עילוי

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/09/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "לגדל את הופ" 2.01

 

איזה פרק פתיחה מענג של "לגדל את תקווה". שילוב של סיפור מעולה, מודעות עצמית גבוהה, בדיחות מפילות, ילד כישרוני על הפסנתר [1] ותינוקת שרק נעשית יותר ויותר מתוקה, הפך את הפרק למושלם.

הסיפור של ג'ימי שאיבד את הכישרון, השתייה שהחזירה אותו וכל קטעי העבר, היוו כר פורה במיוחד לבדיחות. והוא נוצל היטב גם להתחכמויות וגם לסלפסטיק: ג'ימי עם הידיים מודבקות לשל מאו מאו מגרד לה בחזה ובתחת בעל כרחו, הרופא שאוסר להאמין למצבים רפואיים בסיטקומים – האזכורים הישירים של עלילות דומות ב"האי של גיליגן", "איש משפחה", ואפילו "הכל לטובה" היו משובחים – ברט שזועק בשכרותו "לך אל הפסנתר" אבל נשאר לעמוד ולגמוע את שארית הבירה, ברט שמכריז בשכרותו לקהל שג'ימי הוא פרי הוואנג שלו (גארט דילהאנט כל כך טוב, אני מת עליו!), העורב בחולצה (לרגע בסוף הפרק חשבתי שהוא אחראי למוג'ו של ג'ימי) ועוד שבוודאי שכחתי.

איזה כיף שהיא חזרה.
נקודה לרעה: התספורת החדשה של סברינה.

 

[1] מסתבר שהילד הזה הוא סנסציית יוטיוב. קוראים לו גרייסון צ'אנס, ווידאו שלו מנגן את "פפראצי" זכה לעשרות מיליוני כניסות (ומיד לעוד כמה). נראה שמבטי הבנות הנמסות שבקהל בפרק היו בהשראת הקטע הזה.

הנה הוא אצל אלן.

תגיות:
  • לעולם לא נסכים על שום דבר?

    התספורת החדשה של סברינה היא שינוי מרענן (קצת חמורה מדי. בעתיד בטח ירככו את זה קצת).

  • Noa Roz

    שמחתי לראות בתחילת הפרק את שלי, אני מאוד אוהבת את השירים שלה. רק שהשיר הרגיש מאוד מאולץ, ומן הסתם נועד להכניס צופים חדשים לעניינים. בכל זאת, תמיד כיף לשמוע אותה שרה.
    ואם הרופא נראה לכם מוכר, זה בגלל שהוא היה ד'הופרן, הבוס לשעבר של אניה ב"באפי". האמת שהסיבה היחידה שימד"בתי אותו היה בגלל האזכור לגיליגן, כבר חשבתי שהוא שחקן אורח מיוחד ששיחק בסדרה הזו. אבל לא.

  • miss bojarsky

    היה נהדר, איזו סדרה כיפית. אני קיוויתי שבסוף נגלה שברט צדק וג'ימי יקבל מכה בראש והמוג'ו יחזור אליו.
    והופ מהממת, איזו בובה היא.
    נועה – השיר היה מעולה! דרך נהדרת לעשות ריקאפ לעונה שלמה בלי לייגע.
    התספורת של סברינה מחרידה לגמרי. יוחזר שערה למצבו הקודם לאלתר!

  • ocean

    התסרוקת של סברינה היתה אכן מחרידה עד כדי פאה. מה זה לעזאזל היה? ואיך זה קשור לדמות שלה? בעעע.

    הפרק עצמו היה מבדר מאד, והתאומות שמגלמות את תקווה פשוט מדהימות.

© עידו ישעיהו