נולדה וגדלה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 08/10/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.03

http://www.washingtonpost.com/rf/image_606w/WashingtonPost/Content/Blogs/celebritology/201110/Images/parksandrecbornraised.jpg?uuid=1HDT9PCXEeCslyCZCra_BQ

אל"ף: איזו סדרה מושלמת.
בי"ת: לזלי ואני חולקים יום הולדת! 18 בינואר בייבי!

גם אם מדובר בטייק מעט מאוחר על פארסת מקום הולדתו של אובמה, השימוש בה היה כל כך מופלא עד שלמי איכפת. מתחילת הסיפור ועד למסקנותיו, זה היה חכם ומענג.

הסדרה כבר ביססה זאת היטב, אבל הפרק הזה בא והרחיב עוד קצת את היריעה: פאוני הפכה להיות מעין ספרינגפילד, מקום שלם וחי עם דמויות צבעוניות ופרטים קטנים. אני כל פעם מתרשם מחדש מההשקעה המטורפת בפרטים, כולל הדמויות השוליות ההזויות והמעולות, ההוויי הייחודי של העיירה והציורים המרהיבים שגם הפעם ראינו מהם, במקרה זה על קירות ביתה של ג'ואן. לכן בעיניי יש משמעות סמלית יפה בנוכחותו של דן קסטלנטה בתחילת הפרק. רגעים כמו תוכנית הרדיו המוזרה הזו, שמנותקת לחלוטין מכל דבר שקשור למיינסטרים, מזכירים לי את ימיו של השידור הממלכתי בישראל בשנות השמונים. צמד פאנק אפרו-נורבגי לסבי הוא לפאוני כשם ש"אלגרו" בלב הפריים טיים היא לערוץ הראשון.

ג'ואן היא כמובן אחת מהדמויות הללו שמפציעות מעת לעת ומעשירות את "מחלקת גנים ונוף" ואת חיינו. אני מת עליה, היא פשוט נהדרת ומו קולינס שמגלמת אותה נפלאה. אני תקווה שלמה שאירועי הפרק בעניינה אין משמעם שטום יפסיק לפלרטט איתה. זה אחד מהדברים האהובים עלי בסדרה (אני כותב משפט כזה וחושב, יש בסדרה הזו כל כך הרבה 'אחד מהדברים האהובים עלי בסדרה').

הפעם גם עלילות המשנה עמדו בגאון עם הסיפור המרכזי. השימוש באן כדמות חיצונית שבאה ומתחברת עם דמויות ממחלקת גנים ונוף עבד הפעם הרבה יותר טוב מאשר בפרק הקודם. אולי כי לסטר ואפריל הם דמויות הרבה יותר גדולות מאשר כריס טרייגר. תמיד כיף לקבל מהם מנה או שתיים, במיוחד כשהם ביחד, ואני תמיד אוהב לראות את רון מתמוגג ממנה כפי שהיה גם במקרה הזה. הניסיונות של ג'ני לחדור את המעטה הנרגן והאדיש שלהם היו מבדרים בעיקר בזכות התגובות של השניים, וההצלחה שלה בסופו של דבר אפילו הצליחה ללמד אותנו דבר נוסף עליהם.

הציוות שכן היה מוצלח מאוד בפרק הקודם, בן וטום, שוחזר גם הפעם ושוב היה משובח. תענוג לראות את היין ויאנג האלה בפעולה, כל כך שונים אחד מהשני, כך שבהכרח הם מגיבים מעולה זה לשיגיונות האחר, מייצגים את התגובות של הצופים עצמם. זה קל יותר כשמדובר בתגובה לדמות כמו של טום, אבל פחות כאשר מדובר בסטרייט מן כמו בן, ובכל זאת הכותבים מצליחים לעשות זאת באופן שנראה קל ופשוט. כל מה שנדרש הוא הסבר של בן על האופן שבו תרבות החנון היא כעת במיינסטרים ולכן שימוש מזלזל בה מוציא את טום עצמו מהצייטגייסט, כדי שנתח נרחב מהאוכלוסיה האמריקאית יוכל לגחך עליו יחד עם טום. אני לא מבין איך אין יותר צופים לסדרה הזו, במיוחד בעיירות קטנות באינדיאנה. אולי לא באיגלטון, אבל עדיין.

  • איילון צפון

    פרק מעולה. הסטיקר העצום של ג'ואן, שמכסה את כל העטיפה של הספר, הרג אותי מצחוק.

  • Ofir

    החלפת המבט בין לסלי ובן באמצע נאום ה"אני אוהבת את העיר הזו, ותמיד אוהב".

  • סדרה מושלמת, מה עוד אפשר להגיד?

  • MooTzk

    אני לא זוכר את הפעם האחרונה שהיה פרק חלש (מה חלש, אפילו בינוני) בסדרה הזאת.
    הדבר הגדול באמת ברון סוונסון, הוא שמעבר להיותו דמות קאלט היסטרית ומעולה כשלעצמה, הוא מוציא את המיטב מכמעט כל דמות אחרת בסדרה. כשאפריל איתו היא אדירה במיוחד, וגם הפעם העלילה שלהם עם אן הייתה קורעת (ואהבתי גם את העובדה שהם שמים לב לכך שאן לא ממש קשורה לאף אחד בסדרה חוץ מלזלי וכריס).
    אה, והנאום על הוופלים בסוף היה ג-א-ו-נ-י.

  • ocean

    מעבר לדינמיקה בין ג'ואן,טום ובן או אפריל, אן ורון ("שאלה טובה, אפריל. (פונה לאן) עני לה"), הנפילה השבועית של אנדי ממש הצחיקה אותי הפעם. יש לי תחושה שמסך המחשב הזה לא אמור היה להתרסק לרצפה. כמו כן ההערה עם תיק המשרדים שנלקח מטעמי סטרס קרעה אותי עוד יותר.

© עידו ישעיהו