (ודיר באלאק, שלא יעזו לחתוך את ריצ'ארד).

    • ספוילר לעונה הבאה:

      טרנס ווינטר הבטיח באחד מראיונות סיכום העונה שריצ'ארד ייקח חלק בעונה השלישית.

  • ביקורת מעולה של ג'יימס פוניוויזיק על הפינאלה:

    And that waste of youth, that perversion of the natural order, was poetically, bloodily expressed in that gripping murder scene. It was the circle of life spinning backwards: the older man finding his power by killing his (figurative) son, instead of the other way around. Look at the inversion as Nucky pulls the gun on Jimmy: it’s Jimmy who is stronger in the moment, calmly taunting Nucky about the nerves he knows he has, telling him about his own first time.

    Jimmy is much, much older than Nucky there. And in taking Jimmy’s life, it’s Nucky who completes a transformation. Very early in the series Jimmy tells Nucky, “You can’t be half a gangster.” And indeed, Nucky has to become a whole gangster—by killing his other half. Well into middle age, he is going through the transitions of life someone of Jimmy’s age might: marrying, having children, assuming the full mantle of leadership by doing his own wetwork. He finally learns what Jimmy knew: This is something he has to do for himself.

    http://entertainment.time.com/2011/12/12/boardwalk-empire-watch-do-it-yourself/

© עידו ישעיהו