ספוילר "ילדי האנרכיה" 4.08
Monthly Archives: אוקטובר 2011
המהלך הטיפשי ביותר בתולדות המשחק
ספוילר "הישרדות" 23.07
המלצת היום – שישי
הסמויה שוב, נראה אותך, זהירות טלוויזיה, דובדבני וקובץ', ספיישל ארתור פן, קומפני מן, הולי רולרס, אקס פקטור, סמויים, מרק הוליוודי, פרקים אחרונים של גלן מרטין והוליווד הילס ועוד.
בערוץ 2 ב-21:30, נראה אותך.
עונה חדשה לתוכנית האתגרים/מתיחות בהנחיית שי גולדשטיין ואבי נוסבאום.
בערוץ 2 ב-22:30, זהירות טלוויזיה.
דודו ארז, שחר חסון ואבי אטינגר במיני סידרה קצבית, פרועה המספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם הטלוויזיה. שלושתם מנסים לצלם את תכנית הטלוויזיה המשותפת, אך כצפוי בכל פעם משהו משתבש ויוצר שרשרת אירועים מביכים ובלתי צפויים. בין היתר הם מקבלים הודעה על מכירת הפורמט לחו"ל אבל אטינגר מסתבך בהוצאת הוויזה, שחר לומד אנגלית אצל אימא של דודו ומתאהב בה, ודודו נגרר לבית משפט כיוון שיגאל עדיקא תובע אותו וטוען שזה פורמט שלו ואין לדודו זכויות. כוכבים אורחים בפרקים השונים: אילנית לוי, אסי עזר, יגאל עדיקא, עידו רוזנבלום, פותנה מ"האח הגדול", סטאלוס ואורן חן ועוד. Continue reading
שלום, מייקל
המשרד 7.22
אני חושב שציפיתי לפרק שונה. משהו גדול יותר, שנחקק בזיכרון מיידית, שממשיך לחלחל. אבל בהתאם לניואנסים שמתווים את דרכה של "המשרד", גם הפרידה ממייקל סקוט (הרזה מהרגיל, לא?) צעדה לאורם. אין לי בעיה עם זה, הפרק היה נהדר בעיני, אך בדברי הימים הוא רחוק מלהירשם לצד הפרקים הגדולים של "המשרד" לדעתי. הוא היה תערובת מבורכת ובלתי נמנעת של שחוק ודמע, אבל היה חסר לי קצת קתרזיס. היה ניסיון לעשות את זה עם הפרידה שלא הייתה למייקל עם פאם, רק כדי להיפגש – כמובן – רגע לפני הסוף ולהיפרד בלי סאונד. זה היה נחמד, לא אומר שלא, אבל הרעיון עם הסצינה-המרגשת-שלא-זקוקה-לקול נעשתה ממש לא מזמן עם הידיעה על הריונה של פאם, ומעבר לכך במקרה שלהם הייתי דווקא רוצה לראות אותם מדברים ומעלים כמה נקודות יפות מעניינות מהעבר המשותף שלהם. במילים אחרות, הבחירה בשקט הייתה הבחירה הקלה.
המעמד הזה, הפרק כולו, נתן לסטיב קארל את ההזדמנות להפגין משחק מהמם וכל כך רגיש באיכויותיו. קשה היה לראות אותו דומע בלי לדמוע יחד איתו. הפרידות מכל אחד ואחד מהצוות היו יפות הגם שרוב הזמן לא ממצות. זו מדווייט הייתה הנוגעת ביותר. הרצף הכי מושלם בפרק היה כמובן בסופו, בשדה התעופה, עם המונולוג של מייקל על החרטה העתידית על כך שלא בילה זמן רב יותר במשרד (והתהייה על מי בכלל קונה מיטת-חולי), עם הפנייה הישירה שלו לאנשי המצלמות, "היי, תודיעו לי אם זה אי פעם משודר?" – כזה חמוד – ואחרי שהוא נפטר בשמחה מהמיקרופון המלווה אותו הוא אומר בלי שנשמע את מה שכנראה כבר לא נשמע יותר במשרד – That's what she said.
המלצת היום – חמישי
צל על השמש העולה, היו"ר, הבת החדשה, אתמול בלילה, סטיב קארל עוזב את המשרד, מקום טוב באמצע, דקסטר, הקול, גלי, אין כמו אסקס, המפענחת, ניקיטה, מגרש ביתי, פסקול ישראלי ועוד.
בערוץ 2 ב-22:00, צל על השמש העולה.
ב-13 במרץ 2011 פקד את סנדאי שביפן רעש אדמה בגובה של 9 בסולם ריכטר, הדרגה הגבוהה ביותר שנרשמה באזור ב-140 השנים האחרונות. הרעש גבה את חייהם של כ-12,000 קורבנות, עשרות אלפי נעדרים ועוד עשרות אלפים נותרו ללא קורת גג. חמורה מכך היא הדליפה הגרעינית שפרצה מהכור באזור והקפיצה את רמת הקרינה פי עשרות מהמותר. חצי שנה אחרי האסון, מתעד הסרט "צל על השמש העולה" את התוצאות הקשות. את הסרט ביים במאי חדשות 2, שי גל. הסרט מלווה בין השאר איש חב"ד ביפן שהפך את חייו קודש לסיוע לנפגעים, מסעדן ישראלי מסנדאי ששידר בזמן האסון לתקשורת הישראלית על המתרחש וגם מדריך תיירים ישראלי שחי ביפן ולוקח את הצופה אל שורשי המסורת היפנית: המקדשים המרהיבים של קיוטו ומרכזי הסחר והטכנולוגיה של טוקיו הנוצצת.
אקס פכטור: הופעות חיות 1
תוכנית חיה ראשונה! אני חייבת לשתף ולהודות שהשניה האהובה עלי באקס פקטור, היא זו בה אומרים "they came in their thousands!". ברצינות. לא יודעת למה, כנראה כמו חוק השלוש, שמעתי את זה כל כך הרבה פעמים, שזה כמו לחזור הביתה. מעבר לזה אני מאוד לא מרוצה מהקריין. בגרסה הבריטית הוא כל כך דרמטי, שזה כיף. פה הוא נשמע כמו רובוט. מבחינת הבמה, ההנחיה, האוירה, הכל בערך אותו הדבר (למנחה יש קול נמוך מדי, אבל אולי זה יעבור לו).
בכל מקרה, לעניינינו. היום כל מתמודד יופיע הופעה חיה, עם שיר שבחר עבורו המנטור שלו ואחרי עבודה משותפת, והמנטורים עצמם בוחרים את מי להדיח מהקטגוריה שלהם, כך שלתחרות עצמה יגיעו 12 מתמודדים. Continue reading
זול ונבוב
המלצת היום – רביעי
ההורים שלי, טופ שף, ישראל מבשלת, לעשות את הנערים, טרמיי, אין כמו אסקס, ספרטקוס דם וחול, שובר שורות, האוס, המושכים בחוטים, חוק וסדר מדור מיוחד ועוד.
בערוץ 10 ב-21:00, ישראל מבשלת.
תוכנית בישול עם ישראל אהרוני וגיא לואל, המבוססת על הפורמט המצליח Gordon Ramsay: Cooking Live. אהרוני, מהשפים המובילים במדינה, מבשל בהפנינג ענק ומארח את גורדון רמזי, שף בעל שם עולמי ומזג חם המוכר מ"מטבחי הגיהינום". בכל תכנית יבשל אהרוני ארוחה מלאה, שלוש מנות, עם שלושה אורחים מפורסמים באולפן, שכל אחד מהם יצטרך להוכיח את יכולות הבישול שלו. התכנית תצולם מול קהל חי שיתגייס למאמץ ה"בישולי" וייקח חלק פעיל במשימות הבישול באולפן. בנוסף לכל אלו ינותבו לאולפן כ-20 מצלמות מנקודות שידור שונות בבתים ברחבי הארץ, בהם יבשלו את אותן המנות בזמן אמת. המתכונים ורשימת הקניות המלאה יפורסמו מראש, כדי שכולם יוכלו להכין את כל המצרכים ולהיות מוכנים לבשל ביחד עם כל עם ישראל.
מד מן 3.12: המבוגרים
"מד מן" עונה 3 פרק 12
"what is going on!?" – בטי.
זהו הפרק השלישי האהוב עלי בסדרה. כשהוא שודר הוא היה האהוב עלי (השניים האחרים שודרו אחריו). כזה פרק שובר שגרה, שהתאהבתי בו מיד. הפרק מחולק לשניים, בבירור. "לפני", כשעוד אפשר להתעסק בקטנות, כמו מורת רוחה של מרגרט מנוכחותה של ג'יין בחתונתה, הורדה בדרגה בעבודה וכו', ו"אחרי", שאז ממשיכים להתעסק באותן הקטנות, שמקבלות משמעות חדשה, בצל הטרגדיה.
הפרק נפתח בשלילת הקידום של פיט, ביחד עם אחד הציטוטים החביבים עלי: "בעוד שלך יש כשרון לגרום ללקוחותיך להרגיש שצרכיהם נענים, לקוסגרוב יש את היכולת לגרום ללקוחותיו להרגיש שאין להם צרכים כלל". עד היום תמיד היה ניכר שפיט לא נעים, יש תחושה לא נוחה כשהוא על המסך, שום דבר בו לא מעיד על כנות, טוב לב או קלילות, והנה ליין מנסח את זה במילים מדוייקות, בדיוק ההבדל בין להיות עובד טוב, ובין להיות natural במה שאתה עושה. כמו ההבדל בין פגי ופיט, שכל הזמן הרגיש שהוא היה צריך להיות במקומה.
אחר כך, מרגרט והחתונה. "just because she went to India, doesn't mean she's not an idiot". אני אוהבת את האינטראקציה בין רוג'ר ומונה. יש ביניהם משהו שמזכיר, יותר מהכל, שותפות עסקית, אבל עם הרבה חיבה וכבוד. בניגוד אליה מערכת היחסים עם ג'יין, הילדונת המטופשת בולטת באינפנטיליות שלה. ג'יין חושבת שמעמדה כאישתו של רוג'ר גובר על מעמדה של בתו הקטנה, מוכיחה שהיא לא מבינה כלום. אני די בטוחה שמערכת היחסים של ג'יין עם אביה זהה למערכת היחסים של רוג'ר ומרגרט, וגם למערכת היחסים בין רוג'ר וג'יין. למרות יופיה הרב של ג'יין, קשה לי להבין למה להחליף את ג'ואן, אבל גם את מונה, בג'יין.
ואז, באמצע הפרק רצף תמונות מאוד לא אופייני למד מן, שקופץ בין הדמויות, לסמן את מקומן כשקנדי נרצח, כנראה האירוע האיקוני ביותר בתרבות האמריקאית עד ל-9/11. הזמן עוצר לרגע, בפרק, ומיד אחר כך כאוס, כאילו כל המבוגרים הלכו, והילדים נשארו לבד בבית, לא יודעים מה לעשות: המזכירות עומדות בפיות פעורים במשרד של הארי, הטלפונים מצלצלים ואף אחד לא עונה, בטי וקרלה יושבות ובוכות יחד, קרלה מדליקה סיגריה, וכמובן בתו של רוג'ר שיושבת על הרצפה ומתייפחת בשמלת החתונה שלה. כל אחד מהם, כולל הילדים, יזכרו לכל חייהם את הרגעים האלו בהם הזמן עצר לשניה, ואז חזר במהירות כפולה, ונראה שכולם מודעים לזה מלבד דון, שמנסה לתקן את מה שאי אפשר, לעצב את הזכרונות של ילדיו למשהו פחות חמור בזמן שהם מתרחשים. הנסיון הזה לתקן את מה שאי אפשר חוזר בהמשך, כשבטי מבקשת מדון שיפסיק לנסות, כי לא נשאר ביניהם כלום.
האירוע מאחד בין כולם. כולם חווים אותו באותה הצורה, אירוע שכולם שווים בעיניו (הם, כמובן, לא חושבים כך. פיט חושב שהארי חושב רק על העסק, וכך גם רוג'ר, שבעצם שמח, וגורם גם לטרודי לחוש כך). כולם מלבד דון, שנדמה בעולם אחר מכולם. לא מבין מה קרה, לא מבין שבטי עוזבת אותו, עומד מנגד ומסתכל על חייו. בגלל זה כשרוג'ר נדחף אל עבר ג'ואן (השיחות ביניהם תמיד כל כך קצרות, כל כך נפלאות) ופיט נדחף קרוב יותר אל אשתו, בטי נמשכת הרחק מדון, אל הנרי, משלימה את המעבר לחיים האחרים שהיא חושבת שהיא רוצה.
היחידים שנשארים בסופו של יום מחוץ לחיקה של משפחה הם דון ופגי, שמספרת ש"אמי בכתה והתפללה חזק כל כך, שלא היה מקום בשביל אף אחד אחר להרגיש משהו" (אמירה, שכמו אמירות דומות, מלמדת יותר על פגי מאשר על אמה).
הדיון הראשון שלנו על הפרק באג'נדה
הדיון השני שלנו על הפרק באג'נדה
המלצת היום – שלישי
המירוץ למיליון, המקור, ממש אין לי זמן לזה, מלחמות קודש, רחם, עספור, תמרות עשן, טרה נובה, המתנקש, יומני הערפד, קאסל, סוכן מחוק.
בערוץ 2 ב-21:00, המירוץ למיליון.
עונה שנייה וחדשה לפורמט הריאליטי המצליח.
בערוץ 10 ב-21:00, המקור.
לקראת העונה החדשה השתנה צוות "המקור" כאשר עפר שלח עזב את כס המגיש, ובעונה החדשה יצטרף מיקי רוזנטל כמגיש שני לצד רביב דרוקר. לצוות כתבי "המקור" הצטרפו צ'יקו מנשה, שהיה עד לא מכבר הכתב המדינה של חדשות 10, והכתב הכלכלי איתי רום, שעזב את גלובס לאחר 7 שנים כדי להצטרף לצוות.