תגבור בתיאוריית הכאוס

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 15/10/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 3.04

http://i53.tinypic.com/nd4cxh.jpg

פרק שהוא תמצית "קומיוניטי" – חכם, מתחכם, מצחיק, בוחן גבולות, חוקר דמויות ובו בזמן תמיד מסתכל מהחוץ אל הפנים. הקונספט של יקומים מקבילים [1] איפשר לסדרה לחפור חפוז-אך-עמוק בדמויותיה, וגם בה עצמה. היקומים הציגו אפשרויות שונות על הספקטרום שבין האפל לעולץ באופן שהוא ודאי משמעותי וסמלי למקומה של כל דמות ודמות בחבורה, אם ניקח את הדברים כפשוטם. בהיעדר טרוי הכל קורס: פירס נורה ומת, אנני משתגעת, ג'ף מאבד זרוע, שירלי הופכת אלכוהוליסטית, טרוי עצמו דופק את מיתרי קולו ובריטה צובעת פס כחול בשיער. גם היעדרו של עאבד מוציא את הדברים מאיזון. לא באותה מידה כאצל טרוי כמובן, אבל הרעל נשפך בעליל כשלחלל האוויר נזרקים משפטים כמו "You godless hippie skank!" ו"אתה זקן חולה, עצוב ומעוות ואני מקווה שתמות לבד". אין ספק שהשניים האלה הם לב החבורה.

גם היעדרם של אחרים תקע אי אילו טריזים. לפעמים לשיחות מאחורי גביהם – כששירלי ירדה זו הייתה שעת כושר לדון בבעיית האפייה שלה ודקה אחרי כן גם להתעמת איתה ישירות. כל הנושא הזה העלה כיאה את נושא מקומה בקבוצה, וחילופי המבטים בין כולם, ובייחוד טרוי והטרול הנורבגי, היו מעולים. במקרה של אנני, שהייתה הראשונה שירדה, אמנם לא היו עימותים, אבל טרוי מצא את האקדח – ולא ערכּה לבדיקת היריון – בתיק שלה. הנשק שימש בעיקר ככלי עלילתי השמור למערכה השלישית, וגם קיבלנו הסבר עבורו כאשר ג'ף ואנני דיברו בשירותים בקו זמן אחר. בכלל, השירותים שימשו מקום טוב לשיחה – גם טרוי ובריטה חלקו שם רגע יפה בין האסלה לצנצנת הזיתים, בשעה שפירס ירד להביא את הפיצה. הדובדבן על הקצפת התגלם בעובדה שבמקרה הזה נחסך מאיתנו ריקוד הפיצה האידיוטי של בריטה. לצד העניין הזה, בהיעדרו של פירס נרשם גם עימות קטן בין ג'ף לבין המאפים של שירלי.

מה שמעניין במקרה של בריטה הוא שכאשר היא הלכה ההשפעה ניכרה לא רק על הנותרים מאחור, אלא גם עליה עצמה. דקות אחרי שירדה היא חוזרת אל הדירה כאישה המאורסת לשליח פיצה קריפי ומוזר. הנוכחות של החבורה בחייה כנראה קריטית לתקינותם. בהיעדרה הדברים מאחור שמרו על איזון: בסלון פירס קינא בחברות של עאבד וטרוי ואיים על האחרון עם הטרול הנורבגי, ובשירותים אנני וג'ף שוחחו להם והפגינו איכפתיות בלי להתנשק בסופו של דבר.

http://splitsider.com/wp-content/uploads/2011/10/communitytroll1.jpgאבל הבולט מכולם היה האחרון, כמובן, שהיווה תמונת ראי לאסונות שפקדו את חסרונו של טרוי. עאבד עולה על המזימה של ג'ף והוא נשלח אחר כבוד למטה. בשלב הזה כל הדברים שראינו שוב ושוב לאורך הפרק קרו גם הפעם, אבל באופן קתרטי משהו. המכה שג'ף חוטף בראש מהמאוורר מוציאה מכולם צחוק של שמחה לאיד, אפילו מאנני שעד כה דאגה לו וכעת מגדילה ועולצת על התגלמות הקארמה. ההרמוניה הזו מתבטאת גם בעובדה שבניגוד ליתר הפעמים בפרק, הדברים לא נאמרים מאחורי הגב. ג'ף עוד נמצא בחדר כשטרוי אומר עליו "הבחור הזה מסריח יותר מאשר שירותים במטוס" (ודווקא בפעם הזאת פירס לא מזהה את ההרמה להנחתת הניימדרופינג). בהמשך עאבד מציע לאנני לעבור לגור איתם אחרי שהיא מפגינה את אהבתה לדירה החדשה, דבר שסוגר את עניין הנשק והמיקום הגרוע של דירתה בלי להידרש להם בכלל. הכל מואר. בהיעדרו של ג'ף ניכר שחרור אצל האחרים, ללא שפיטה ובלי לעצור את הכיף. סוף סוף בריטה יכולה לשיר עם סטינג, ובכך נפצחת מסיבת ריקודים קטנה וכיפית.

מדהים בעיניי עד כמה הפרק הזה מדגיש חד משמעית את האופן שבו ג'ף רעיל לחבורה. זהו המשך ישיר לעובדה שסומן בפרק הראשון לעונה כאיש הרע, אבל אז הוא היה כך כאיש שנשאר בחוץ, ואילו הפעם הוא מודגש כאיש הרע מבפנים, זה שמכרסם בהגמוניה ובשמחה של השלם. למעשה, מסתבר לי כעת שהוא פוגם גם בסדרה עצמה. הריקוד של החברים בסוף היה בדיוק מה ששיוועתי לו מזה זמן רב ב"קומיוניטי" – כיף, חדווה – ובפרק הזה הובהר לנו חזור והבהר שזה לא היה קורה לו ג'ף נשאר בחדר. דן הרמון הצהיר בעבר שהסדרה מגוללת את התהליך שעובר ג'ף ווינגר, אבל למרות שעברו כבר שנתיים, נראה שהוא עדיין נמצא הרחק מהיעד.

 

[1] מה הקשר לתיאוריית הכאוס בשם הפרק?

תגיות:
  • ראיתי את הפרק שלוש פעמים אתמול, שתיים מהן ברצף.
    אני חושבת שהגישה של 'מה היה קורה לקבוצה בלי X', למרות שהיא מתבקשת, היא קצת פשטנית – בעיקר בחלק הסופי, כשג'ף הוא זה שיוצא. המסקנה שאליה הגעתי, אחרי הצפיות, היא שזה לא נכון שמה שקורה כאן הוא שבלעדיו אין מתחים; הרי חלק מהמתחים שראינו בסיפורים האחרים לא קשור אליו בכלל (בולט במיוחד קו העלילה של טרוי ופירס [והטרול הקריפי]). מה שניטרל את המתחים הוא אותו כלי שכבר ראינו שנוטה לנטרל מתחים בקבוצה באופן כללי: הנאום הגדול. במקרה הזה, עאבד הוא זה שסיפק את 'נאום הג'ף', אבל ההשפעה היתה זהה: כל חברי הקבוצה הסתכלו לרגע על עצמם, ועל האחרים, והבינו מה הכוח שלהם כקבוצה וכחברים. ולכן, כשג'ף חוטף מכה בראש, גם הוא צוחק (ואנני לא מרגישה את הצורך לטפל בו, שהתבטא ברוב קוי הזמן האחרים, אולי כתמורה להתנהגות המגוננת שלו כלפיה); ולכן פירס, בלי שום דחיפה חיצונית, מחליט לזרוק את הטרול לפח ולא להשתמש בו כ'נקמה' בטרוי (ואחר כך מהחלון, נדמה לי? רואים אותו ברקע, אבל לא ממש ברור לי מה הוא עושה); ולכן שירלי יכולה לעזוב לרגע את העוגות ופשוט להנות עם כל השאר.
    בצורה דומה, יש לי הרגשה שקו הזמן האפל מונע פחות מהעובדה שטרוי לא עם הקבוצה, ויותר מזה שהוא הפעיל את הנאחס ברגע שאמר 'אני לא רוצה לפספס משהו'. הרי ברור שברגע שמישהו אומר משהו כזה, ברגע שהוא יוצא מהחדר יקרו המון דברים, לא? 😉

    באופן כללי, אני באמת חושבת שהיה פרק נהדר – אחד הטובים בסדרה – ואני ממש ממש אוהבת את השימוש בקווי הזמן המקבילים כדי ללמוד על הדמויות, ואת איך שהם משלימים זה את זה ולא עובדים בפני עצמם. אני מרגישה שלמשל המתח המיני החזק בין טרוי ובריטה (בקו הזמן שבו פירס יוצא), למרות שהוא כן מבוסס על שיחת נפש מקסימה להפליא, מקבל משמעות נוספת כשאנחנו מגלים שהיא די מסטולה, ושבקו הזמן 'שלה' היא מחליטה שהיא מאוהבת לחלוטין בשליח הפיצה אחרי שיחה קצרה (וג'וינט משותף, יש לשער) איתו. גם המתח המיני בין אנני וג'ף, שהתפתח קצת בפרקים הקודמים, מקבל משמעות נוספת כשאנחנו לומדים שהוא מזכיר לה את אבא שלה (גם אם בקו הזמן העיקרי הוא לא יודע את זה בעצמו). יש כל מיני דברים קטנים כאלה, שאני בטוחה שבסופו של דבר יופיעו בקו העלילה העיקרי של הסדרה.
    משהו שמעניין אותי, ואני עדיין לא בטוחה מה לחשוב עליו: בסצנה הכמעט-סופית, כשכולם רוקדים לצלילי 'רוקסן', היחידים שלא משתתפים אלא מביטים מהצד הם ג'ף ופירס. משהו בזה מתקשר לי לדמיון בין ג'ף ופירס, והיחס בינם לבין הקבוצה, שראינו בפרק הראשון לעונה, אבל לא באופן מובהק.

    [אה, ואגב דברים קטנים, שמת לב שבסצנה האחרונה – שבאה כמובן אחרי שטרוי-ועאבד-הרעים מחליטים לנסות למצוא דרך ליקום של קו הזמן הראשי – טרוי ועאבד הרגילים צופים ב-Inspector Spacetime? חמוד בהחלט. בכלל, יש כל מיני דברים חמודים בדירה שלהם. למשל המקרר.]

    לגבי תיאוריית הכאוס בשם הפרק, אני חושבת שהמשמעות היא בעיקר כמו מה שעולה מהנאום של עאבד, כלומר העיקרון שהשימוש בהטלת קוביה בעצם מכפיף את העתיד לעקרונות של אקראיות ואי-סדר. נכון שזה לא מתאים בדיוק לתורת הכאוס, ונדמה לי שיקומים מקבילים זה בכלל עניין קוואנטי, אבל מילא – אני מניחה שהיה חשוב להם להכניס את עניין הכאוס לכותרת. בפינת קטנוניות בע"מ: מבחינת התרגום שלך, יש לי קצת בעיה עם 'מתקן', כי אני חושבת ש-remedial לא אמור להתייחס לכאוס אלא לתיאוריה, או למעשה לקורס עצמו (בהקשר האקדמי, המשמעות היא 'provided or intended for children with learning difficulties' – ותודה לאוקספורד קונסייס – ואני לא מכירה את המינוח העברי הרלוונטי [טוב, בעצם בדקתי במאגר המונחים של האקדמיה ונראה שמדובר ב'הוראה מסייעת', אבל זה לא לגמרי עוזר], אבל כמובן שבהקשר העלילה יש כאן משהו רחב יותר מהמשמעות הספציפית הזו, אז קשה לי להחליט מה כדאי לעשות בתרגום עצמו. בכל אופן, 'מתקן' זה לא).

    וואו, זה היה ארוך, סליחה.

    • התלבטתי מעט לגבי תרגום שם הפרק ולאן לשייך את התואר, אבל נראה לי שעל סמך הפרק ומסקנותיו ברור למדי שהכוונה היא לכאוס ולא לתיאוריה. בהתאם, מאחר שמתקן או מרפא הן המשמעויות של remedial, בהקשר כזה שבו מוצגות בפנינו האפשרויות עד שמגיעה האחת האופטימלית, בחרתי כך ואני עומד מאחורי הבחירה (:

      באשר לראיית הדמויות, הצהרתי מראש שמדובר בראייה סמלית ובמקרה שניקח את הדברים כפשוטם, אבל גם באופן יותר מעמיק קשה לי להאמין שההתרחשויות במקרים של טרוי, עאבד או ג'ף לא היו מכוונות דווקא כאשר מדובר בם.

      • אבל זה בדיוק העניין – הכאוס הוא ממש לא מה שמתקן, או מרפא, או מסייע, או מה שתרצה. דווקא הבחירה שלא ללכת לפי העקרונות הכאוטיים היא זו שהיטיבה עם הקבוצה. לכן 'כאוס מתקן' זה בעייתי. אני לא אומרת בהכרח שאתה צריך לשנות את השם, ומסכימה שהוא קשה לתרגום, אבל, נו, קטנוניות. 🙂

        ובעניינים אחרים, מאוד אהבתי את הפרשנות של איימס לדינמיקה בין הדמויות (והבעיות שלהן). אבל אני עדיין חושבת שהנאום הוא אחד הגורמים המשפיעים בעניין. אנחנו כבר יודעים מהעבר (במיוחד פרק הקליפ-שואו) שהקבוצה לפעמים נמצאת על סף פיצוץ, ומה שפותר את זה כל פעם הוא הנאום הגדול – וזה בדיוק מה שאנחנו רואים גם כאן.

    • ocean

      אני חושבת ש-remedial theory הוא מושג פילוסופי משהו מתחום הענישה. הכוונה היא שצדק אמיתי = לתת הזדמנות וללמד את אלה שמעדו לתקן את דרכיהם (במקום רק להעניש אותם). זה גם מתכתב יפה עם מה שאמרתם על ג'ף ובכלל על הבעיות של כולם.

      לא נראה לי שיש תרגום שיעבוד טוב בעברית. אישית הייתי מתרגמת "התיאוריה המתקנת של הכאוס", אבל גם זה צולע (כי התיאוריה לא מתקנת, אבל החוויה – כן).

      • איתמר

        ואוו, אתם ממשי מגזימים בחיפוש אחר משמעות נסתרת בשם הפרק, לא שאין, אבל כמו שהפתגם האמריקאי אומר: כשאתם שומעים פרסות, זה כנראה סוס, לא זברה.
        באופן הכי פשוט, רמידיאל הוא שיעור תגבור. הוא נועד לסטודנטיםתלמידים שמתקשים בחומר. כמו כל שאר שמות הפרקים של קומיוניטי, גם פה מדובר פשוט בשם של קורס: תיגבור בתיאוריית הכאוס.
        עכשיו, לנסות לפרש מה זה אומר? זה לגטימי. מה זה אומר שהחבר'ה צריכים עזרה בהבנת תיאוריית כאוס? אין לי מושג, אבל אם יש פירוש נסתר אז זה נמצא פה, ולא עם הזברות.

        • ocean

          אבל זברה זה יותר מגניב!

        • זכית, אני מעדכן.

  • מה שאהבתי בפרק הוא שהאופן שבו סופר הסיפור היתה לא רגילה, אבל הסיפור היה די שגרתי (חוץ מקו הזמן של טרוי). מה שלא אהבתי בפרקים מיוחדים אחרים (זומבים, אפולו 13, פיינטבול) הוא ששום דבר שם לא היה מציאותי. פה הכל היה מציאותי, ופשוט לא יכל להתקיים בעת ובעונה אחת, ולכן בחרו בכלי אסטתי ולא עלילתי. אני חושבת שגם פרק ה-D&D היה כזה, ולכן אני אוהבת אותו יותר מהמיוחדים האחרים, אם כי גם פה וגם שם קצת נסחפים עם דמויות מרושעות, לשם הקומדיה.

    אני אוהבת את הקומדיות שלי מציאותיות (ולעתים זה אפילו הופך אותן למדכאות, ע"ע המשרד), ולכן מאוד התקשיתי לאהוב את קומיוניטי, אחרי העונה הראשונה המצויינת. יש לי הרגשה שהפרק הזה הוא יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, ושהסדרה תחזור לסורה בפרק הבא. בעיני פרק מיוחד אחד בעונה זה די והותר, אחרת זה מאבד את כל העניין. וכבר אמרתי שמה שכיף בפרקים מיוחדים (מנקודת מבט אחרת, או שמכילים פרודיה מפתיעה או סגנון ייחודי) הוא שהם נדירים. אם כל פרק הוא כזה, זה יוצא מכל החורים, וזה מה שקרה לי עם קומיוניטי.

    אני חושבת שזה מאוד ניכר שג'ף רעיל לחבורה, אבל לא בגללו אלא בגלל החבורה. בכל קו זמן איתרו בעיה, וג'ף מיד נקרא לטפל בה. כשג'ף לא היה לא חיפשו את הבעיות, כי גם ככה אף אחד לא רצה לטפל בהן בעצמו, ולכן כולם התפנו להנות (גם ג'ף תורם לזה, כי הוא מתנגד לכיף). מצד שני, בלי ג'ף שום נושא אינו מטופל, ואנני נשארת עם האקדח שלה, בריטה עם הסמים, וכו'. אז אולי כן צריך את ג'ף, כי זה לא שהוא מוציא את הרעל, אלא הוא מציף את הבעיות. זה טוב ויפה שכולם רוקדים, אבל בתוכם מבעבע משהו, גם אם הוא לא על פני השטח. מצד שלישי, בעיית שירלי והאפייה, למשל, לא נראית לי כמו בעיה של ממש, אז אולי הוא ממציא אותן. לא יודעת.
    אבל באופן כללי, מההתחלה ג'ף הוא דמות די מעצבנת, ואני שמחה שמתייחסים לזה סוף סוף. הוא מקפיד שלא להראות שאכפת לו ממישהו, ובמובן הזה הסדרה די מתקדמת במעגלים, כי בכל פעם יש לו פריצת דרך, ואז הוא חוזר לנקודת ההתחלה. אני מאוד לא אוהבת שעושים את זה.

    מלבד זאת, מאוד אהבתי את כל ההבחנות שלך, בעיקר על בריטה.

    • אה, ושכחתי לכתוב: אני חושבת שהכאוס לא מתייחס לקוי הזמן השונים (שהם אכן עקרון קוונטי, בגלל שבהנתן בחירה, כולן מתקיימות בעת ובעונה אחת, מה שיוצר יקומים מקבילים [בערך, אל תהיו קטנוניים]), אלא ל'אפקט הפרפר', ולאיך דבר קטנטן כמו הטלת קוביה יכול להשפיע באופן כל כך לא צפוי על העלילה.

    • זהו בדיוק, "בעיית" האפייה של שירלי היא לא באמת בעיה, אף אחד אפילו לא מתייחס לטיב האוכל (אם כי פיצה תוצרת בית עם קטשופ? בלעכס). זו בעיה לשם הבעיה שמונעת משירלי למצוא לעצמה הגדרה עצמית בקרב החבורה. זה נשמע כמו משהו שרירותי שהומצא מאיזושהי סיבה, אולי שנאת הפחמימות של ג'ף, אפילו הגיוני שהוא נושא הלפיד בעניין הזה. גם העישון של בריטה הוא לא בהכרח בעיה, כולה ג'וינט שראינו אותה פעם אחת מעשנת (הגם שבמספר יקומים מקבילים), ואני מתאר לעצמי ששירלי לא הייתה זועמת אילולא נושא האפייה עלה באותה שיחה עם בריטה. הסיפור עם אנני והאקדח, כפי שציינתי בפוסט, נפתר אפילו בלי להיכנס לפרטים בכך שעאבד הזמין אותה לגור איתם. זה נראה כאילו הפרק יצא מגדרו להמחיש שבלעדי ג'ף יהיה להם טוב יותר.

      • רגע, העובדה שהיא הגיעה לדירה של טרוי ועאבד שעות לפני הזמן כדי לאפות – במובלע, בלי שאף אחד ביקש ממנה – וככל הנראה די העיקה עליהם (לפי התגובות שלהם), זו לא בעיה?
        אני מסכימה שזה לא משהו שראינו בבירור לפני הפרק, ומהבחינה הזו אפשר לקרוא לזה 'בעיה מומצאת', אבל בתוך הפרק זו בבירור בעיה.

        • זו בעיה שהיא הגיעה להעיק, לא שהיא אפתה.

        • זה נכון, אבל אפשר להניח שגם זה עניין של גישה. אם מלכתחילה לא הייתה ציניות שפוסלת את התחביב החדש שלה, לא בטוח שהעובדה שהיא באה לאפות הייתה מציקה להם. לא יודע לגבייך, אבל אני הייתי שמח אם מישהו היה בא לאפות אצלי בבית לפני שמגיעים אורחים.

          • 'מישהו בא לאפות לפני שבאים אורחים' – כן.
            *שירלי* (שיכולה להיות מעיקה בפני עצמה) באה לאפות, בלי שביקשו ממנה, *שעות* לפני – לא.

            אבל מילא, זה ממש פרט שולי בעיניי. 🙂

      • אז זו עוד בעיה של הסדרה, כי ג'ף לא השתנה מאז תחילת הסדרה ועד היום, והיחס אליו השתנה פתאום בתחילת העונה. עוד משהו שאני אוהבת בסיטקומים שלי הוא שניכר שהם אוהבים את כל הדמויות שלהם (הסיטקומים עצמם, דרך הכותבים), ופה נראה שבוחרים שרירותית פתאום לא לאהוב דמות או שתיים. יש אהבה מורגשת לטרוי, עאבד ואנני, וכל היתר משתנים לפי מצב הרוח.

  • תתש

    Evil Troy and Abed היה שיא השיאים של הפרק. דן הרמון רמז שעוד נראה את היקום "הרע" בעתיד.

  • golddust

    אם מישהו ממכם שם לב, נראה כאילו הפרק הזה מקדים לפרק הקודם אם מחשיבים את היקום של עאבד כאמיתי. בתחילת הפרק החבורה התלבטה בין דירה 303 לבין דירה 304(עונה שלישית, פרקים 3 ו-4). שירלי גילתה שבריטה משתמשת בסמים ובפרק השלישי כאשר בריטה הוציאה מצית שירלי אמרה "הינה מצית המריחואנה שלה". ויש עוד כמה מקרים למשל שעאבד מצא מטבע ובפרק השלישי הוא הביא אותו לפירס בשביל לשם לבירזייה
    ושפירס מספר לעומאר(הוא תמיד ישאר עומאר בשבילי) על זה שהוא סיפר רק לקבוצה שלו על חווית השירותים שלו.

    • איילון צפון

      החלטה חכמה האמת, לשנות את סדרי הפרקים. בשבוע הבא אין פרק (גם לא של פארקס והמשרד) ועדיף לצאת לשבועיים הפסקה עם פרק מעולה כמו זה ולא עם הפרק הבינוני של שבוע שעבר.

    • אתה מערבב כמה דברים.
      אכן החליפו את הסדר של שני הפרקים; גם אני חשדתי בזה כשראיתי את הפרק, בגלל הקטע בהתחלה עם 303 ו-304, בגלל העניין עם ארת'ה קיט ואיך שהוא מופיע ב'אקולוגיה תחרותית', וגם בגלל זכרון מעורפל של משהו שראיתי בסרטון 'מאחורי הקלעים' של הפרק הקודם (כשכותבת הפרק הציגה את עצמה, נדמה לי שהיא אמרה משהו כמו 'כתבתי את פרק 304, "אקולוגיה תחרותית"').
      לעומת זאת, חלק מה'רמזים' שאתה מתאר קשורים לתיאוריה קצת מוזרה שהסתובבה באינטרנט אחרי הפרק, לפיה קו הזמן שבו עאבד יוצא הוא ה'אמיתי', בגלל החלפת סדר הפרקים ובגלל דברים כמו 'מצית המריחואנה' והמטבע[*]: http://whendoilaugh.tumblr.com/post/11446145916/abeds-timeline-was-real-not-jeffs
      והתיאוריה הזו כ"כ הפריעה לדן הרמון שהוא הרגיש צורך להפריך אותה במיוחד ברשומה (מצוינת) בבלוג שלו – אפילו שהוא כנראה מודע לעובדה שלענות לאינטרנט זה עניין בעייתי: http://danharmon.tumblr.com/post/11469117959/fine-were-geniuses-but-not-evil-geniuses

      בקצרה: סדר הפרקים הוחלף, מיוזמתו של הרמון, בעיקר מסיבות טכניות (לקח הרבה זמן לערוך אותו). קו הזמן הראשי הוא קו הזמן הראשי. ה'רמזים' הם לא רמזים. אינטרנט, תפסיקו להשתגע.

      [*] זה, אגב, 'רמז' מעפן למדי; עאבד מוצא ניקל, כלומר מטבע של 5 סנט, והברזיה דורשת מטבע של 25 סנט, כך שזה קישור קלוש אפילו יחסית לדברים האחרים.

  • MooTzk

    או, הגיע הפרק המצוין הראשון של העונה, שהשלים ערב אדיר של קומדיות NBC (לפחות אלו שאני עוקב אחריהן, כלומר בלי וויטני). בעונה שעברה הייתי עייף לחלוטין מהמטא בסדרה אבל הפעם זה הרגיש נכון ושירת את הפרק היטב. והכי חשוב – היה גם ממש מצחיק.

    ועוד משהו ממש מגניב: דן הרמון פרסם בטוויטר שלו את התכתבות ה-SMSים עם כותבת אחרת בתוכנית שהובילה ליצירת הפרק.
    http://twitpic.com/70szy5

    • איזה יופי, תודה על השיתוף.
      שמתי לב שזו התכתבות מדצמבר וזה נראה לי הרבה מאוד זמן בין הרעיון הראשוני לפרק עד שידורו, במיוחד עם כל מה שסיפרו לנו על תהליך היצירה שלהם. אולי הם רצו לעשות פרק כזה בעונה שעברה והחליטו לדחות?

      • איילת

        הוא אמר שאז הם התחילו לפתח את הרעיון..מניחה שהם פשוט חיכו לזמן המתאים לשבת ולכתוב אותו..

  • Eyal

    אני הרבה פעמים קורא פה אבל זאת פעם ראשונה שאני באמת מגיב, אז רק רציתי להגיד שזה ממש נחמד שאפשר לקרוא פרשנויות של אנשים לסדרות שדורשות את זה. וקומיוניטי אכן דורשת, במיוחד בפרק הזה. הופתעתי מכך שאף אחד לא הזכיר שכל הרעיון של סיטואציה מסוימת שחוזרת על עצמה בגירסאות שונות זה אחת מהקלישאות הכי שחוקות של הז'אנר, וקומיוניטי כמובן שעושה את זה הרבה יותר טוב מכולם.
    שירלי היא בעיה, אחרי שסידרו לסניור צ'אנג זהות ותירוץ להגיח לפרקים, האחרונה שנשארה תלושה היא שירלי.
    בפרק זה בא לידי ביטוי בכך שאומרים לה שהיא פחות או יותר מיותרת, דוגמה זכורה אחרת היא הפרק שבו אנני ובריטה רבות מי עוזרת יותר לעולם כשהיא יושבת בצד וקוראת להן סקיני ביצ'ס. בצפייה שנייה שמתי לב כמה טרוי ועאבד, במיוחד האחרון, הגיבו לה בצורה חסרת סבלנות כך שזאת לא בעיה "ממוצאת".
    המסר בפרק הזה הוא פי שבע יותר חזק ממה שנרמז כבר במהלך העונה, ג'ף הוא רעיל. ולא רק שיש מקום להשוות בינו לפירס, אלא שפירס מנצח בהשוואה הזאת. פרשנות שלי היא שבשביל שג'ף יוכל עד סוף העונה (או הסדרה, נקווה שזה לא יקרה באותו מועד…) לעבור משפל לפסגה, כך שנרגיש כמה ארוכה הדרך שעבר. יש עוד הרבה על מה לדבר אבל אני בספק אם מישהו יקרא גם את כל זה. ובכל אופן, הסוף היה גאוני, אבל אני ממש מתגעגע לשטויות שטרוי ועאבד עושים, ולמה אין העונה שיר ראפ של טרוי ועאבד?!

    • אני לא בהכרח מסכים ש"קומיוניטי" עשתה את זה טוב יותר מאחרות. "לקום אתמול בבוקר" לחלוטין עומדת במבחן הזמן (צפיתי שוב לאחרונה) והפרק 'יום שני' ב"תיקים באפלה", שהציג את אותו קונספט רפטטיבי, היה בעיני הטוב ביותר בסדרה ומשובח מזה של "קומיוניטי" (אם כי לא ראיתי אותו מאז הניינטיז).

      באשר לבעיה מומצאת או לא, התייחסנו לזה למעלה, ואמרה איימס נכון שהבעיה היא ההתעלקות שלה ולא האפייה.

      הסוף בהחלט היה גאוני, הזקנים הצרפתיים היו היסטריים ואהבתי שכמו תמיד טרוי זורם עם עאבד.

      • Eyal

        אני לא מכיר את 2 הדוגמאות שהזכרת, על הראשונה אפילו לא שמעתי. אבל הפרק המדובר פשוט מעולה, למרות שבניגוד לשאר לא הייתה לי ממש אכזבה מפתיחת העונה, למרות שהייתה בינונית ביחס לסטנדרט של הסדרה. אולי זה בגלל שראיתי גם את תחילת העונה החמישית של "איך פגשתי את אמא" וקיבלתי פרופורציות.

        אני חושב אבל שהכיוון שהסדרה הזאת לוקחת דיי ברור, מבחינת הדמויות ולאן שהן הולכות להגיע.
        אני מקווה שהדמויות יהיו קצת פחות צפויות, בדיוק כמו ההומור של הסדרה עצמה.

  • דן הרמון מקשר אל זה בטוויטר שלו: כל שבעת קווי הזמן בבת אחת. זה נראה מטופש בהתחלה, אבל במהרה זה נהיה ממש מגניב. גם העובדה שהאחרון הוא האחרון עושה חסד עם כל הקטע.

    http://www.youtube.com/watch?v=JTsb5hg04Oc

    http://twitter.com/#!/danharmon/status/126179569656016896

  • מיכאל גינזבורג

    פרק נפלא, הפרשנויות שלכם תענוג!

  • maayan1

    לאחרנה אני משוטטת בסרטונים של Paley, של קומיוניטי, אבל לא רק. נתקלתי בקטע בו הרמון וג'ואל מגיבים על הסוף של הפרק הזה- על השאלה אם קו העלילה האחרון מעיד שג'ף רע לקבוצה או טוב. והאמת שהפרשנות של דן ממש מרתקת. אהבתי אותה נורא. (ג'ואל סתם אמר משהו צפוי ובנלי):
    http://www.youtube.com/watch?v=kClvthueOuU#t=1m38s

    (הראיון התקיים באמצע של העונה ה-3)

© עידו ישעיהו