מד מן 4.02: חג מולד בא רק פעם בשנה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 20/11/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבנו כולנו על "מד מן" עונה 4 פרק 2. הדבר היחיד שקפץ לי לעין ונראה היה שלא דיברנו בו בפעם הקודמת, הוא העובדה שהשמלה של פיי מילר בעת המצגת/מבחן הייתה דומה בדוגמתה לציור במשרדו של רוג'ר, זה שעליו העיר פרדי שהוא מרגיש שהוא שואב אותו פנימה. לא בכדי, יש להניח.

פרדי! גלן! לייני מ"אברווד"! ד"ר אנספה מ-"ER"! האין גלן נראה ומתנהג ממש כמו טובי מגווייר? והאם שמתם לב להערה על איזמל המנתחים דווקא מד"ר אנספה? זה בוודאי לא היה מקרי.

לכל סדרה יש פרקי חג מולד, כמדומני זו הפעם הראשונה של"מד מן" יש כזה, וכמו בפרק פתיחת העונה נעשה בחגים שימוש פשוט ומובהק לקושי של דון בחגים ללא משפחתו. הוא לא שונא את חג המולד. הוא שונא את חג המולד הזה. המכתב של סאלי לדון היה שובר לב. "אבל הדבר שאני הכי רוצה זה שתהיה כאן בבוקר חג המולד ואני יודעת שזה לא יכול לקרות". בכל זאת שניהם זכו לנחמה אנושית שאולי ריככה מעט את הקושי. הוא באמצעות שכנתו, האחות הנאווה; היא, ששונאת את הבית כי היא כל הזמן חושבת שתיתקל באבא מעבר לפינה, בעזרת גלן.

מעניין שבכל פעם שמציגים דמות נשית שיש לה אינטראקציה עם דון, אני מחבב אותה. אולי מלבד בובי בעונה השנייה. בפרק שעבר אהבתי את בת'אני, עכשיו אני אוהב גם את פיבי השכנה, גם את אליסון המזכירה שלו (ממש חששתי שיפטר אותה) וגם את ד"ר מילר, שבאה להרצות במשרד על השירות שלהם והבריחה את דון עם שאלון שהשאלה הראשונה שלו היא על אביו. במקרה של שלושתן מסקרן אותי לראות אם ואיך זה ימשיך.

אולי במקרה של אליסון פחות, כי קיבלנו סיומת כלשהי כבר בפרק הזה. גם אצלה בוודאי החגים יצרו ריק עד כדי כך שנראה כאילו היא משלה את עצמה שלדבר שלה עם דון יהיה המשך. הבונוס שדון הבטיח לה ולבסוף מימש, אפילו שדיברו עליו קודם לכן, נראה כמו אתנן על שירותיה, והברכה, "תודה על כל עבודתך הקשה", הייתה בדיעבד אירונית במפגיע. מסכנה.

החג היה גם הזדמנות להדגים שוב מהי מסיבה בשדרות מדיסון. כבר ראינו כאלה בסטרלינג-קופר, אבל הפעם זו הייתה מסיבה מאולצת בשביל לי גארנר ג'וניור, לקוח דוחה, נאלח ומגעיל שאין לאנשי המשרד אלא לעשות כרצונו. היחס שלו כלפיהם היה מרתיח, יודע שהוא הלקוח הכי גדול והכי חשוב שלהם. אני כל כך מקווה שהתיק החדש שהביא פרדי הוא תחילתה של מגמה שתביא לדחיקת "לאקי סטרייק" (וכך אולי גם לשובו של סאל), אם כי זהו בוודאי לקוח שהם לעולם לא ירצו לוותר עליו. ההתנהגות שלו איכשהו מתקשרת לי לקונרד הילטון ולשושלתו, להבדל התהומי בדרך הארץ בין אלה שהקימו לבין אלה שירשו.

שובו של פרדי לווה ברגשות מעורבים. שריד מהעולם הישן בתוך המשרד החדש והמואר, יושב בחדר עם בחורה צעירה שאינה פקידה אלא עובדת בקריאייטיב, זו שתפסה את משרדו בחברה הקודמת. ההתנצחות ביניהן, על אף חיבה הדדית, חידדה את חוסר מקומו של פרדי. אפילו לשתות הוא לא יכול. אהבתי שעם שובו של רוג'ר מפגישת הצהריים עם חברו של פרדי, האחרון מיד מגיב בלהתקשר אליו כי הוא מבין שמעד ושתה. כל הכבוד לו. שובו מותיר אצלי פתח של תקווה גם לגבי דמויות אחרות שאינן עמנו עוד.

 

הדיון המקורי והמעניין שלנו באג'נדה

תגיות:
© עידו ישעיהו