בעבור חופן ליפּה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 27/11/2011 בקטגוריה ‏כתבות

שלא נדע מטומאה. כל הצילומים בפוסט: עדי אורני

זכיינית ערוץ 2 רשת כבר כמעט איבדה תקווה. מאז "רוקדים עם כוכבים" היא לא הצליחה להפיק תוכנית ריאליטי שתדביק צופים לטלוויזיה מדי שבוע, אבל אז הגיעה העונה השניה של "המירוץ למיליון". עלייתה של תוכנית הריאליטי חובקת העולם הגיע בזמן של ואקום בתחום הריאליטי בטלוויזיה. מעריצי "הישרדות" מחכים זמן ארוך לעונת הסלבס, "האח הגדול" עוד לא מראה סימני הגעה, "בית ספר למוזיקה" של קשת לא מסווג כריאליטי ופצצת הטראש של ערוץ 10 "מעושרות", מוגדרת כדוקו ריאליטי. בזמן בו מחפשים הצופים דמות ריאליטי להזדהות איתה וכתובת להצביע לה, פנו הצופים לריאליטי הגדול שנחת עם מסכם: "המירוץ למליון".

ליהוק שיחוק

אם מנסים לשים את האצבע על ההבדלים הגדולים בין שתי העונות, אפשר למנות את העובדה שהיא בעיקר מצחיקה יותר מקודמתה, והליהוק עושה את העבודה, שכן כבכל תוכנית ריאליטי, הכל קם ונופל על ליהוק. נראה כאילו מישהו ב"המירוץ למליון" ראה את ההצלחה הגדולה של ערוץ 10 עם "היפה והחנון" בעלת הדגש הקומי המובהק, וחשב שגם כאן אפשר לנסות למצות את נעלוליותם של כאלה ואת האקסצנטריות של אחרים. וזה עובד, וזה מבדר. מאוסי וכרמית, התימניות הארכיטיפיות שמהוות משקל נגד הולם לתהילת ה"צ'יקי צ'יקי צ'יק" (חנה ומרגלית) מהעונה הקודמת, ועד לצמד החבר'ה-לצים מוטי ופונדק. אסופת המתחרים הללו מהווה קונטרה חזקה ביותר לאנמיות של רוב מתמודדי העונה הראשונה.

לא כולם אוהבים את המתמודדים. ביקורת עליהם נשמעת כבר מהפרק הראשון, על העובדה שרובם המכריע לכאורה אינו העיפרון הכי מחודד בקלמר, אבל בסופו של דבר זוהי ראייה שנגועה בפטרונות. אמנם כן, אין עוררין על כך שטום מספק לנו שעות של צחוקים איכותיים, ולא בכדי זכו הוא ואדל בשבוע שעבר להמשיך את המירוץ למרות שהגיעו אחרונים (מיקום שמראש נקבע שלא תהיה בו הדחה, ברור). אבל זוגות כמוטי ופונדק – שאחראים אף הם לחלק ניכר מהקומדיה בעונה הזו – ניחנו באינטליגנציה רגשית גבוהה, שבעליל עושה את העבודה ומקדמת אותם במירוץ. או עקיבא וענהאל, זוג שמתיש מדי פעם עם שושיותו הבלתי נלאית, אבל חנם כל כך רב עד שהוא מצליח לפצות על כך.

צעד תימני

וכמובן, ישנן התימניות. אוסי וכרמית הן ללא ספק טעם נרכש – צעקניות, רועשות וחסרות טאקט, אבל הן גם היחידות במירוץ הזה שבאופן קבוע שוברות את כל המחיצות בינן לבין הגויים. מחלקות אין ספור נשיקות, נכנסות תדיר בצעדי ריקוד ושיר, צוחקות על עצמן לפני שהן צוחקות על כל דבר או אדם אחר. די היה לראות את מורת הבלט הפולניה רוקדת איתן מזרחית או את שופט ריקודי הוואלס חמור הסבר נשבה בקסמיהן בחיוך – דוגמאות מייצגות לשלל האנשים בדרך שנכנעים בקביעות לשמחת החיים שלהן. באסכולה אחרת ניתן למצוא את האחים אורן ואלון, שאמורים להיות נורמטיביים יחסית בהיותם עו"ד ומנכ"ל, אבל יחסיהם הנפיצים ואופיו הרם – שלא לומר עצום מהחיים – של אלון מצליחים לשעשע שוב ושוב.

מנגד לכל אלה עומדות בר ואינה. נדמה שכל הווייתן היא שכפול של צמד הבלונדיניות מהעונה הראשונה, רק שהללו היו הרבה יותר טובות ומעניינות, או לפחות מימשו את הקוריוז שלהן באופן הרבה יותר מצודד, ואילו בלונדות העונה הנוכחית מחווירות ביחס להן. יש משהו סמלי בעובדה שניסיון השיחזור היחיד של אלמנט מהעונה הראשונה הוא גם הליהוק הכי מפהיק בנוכחית, אבל בסופו של דבר הן היוצאות מן הכלל המעידות על הכלל.

קרוב ופושר

עכשיו, אחרי שהיינו נחמדים וטפחנו למלהקים על השכם, אין מנוס מלפרט גם את צקצוקי הלשון, והם משמעותיים. ראשית, מתיחת הפרקים הנודעת לשמצה, שלעתים מקנה את התחושה שאנחנו צופים בהתרחשויות בזמן אמת. מדובר ברעה חולה של כל פורמט ריאליטי מיובא, שנועדה להצדיק את ההשקעה הגבוהה, אבל בינתיים בוחנת את סבלנות הצופים. שלוש שעות שבועיות הן יותר מדי. כבר עכשיו, שבועות רבים לפני הגמר, קוצר הרוח מתחיל לתת את אותותיו. זה רק ילך ויחמיר ככל שינופו זוגות אהובים, שבאופן מסורתי בתוכניות אתגרים כאלה הם דווקא החלשים שבחבורה.

כמו כן מוכרחים לציין את משימות הפרווה בעונה הזו. גם אם תקציב ההפקה צנוע ושקול יותר מאשר בעונה הקודמת, עדיין צריך להקפיד על אפיל עשיר ויוקרתי של ריאליטי ענק, ולא להסתפק במשימות בינוניות ובביקור במדינות הבלקן החבוטות ובמזרח אירופה. בשלב המקביל בעונה שעברה כבר היו מאחורי המתמודדים משימות אקסטרים כקפיצת באנג'י וסנפלינג. הפעם אנחנו מסתפקים בלספר בדיחות על פולניות לציפי שביט, חני נחמיאס ועירית ענבי, לספור את סורגיו של מעקה-ענק, או להשיל את הבגדים מעל הבחורות היפות בשלל משימות, כולל אחת עם סכנת היפותרמיה בשלג. בכלל, ההפקה מפריזה עד מאוד בחפצון הבנות המתמודדות. משימות בבגד ים, תקריבים על איברים, ושיא שלילי באחד מפרקי השבוע שעבר – ליקוק קיר מלח כשברקע מתנגנת מוזיקת לאונג' פורנוגרפית במפגיע. לא צריך להיות חסוד כדי שזה ייראה מוגזם.

עוול נוסף, שהחל רק העונה ואולי נועד להסיח את דעתנו מטיב המשימות, הוא השימוש המופרז בסיבוב פרסה. במקור האמריקני משתמשים במהלך הזה מספר בודד של פעמים לאורך כל העונה, והצוותים לא מוכרחים להצביע אם אינם רוצים. בעונה השנייה ומחרחרת הריב של הגרסה העברית, נתקלים המתחרים מדי מקטע בסיבוב פרסה, ונאלצים להצביע נגד אחד הזוגות האחרים. במילים אחרות, לקחו פורמט שמפורסם בשל היותו נקי וחף מתככים ומזימות, וניסו ללבות ככל הניתן את האיבה בין המתחרים. אם האמריקנים הסתדרו 19 עונות בלי הסידור הזה, גם בישראל אפשר להימנע מניסיון כה בוטה ללכלך ידיים. הבערת היריבות הזו מתבטאת גם במשימות של זוגות נגד זוגות, כמו הקרב בבריכת השוקולד ומשחק הכיסאות המוזיקליים האלים. מילא פעם בכמה זמן, אבל הנוכחות התמידית משאירה טעם לא טוב בפה, וחיסכו מאיתנו תירוצים של "התאמה לקהל הישראלי". שלא נדע מטומאה.

שושי ושושה

נוכח אלה מרשימה העובדה שהעונה הזו מצליחה לפגוע בדיוק רב פי כמה וכמה מקודמתה, להצחיק הרבה יותר, ובה בעת לשמור על ארשת של איכות בים הריאליטי שמסביב. זוהי עדות חזקה נוספת לטיב הרכב המתמודדים, היוצקים פנימה כיף טהור, כמו עקיבא וענהאל שרותמים את אלוהים לצדם ומצליחים אחרי תפילה קצרה למצוא מפתח מתאים בצרור של עשרות. או אלון ששואג ברחוב קרואטי אל העוברים והשבים שהוא צריך 10 ליפּה, המטבעות המקומיים. או התימניות שבכל משימה מחלקות נשיקות לכל דכפין וגם לאלה שלא מאוד דכפין. או מוטי להב שמפציר בכל בחורה שהוא נתקל בה למצוא אותו בפייסבוק. או חן ואלון רוויי סיבובי הפרסה, שבכל זאת הצליחו להתברג כרגע למקום הראשון (בעבודה קשה, טיפשים!).

נכון לעכשיו נראה שחרף המשימות הדלות והארצות המבאסות, החיכוך הכל כך ישראלי של המשתתפים הספציפיים האלה עם אנשי העולם, חיכוך לעתים עילג ומביך אבל גם משעשע ושובה לב, לגמרי עושה את העונה. אין ספק שהמלהקים צריכים לקבל בונוס שמן בסוף השנה הנוכחית.

פורסם בהבדלים קלים בעכבר העיר

© עידו ישעיהו